בסך הכל את צודקת, כל הסיבות שמנית מאד מעצבנות ברגע שמתחילים לפעול. אצלנו המצב קצת שונה בגלל שזאת רשת קטנה מאד והסניף שלנו היה בעצם נסיון ראשון שלהם לצאת מהאזור היהודי כך שהתפריט שלנו שונה וקיבלנו הקלות. גם התיידדנו עם הבעלים ואפילו נכנסנו אתם לשותפות בסניף אחר לא מזמן. אבל מה שקרה אצלנו זה של שנה הסכם הזכיינות אמור להתחדש אבל אחרי שקצת הבנו שהיכן שפתחנו אין משמעות לשם שלהם אמרנו להם שאנחנו לא מחדשים את ההסכם, שיסתפקו בתמלוגים (המופחתים, כי שוב, היינו סניף נסיוני כך שהסיכון שלקחנו היה גדול יחסית, ועדיין זה הרתיח את הדם לשלם אותם בזמן שאנחנו מפסידים ומזרימים כסף מהכיס) החודשיים ובזה שאנחנו קונים כמה דברים מהם ומעבר לזה אנחנו קובעים מה נמכור, מה יהיה בתפריט וממי נקנה אספקה, והפכנו בעצם לסניף די עצמאי שעושה מה שבא לו. הכל היה ברוח טובה, והם קיבלו את זה. מעבר לכך, הסניף שלנו כל כך מצליח שזאת הסיבה שהם ביקשו מאיתנו להיכנס לשותפות איתם בסניף קיים כדי להחיל עליו את המודל שלנו. איך אישתי אמרה להם, אנחנו צריכים להיות הנהלת הרשת ואתם הזכיין.
אבל אני מסכים שלהיות זכיין קטן ברשת גדולה זה מרתיח. יצא לי לדבר על בעלים של סניף סאבווי, הם קורעים אותו מכל כיוון, וזה נכון לכל הזכיינויות, עלות האספקה גבוהה כי הספקים מפרישים נתח לבעלי הרשת ומגלמים את זה במחיר המוצרים, תמלוגים ועוד כל מיני עמלות ושטויות. צריך להיות ברשת ממש מצליחה ובעלים של סניף מצליח כדי להרוויח.
לגבי השאלה על המודל של קופיקס. עלות המזון צריכה להיות שליש ממחיר המוצר כדי שהעסק יהיה בר קיימא. כשאתה מוכר כריכים ב5שח יש שתי אפשרויות, או שעלות המזון גבוהה מדי ואז אתה לא ריווחי, או שהכריכים ממש עלובים וגרועים ואז לא יקנו,אותו הדבר בקפה ואל תשכח שמתוך ה5שח יש מעמ כל שבעצם המוכר מקבל רק קצת מעל 4שח לכיס. מעבר לכך כשאתה מוכר מוצרים זולים אתה צריך למכור ממש ממש הרבה כדי לכסות הוצאות קבועות כמו שכירות, עובדים, מיסים, חשבונות....
למה רמי לוי קנה, שתי אפשרויות, האחת שהוא רגיל למתח רווחים נמוך מהסופרים וזה לא היה נראה לו כזה רע כאן ואולי הוא גם העריך שאם הסופר שלו יספק לרשת הוא יחסוך עלויות, השניה שהוא רוצה דריסת רגל בתחום ויעשה שינויים בתמחור כדי להגדיל הכנסות.
