הרעיון שאדם יכול להמיר סל נכסים תנודתי (כמו תיק השקעות עצל) ולהפכו לתזרים מזומנים נצחי שיממן את כל הוצאותיו עד יומו האחרון נראה לרבים פשטני ואף מופרך מכדי להיות מציאותי.
לא יתכן, הם אומרים, שאדם יחצה סף מסוים של חיסכון, ומרגע זה יוכל להתנתק מתלוש המשכורת ולממן את סגנון חייו באמצעות משיכת תקופתית מהנכסים שצבר. הסיכונים, כך נטען, פשוט רבים מדי.
…כן, זה באמת עד כדי כך פשוט, וכן, בהחלט יתכן שאדם סביר בישראל יסיים תיכון, צבא ואפילו תואר ראשון מבלי לדעת זאת.
חיי העובד השכיר בישראל נוחים משמעותית מאלה של העובד העצמאי. למסקנה החד-משמעית הזו יגיע כל אדם שיקרא 9 מתוך 10 המאמרים בנושא המופיעים בעמוד התוצאות הראשון בגוגל.
זה לקח זמן — ותיבת דוא”ל מפוצצת, מספר תלת-ספרתי של תגובות לפוסטים האחרונים, והרבה מאוד בקשות מהקוראים — אך בסופו של דבר נפל האסימון. במענה לדרישת הקהל, אני שמחה להודיע על פתיחתה של “קהילת הסולידית”, פורום הבית של הבלוג!
אני לא בטוחה היכן מכשירים יחצ”נים פוליטיים צעירים. אבל בדבר אחד אין לי ספק — בעוד כמה עשרות שנים ילמדו אותם את אחד ממהלכי השיווק המוצלחים בתולדות השיח הציבורי בישראל: כיצד הצליחו שרלטנים ותועמלנים אנטי-קפיטליסטים למצב, להמציא ולמתג מחדש את השקפת עולמם הקולקטיביסטית תחת המעטה הזך והטהור של המותג “חברתי“.
אז אחרי שבדקנו מה עשו הבלוג ותיק ההשקעות התאורטי ב-2014, הגיעה השעה לסכם את הוצאותי האישיות.
2014 הייתה שנה טובה עבור “הסולידית”. הבלוג צמח למימדים שלא העזתי לדמיין: כ-40,000 משתמשים יחודיים גולשים הנה מדי חודש. 180 הפוסטים שכתבתי (כ-200,000 מילים, כמו ספר בן 800 עמודים) נקראו כמעט 2 מיליון פעמים, והניבו קרוב ל-10,000 תגובות.
במוסף “הארץ” פורסמה היום כתבה מקיפה על “מר שפם הכסף” (MMM) — בלוגר אמריקני פופולארי העומד כיום בראש הזרם המטיף לעצמאות כלכלית ולפרישה מוקדמת דרך התנגדות לתרבות הצריכה. למעשה, “שפם הכסף” הוגדר כיורשו של ג’ייקוב פיסקר — האיש מאחורי Early Retirement Extreme — רגע לפני שהאחרון חדל לכתוב באופן פעיל בבלוג שלו ב-2012.
