שוקולד מריר (ועוד 24 תיקי השקעות) במבחן הקורונה

השנה המוזרה בחיינו הגיעה לסיומה.

רבים מאיתנו חוו, לראשונה ומיד ראשונה, עד כמה אלימים יכולים להיות השווקים הפיננסיים.

בשיא המשבר – אי שם במרץ השחור – מחירי הנכסים צללו בחדות בתגובה להתפשטות המגיפה.

ה-S&P 500, בדומה לשאר מדדי המניות בעולם המפותח (וישראל בכללם), צנח  בכמעט 34%-. מניות השווקים המתעוררים הגיבו באופן דומה. ירידות דו-ספרתיות נרשמו גם בשוקי אגרות החוב, לכל אורך ספקטרום האיכות. הזהב ירד ב-14%. הביטקוין נחתך ביותר מחצי.

מדהימה לא פחות הייתה ההתאוששות המהירה ממה שזכה כבר לכינוי "השוק הדובי הקצר בהיסטוריה".

אחרי חודש של תנודתיות קיצונית (עם כמה ימי מסחר שהתאפיינו בתנודות של  9% ו-12%) ,כמעט כל מה שצלל – טס חזרה.

ה-S&P 500 קפץ בכמעט 70% מסוף חודש מרץ, וסיים את השנה האיומה הזו עם תשואה חיובית של 16.16%+, לא לפני שרשם 32 שיאים חדשים. מניות צמיחה בעלות שווי שוק קטן רשמו תשואה גבוהה אפילו יותר. אגרות החוב הקונצרניות סיימו אף הן בפלוס. הזהב רשם זינוק משמעותי של כמעט 24%, והביטקוין, כידוע, סיים את 2020 עם תשואה שנתית של יותר מ-300%.

השינוי החד הזה בסנטימנט גם ניכר בפורום הסולידית. במרץ 2020 הפורום היה גדוש בפוסטים מלאי חשש נוכח המשבר המתהווה. ברקע נשמעו קולותיהם של גיבורי הבדיעבד שמיהרו לקרוא בראש חוצות איך ידעו למכור בזמן ולשבת על מזומן.

נריץ קדימה לימינו אנו, והמנגינה מתחלפת. עכשיו בפורום מדברים על "לעשות מכה", על הזרמה של מיליונים לשוק המניות, ועל השקעה בקרנות סל אקטיביות שמחזיקות בעיקר מניות סופר-צמיחה עם מכפילים מטורפים. גיבורי הבדיעבד, הפעם, הם אלה שתזמנו את הכניסה לשוק באופן מופתי, לקחו הלוואה במרץ 2020 וקנו בה מניות של טסלה, זום ופלוטון.

בין ההמולה וההיסטריה, זהו זמן טוב לבדוק מה עוללה מגיפת הקורונה לתיקי ההשקעות העצלים שלנו, והאם וכיצד הם עמדו בפרץ.

הפעם, במקום לסקור רק את ביצועיו השנתיים של שוקולד מריר – תיק הבית הווירטואלי של הבלוג, שהושק כאן לראשונה לפני כשש שנים –  חשבתי שיהיה מענין לבדוק מה עלה בגורלם של כל 25 תיקי ההשקעות העצלים שתיארתי כאן לפני כשלוש שנים.

כזכור, הרעיון באותו פוסט היה לזקק 25 תיקי השקעות שכל אחד יכול להרכיב לעצמו באמצעות מוצרי השקעה עוקבי מדד (קרנות סל או קרנות מחקות) שנסחרים בישראל, בארה"ב או בבורסת לונדון.

אלה תיקי השקעות "עצלים" / פסיביים במובן שלא נדרשת מהמשקיע פעולות כלשהן חוץ מלקנות את הקרנות המתאימות, לאזן את התיק כשפלחיו השונים חורגים מהמשקל המקורי שהוקצה להם, ובגדול — "לדגור" עליהם במשך כמה עשורים.

הנה ביצועיהם של 25 התיקים, מסודרים לפי תשואתם הדולרית:

שם התיק	קרנות אמריקניות (תשואה דולרית)	קרנות איריות (תשואה דולרית)	קרנות ישראליות (תשואה שקלית)
"אינדקס אידיאלי" (פרנק ארמסטרונג)	16.35%	17.25%	15.93%
תיק הארי בראון	15.06%	14.59%	3.80%
הירושה של וורן באפט	15.06%	11.50%	3.37%
תיק כל העונות (ריי דאליו)	14.85%	13.13%	5.30%
תיק 100% מניות (ג'ים קולינס)	14.31%	11.80%	6.24%
תיק השקעות לכיתה ב (אלן רוט)	14.30%	11.29%	5.23%
תיק נו בריינר (ביל ברנשטיין)	12.20%	12.23%	7.23%
תיק שלוש הקרנות (בוגלהדס)	11.97%	11.06%	5.04%
תיק ליגת הקיסוס (מב פאבר)	11.73%	14.63%	4.78%
תיק ארבע הליבות (ריק פרי)	11.38%	11.43%	6.88%
תיק מרגריטה (אנדרו טוביאס)	10.70%	13.59%	7.25%
"הלכתי לדוג" (אלכסנדר גרין)	10.61%	9.44%	6.88%
תיק 50/50 (הארי מרקוביץ)	9.73%	8.20%	3.44%
תיק פורסקוור (סקוט ברנז)	8.90%	11.63%	8.03%
הצלחה בלתי קונבנציונלית (דייב סוונסן)	8.68%	9.59%	7.44%
שוקולד מריר (הסולידית)	7.34%	12.40%	4.52%
עוגת דובדבנים (אדם שלו)	7.03%	6.23%	7.37%
שווקים מתנגשים (מוחמד אלעריאן)	6.42%	8.77%	7.14%
תיק "קנה והחזק אולטימטיבי" (פול מרימן)	6.40%	8.05%	3.42%
תיק בית הקפה (פרנק שולטהייס)	5.63%	6.99%	4.49%
תיק הפחדן (ביל ברנשטיין)	5.44%	5.25%	4.01%
תיק הלבנים הגדולות (לארי סווידרו)	4.38%	4.80%	3.62%
תיק 7-12 (כרייג ישראלסן)	4.21%	7.16%	6.31%
תיק מזעור הזנב העבה (לארי סווידרו)	3.13%	2.87%	3.97%
תיק התלמוד (ר' יצחק נפחא)	1.91%	1.29%	8.05%

שתי עובדות שקופצות מיד לעין:

1. כל 25 תיקי ההשקעות רשמו תשואה חיובית ב-2020, הן במונחים שקליים והן במונחים דולריים.
2. התשואה השקלית של תיקי ההשקעות הללו הייתה גרועה למדי. הסיבה לכך היא שהווריאציה ה"ישראלית" שלהם הורכבה באמצעות מוצרי השקעה שאינם מנוטרלי מט"ח.

אם אני, כמשקיעה ישראלית, משקיעה בקרן מחקה מדד ישראלית על מדד S&P 500, התשואה שלי תושפע משני מרכיבים: 1) תשואת מדד הבסיס (במקרה זה S&P 500) ו-2) השינויים בשער הדולר/שקל.

הדולר הוא אחד הנכסים שלא התאושש ב-2020. למעשה, הוא נסחר כעת בשער הנמוך ביותר מאז 1996, ויש הצופים שנרד מתחת לשער ה-3 שקלים עוד במהלך 2021.

הסיבות והתחזיות פחות חשובות לענייננו. מה שחשוב להבין זה שאם תיק ההשקעות שלנו לא מגודר מט"ח, התשואה שלנו תושפע ישירות משינויים בשער החליפין.

השאלה אם לגדר או לא לגדר נידונה רבות (הן בבלוג והן בפורום) – ולא נראה שיש לה תשובה אולטימטיבית. אחרי הכל, סיכון מט"ח הוא חרב פיפיות – הוא יכול להזיק, כשם שהוא יכול להועיל:

	נכס הבסיס עולה	נכס הבסיס יורד
הדולר מתחזק מול השקל	תנודות המט"ח מחריפות את התשואה (לטובת המשקיע)	תנודות המט"ח מתקזזות כנגד התשואה (לטובת המשקיע)
הדולר נחלש מול השקל	תנודות המט"ח מתקזזות כנגד התשואה (לרעת המשקיע)	תנודות המט"ח מחריפות את התשואה (לרעת המשקיע)

בדיעבד, אין ספק שהשנה תיקי השקעות מנוטרלי מט"ח הניבו תשואה גבוהה יותר, לאור העוצמה של השקל מול הדולר.

במקרה שלנו, אנחנו נמצאים ברובריקה הימנית התחתונה. אף על פי שמדדי המניות בעולם רשמו תשואה גבוהה מאד, ההתרסקות של הדולר הביאה לכך שבמונחים שקליים, התשואה שלנו נמוכה יותר.

כך, "שוקולד מריר", תיק שרובו (65%) חשוף לשוק המניות העולמי ומקצתו (35%) חשוף לאג"ח קצר שהנפיקה ממשלת ישראל, רשם השנה תשואה צנועה יחסית של 7.34% במונחים דולריים, ו-4.52% במונחים שקליים:

יהיה מי שיתאכזב מהנתון הזה, במיוחד כשקריפטו-מיליונרים וטסלה-מיליונרים צצים כפטריות אחרי הגשם ומעוררים אצל כולנו תחושות מבעבעות של קנאה, חמדנות ו-FOMO שלא ברא השטן.

ועדיין, מבחינתי, בשנה שבה העולם נראה לפרקים על סף אבדון, אחתום בשמחה על תשואה של 4.5%. במיוחד כשהחלופה היא מכתש מעלה עשן ועגלון החוצה אותו בקריאות "הוציאו את מתיכם".

אחרי הכל, "שוקולד מריר" – ולמעשה האתר הזה, כולו — הוא לא פרויקט להתעשרות מהירה.

הדגש כאן הוא על ניהול סיכונים, ובראשם הסיכון הדרמטי והמוחשי הנלווה לאחזקת מלוא החסכונות במזומן.

הרעיון הוא לא להשיג את התשואה הגבוהה ביותר האפשרית על החיסכון שלנו, אלא תשואה הולמת בהתאמה לסיכון, כשאופק ההשקעה נמדד בעשורים ולא בשנים בודדות.

אף אחד – ואני, בכלל זה – לא יודע לומר מהי סיבולת הסיכון שלכם, מהם היעדים הפיננסיים שלכם, ומהו הרכב הנכסים שנכון לגזור משני אלה. קחו את זה בחשבון בפעם הבאה שהטרול התורן מזכיר לכם שיצאתם דבילים כי השקעתם בקרנות אינדקס טיפשות במקום לקחת הלוואה כדי לקנות בה קולים על טסלה. או אנווידיה. או ביטקוין. או כל דבר אחר שעבד השנה.

המפתח להצלחה כמשקיע הוא לא תזמון מדויק, יכולת חיזוי, או מזל. המפתח הוא היכולת להישאר במשחק לאורך זמן, בלי לעשות טעויות שנובעות ממקום רגשי – בין אם להיכנע לפאניקה ולקפוץ על אספלט רותח מרכב מידרדר; או לנטוש את התכנית לטובת קסמי חלילנים מהיימלין שמובילים אתכם היישר לעומקן של בועות היפרבוליות.

קחו, כהנחת יסוד, שתמיד יהיה מי שיעשה יותר כסף מכם בשוק ההון. כמשקיעים פסיביים שחותרים, בהגדרה, להשיג את תשואת השוק הממוצעת, זו הנחה אקסיומטית. אני לא חושבת שיש טעם לדאוג לגבי זה, בוודאי שלא לקבל החלטות על בסיס זה. אחרי הכל, אחד המאפיינים היסודיים של שוק שורי הוא שגם מטומטמים מתעשרים.

משקיעים יסתכלו על השנה הזו בדיעבד בעיניים כלות ויחשבו שהחמיצו הזדמנות אדירה לעשות כסף קל. אבל האמת היא שעבור אלה מאיתנו שחוו אותה, 2020 הייתה שנה קשה ומורכבת – לכולם, ולמשקיעים בפרט.

החיים יותר פשוטים יותר בראייה לאחור. לכן תמיד יש סיבה להתחרט. אל תשחקו את המשחק הזה. התמקדו בהחלטות הטובות שקיבלתם – ובראשם ההחלטה לחסוך ולהשקיע לטווח ארוך.

אם שרדתם את השנה הזו מבלי לנטוש את הספינה באמצע הדרך – טפחו לעצמכם על השכם.

לפני שאני משאירה אתכם עם פירוט של ביצועי התיקים השונים במהלך השנה, מילה על תיק הארי בראון, שגם לו שמור מקום של כבוד בתולדות הבלוג הזה.

התיק רשם השנה תשואה גבוהה מאד במונחים דולריים (15.06%), כך שהוא מתייצב במקום השני והמכובד ברשימת 25 תיקי ההשקעות העצלים לשנת 2020 (אף על פי שכזכור שיעור החשיפה שלו למניות עומד על 25% בלבד.)

בדרך כלל, התיק הזה עובד היטב בתקופות סוערות, משום שהיסטורית יש קורלציה שלילית בין הנכסים המרכיבים אותו (זהב, מזומן, אג"ח ממשלתי ארוך ומניות), כך שכשהאחד צולל האחר "מפצה" בעדו.

2020 הייתה שנה מוזרה שבה שלושת נכסי הסיכון (מניות, אג"ח, זהב) זינקו בשיעורים דו-ספרתיים, והתוצאה היא תשואה דו-ספרתית לתיק. לדאבון הלב, הווריאנט הישראלי של התיק לא הרשים באותה מידה, עקב התחזקות של השקל וביצועים פושרים ביותר של שוק האג"ח ומדדי השוק המקומי.

וכעת, לפירוט הרכבי התיקים השונים, לפי תשואתם הדולרית ב-2020:

1. "אינדקס אידיאלי" (פרנק ארמסטרונג)

2. תיק הארי בראון

3. הירושה של וורן באפט

4. תיק כל העונות (ריי דאליו)

5. תיק 100% מניות

6. תיק השקעות לכיתה ב (אלן רוט)

7. תיק נו בריינר (ביל ברנשטיין)

8. תיק שלוש הקרנות (בוגלהדס)

9. תיק ליגת הקיסוס (מב פאבר)

10. תיק ארבע הליבות (ריק פרי)

11. תיק מרגריטה (אנדרו טוביאס)

12. "הלכתי לדוג" (אלכסנדר גרין)

13. תיק 50/50 (הארי מרקוביץ)

14. תיק פורסקוור (סקוט ברנז)

15. הצלחה בלתי קונבנציונלית (דייב סוונסן)

16. שוקולד מריר (הסולידית)

17. עוגת דובדבנים (אדם שלו)

18. שווקים מתנגשים (מוחמד אלעריאן)

19. תיק "קנה והחזק אולטימטיבי" (פול מרימן)

20. תיק בית הקפה (פרנק שולטהייס)

21. תיק הפחדן (ביל ברנשטיין)

22. תיק הלבנים הגדולות (לארי סווידרו)

23. תיק 7-12 (כרייג ישראלסן)

24. תיק מזעור הזנב העבה (לארי סווידרו)

25. תיק התלמוד (ר' יצחק נפחא)

לתשואות ותובנות נוספות של חברי פורום הסולידית, בקרו נא בשרשור הזה.