noa877
משתמש סולידי
- הצטרף ב
- 11/3/20
- הודעות
- 42
- דירוג
- 193
עשיתי טעות.
לא הערכתי נכון את יכולת העמידה בירידות ואני עכשיו מבוהלת ולא מצליחה להרגיע את עצמי לאור הירידות בגלל הקורונה.
גיליתי שאני פחות אמיצה ממה שחשבתי.
אני מושקעת ב 75% במניות בסכום של יותר ממיליון ש"ח.
הכסף שלי מפוזר בקרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ותיק השקעות בבית השקעות ופוליסת חיסכון.
בתיק ההשקעות שלי מדובר במדדי מניות: ארה"ב (סנופי), אירופה וישראל.
בקרן ההשתלמות וקופת הגמל אני במסלול מנייתי. (האג"ח הוא חלק קטן שם)
בפוליסת חיסכון במסלול הכללי.
והכסף שלי צולל כמו הלב שלי.
למה החשיפה הגבוהה למניות?
אני בהייטק עם שכר גבוה, חוסכת כל חודש יותר מ 60% מהמשכורת שזה כמה אלפי ש"ח, יש לי גם דירה בלי משכנתה ולפי ההערכה שלי אני לא אצטרך את הכסף הזה עד גיל הפנסיה בערך (שזה בערך עוד 20-30 שנה מהיום).
בגלל הטווח הארוך בעצם החלטתי שמניות יתאימו לי.
הראש אומר לי שזה רק עניין של זמן עד שימצאו חיסון לקורונה, או טיפול כולשהו שיוריד את התסמינים באופן ניכר - וכשזה יקרה אז הכלכלה תחזור לאיתנה, והמדדים יתחילו לטפס. (אם לא בעוד שנה או שנתיים אז חמש שנים או משהו כזה)
אבל הלב שלי מנסר לי את הבטן, הפניקה היא עצומה, הכסף שלי נעלם... אולי אני טועה לגמרי? הרי היו לי שנתיים טובות, אולי אני אמשוך קצת בהפסדים ואעביר לאפיקים יותר סולידיים?
לא מבקשת ייעוץ לגבי מה לעשות עם הכסף, מה שאני כן מבקשת זה עזרה איך להתמודד עם הפניקה.
זה מה שאני עושה בינתיים, עצות יתקבלו בברכה:
א. מתנתקת מהשוק: לא בודקת מדדים, לא קוראת כתבות כלכליות על ההשפעות הקורונה על השוק, לא מסתכלת כמה כסף יש לי בקופות או בתיק השקעות.
ב. לא מספרת לאף אחד מהקרובים לי על הכסף שאני מאבדת, אחרת אני אאבד גם השפיות שלי.
ג. לא מפקידה עוד כסף לקופות ולתיק אלא שומרת בבנק - זה כדי להרגיע את עצמי שיש לי כסף למקרה שיפטרו אותי (זה בלי קשר לקופת חירום שהיא שנה של מחייה) ושיש פחות סיבה למשוך כסף מהקופות. (לא מנסה לתזמן שוק! נשבעת! רק קצת דוּבּית כי זה נורא קשה ככה)
עוד רעיונות איך להתמודד?
כבר ברור לי שמגיע לי העונש של הפאניקה על ההחלטה הלא נכונה שעשיתי אבל מנסה לסבול פחות אחרת אני אשבר ואעשה טעות ואמכור הכל רק כדי לישון יותר טוב בלילה.
לא הערכתי נכון את יכולת העמידה בירידות ואני עכשיו מבוהלת ולא מצליחה להרגיע את עצמי לאור הירידות בגלל הקורונה.
גיליתי שאני פחות אמיצה ממה שחשבתי.
אני מושקעת ב 75% במניות בסכום של יותר ממיליון ש"ח.
הכסף שלי מפוזר בקרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ותיק השקעות בבית השקעות ופוליסת חיסכון.
בתיק ההשקעות שלי מדובר במדדי מניות: ארה"ב (סנופי), אירופה וישראל.
בקרן ההשתלמות וקופת הגמל אני במסלול מנייתי. (האג"ח הוא חלק קטן שם)
בפוליסת חיסכון במסלול הכללי.
והכסף שלי צולל כמו הלב שלי.
למה החשיפה הגבוהה למניות?
אני בהייטק עם שכר גבוה, חוסכת כל חודש יותר מ 60% מהמשכורת שזה כמה אלפי ש"ח, יש לי גם דירה בלי משכנתה ולפי ההערכה שלי אני לא אצטרך את הכסף הזה עד גיל הפנסיה בערך (שזה בערך עוד 20-30 שנה מהיום).
בגלל הטווח הארוך בעצם החלטתי שמניות יתאימו לי.
הראש אומר לי שזה רק עניין של זמן עד שימצאו חיסון לקורונה, או טיפול כולשהו שיוריד את התסמינים באופן ניכר - וכשזה יקרה אז הכלכלה תחזור לאיתנה, והמדדים יתחילו לטפס. (אם לא בעוד שנה או שנתיים אז חמש שנים או משהו כזה)
אבל הלב שלי מנסר לי את הבטן, הפניקה היא עצומה, הכסף שלי נעלם... אולי אני טועה לגמרי? הרי היו לי שנתיים טובות, אולי אני אמשוך קצת בהפסדים ואעביר לאפיקים יותר סולידיים?
לא מבקשת ייעוץ לגבי מה לעשות עם הכסף, מה שאני כן מבקשת זה עזרה איך להתמודד עם הפניקה.
זה מה שאני עושה בינתיים, עצות יתקבלו בברכה:
א. מתנתקת מהשוק: לא בודקת מדדים, לא קוראת כתבות כלכליות על ההשפעות הקורונה על השוק, לא מסתכלת כמה כסף יש לי בקופות או בתיק השקעות.
ב. לא מספרת לאף אחד מהקרובים לי על הכסף שאני מאבדת, אחרת אני אאבד גם השפיות שלי.
ג. לא מפקידה עוד כסף לקופות ולתיק אלא שומרת בבנק - זה כדי להרגיע את עצמי שיש לי כסף למקרה שיפטרו אותי (זה בלי קשר לקופת חירום שהיא שנה של מחייה) ושיש פחות סיבה למשוך כסף מהקופות. (לא מנסה לתזמן שוק! נשבעת! רק קצת דוּבּית כי זה נורא קשה ככה)
עוד רעיונות איך להתמודד?
כבר ברור לי שמגיע לי העונש של הפאניקה על ההחלטה הלא נכונה שעשיתי אבל מנסה לסבול פחות אחרת אני אשבר ואעשה טעות ואמכור הכל רק כדי לישון יותר טוב בלילה.