בית » השקעות » משקיעים בניירות ערך זרים? קחו בחשבון סיכון מט”ח

משקיעים בניירות ערך זרים? קחו בחשבון סיכון מט”ח

סיכון מטבע חוץ (מט”ח) הוא הסיכון הנובע מהתנודות בשערי החליפין של זוג מטבעות.  אם אנו משקיעים בנכסים הנקובים במטבע זר, אנו חושפים את עצמנו לסיכון מט”ח, אלא אם אנו מגדרים את החשיפה.

נניח שאתם משקיעים ישראלים הרוכשים יחידות בקרן סל (ETF) העוקבת אחר מדד ה-S&P 500, מדד המניות המוביל בבורסת ארה”ב.

אתם משלמים תמורת הקרן סכום השווה ל-10,000 ש”ח. הקרן איננה מוגנת מט”ח, ולכן בעצם ההשקעה בה אתם חושפים את עצמכם לשינויים בשער החליפין בין הדולר והשקל. כלומר, אתם חשופים לסיכון מט”ח.

הבה נניח שב-12 החודשים הבאים שוק המניות האמריקני (וה-ETF שלכם) מזנק ב-20 אחוזים:

* אם שער הדולר נותר ללא שינוי לאורך התקופה, שווי האחזקה שלכם יהיה 12,000 ש”ח (כלומר, ההשקעה של 10,000 ש”ח עלתה ב-20%).

* נניח שהשקל התחזק ב-25% ביחס לדולר ב-12 החודשים שחלפו (כלומר, הדולר ירד). האחזקה שלכם תהיה שווה 9,600 ש”ח (12000/1.25), כלומר הפוזיציה שלכם בדולרים תוכל לקנות פחות שקלים.

* נניח שהשקל נחלש ב-25% ביחס לדולר ב-12 החודשים שחלפו (כלומר, הדולר התחזק). האחזקה שלכם תהיה שווה 16,000 ש”ח (12,000/0.75), כלומר הפוזיציה שלכם בדולרים תוכל לקנות יותר שקלים.

כפי שניתן לראות, סיכון המט”ח יכול להשפיע באופן דרמטי על הרווחים מההשקעות בניירות ערך זרים. החשיפה למט”ח עשויה להגדיל את הרווחים משמעותית ובאותה מידה עלולה לגרום לרווח במט”ח להפוך להפסד במונחים שקליים.

כלל הבסיס הוא להלן:
* כאשר המטבע הזר מתחזק לעומת המטבע המקומי, התשואה הכוללת תעלה.
* כאשר המטבע הזר נחלש לעומת המטבע המקומי, התשואה הכוללת תרד.

סיכון מט”ח בכלכלה

כל חברה הפועלת ביותר ממדינה אחת בהגדרה חשופה לסיכון מט”ח. התנודות בשערי המט”ח עלולות להסב לה נזק או תועלת.  הנה כמה דוגמאות:

חברה ישראלית המייצאת את מוצריה בעיקר לשוק האירופי תרוויח כשהשקל נחלש. המטבע הזר (אירו) שהחברה מקבלת בתמורה למוצריה יכול לקנות יותר שקלים, ולכן יירשם גידול ברווחי החברה. כמובן שהחברה תינזק אם השקל יתחזק לעומת האירו.

מה קורה לחברה ישראלית המייצאת בעיקר לארה”ב, אבל צורכת חומרי גלם הנקובים בדולר? במקרה זה החברה תרוויח אם השקל ייחלש לעומת הדולר, אבל חלק מהרווחים יתקזז בגלל העלויות הנלוות הכרוכות ברכישת חומרי גלם בדולרים יקרים יותר.

חברות רב לאומיות שפועלות במגוון שווקים בעולם בדרך כלל לא נפגעות משמעותית מתנודות שערי המט”ח מכיוון שהתנודות השונות מבטלות אלו את אלו.

יש חברות שמחזיקות חלק מהחובות שלהן במטבע זר. תנודות חדות בשערי המט”ח עלולים להגדיל משמעותית את החוב שלהן.

בדרך כלל חברות מגדרות את חשיפתן למט”ח בניסיון להתמודד עם הסיכון הזה, מתוך אמונה שהן צריכות להתמקד בתפעול העסק ולא במסחר במטבע זר. אבל גידור עולה כסף, והחלטות שגויות עלולות להביא לפגיעה קשה ברווחים.

אבל מה זה אומר מבחינתי, כמשקיע קטן?

האם המשקיע הפרטי צריך לקחת על עצמו סיכון מט”ח בהשקעותיו? הדעות חלוקות.

ישנם מחקרים שקובעים שחשיפה למט”ח אינה מבטיחה תשואה גבוהה יותר. אחרים טוענים שסיכון מט”ח מגדיל את אפקט הפיזור בתיק ההשקעות ובכך דווקא מקטין את הסיכון הכולל (אגב חשיפה מוגזמת למטבע המקומי), זאת כמובן מלבד היתרונות הגלומים בהשקעה מעבר לים.

חלק גדול מתעודות הסל וקרנות הנאמנות מגדרות את סיכון המט”ח אוטומטית, כך שהחשיפה לשווקים הזרים נעשית במטבע המקומי בלבד. כך, בארץ משווקות לא מעט תעודות סל “שקליות” על מדדי חו”ל.

אבל לגידור מט”ח יש חסרונות. ראשית, גידור עולה  כסף, בין אם אתם מבצעים את הגידור בעצמכם ובין אם החברה המנפיקה היא שמגדרת. אין זה מקרה שתעודות הסל השקליות גובות דמי ניהול גבוהים יותר מאלה שאינן נקובות במטבע הישראלי.

בנוסף, גידור ההשקעה פירושו ויתור על רווחים פוטנציאליים. אם תקנו ETF הנקובה בדולר, והדולר יתחזק משמעותית לעומת השקל, תוכלו להרוויח פעמיים (הן מהעלייה בערך ה-ETF והן מהתחזקות הדולר).

יש הטוענים כי כשמשקיעים במניות בחו”ל לאורך זמן, אפשר להתעלם לחלוטין מסיכון המט”ח, שכן התנודתיות של שוק המניות מתקזזת עם התנודתיות של שערי המט”ח.

אני באופן אישי נמנעת מלחשוף את פלח האג”ח בתיק לסיכון מט”ח. אגרות חוב אינן מתאפיינות בתנודתיות חדה כמו זו של שוק המניות, ובנוסף משך החיים שלהן קצר משמעותית משל רוב המניות. המשמעות היא שבטווח הזמן הקצר הזה לא יישאר להן מספיק זמן כדי להתקזז עם שערי המט”ח.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

8 תגובות

  1. מניה כמו פרוקטר אנד גמבל (סימול: PG) משלמת דיבידנד כבר 123 שנה ברציפות, כל שנה.

    כך שהיא נחשבת השקעה בטוחה אפילו יותר מזו של אג”ח ממשלת ישראל (ישראל לא קיימת 123 שנה).

  2. תודה על האינפורמציה החשובה!

  3. היי

    את אומרת שאת לא חושפת את האג”ח לסיכון מט”ח, הכוונה היא שהאג”ח שלך הן רק של ממשלת ישראל? או שניתן לקנות אג”ח של ממשלות זרות בשקלים?
    ואת המניות (או תעודות הסל / קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות) – שאנחנו כמובן רוצים שיעקבו אחרי שווקים מחוץ לישראל – איך מגדרים? רק על ידי קניה של תעודות שקליות כאלו? זה הפתרון הכי טוב למי שאינו מהתחום ולא יודע לגדר בעצמו?

  4. מהי הדרך הכי זולה ויעילה לגדר סיכון מט”ח באופן עצמאי?

    • אחת משני דרכים
      1. לקנות אופציות קול ופוט על הדולר-שקל או יורו-שקל (אין אחרות). אתה עושה זאת בחשבון המסחר הרגיל שלך, רק צריך לפתוח אותו לאופציות. כל אופציה מייצגת מכירה של 10000 דולר אז קל לעשות התאמה בין הכמויות שאתה קונה לגודל התיק ויש אפסייד אם צמד המטבעות זז דווקא לכיוונך (משמע, השקל מתחזק).
      2. השיטה הפחות מסובת וסביר להניח יותר זולה (למרות שאין בה אפסייד) זה לקנות חוזה עתידי – פורוורד. אין לי מושג מי מציע כאלו חוזים בארץ אבל בחו”ל יש חברות מקצעיות שמתעסקות בהעברת כספים וכמו כן בחוזים כאלו.

  5. היי
    האם המיסוי על תעודות סלים שיקליות על מדדי חו”ל הוא 15% או 25%?

השאר תגובה