עצמאות כלכלית לתינוקות שלך?

ע

שאול אמסטרדמסקי מ”כלכליסט” איתגר אותי לפני כשבוע לכתוב משהו בנוגע לחיסכון לילדים.

זה קרה אחרי שהגבתי לסקר שערך בקרב רבבות עוקביו בטוויטר, בו שאל האם, וכיצד, הם חוסכים לילדיהם לטווח ארוך.

מסתבר שהורים רבים אכן בוחרים לעשות זאת — אבל נוטים לחסוך באמצעות הפקדה לאפיקים אולטרה-שמרניים כמו תכניות חיסכון בנקאיות, וזאת למרות הריבית האפסית שהן מניבות בימים טרופים אלה.

מעניין, חשבתי, אבל לא מאד מפתיע.

יש לי חשד שהסיבה לכך שתכניות חיסכון בנקאיות עדיין נהנות ממעמד בכורה בקרב הציבור הכללי מסבירה גם את העובדה שהשיח הפיננסי בישראל עמוס באימרות שפר בסגנון:

— “לא הגיוני שאני צריך לחסוך X משכורות כדי לקנות דירה.”

— “אי אפשר להגיע לעצמאות כלכלית עם שכר של 6,000 שקל בחודש.”

— “דמי ניהול של 2.5% בשנה זה כלום!”

— “תפרוס לי את זה לתשלומים, וכמה שיותר.”

— “אני צעיר מדי מכדי להשקיע.”

— “כסף לא גדל על עצים.”

פנינות החוכמה הללו חולקות מכנה משותף אחד: כולן משקפות חשיבה ליניארית.

הן מתעלמות לחלוטין מהעובדה שכשמערבבים כסף עם ריבית וזמן, הוא נוטה להצטבר באופן אקספוננציאלי (מעריכי), כלומר להכפיל את עצמו לאורך זמן ולתפוח למימדים מפלצתיים — לטוב או לרע – בין אם מדובר ברווחים על השקעות, בריבית על אשראי / אוברדראפט / חובות, בשיעור האינפלציה השנתי, בדמי ניהול, והרשימה עוד ארוכה.

exponential-min
“חסרונו הגדול ביותר של הגזע האנושי הוא חוסר היכולת להבין את הפונקציה האקספוננציאלית”. – אלברט ברטלט

מדהים לחשוב על קשת הבעיות הפיננסיות – מיציאה מחובות עבור בניהול תקציב וכלה בחיסכון לטווח ארוך — שיכולות להיפתר באמצעות הפנמת הקונספט הזה.  כבר היה מי שאמר: “מי שמבין מהי ריבית דריבית– מרוויח אותה, ומי שלא – משלם אותה.”

אנלוגיה טובה להמחשת אפקט הריבית דריבית — כלומר, הכסף שעושה הכסף — היא משל העץ והפירות. את הקרן (סכום ההשקעה הראשוני) אפשר לדמות לעץ, ואילו את הריבית שמניבה הקרן לאורך זמן – אפשר לדמות לפירות שמניב העץ.  ככל שמשקל העץ גדול יותר, כך הוא מניב פירות רבים יותר, שבתורם מגדילים את משקל העץ, באופן שמגדיל את מספר הפירות, וכן הלאה. אז מי אמר שכסף לא גדל על עצים?

משוואת הריבית דריבית מורכבת כאמור משלושה נעלמים:

  1. סכום השקעה
  2. זמן שבו הכסף צומח
  3. תשואה על ההשקעה

אידיאלית, כדי למקסם את החיסכון, צריך למקסם כל אחד המשאבים הללו. אלא שכמות גדולה ממרכיב אחד יכולה לפצות, אפילו באופן דרמטי, על יתר המרכיבים.

“סולידיים”, לדוגמה, חוסכים באגרסיביות, ולכן הם נהנים מסכומי השקעה גדולים מאוד ביחס להוצאותיהם  (רכיב 1), שמאפשר להם להגיע לעצמאות כלכלית מהר יותר (רכיב 2) ואפילו בתשואה צנועה יותר (רכיב 3).

תינוק שזה עתה נולד, להבדיל, נהנה מכמויות עצומות של זמן. כדי להפיק את המקסימום מהמשאב הזה, לדעתי יש לשאוף להשיג את התשואה הגבוהה ביותר בהתאמה לסיכון.

מטבע הדברים, תכנית חיסכון בנקאית, או מוצרים שווי-מזומן, אינם נכללים בקטגוריה הזו. מוצרים כאלה לא רק שמניבים תשואה אפסית בימים אלה, אלא עלולים בנוסף להתקשות להדביק את קצב האינפלציה. במילים אחרות, כשאתם חוסכים לילדים באמצעות אפיקים שמרנים מהסוג הזה, אתם שוחקים את כוח הקנייה של הכסף.

בעיני, זה מחטיא את המטרה.

היסטורית, שוק המניות הניב תשואה גבוהה יותר מכל נכס פיננסי אחר. לכן, אני בדעה שתינוקות וילדים הם מועמדים אידיאליים (ואולי יחידים?) לתיק השקעות עם חשיפה מנייתית בשיעור של 100%.

אנסה להסביר באמצעות שתי דוגמאות.

נניח שבשעה טובה נולד התינוק. לאחר ספירת הצ’קים מהברית/ה, מתברר שבסך הכל נאספו 12,000 ש”ח. אתם בוחרים “לחנות” את הכספים הללו עבור הילד בכל אחד מהאפיקים הבאים, מבלי לגעת בהם כלל לאורך תקופת ההשקעה.

מה יקרה לכסף?

אפיק מנייתי – כ-8% (ממוצע שנתי היסטורי) אג”ח ממשלתי – כ-2% (ממוצע שנתי היסטורי) תכנית חיסכון בנקאית לטווח ארוך – כ-1% בשנה פק”מ 0.1% בשנה
₪17,631.94 ₪13,248.97 ₪12,612.12 ₪12,060.12 5 שנים
₪25,907.10 ₪14,627.93 ₪13,255.47 ₪12,120.54 10 שנים
₪38,066.03 ₪16,150.42 ₪13,931.63 ₪12,181.27 15 שנים
₪55,931.49 ₪17,831.37 ₪14,642.28 ₪12,242.29 20 שנים
₪120,751.88 ₪21,736.34 ₪16,174.19 ₪12,365.27 30 שנים
₪260,694.26 ₪26,496.48 ₪17,866.36 ₪12,489.48 40 שנים

בדוגמה הזו, השקעה באפיק מנייתי (*) תביא לכך שסכום ההשקעה המקורי – 12,000 ש”ח – יתפח לכ-56,000 ש”ח לקראת שחרורו של הנער מצה”ל, יותר מפי 3 משאר האפיקים.

(*) כמובן שבפועל, שוק המניות תנודתי ביותר, ותהיה זו טעות מרה לצפות לתשואה שנתית קבועה של 8% שנה אחר שנה. הנתון 8% בשנה הוא שקלול של תשואה שנתית ממוצעת והיסטורית, שמביאה בחשבון שנים של תשואות דו-ספרתיות חיוביות ושליליות כאחד.

עכשיו — מה יקרה אם במקום “לדגור” על סכום ההשקעה הראשוני, נוסיף לו מדי חודש סכום צנוע יחסית של 500 ש”ח (ובסך הכל — 6,000 ש”ח מדי שנה) בכל אחד מהאפיקים?

ובכן, כאן העסק נעשה ממש מעניין, ואפקט הריבית דריבית נחשף במלוא עוצמתו:

אפיק מנייתי – כ-8% (ממוצע היסטורי) אג”ח ממשלתי – כ-2% תכנית חיסכון בנקאית לטווח ארוך – כ-1% פק”מ 0.1%
₪19,440.00 ₪18,360.00 ₪18,180.00 ₪18,018.00 שנה
₪55,647.51 ₪45,097.70 ₪43,524.21 ₪42,150.24 5 שנים
₪119,780.02 ₪81,640.23 ₪76,656.47 ₪72,451.53 10 שנים
₪214,011.73 ₪121,986.13 ₪111,478.81 ₪102,904.64 15 שנים
₪352,469.01 ₪166,531.27 ₪148,077.44 ₪133,510.31 20 שנים
₪854,827.09 ₪270,012.98 ₪226,970.63 ₪195,182.43 30 שנים
₪1,939,380.50 ₪396,156.61 ₪314,117.79 ₪257,474.05 40 שנים

במילים אחרות — חיסכון באפיק מנייתי, הכולל הפרשה צנועה (אך שיטתית ועקבית) של 500 ₪ בחודש (תחילה על ידי ההורים, ובהדרגה גם על ידי הילד / הנער / האיש עצמו), יכולה להביא אדם לעצמאות כלכלית בגיל 40.

בדוגמה לעיל, בהינתן שיעור משיכה שנתי של 3%, כשהילד שלנו יגיע לגיל 40, הוא יוכל למשוך 4,848 ש”ח (לפני מס) מהתיק הזה מדי חודש, באופן שיספיק לו לנצח, מבלי שיצטרך לעבוד עוד יום בחייו. לשם השוואה, אני חיה חיים עשירים ומלאי סיפוק על סכום חודשי אפילו קטן מזה.

כאמור, הסיבה שזה עובד היא השילוב של אופק ההשקעה ארוך מאד (ואף פעם לא מוקדם מדי להתחיל!), במקביל להשקעה באפיק בעל תוחלת התשואה הגבוהה ביותר. השילוב הזה מאפשר להגיע לתוצאות מרשימות מאד גם עם סכומי השקעה נמוכים מאוד.

כמובן שתיק השקעות מנייתי לחלוטין הוא אגרסיבי ומסוכן ביותר, ויש להניח שיהיה חשוף למפולות משמעותיות לאורך תקופת ההשקעה. בנוסף, כשמשקיעים במניות, תמיד ישנו סיכון שבתום תקופת ההשקעה,  החיסכון יניב תשואה שלילית (סיכון שלא קיים, לפחות במונחים נומינליים, בתכניות חיסכון בנקאיות).

למרות זאת, קשה לומר שלתינוק בן יומו יש הוצאות עצמאיות או מחויבויות לטווח ארוך. הוא חי על חשבון הברון לפחות ב-12 השנים הראשונות לחייו. זה אומר שיש לו הרבה מאוד שנים לספוג קריסות דרמטיות בשווקים ולהמתין להתאוששות. זו פריבילגיה שחוסכים מבוגרים יותר לא יכולים להנות ממנה.

מלבד זאת, אני חושבת שיש ערך חינוכי ולימודי רב בחשיפה להתרסקות בשווקים. עדיף להיוודע להתנהגות התזזיתית של השוק בשלב מוקדם ככל הניתן בחיים.

יש דרכים שונות להיחשף להיחשף למניות. הדרך הטובה ביותר, לדעתי, היא זו שמותירה כמה שיותר מהתשואה בכיסכם (או בכיסו של הילד). במילים אחרות, ההשקעה צריכה להשאיר כמה שפחות כסף בידי המדינה (בדמות מס רווח הון), הברוקר (בדמות עמלות קנייה ומכירה ודמי משמרת) ומנהל ההשקעות (בדמות דמי ניהול שנתיים).

אחר הכל, בפיננסים, בניגוד לתחומים אחרים בחיים, מקבלים תמורה גבוהה יותר ככל שמשלמים פחות.

 במובן זה, קרן השתלמות במסלול מנייתי הגובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר היא לטעמי מכשיר החיסכון האופטימלי להורה שמעוניין לחסוך לילדיו לטווח ארוך. המעטפת של קרן ההשתלמות מבטיחה הגנה ממס רווח הון (עד לתקרה מוטבת); ההפקדות לקרן פטורות מעמלה;  כשהאפיק המנייתי, לצד דמי הניהול הנמוכים, מבטיחים מקסימום תשואה במינימום “כרסום” חיצוני. קרן השתלמות הופכת נזילה שש שנים מיום פתיחתה, כך שהילד לא יצטרך בהכרח להמתין לגיל 60 כדי לפדות את הכסף.

אפשרויות נוספות לחשיפה למניות, בסדר עדיפויות יורד, הן (1) קרן מחקה מנייתית על מדד המניות הרחב והמפוזר ביותר שבנמצא; (2) פוליסת חיסכון מנייתית (בדגש לפוליסה במסלול פסיבי – מחקה מדד); (3) ואם ממש אין ברירה (ותמיד יש) — קרן נאמנות מנייתית אקטיבית.

עצמאות כלכלית במתנה?

תאורטית, השקעה מנייתית סדירה יכולה בהחלט לסדר לילדים שלכם עצמאות כלכלית עשרות שנים לפני גיל הפרישה המקובל.

השאלה המעניינת היא אם בכלל ראוי לעשות את זה.

הפרספקטיבה שלי מצומצמת בעניין משום שאין לי ילדים, ולכן כדאי להתייחס אליה בערבון מוגבל. למרות זאת, אינסטינקטיבית, אני חושבת שהתשובה לשאלה הזו שלילית.

עצמאות כלכלית היא התוצר, או ה”פרס”, שאותו מקבל אדם שלומד “לאלף” את הכסף, לשלוט בו, ובעיקר – לא להישלט על ידו.

החיסכון המפלצתי שאדם צובר בחייו הוא ביטוי ליעילות, כושר תכנון, משמעת, יכולת דחיית סיפוקים, ובעיקר – יכולת לשחות נגד הזרם ולהפנות עורף לביצה הצרכניסטית — שמעדיפה לחיות את הרגע ולבזבז כל שקל שהיא מכניסה.

 תהליך הלמידה הזה הוא תהליך אישי, עצמאי, ומבוסס על החלטות אישיות, עבודה קשה והתמדה. זה משהו שלטעמי ילד צעיר צריך לחוות על בשרו, ללמוד, ולהשיג – לא לקבל מן המוכן.

 “בוכטה” ענקית של מזומנים שנוחתת על הילד משום מקום, מבלי שהוא עצמו יודע איך להתנהל עם כסף, היא הדבר הרחוק ביותר ממחולל “עצמאות” או “אי-תלות” שאפשר להעלות על הדעת.

למעשה, היא מחוללת את ההיפך המוחלט: מעמיקה את תלותו הכלכלית של הילד בהורה ומפחיתה את המוטיבציה לעבור את תהליך הלמידה הזה באופן עצמאי.

 אם נאמר לילד קטן שכל שעליו לעשות כדי להסתדר כלכלית בחיים הוא לשרוד עד גיל 40-35 –נדמה לי שנסב לו יותר נזק מתועלת. מעשית, הבטחת מתנה מהסוג הזה עלולה ליצור “סיכון מוסרי” שרק יעודד אותו להתנהג בחוסר אחריות.

ללמד עצמאות כלכלית

נדמה לי שהדרך היחידה שבה ילד יוכל להפיק תועלת מעשית ממתנות כספיות גדולות היא אם הוא יהיה שותף פעיל ביצירתן.

לשם כך ילדים צריכים להבין מגיל צעיר כככל האפשר מה קורה לכסף כשמבזבזים אותו (הוא נעלם) ומה קורה אם משקיעים אותו (הוא ממשיך לעבוד בשבילם – לנצח).

זריעת הרעיון שכסף יכול לעשות כסף בגיל צעיר שווה לא פחות מכל מתנה כספית שאפשר להרעיף על הילדים שלכם בעתיד.  

חינוך לאנטי-שבירות. (נכתב על ידי בנו של קורא אנונימי של הסולידית).
חינוך לאנטי-שבירות. (נכתב על ידי ילדו של קורא אנונימי של הסולידית).

אנשים נוטים לצקצק בלשונם ולהפטיר ש”כל כך חשוב ללמד את הדברים הללו בבית הספר”, רגע לפני שהם מפרקים כמה אלפי שקלים על מסיבת לימוזינה+מניקור+סושי לילדתם בת ה-9 (שאותה הם בקושי רואים פשוט כי הם עובדים כל היום). הם מנסים לקנות את אהבתה דרך הכיס, ובדרך הופכים את האומללה לבור-ללא-תחתית של רצונות וצרכים מדומיינים — חברה עתידית גאה בדור ה”מגיע לי”.

את הבור הזה אי אפשר לכסות בכסף. למעשה, השלכת מזומנים על הילד מבלי שיש “תשתית ערכית” מתאימה, שתאפשר לו לפענח את המשמעות של הכסף הזה, ברוב המקרים רק תחמיר את הבעיה.

בעיני, חינוך להתנהלות פיננסית נבונה הוא בראש ובראשונה תפקיד ההורה. חינוך פיננסי חשוב מכדי שיופקד בידי מערכת החינוך הממלכתית, שתפקידה העיקרי הוא ליצור שבלנות ממושמעות שלומדות “להשתלב בקבוצה”, למלא הוראות ולציית לבעלי סמכות בדרך לקריירה בת 40 שנה.

שום בית ספר לא ילמד את הילדים שלכם לחסוך את רוב הכנסתם ולהשקיע אותה כדי להגיע לחופש כלכלי בגיל צעיר. רעיון כזה פשוט חתרני מדי ואנטי-מערכתי. אין סיבה לתמרץ חשיבה מחוץ לקופסה.

אילו היה לי ילדים משלי, הייתי מנסה לעודד אותם, בשלב מוקדם ככל הניתן, לחסוך לפחות 50% מכל שקל שהם מקבלים, לזהות ולהתרחק מאנשים חסרי אחריות כלכלית, ולעולם לא ללוות כסף או להיכנס לחובות.

הייתי מנסה להסביר שהדבר החשוב ביותר שאפשר לקנות בכסף איננו בגדים, או מכוניות, או הופעות, או צעצועים, אלא חופש כלכלי — היכולת לעשות מה שרוצים בזמן הפנוי, ולחוות את העולם כפי שרוצים לחוות אותו.

הייתי מלמדת שככל שחוסכים יותר ומשקיעים יותר, כך נעשים חופשיים יותר. זה עובד לא רק משום שככל שחוסכים יותר נעשים עשירים יותר, אלא גם, ואולי בעיקר, מכיוון שככל שרוצים פחות דברים – צריכים פחות כסף.

ההנחה (הנאיבית) שלי היא שככל שהרעיונות הללו ייצרבו בתודעה מוקדם יותר, כך הילדים יסגלו את חייהם בהתאם גם בעתיד.

כך, אם באמת תיפול עליהם מהשמים בוכטה של 7 ספרות קצת לפני גיל 40, הם לא ייכנסו ללחץ. הסיבה לכך היא שעד אז יהיה להם כבר חיסכון דומה – שאותו יצרו לעצמם.

כדי להפוך את הנושא לקונקרטי יותר, אני חושבת שהייתי מחלקת דמי כיס לילדים. יש גורואים כלכליים מכובדים כמו דייב רמזי, לדוגמה, שיוצאים בתקיפות נגד הרעיון הזה, וסבורים שדמי כיס משולים לתשלום קצבת רווחה.

אני לא מסכימה. בעיני, לדמי כיס יש ערך גבוה ככלי פדגוגי, משום שהם נותנים לילד הזדמנות בלתי אמצעית ללמוד להתנהל עם כסף באופן עצמאי. זה מחייב אותם לגלות אחריות ולקבל החלטות – אם לחסוך את הכסף או לשרוף אותו. הכסף שלך – ההחלטות שלך.

כך, למשל, אפשר להשתמש בדמי כיס כדי ללמד מהי ריבית דריבית. במקום לחלק, נניח, סכום קבוע של 50 שקל בחודש, אפשר להעניק דמי כיס חודשיים בשיעור של 10% מגובה החיסכון שצברו.

במצב כזה, לילדים יש תמריץ אדיר לחסוך. אחרי הכל, ריבית של 10% על חיסכון של 500 ש”ח שווה הרבה יותר מ- 10% על חיסכון של 5 ש”ח. זו דרך אפשרית לגרום לילדים לחשוב פעמיים לפני כל קנייה, ובעיקר לרסן קניות אימפולסיביות – המחלה של הצרכניסט הטיפוסי.

ילד שמכיר בחשיבות של חיסכון מגיל צעיר יכול להנות מ”פור” אדיר ביחס לאחרים. בזמן שחבריו מסיימים אוניברסיטה, מתחילים להרוויח כסף, ועושים את הדבר היחיד שלמדו אי פעם לעשות בו, כלומר – כלומר, לבזבז אותו על מה שרק אפשר – הילד הסולידי (בן הסולידיים 😉 ) עשוי להימצא כבר על סיפה של חירות כלכלית.

הורים שמעוניינים לתת פרספקטיבה מעשית על הנושא — מוזמנים.

avatar
  הירשם  
החדש ביותר הישן ביותר המדורג ביותר
הודע על
דוד
אורח
דוד

האם אפשר לפתוח קרן השתלמות לילד?! או שזה בא על חשבון החסכון לקרן השתלמות של ההורה?

שחר
אורח
שחר

מעניין כרגיל, גם אם לא הסכמתי עם הכל. יש לי שאלה: אם ידידה שלך הייתה מבקשת ממך נגיד 20 שקלים בכדי לקנות איזה משהו קטן וחשוב, והיא הייתה אומרת לך שהיא הייתה מחזירה לך בהזדמנויות, היית נותנת לה? (קראתי על משהו שאיין ראנד עשתה לדודה שלה, ומעניין אותי תגובתך.)

תפוזינה
אורח
תפוזינה

לא הבנתי למה לא לתת? מאיזה טעם?

ארז
אורח
ארז

סוכם יפה במשפט:
זריעת הרעיון שכסף יכול לעשות כסף בגיל צעיר שווה לא פחות מכל מתנה כספית שאפשר להרעיף על הילדים שלכם בעתיד

תמיר
אורח
תמיר

היית מוכנה לעשות תכנון כלכלי פיננסי למשפחה עם התנהלות בעייתית?

שרית
אורח
שרית

הייתי שולחת משפחה כזו לארגון פעמונים, שעוזרים להרבה משפחות להתאפס על עצמן. וזוגות צעירים בתחילת הדרך (רצוי אפילו לפני החתונה) ממליצה לשלוח לזוגיתא, לפני שמתחילים עם התנהלות בעייתית.

Vitaly Karasik
אורח
Vitaly Karasik

תמיר,
אני ממליץ לפנות ל-http://www.paamonim.org/

אביה
אורח
אביה

נקודות טובות בהחלט. התוכנית שלנו לחנך את הילדים שלנו מבחינה פיננסית כך שיהיו מוכנים לצאת לעולם הגדול עם ידע מושגי ומעשי של כלים, ושיטות, והצלחות וכשלונות, וחשיפה להשקעות שונות, וכל הנושאים הללו של כלכלה, אבל מהצד המעשי שלה. לא מעט הורים רואים בחינוך פיננסי כדבר מוקצה: “אם אלמד אותו על כסף הוא יגדל להיות חומרי”, או שחוששים לחשוף אותם לדאגות (כבר שיפוט מוטעה על תפקיד הכסף בעולמם) של המבוגרים. לפני זמן מה התחלתי לכתוב בלוג ממוקד רק על נושא חינוך פיננסי – קודם בשביל עצמנו ובשביל הילדים שלנו, אח”כ גם כדי לשתף את הידע שלי, וגם (בתקווה) להפרות את הידע… קרא עוד »

יואב
אורח
יואב

האם מבחינה מעשית זה בכלל אפשרי לייחד לילד?
הייתי שמח אם את או מי מהקוראים שבדק את הנושא ירחיב לגבי מיסוי קרן השתלמות במקרה של ירושה וכד (אגב קופת גמל ישנה ופטורה ממס רווח הון נהנית מיתרונות דומים לאלו של קרן ההשתלמות)

אביחי
אורח
אביחי

אפשר בבקשה מקור לעניין ה 8 אחוז תשואה שנתית במניות? תודה.

Avi
אורח
Avi

נ פ ל א

אותך- למשרד הכלכלה/ רווחה/ חינוך.. Chose your pick..

אליס
אורח
אליס

מסכימה עם כל מילה

אחד שיודע
אורח
אחד שיודע

טוב שלא לקחת 15% בשנה בתור דוגמא
אני מבין שאת מנסה להעביר מסר אבל את עושה את זה עם “תרגילים שיווקיים” די מסריחים עד כדי הטייה.
כרגיל הנייר והמספרים סופגים הכל
זה מדהים שאת יכולה גם לחזור על כך שלא ניתן ללמוד מהעבר על העתיד בערך 200 פעם וגם להניח 8% תשואה (בסדר, עם כמה הסתייגויות למטה)
תתני את הדוגמא לפי 2.5% שזה כנראה יותר ריאלי בתשואות של היום והעתיד הנראה לעין., ותקופה הגיונית יותר כמו 20 שנה שזה בדרך כלל משך החיסכון עבור ילד ותקבלי הבדלים לא כאלה גדולים

fintranslator
אורח
fintranslator

על מה אתה מדבר? 2.5% אתה יכול לקבל באגח אמריקאי. המניות לא עולות ב-8% כי היסטורית הם עלו ככה. הן עולות כי מדובר בחברות שיש להם עובדים ומנהלים מצוינים שעיקר המטרה שלהם היא לגרום לחברה להיות רווחית. בנוסף מניות יביאו לך לפחות הצמדה למדד כי אותם חברות הם אלו שקובעות את מחירי המוצרים

האחד
אורח
האחד

ספר לנו מה התשואה היום של מישהו שקנה מדדים בשנת 2000. אין סיכוי לקבל 8% תשואה שנתית בשוק ההון כיום. ולא, אין שום סיבה שמה שהיה הוא שיהיה. משך הזמן שיש סטטיסטיקה הוא פסיק בהיסטוריה האנושית ואינו מספיק כדי להסיק כלום לגבי העתיד. מעבר לכך פרק הזמן שאדם חוסך תחום בזמן ומתחיל ומסתיים בנקודת זמן מסויימת שאם איתרע מזלו והתחיל בשיא וסיים במשבר אז התשואה שלו עלובה או בכלל שלילית. סטטיסטיקה זה מאד נחמד, אבל לך תגיד את זה לאותו אחד למליון שמשהו קרה לו. עכשיו לגבי ילדים. כאבא ל4 ילדים בגילאים שונים, ואנחנו ממש לא משפחה בזבזנית והילדים כמעט… קרא עוד »

רז
אורח
רז

תגובה מדוייקת. אין מה לעשות ילדים (עד גיל מסויים) לא חושבים לטווח ארוך, בוודאי לא לגבי התנהלות כלכלית.

estersultan
אורח
estersultan

אז כאמא לשבעה מתחת לגיל 13 אני מרשה לעצמי לומר שאתה טועה. ילדים כן חושבים לטווח ארוך, ילדים כן מבינים את הרעיון של חיסכון לעתיד (בוודאי כשיש מטרה חשובה שרוצים להגיע אליה). ילדים מבינים את ההבדל בין זול ליקר, בין מותג לבין מוצר רגיל, מסוגלים להעריך מתי עדיף לשלם יותר ולקבל מוצר טוב יותר ועוד ועוד.

ככל שאנחנו מאמינים ומעריכים פחות את הילדים שלנו, אנחנו מזניחים אותם להיות יצורים חסרי משמעת עצמית התלויים בסיפוקים מיידים. זו לא האמת. הילדים שלנו מסוגלים להבין הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים!

איש(3718)
אורח
איש(3718)

כאבא לשלושה גדולים (20+) וחסכנים, הרשה גם לי לומר לך שאתה טועה.
ילדים לא טיפשים. אפשר לחנך אותם לדחיית סיפוקים כדי להשיג מטרות גדולות יותר. זה התפקיד שלך. אל תגרר אחריהם.
כשילדינו היו קטנים וקיבלו דמי כיס ורצו לרוץ לבזבז אותם, היינו אומרים להם שאם יחכו עוד כמה שבועות יוכלו בכסף שנחסך לקנות מתנה גדולה ונחשקת יותר. בהרבה מקרים זה עבד מצויין. זה פיתח את נושא דחיית הסיפוקים ותכנון מראש שהיום הם נהנים ממנו כבוגרים.

אלי
אורח
אלי

רז!
מבוגרים הם ילדים דלא התבגרו…
ולא נכנס לויכוח פוליטי, אם כי אין להתעלם ממנו.
לטווח ארוך- איזה פוליטיקאי בארץ חושב לטווח ארוך?!

סתם מישהו
אורח
סתם מישהו

מי שהשקיע במדד ה s&p500 כולל השקעה מחדש של הדיבידנדים, סכום התחלתי של 12 אלף בשנת 2000, והוסיף 6000 כל שנה (כמו בסימולציה שהסולידית עשתה בפוסט), קיבל תשואה שנתית של 7.2 אחוז עד היום. זה די טוב ולא רחוק מה 8 אחוז שהיא השתמשה בסימולציה.
אתה יכול לראות את זה כאן:
https://www.portfoliovisualizer.com/backtest-portfolio?s=y&timePeriod=4&startYear=2000&firstMonth=1&endYear=2016&lastMonth=12&endDate=06%2F14%2F2016&initialAmount=12000&annualOperation=1&annualAdjustment=500&inflationAdjusted=true&annualPercentage=0.0&frequency=2&rebalanceType=1&showYield=false&reinvestDividends=true&symbol1=SPY&allocation1_1=100

הציוני בצומת אורוגווי .
אורח
הציוני בצומת אורוגווי .

את טייפ “הקסטות” (למי שעדיין זוכר) רכש לי אבי ז”ל בגיל 13 .הוא העמיד לי תנאי אחד… “צא לעבוד , חסוך מחצית מעלות המכשיר , שאר המימון עלי ” יצאתי בחופש הגדול של כיתה ז לטחון תבלינים .. לאחר כחודש וחצי השגתי את הסכום הנדרש. להפתעתי (ולחרדתי) ביום קניית המכשיר שעה ששנינו בוחנים את ה”טייפ” המדובר , פונה אבי לצידה השני של החנות ובוחן בקפדנות מכשיר משוכלל הרבה יותר… תגובתי היתה מבוהלת ” אבא אין לי מחצית הסכום לרכישת טייפ מסוג זה” ….בחיוך קטן הסביר לי אבא ז”ל ..” את מה שנדרש ממך חסכת… ההפרש בתשלום הוא בונוס (ריבית) ממני… קרא עוד »

albert yaron
אורח
albert yaron

לגבי תשואות – ממליץ לעיין בטבלה למטה בערך הויקיפדיה הבא:
https://en.wikipedia.org/wiki/S%26P_500_Index

ניתן לראות שעל פני ממוצע נע של 20 שנים (טווח ההשקעה המדובר בפוסט) – הערך הנמוך ביותר היה 7.81%. ובאופן כללי הממוצע השנתי הוא 10.47%.

8% הוא שיעור הנחה סביר.

אביה
אורח
אביה

מותר לילדים לבקש מה שהם רוצים, ולא תמיד עומד בראש מעיינם החיסכון ששמור בצד או איך לקנות בזול. אבל זה עניין שניתן לחנך אליו. כמו שילד לא נולד עם כפית ומזלג ולומד לאט להשתמש בו – לצרכים שלו וגם מבחינה תרבותית (אנחנו לא אוכלים לרוב בידיים), וכמו שילד לומד להתנהג בנימוס ולא לדוגמה לרוץ ולחטוף אוכל בשניה שהוא רואה אותו ולטרוף אותו… אלו כלים שאתם ההורים לימדתם אותם, ולימדתם אותם לדחות סיפוקים ולהמתין בסבלנות שהאוכל יוגש יפה בשולחן. למה בנושאים של צרכנות וכסף זה חייב להיות שונה? למה נכנעים מיד בלי לנסות לשנות? אף אחד לא אומר שזה קורה ברגע,… קרא עוד »

אריק
אורח
אריק

ברור שאם קנית מדדים ב-2000 רק עכשיו הגעת לקרן. אבל היא מדברת על הפרשה קונסיסטנטית למשך שנים של סכומים קטנים. תכלס בתקופות של שפל עדיף לך אפילו לקנות *יותר* את שוק המניות.

טל
אורח
טל

לספר לך על ילדים בני 9 ו-7 שמכרו את הפליימוביל שלהם (שלא היה כל כך בשימוש) כדי להכניס את הכסף לחיסכון? הכל עניין של חינוך (ואלה כמובן הילדים הגדולים שלי…)
מעבר לזה, אני גרועה בהשקעות, אבל מבינה לאן הסולידית חותרת בעניין חינוך לעצמאות כלכלית.

אופק
אורח
אופק

סולידית יקרה!
במהלך החצי שנה האחרונה אני קוראת בשקיקה כל מילה שנכתבת על ידיך ועל ידי המגיבים.
לומדת המון ובעיקר משתגעת מדרך החשיבה המיוחדת שלך.
מחכה שתכתבי כל יום וכל היום ובטוחה שאם תרצי זה יקרה…
בניי היקרים (בני 6) מדברים כלכלית מגיל אפס וחושבים כילדים בוגרים.חוסכים מגיל 4 שנים. לא קונים כל דבר,מבצעים חקר שוק..ואומרים לי “אמא,אם המחיר יהיה סביר נקנה!”.
הלוואי ויכלתי לבחור אפיק חיסכון יציב עבורם. לא ממש יודעת/מבינה בתחום.
תודה רבה לך.

דוד
אורח
דוד

עבור הבת שלי בת ה-4 השקעתי 5000$ בכל אחת מהמניות הבאות :גוגל,אמאזון,פייסבוק,נטפליקס.
מעבר לחינוך פיננסי והפקדות חודשיות

האחד
אורח
האחד

אם השקעת לפני 10 שנים אז עשית לה טובה גדולה, אם השקעת עכשיו אז היא תקבל בסוף חזרה את ה5000$ במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב פחות.

שושי
אורח
שושי

אשמח להסבר

האחד
אורח
האחד

חברות הfang כמו שקוקרים להן נמצאות היום בשוויים כאלה ומכפילים כאלה שאין למניה שלהן ממש מקום לצמוח, וגם לרווחים שלהן אין הרבה לאן לצמוח. מעבר לכך, אם אחת מהן מגדילה הכנסות אז רוב הסיכויים שזה על חשבון האחרת זאת המלחמה בין גוגל ופייסבוק, בין אמזון ונטפליקס.
ואם ניקח את מצב הכלכלה העולמית ולעומתן את מצב השווקים, אז יש סיכוי הרבה יותר גדול לירידות מאשר לעליות.
מה שהיה כבר לא יהיה, הצמיחה האדירה שהיתה לחברות האלה במשך כ10 שנים נגמרה, הן הגיעו לרוויה. גם אפל גמרה את הסוס, היתה לה צמיחה חזקה כמה שנים ונגמר, מעכשיו דשדוש או דעיכה

אפרת
אורח
אפרת

בשנת 2016 זמן כתיבת התגובה שלך אפל היתה שווה 108 דולר למניה היום שנתיים אחרי שנת 2018 היא שווה 185 דולר למניה…. הנבואה ניתנה לטיפשים. אין לדעת מה יעשה שוק המניות.

מיכל
אורח
מיכל

לא ניתן לחסוך בקרן השתלמות עבור הילדים, אלא אם אתה מוותר על המוצר הזה כאפיק חיסכון עבור עצמך.

רינה
אורח
רינה

בפרספקטיבה של אמא לשניים שחוסכת לילדים באפיק מנייתי (50/50 אמנם, לא 100% כי אני רוצה לאזן קצת את הסיכון), אני רוצה להגיד ש: 1. אני חשבתי לחסוך להם לגיל של אחרי הצבא, וכמובן לשחרר להם את הכסף רק למטרה מועילה (כמו לימודים או הון עצמי לדירה. היי – אני מענק שחרור!), הסכום שיהיה להם בגיל הזה לא יהיה כזה שיעניק להם עצמאות כלכלית, הם יהיו חייבים לקיים את עצמם. עכשיו שקראתי את מה שכתבת כאן, ייתכן שבגיל 21 אעביר להם את הסכום שנצבר לניהול עצמאי שלהם, שהם יצמיחו את החסכון הזה לעצמאות כלכלית בעצמם. חוץ מזה שכשהם יגיעו לגיל הזה… קרא עוד »

אביה
אורח
אביה

LIKE

akopel
אורח
akopel

האם מגמת העזיבה של חברות את הבורסה הישראלית קריטית מספיק כדי להשפיע על הבורסה הישראלית כאפיק השקעה? (דרך תעודת סל).

Onmyway
אורח
Onmyway

היי דורין, יש לי חברה דוברת אנגלית ואני מעוניין לחלוק איתה את השקפת עולמי באופן יותר עמוק. יש מקביל (בעיקר ערכי) לתכנים האלו בבלוג אמריקאי? תודה!

שרית
אורח
שרית

אין כמו דמי כיס לחינוך, ובלבד שמכוונים אותם קצת. להציג להם את המשמעות של קניות. לדוגמה, כשלילדה היה חסכון של 150 ש”ח והיא רצתה לקנות משחק ב-130, הסברתי לה שבהחלט אפשר, אבל אז לא יישאר לה כסף לצאת עם חברות לסרט למשל. היא עשתה את השיקול, וויתרה על המשחק. מאז עברו אי אלו שנים, והחסכונות שלה בהחלט יותר מ-150 ש”ח.. 🙂

נורית
אורח
נורית

רוצים פרספקטיבה מנקודת מבט של אמא לילדים בוגרים? נכון, לא אני חסכתי להם אלא הסבתא (אנחנו חיינו בצמצום בכל שנות גדילתם של שני ילדינו) אבל לימדתי אותם שוב ושוב, על מה אפשר לוותר, איך אפשר לחסוך ואיך להנות ממה שיש תאמינו לי שספגתי הרבה תלונות ולא פעם ירדו עלי ועל נטיותי החסכניות (במיוחד שבעלי שידר את הכיוון ההפוך..) אבל… הבת שלי סיימה תואר ראשון ועכשיו לומדת לתואר שני, שוכרת דירה וחיה חיים מלאים ובכלל לא סגפניים (לפי הכללים שלמדה ממני) עם בן זוגה בלי לבקש מאיתנו גרוש! למרות שעכשיו אנחנו כבר כן יכולים לעזור הבן שלנו, גם הוא, כבר התחיל… קרא עוד »

xxx@x.com
אורח
xxx@x.com

זה כל כך חבל שאנשים טובים כמו הסולידית לא רוצים ילדים בעוד שאנשים משוגעים שאין להם כסף רצים לעשות כמה שיותר….

צריך יותר אנשים טובים בעולם, לא פחות…

האחד
אורח
האחד

למה החלטת שהיא תהיה אמא טובה?
דווקא טיפוס כמוה ידפוק את הצורה לילדים עם איסורים וחוקים ואז יקרה אחד (או שניהם) משני הדברים:
1. ברגע שהילד יגיע לבגרות כל החסכים שהיו לו בילדות יתפוצצו לכל הכיוונים והוא יפצה את עצמו על הילדות העשוקה והאמא עם כל הכללים המוזרים ומקלחות הקרח בבזבזנות קיצונית.
2. הילד יידפק כל כך מהחינוך המאד לא קונבנציונאלי שהוא לא יהיה מסוגל להיות בקשר עם אנשים, לא יוכל למצוא בת/בן זוג ויבזבז את כל הכסף על פסיכולוג.

מישהי
אורח
מישהי

פשוט לכתוב על מישהי בבלוג שלה שהיא לא תהיה אמא טובה?
מאיפה אתה יודע? אתה לא מכיר אותה בכלל.
ומעבר לזה שהיא הראתה שהיא יודעת לעשות פשרות ולהוציא כסף מתי שיש לו ערך בשבילה, ושלא ברור בכלל שאתה צודק,
יש דברים שפשוט לא אומרים.
יש רצף תגובות קודם שמדבר על האם זו צורת חינוך טובה או לא, והאם היא עובדת. יש שם דוגמאות מעניינות. אני ממליצה לך לקרוא אותו.

האחד
אורח
האחד

זה בדיוק העניין אני לא מכיר אותה וכך גם אותו כותב שרשם שהיא תהיה אמא טובה, דעתי טובה בדיוק כמו דעתו. ברגע שהבלוג שלך פתוח לכולם אתה צריך להיות מוכן לקבל ביקורת. להיות הורה עם כללים קיצוניים זאת בדיוק הדרך לדפוק את הילד ולגרום לו לשנוא אותך בגיל מבוגר יותר. שלא לדבר על כך שהאישיות שלה מאוד נרקסיסטית, וזה ההיפך ממה שצריך הורה. לסיום היא דווקא צריכה להודות לי כי ברגע שיש עליה ביקורת מיד מתפתחים ויכוחים שמגדילים את הטראפיק באתר, מה שאמור לשמח אותה, ויוצא שהתרומה שלי לבלוג גדולה משלך. אין צורך להודות לי אני עושה את זה בהתנדבות.… קרא עוד »

xxx@x.com
אורח
xxx@x.com

החלטתי שהיא תהיה אמא טובה כי היא הגיונית וגמישה ויודעת להסתגל למציאות. אתה חושב שאתה אלוהים אבל אתה טועה – אין הגדרה להורה טוב באף ספר. ילדות טובה לא מוגדרת ע”י כמה דברים קונים לילדים. אם אתה רוצה להמשיך להמציא תיאוריות פסיכולוגיות כמו פרויד וכל הפסיכולוגים שמנסים כל פעם להגדיר דברים ולא מצליחים אז זו זכותך. אבל אני יכול בדיוק באותה מידה לתקוף כל הורה אחר (למשל אותך) ולהגיד שכל דבר שהוא יעשה ידפוק את הילד. לא חושב שמחייה בצמצום אומרת ילדות גרועה – זו ראייה מאוד קפיטליסטית ואם תלך לקצה השני של עושר אז גם עליהם אומרים אותו דבר… קרא עוד »

ברנרד דבורק
אורח
ברנרד דבורק

אתה, מגיב פה המון, קראתי את סיפור חייך. אני אוהב את הבלוג הזה בעיקר בגללך. אולי אתה צריך פינה פה. מין אלטר איגו נוראי ומושלם כזה של הסולידית.

עדנה
אורח
עדנה

אודה לך אם תוכלי להפנות אותי למה שאת מתייחסת כשאת כותבת “קרן השתלמות במסלול מנייתי הגובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר” תודה

שפרה
אורח
שפרה
eyal
אורח
eyal

לא נראה לי שהתשואה הריאלית תהיה 8%, לקחת אולי תשואה נומינלית? תשואת מניות לטווח ארוך תהיה קצב הצמיחה הכלכלי (של העולם? של ישראל?) פלוס תשואת דיבידנד. אני לא נביא לדעת מה יהיה הקצב הזה, אבל 2% נשמע לי ניחוש סביר לצמיחה הריאלית, ו 1-2% לדיבידנד אחרי מס – מה דעתך?

eyal
אורח
eyal

למשל, בדקתי את 20 השנה האחרונות 1996-2016, מדד SNP500 עלה פי 2 ומדד המחירים עלה פי 1.5, כלומר העלייה הריאלית היתה אחוז וחצי בשנה, ותשואת הדיבידנד לפני מס נעה סביב אחוז וחצי שניים (חישבתי דיבידנד לפי ה ETF שנקרא SPY). אם כך, השקעה בבורסה הניבה רווח ריאלי של כשניים וחצי אחוז אחרי מס – וזה לפני מס רווחי הון של ישראל, שהיה מוריד אותנו בעוד כחצי אחוז אל התקופה הזו (בהנחה שקונים ומוכרים בדיוק פעם אחת).

יש למישהו חילוק עם החישוב הזה?

eyal
אורח
eyal

אוקיי, כמובן שהיתה לי טעות – משנת 1996 מדד SNP500 עלה פי 3 ולא פי 2 (תזכורת לאיל – 200% זה לא פי 2!). המספרים המתוקנים הם רווח שנתי של 2.9% אחרי מס רווחי הון

eyal
אורח
eyal

(המספר לעיל לא כולל דיבידנד. בהנחת דיבידנד שנתי של 2% התשואה היא כ 4% ריאלית אחרי כל המיסים

סתם מישהו
אורח
סתם מישהו

תסתכל בלינק הראשון. התשואה מ 1996 עד היום, היא בערך 8 אחוז לשנה נומינלית, ו 6 אחוז ריאלית (תצביע על ה CAGR ותראה עם ובלי האינפלציה). אם היית משקיע 10,000 ב 1996, ומוסיף כל חודש 500 שקל, התשואה הריאלית הייתה 7.5 אחוז, אתה יכול לראות את ה IRR בלינק השני.
הלינק הראשון:
https://www.portfoliovisualizer.com/backtest-portfolio?s=y&timePeriod=4&startYear=1996&firstMonth=1&endYear=2016&lastMonth=12&endDate=06%2F15%2F2016&initialAmount=10000&annualOperation=0&annualAdjustment=0&inflationAdjusted=true&annualPercentage=0.0&frequency=4&rebalanceType=1&showYield=false&reinvestDividends=true&symbol1=SPY&allocation1_1=100
הלינק השני:
https://www.portfoliovisualizer.com/backtest-portfolio?s=y&timePeriod=4&startYear=1996&firstMonth=1&endYear=2016&lastMonth=12&endDate=06%2F15%2F2016&initialAmount=10000&annualOperation=1&annualAdjustment=500&inflationAdjusted=true&annualPercentage=0.0&frequency=2&rebalanceType=1&showYield=false&reinvestDividends=true&symbol1=SPY&allocation1_1=100

אייב
אורח
אייב

אם קרן השתלמות אינה אפשרית עבור ילד, איך מנהלים השקעה דרך קרנות מחקות לתקופה ארוכה מאוד?
נראה שהדבר ידרוש עיסוק דיי קבוע של קנייה ומכירה, ולחסכון של 20 שנה לפחות זה לא אידאלי.

יבגני
אורח
יבגני

“אני חיה חיים עשירים ומלאי סיפוק על סכום חודשי אפילו קטן מזה.” חחח…
גם תולעת “חיה”

Ido Kallir
אורח
Ido Kallir

בעניין חינוך הילדים, כל מילה בסלע. אין מה לדאוג שיצאו “קמצנים מדי”. אנחנו רק מאזנים – במעט- את המשקל העצום של החברה שדוחפת לכיוון הצריכה.

לעניין אפיק החסכון המומלץ, אם יש סבא סבתא עם גמלה של 4000 + (או צפויה ) אזי קופת גמל -במסלול מנייתי – עם ד”נ תחרותיים (יש כאלה שמשקיעות גם ברוח המקום , במדדים בלבד) תחת תיקון 190 והילד כמוטב בלתי חוזר (בהנחה שסבתא לא תברח עם הכסף) הוא המעטפת המשפטית – פיננסית הנכונה. המס שישולם יהיה בין 15%נומינלי ל 0% במקום 25% ראלי, שבתנאי אינפלציה נמוכה , זו מתנה נאה מאד.

shlomo
אורח
shlomo

דורין, בתור אבא לתינוקת בת 5 חודשים , פתחתנו קרן השתלמות שמוקדשת לה ומעוניין לשים את כל הכסף בתעודת סל המשלמת את הריבית חזרה לתעודה, כדי לעשות את ההשקעה פסיבית ככל האפשר. נברתי בפורום ויש שם דיונים ארוכים על קרנות איריות , ישראליות ואמריקאיות , הנושא מאוד מבלבל (למרות שיש שם ניסיון יפה לעשות סדר). אני אצטרך לקבל החלטה בקרוב וזה קשה מכיוון שיש כל כך הרבה שיקולים. אשמח לשמוע מה אנשים אחרים החליטו לעשות.

סתם מישהו
אורח
סתם מישהו

יש אכן משוכה מסויימת להכנס לעניינים, ובהתחלה הכל נראה מבלבל. אבל אם תקדיש לנושא עוד כמה שעות של קריאה, בהתחלה של הפוסטים ואחר כך גם בפורום – מקווה שהדברים יתחילו להתבהר. אין פתרון שנכון לכולם, אז השאלה מה אחרים החליטו לעשות היא לא מאוד רלוונטית. לכל אחד יש את השיקולים שלו, טווח ההשקעה, סיבולת הסיכון, פחד מתרחישים מסויימים וחוסר פחד מאחרים, כמה כסף מועבר ובאיזו תדירות, וכו’. מה שכן, לפעמים הדיונים הללו הם בשביל עוד כמה שברי אחוזים. אם למשל אתה סגור על כך שאתה רוצה תעודה 100 מנייתית משיקוליך שלך – ההבדל בתשואה בין האיריות/אמריקאיות/ישראליות לא אמור להיות עצום,… קרא עוד »

יובל
אורח
יובל

האם תוכלו/תוכלי להציע חלופות ממשיות? לתת מספרי ניירות ודוגמאות ממשיות לניירות מומלצים להשקעה?
לא כזה מבין מה אומר “מחקה מנייתית רחבה ככל האפשר” וכו…
תודה

סתם מישהו
אורח
סתם מישהו

אסור לה ולאחרים להמליץ לך על ניירות ספציפיים. אם תקרא את חלק ההשקעות של הבלוג, תראה שהיו הרבה ניסויים מחשבתיים שכאלו עם מספרי ניירות ספציפיים. כאמור זה לא בהכרח מתאים לך, אתה צריך קודם לקרוא ולהבין קצת יותר מה מתאים לך ומה לא. יש למשל פוסט שנקרא “התנ”ך של קרנות הסל הזרות”, יש בו פירוט של כל מיני קרנות זרות, והפנייה לפוסטים אחרים שמסבירים מה זה קרן מחקה כמו למשל, למה עדיף שהיא תהיה רחבה ככל האפשר, למשל פוסט שנקרא “הטיפ הפשוט והאפקטיבי ביותר להשקעה במניות” די מסכם את הנושא ששאלת עליו.

יובל
אורח
יובל

כלומר ממה שהבנתי מהפוסטים שהפנית אותי אליהם, זה לדוגמא להשקיע בקרן מחקה של מדד תל אביב 100 ? לדוגמא?

סתם מישהו
אורח
סתם מישהו

נניח. אבל כאמור לאף אחד לא מומלץ להשקיע במשהו, עד שהוא לא קרא מספיק, והוא חש במידת וודאות גבוהה שהוא מבין במה הוא משקיע, שזה הולם את צרכיו, את סיבולת הסיכון שלו, ומכיר גם פחות או יותר את האלטרנטיבות, ויודע להגיד למה דווקא הנייר הספציפי הזה יותר נכון עבורו מאשר אחרים. למשל במקרה של ת”א 100 – למה דווקא תל אביב 100? למה כל החשיפה היא רק בישראל ולא בכל העולם? מה עוד התיק מכיל חוץ מאשר מניות ומדוע? נניח וכבר הוחלט להקצות חלק מהתיק לת”א 100, אז יש מספר ניירות שעוקבים אחרי המדד, ובצורות שונות ועם דמי ניהול שונים,… קרא עוד »

Ron1
אורח
Ron1

תקרא את הפוסט הזה:
https://www.hasolidit.com/%D7%9B%D7%9A-%D7%AA%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%95-%D7%91%D7%96%D7%95%D7%9C
יש שם מה שאתה צריך, לא המלצות, אבל מספרי ניירות, עזר לי המון בהתחלה.

אושר
אורח
אושר

אשמח לדעת האם את חושבת שבשוק הנוכחי ולאור התנודתיות של העשור האחרון האם 8% בראיה היסטורית הם עדיין נתון שכדאי להסתמך עליו.

האחד
אורח
האחד

היא חושבת שכן, אני חושב שלא. דעתה לא טובה יותר מדעתי או מדעתך כי יש לה את אותה יכולת ניבוי שיש למומחי השקעות מהשורה הראשונה, אפס. כל התורה שלה מבוססת על כך שמה שהיה הוא שיהיה ואין לה תוכנית ב למקרה שלא כך הוא, פרט ללצמצם עוד יותר את ההוצאות. הסיכוי להמשך הצמיחה שהיה אפסי, המצב היום מאד דומה למצב בסוף שנות ה90 זמן קצר לפני המשבר של 2001. חברות מתומחרות במכפילי ענק מבלי שיש להן בכלל את היכולת לצמוח כדי להצדיק את המכפילים האלה, כך שלאן כבר יש לשוק לעלות? בנקודה הזאת גם נוצר מצב שחברות ענק צומחות על… קרא עוד »

אלישע
אורח
אלישע

מאמר מעניין ומאלף, כרגיל, דורין. תודה.
לדעתי, יש בעיה בהסתמכות שלך על תשואות העבר בשוקי ההון. ההיסטוריה לא בהכרח חוזרת על עצמה. בנוסף, גם עיתוי ההשקעה חשוב, בפרט במצב אנומלי – כמו בשנה האחרונה.
כיום שוקי ההון חרגו מהמסלול ההיסטורי, ומציעים תשואות אפסיות באג”ח ממשלתיות, דבר שמשליך גם על התשואות העתידיות בשוקי המניות. בהחלט יש מקום להציע לחוסכים כן להפקיד כספם בחסכונות עם תשואה אפס, עד יעבור זעם ויתבהר האופק.

Alon Shemesh
אורח
Alon Shemesh

החשיבות של דמי כיס היא עצומה כי היא מאפשרת לילד להחליט לפי תקציב ולבחור בין לחסוך או לקנות משהו שהוא רוצה. ילד שלא מקבל דמי כיס יכול תמיד לבקש עוד ועוד בלי לתעדף את הרצונות שלו ובלי להבין שמה שהוא מקבל בא על חשבון משהו אחר, כי פשוט הוא מבקש ומקבל. פוליטיקאים “חברתיים” הם כמו ילדים כאלה, מציעים הצעות חוק שאם יעברו יעלו מיליארדים בלי להבין שכסף שהולך למקום אחד תמיד יהיה על חשבון משהו אחר.

Al
אורח
Al

דורין, ראשית, תודה על הפוסט המעניין. שנית, מבחינה מתמטית – לוגית, יהיה נכון לאמץ תיק אגרסיבי (100% חשיפה למניות) לתינוק שזה עתה נולד. אני בעד. מאידך, בהשוואה לחוסכים בוגרים יותר, השלבים בחיים בהם יצטרכו את הכסף אינם כה קריטיים, מבחינת התזמון שלהם, לעומת תינוק בר יומו. לדוגמא: אם תהיה נפילה חדה בשוק המניות, או קטסטרופה אחרת, ההשפעה תהיה קשה, אך ברת ספיגה. הסיבה העיקרית הינה, שבגיל בוגר, רוב האתגרים המצריכים כסף, הינם ברי ספיגה (אנחנו יכולים לדחות לימודים באוניברסיטה בשנה וכו’). אך עבור ילד, אשר צריך כסף להירשם לביה”ס מצויין, או דברים אחרים המצריכים כסף – עניין התיזמון נעשה הרבה… קרא עוד »

מוטי
אורח
מוטי

אילו מוצרים קיימים בהם ניתן לחסוך כסף שמושקע במניות והכסף יהיה ניתן למשיכה כשהילד/ה יהיה בן 30?

JESS
אורח
JESS

לא כל כך מבינה היכן מוצאים תוכניות השקעה כאלו….האם תוכלי לפרט??

רון
אורח
רון

הרעיון נכון וחשוב – וגם תשובה לכל מי שמיילל על הון עצמי ראשוני לרכישת דירה, חסכון של 500 שקל לחודש מרגע הלידה יכול לפתור את הבעייה.
לגבי עצמאות כלכלית – זה כבר יותר רחוק. מרבית האנשים לא יכולים לחוות את העולם כפי שהיו רוצים לחוות אותו עם 4,000 ש”ח לחודש…

אילת
אורח
אילת

מעניין מאוד, תודה! רעיונות לאפיקי השקעה עם מניות שכן אפשר לחסוך לילדים (לא קרן השתלמות) בהפרשה חודשית נמוכה כל חודש?

שמשון
אורח
שמשון

דורין, יש לי שאלה עקרונית לגבי כדאיות ההשקעה באפיק מנייתי לטווח ארוך. אני מבין את הרציונאל, אך בסופו של דבר, ביום פקודה שבו הילד יבחר למשוך את הכסף, יתכן שזה יהיה לאחר ירידה בשווקים וכיוב’. הדבר נכון כמובן לכל נושא האטרקטיביות של השקעה מנייתית לטווח ארוך. בסוף יגיע יום בו נרצה למשוך את הכסף ואין לדעת מה יהיה מצב השוק בו. כיצד המודלים שלך לוקחים את זה בחשבון? האם הפיתרון היחיד הוא שינוי האפיק לסולידי יותר ככל שמתקרבים ליום הפקודה? אבל גם אז, בעת שינוי האפיק, יתכן שזה יקרה כאשר השוק המנייתי יהיה בירידות.

אנא-אל
אורח
אנא-אל

תודה על פוסט מעניין מאד.
מנסה לחשוב על אלטרנטיבה ללהשתמש בהטבה לסכום מוגבל של קהש.
חבל שעצרו את קופג החדשה זה היה יכול להתאים. אם הילדים יחכו לגיל 30+ ההורים יכלו למשוך ללא מס.
דווקא בחסכון לילדים יש יתרון לכלי לא נזיל כדי לא למשוך במשבר.
וגם בקהש חבל להשתמש לחסכון וצבירה בלבד לילדים כי לא מנצלים את הטבת המס “לאיזון” כמו שיכולים לנצל בתיק השקעות מפוזר.

אליס
אורח
אליס

כתבה מעניינת כרגיל. אצלי, כמו רוב ההורים שגידלו חסכנים והגיבו לכתבה , מגיל 4-5 בערך, התחלנו לדבר עם הילדים על חסכון, ״אם נחסוך עכשיו נוכל לקנות משהו טוב יותר אחר כך״. וככה בהתאם לגיל, דיברנו איתם על התנהלות כספית נכונה. כיום שלושתם בני 20+ מפגינים התהנלות כספית נבונה. מקווה שכך ימשיכו.

אייל
אורח
אייל

דורין שלום לראשונה אני מתוודה לבלוג שלך קראתי כמה מהפוסטים ונהנתי מאוד אבל יש לי כמה הסתיגויות מה שאני מבין שאת אומרת עצמאות כלכלית את מתכוונת בעצם שבן אדם לא תלוי בפרנסתו באחרים כלומר בעברית מדוברת שיש לו מספיק כסף למחייתו המינימלית אפילו באופן קיצוני אבל זה לא סותר את זה שרוב האנשים נהנים בעבודתם (ואם לא שיחליפו) וגם מרוויחים מזה כסף וגם רמת החיים שלהם גבוה פי כמה משלך תודי לי שאם היה לך לצורך הדוגמה 100 מליון היית מעלה את רמת החיים שלך מי שבתור הנחה הוא אמור לסבול מהעבודה או שיש לו תיסבוכים אחרים כמו חרדת פיטורין… קרא עוד »

אבו מאזן
אורח
אבו מאזן

יש כמה נושאים שלא קשורים לשוק ההון. שיטת ההפקדות – הסיבה שרוב החסכנות בפקדונות היא מסיבה די הזויה, של קלות הוראת קבע לחסכון בנקאי. כיום בסביבת הקרנות המחקות ראוי להעביר את הכסף לשם.
הנושא השני הוא באמת שאלת היחיד של הכסף כיצד מבצעים את זה ולמי שייך הכסף, איך לא מושכים אותו וחוסכים אותו.
כתבה נפלאה

ברנרד דבורק
אורח
ברנרד דבורק

בטח אתה מגיב פה! תעביר ומיד את הכספים שאתה חייב לרשות!!

M
אורח
M

הרעיון בחיסכון לטווח ארוך קשור ביכולת שלנו לדחות סיפוקים: לצרוך היום פחות כדי שמחר נוכל לצרוך יותר. העובדה היא שרוב אוכלוסיית העולם עושה בדיוק הפוך: האנשים צורכים היום יותר על ידי לקיחת חוב שישולם מחר ויגרום לכך שמחר יצרכו פחות. החוב המצטבר של הפרטים מרקיע שחקים ( ראו את הר המשכנתאות בישראל או את הר החוב לרכישת מכוניות בארהב). אגב: גם החוב של החברות מרקיע שחקים וגם החוב של הממשלות בכל העולם. כנראה זה טבע האדם שלא רוצה לדחות סיפוקים. החסכנים הם החריגים באוכלוסיה ובדרך כלל החברה מתייחסת אליהם כאל חיות משונות וככאלו החברה בזה להם, פוגעת בהם ולועגת להם.… קרא עוד »

קורא הדוק
אורח
קורא הדוק

הפוסט הזה בא לי בדיוק בזמן,
בימים האחרונים ניסיתי להסביר למספר אנשים את המשמעות של ריבית דריבית ושיצליחו לחוות כמוני את עוצמתה, כשמציגים זאת באמצעות מספרים זה בהחלט מקבל את העוצמה והקסם שלו.

סולידית רעיון לחשיבה מחוץ לקופסא… אפשר לקחת את כל הפוסט ולשנות את ההמחשה מהתינוקות אלינו ההורים (עד סביבות גיל 30) שצריכים לבחון את אפיקי ההשקעה שלהם כך שיניבו תשואה מקסימלית בפנסיה.

אשמח לשמוע את דעתך מה את חושבת על השקעה בקונספט דומה גם על כספי פנסיה הרי המימוש שלהם בפועל מגיע גם לאחר 30-40 שנה

הורה
אורח
הורה

קרן השתלמות לתינוק? קרן השתלמות היום זה לא לפריעה רק בפנסיה?

miraf075
אורח
miraf075

השתכנעתי. איך עושים את זה?

גליה
אורח
גליה

הפוסט מעניין כרגיל.
שאלה:
מה התייחסותך לפיקדונות מובנים של הבנקים? הקרן מובטחת (ברור שנומינלית בלבד אך היום כשהאינפלציה אפסית זה לא נורא) והתשואה יכולה להיות יפה פלוס. לא מפריע לי שהכסף לא נזיל כמה שנים. ברור שקיים גם סיכון מה שנקרה “הפסד של הרווח שיכולתי להשיג באפיק השקעה אחר”, אך יחד עם זאת יכולתי להפסיד גם את הקרן באפיק ההשקעה האחר הזה.
מה דעתך ושל המגיבים האחרים בבלוג?

דג
אורח
דג

דבר ראשון, מי אמר שהאינפלציה תמשיך להיות אפסית גם בעוד עשור (או הזמן שבו נעול הכסף)?
דבר שני, לא כתבת מה מציע הבנק.
דבר שלישי, מדובר על נעילה של סכום חד פעמי או שניתן להפקיד בכל חודש?

אני חושב שרוב המשקיעים מודעים לסיכון ולוקחים אותו בידיעה שהם עלולים להפסיד אפילו כמחצית מהקרן. העובדה שמשקיעים לאורך זמן-מיצוע (השקעה חודשית או רבעונית או שנתית) ושמפזרים את ההשקעה על מספר גדול של שווקים ושל נכסים-פיזור, תורמת לירידה בסיכון.

אבישי
אורח
אבישי

יש מוצרים, למשל של בנק לאומי. שמציעים פקדון (דולרי) לשנה. אומנם שנה שאין נזילות אבל זו רק שנה ואם זה מתאים אז למה לא? בודאי במקרה שהאלטרנטיבה היא לפקדון “רגיל” באותה הנזילות (עם תשואות מינמליות של כחצי אחוז).
היות והשווקים נמצאים בגאות של שנים ארוכות הסיכון למימושים גבוה למדי. פקדון מובנה לטעמי במיוחד מתאים לימים אלה. באופן אישי הקטנתי את החשיפה למניות בצורה משמעותית (בגלל חשש מקריסת השווקים) זו סיבה נוספת מבחינתי “לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה”.

דג
אורח
דג

יופי שיש פיקדון דולרי אתה לא אומר מה התנאים מעבר לסגירת הכסף לשנה. מה אחוז הריבית?

אם השווקים נמצאים בסיכון אז גם הדולר נמצא בסיכון, הוא עלול לעבור פיחות. המתאם בין ה sp500 והדולר הוא 0.38, ולכן הוא מושפע מאד משוק המניות האמריקאי.

אני לא מתיימר לנחש אם השווקים עומדים לקרוס או לא, בשביל זה מתבצע מיצוע ואיזון. מה שאתה מתאר זה שהרכבת תיק שלא מתאים ליכולת שלך לעמוד בירידות, הבנת את זה שאתה לא מסוגל לחיות עם הירידה הפוטנציאלית בתיק ולכן שינית אותו. אם אתה עושה שינויים תכופים אז רוב הסיכויים שאתה מפסיד יותר ממה שאתה חושב שאתה מרוויח.

גליה
אורח
גליה

תודה לכל המגיבים לגבי פקדון מובנה. אכן בנק לאומי הוא מומחה להצעות שונות ומעניינות של פקדונות מובנים. ולא רק דולרי. היה פקדון מובנה שקלי בנוי על השתתפות בעליית כל מיני מדדים ן/או מניות ועוד. תקופת “נעילת” הכסף היא בדרך כלל שנתיים-שלוש – לדעתי לא נורא בכלל. בדרך כלל מפקידים סכום חד פעמי החל מ-15 אלף. יש עוד נקודה: אם המדד שעליו בנוי הפקדון קפץ באחד הימים של הפקדון מעל רף מסוים (מוסכם גובה הרף) אז במקום ההשתתפות בחגיגת “הקפיצה” הבנק ישלם למפקיד ריבית קטנה – זה חסרון אבל עדיין לדעתי זה בסדר. העיקר שהקרן מובטחת!!! גם במקרה של מפולת בשווקים!!!… קרא עוד »

משקיע מתחיל
אורח
משקיע מתחיל

“אז במקום ההשתתפות בחגיגת “הקפיצה” הבנק ישלם למפקיד ריבית קטנה”
זה מה שרע.
הביטחון מפני מפולת -> ריוחיות נמוכה מאוד. זה יכול לגרום במקרה של שינוי במדד לכך שהכסף שלך שווה הרבה פחות למרות “ריבית קטנה” שהבנק נתן.

הכל שאלה של רמת הסיכון מול רמת הרווח.

המוח הגברי
אורח
המוח הגברי

בתור אבא לשתי בנות צעירות הנה הפרספקטיבה שלי: החל מגיל 5 אני “שולח” אותן להרויח כסף. איך? על ידי כך שעודדתי אותן למכור את הצעצועים הישנים שלהן. הבונוס – על כל שקל שהן מקבלות, אני מעניק להן שקל. החל מגיל 7 הן מקבלות דמי כיס. הבונוס – אם הן חוסכות אצלי הן מקבלות תשואה (משתנה) לחודשיים שלושה. לא תמיד הן עומדות בפיתוי, ולעיתים מוצאיות את הכסף שלהן כמעט מיד. יחד עם זאת, אני אף פעם לא נותן להן “על החשבון”. הרבה פעמים שמעתי “אבא, תקנה לנו עכשיו ונחזיר לך אח”כ מהכסף שלנו”. זה לא קורה. הן כבר שאלו אותי כמה… קרא עוד »

יויו
אורח
יויו

סולידית יקרה שאלה אם יש לי קרן השתלמות שיש בה 188000 מושקעת בצורה הבאה: 70% אגחים ממשלתיים 30% מניות שמחולקות על שני שווקים בצור הבאה: 15% תא 25 15% SP500 כלומר 70/30 תעשי את האחוזים ותראי שיש שם אם ככה: 129K באגח ממשלתי 30K בתא 25 ו30K בSP500 אז כעיקרון אני כבר עם 60K שמושקע במניות. כלומר הסכום המנייתי שלי עומד לפי הטבלה השניה שלך במקום של ה5 שנים של הפיקדון של התינוק שהתחיל ב12000 (אצלך בטבלה אחרי 5 שנים הוא 55000 שקל.) אז אצלי זה כבר 60K כלומר ב5K יותר מהתינוק. ההפקדה החודשית שלי לקרן ההשתלמות עומדת על 1948… קרא עוד »

מבין אותך
אורח
מבין אותך

אגב ללמד, אני זוכר שכהייתי ילד בתל אביב בשנות ה90 אבא שלי היה לוקח אותי על האופניים, כל פעם שהיינו עוברים ליד רכב חדש ומפואר הוא היה אומר לי, “אתה רואה איזה אוטו יפה? אבל תדע לך שהאוטו הזה הוא לא של מי שיושב בו, הוא של הבנק… ואותו אחד גם גר בבית יפה, אבל אל תטעה הבית הזה הוא גם של הבנק”. אני רק רוצה לציין שהנכסים של אבא שלי מסתכמים במספיק כסף כדי לחיות ממשכורת מעל הממוצע (לא החציון), בהחלט שלא מרק מהשקעה כמו של הסולידית אלא מעסקאות נדל”ן וכדומה, אבל הוא ממש לא עבד את עצמו לדעת… קרא עוד »

גיא
אורח
גיא

היי,
פוסט מעניין.

אני תוהה למה הדוגמה השנייה של השקעה במניות עם הפקדה חודשית, היא דוגמה שמראה טוב יותר את ההשפעה של ריבית דריבית –
אמנם בדוגמה הראשונה כמות הכסף ההתחלתית גדלה פי 15 באופק המנייתי לעומת כמעט פי 100 בדוגמה השנייה,
אבל בדוגמה השנייה גם בפק”מ כמות הכסף גדלה פי 14.

אפשר להתווכח על איך משווים את הדוגמאות, אבל בעיקרון בשיטה בה מפקידים חודשית, הריבית דריבית פחות ניכרת, וזה בגלל שחלק מהכסף כמעט ולא מושפע ממנה (הכסף שמתווסף לקראת סוף התקופה)

אשמח לדעתך 🙂
גיא

המחשב
אורח
המחשב

אם תשימי את המספרים שנתת אחרי 40 שנה עם תוספת של 500 ש”ח כל חודש בגרף באקסל לדוגמא, מתקבלת פונציה לוגריתמית ולא אקפוננציאלית

דוב הקוטב
אורח
דוב הקוטב

ה’תינוק’ שלי, בן 30, עצמאי, כשהצעתי לו לפתוח קרן השתלמות אמר שעדיף לו להשקיע את הכסף שלו בעסק שלו, מכיון שזה מייצר לו יותר כסף מכל השקעה אחרת. האם זה יכול להיות נכון, עקרונית?

נעמה
אורח
נעמה

אם מתנהלים נכון כלכלית, למה בכלל לחסוך לילדים בנפרד?
נראה לי שחסכון נפרד טוב למי שאם יהיה לו כסף פנוי הוא ישתמש בו.

mementoil
אורח
mementoil

לגמרי off topic, אבל אני חייב לאמר שאני מצפה בכיליון עיניים לפוסט אודות ביצועי התיק “שוקולד מריר” ברבעון השני של 2016.

יהיה מעניין.

דג
אורח
דג

אתה מחכה גם לביצועי הארי בראון?

mementoil
אורח
mementoil

בהחלט.
להזכירך, אני יצאתי בקריאה מוקדם יותר השנה למכור כל אחזקה במניות, וטענתי כי בעת הנוכחית שני הנכסים הבטוחים ביותר הם מזומן וזהב. כך שאם לתיק “הארי בראון” ישנם ביצועים טובים יותר מאשר ל”שוקולד מריר” הדבר רק תומך בתזה שלי.

דג
אורח
דג

הארי בראון אצלי ב +6% השנה. והוא בטח לא תומך בלמכור את כל המניות, להיפך, בתקופה כזו הוא תומך בלקנות עוד מניות.

mementoil
אורח
mementoil

הזהב ב- 25%+ השנה, כך שאם היית מקשיב לעצתי היית מרוויח יותר.

דג
אורח
דג

תודה אבל אני משקיע לטווח ארוך. אני לא עוסק בספקולציות על מחירים של סחורות.

galgal21
אורח
galgal21

איך קונים זהב?

regi
אורח
regi

מהו “מדד המניות הרחב והמפוזר ביותר שבנמצא”? אפשר הסבר או דוגמא?

תודה

עקבו אחרי

אל תחמיצו אף פוסט

אנא המתינו

תודה שנרשמתם!

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום