לפני קצת יותר משלוש שנים פרסמתי כאן רשימה של מוצרי ההשקעה הפסיביים (עוקבי-המדד) הזולים ביותר בישראל. הבטחתי לעדכן את הפוסט ההוא, שצבר מאז לא פחות מ-235 תגובות, ואפילו הזמנתי את הקוראים התמימים להוסיף אותו לרשימת המועדפים בציפייה דרוכה לעדכון שלא הגיע.
אחלה, סולידית. רמת אמינות של מתווך בעסקת צוללות.
מכל מקום, מאחר שבמהלך התקופה בכל זאת חלו לא מעט שינויים בשוק המקומי (בהיקף, בסוג ובעלות מוצרי ההשקעה), ומכיוון שתמיד עדיף מאוחר על לעולם לא, החלטתי לפרסם כאן גרסה עדכנית, משוכתבת מהיסוד, של אותו מדריך מטוקבק — והסליחה עם אלה שציפו לעדכון מוקדם או תכוף יותר.
המדריך להלן מציג את נכסי ההשקעה העיקריים (מהו כל נכס? מה תפקידו בתיק ההשקעות? מתי הוא צפוי להניב ביצועים חיוביים, ומתי לא?) ומיד לאחר מכן, מונה את מוצרי ההשקעה עוקבי-המדד הזולים ביותר (במונחי דמי ניהול) שניתן לרכוש לצורך חשיפה לאותו נכס.
לפני שנצלול לעובי הקורה, כמה חידודים, הבהרות ותזכורות:
למה חשוב להוזיל את דמי הניהול? משקיעים לטווח ארוך שואפים למזער את עלויות ההשקעה ההיקפיות הכרוכות בניהול התיק. כל שקל שאנחנו משלמים בעמלות לבנק או לבית ההשקעות, במיסים למדינה, או בדמי ניהול למנהל ההשקעות, הוא שקל שבא על חשבון התשואה על ההשקעה שלנו. העלויות מצטברות באופן אקספוננציאלי, ולאורך זמן יכולות לשחוק חלק משמעותי מהרווחים. במילים אחרות, הקטנת עלויות מאפשרת למשקיע להגדיל את התשואה על השקעותיו.
למה את מתמקדת רק במוצרים עוקבי מדד, כמו קרנות נאמנות מחקות או תעודות סל? מעבר לכך שהמוצרים הללו זולים משמעותית ממוצרים המנוהלים באופן אקטיבי, יש להם יתרון נוסף והוא נטרול "סיכון מנהל ההשקעות" (manager risk). כידוע, מנהלי השקעות אקטיביים מנסים ללקט מניות שלדעתם יניבו תשואת יתר (יכו את מדד הייחוס) בהתבסס על מחקר ייעודי או אסטרטגיית השקעה מסוימת. לפעמים זה עובד לטובתם, ולפעמים זה לא עובד. סיכון מנהל הקרן הוא הסיכון שתיק השקעות מנוהל לא יכה את מדד הייחוס שלו בעקבות טעויות של מנהל הקרן בבחירת ניירות הערך. השקעה במוצרים "טיפשים" כמו קרנות מחקות או תעודות סל, שכל תפקידן להשיג תשואה זהה או קרובה ככל הניתן לתשואת מדד הייחוס (ולא "להכות" אותו)יכולה לנטרל את הסיכון הזה.
למה את מתעלמת כאן מניירות ערך זרים? אכן, חלק גדול מנכסי ההשקעה שיידונו להלן "מכוסים" על-ידי מוצרי השקעה אמריקניים, קנדיים או איריים אשר גובים דמי ניהול נמוכים משמעותית ממקביליהם הישראלים ומקנים אפילו פיזור משופר. למרות זאת, חשוב לזכור שכדי לרכוש נייר ערך זר יש לבצע תחילה המרת שקלים למט"ח, ובדרך כלל לשלם עמלה גבוהה יותר עבור הרכישה / המכירה. אם מדובר בקרנות סל (ETF) אמריקניות, הרי שאלה מחויבות על פי החוק האמריקני לחלק דיבידנד, שמשקיעים ישראלים יידרשו לשלם בגינו מס בשיעור 25% (להבדיל, קרנות ישראליות "צוברות" את הדיבידנד ועל ידי כך מאפשרות דחיית מס עד למכירת הנייר). העלויות הללו כמובן מצטברות, ולכן יש לשקלל אותן בנוסף לדמי הניהול הנמוכים ורק אז להשוות למוצרים הישראלים.
עולה מכאן שישנה קרן/תעודה זולה יותר מהקרן שכבר קניתי – האם למכור ולהחליף? התשובה היא שתלוי. קראו כאן.
האם את מתוגמלת על ידי בתי ההשקעות שמנהלים את המוצרים שמנית כאן: לא. אין לי שום קשר עסקי או אחר עם מוסדות פיננסיים בישראל או מחוצה לה.
האם את ממליצה לקנות את ניירות הערך שמנית כאן: לא! אף מילה בפוסט הזה, או בבלוג הזה, איננה בבחינת ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לרכישת ניירות ערך. אני כותבת מתוך כוונה להניח תשתית למחשבה, לביקורת ולאימות עצמאי – לא כדי להאכיל בכפית אף אחד.
יש החלטות חשובות יותר: לבסוף, זכרו שלבחירת ניירות הערך הספציפיים בתיק ההשקעות יש אמנם חשיבות, אבל זו בהחלט לא ההחלטה החשובה ביותר שתקבלו כמשקיעים. קביעת היחס בין נכסים מסוכנים (מניות, נדל"ן, סחורות, מתכות יקרות) לבין נכסים דלי-סיכון (אגרות חוב, קרנות כספיות, מזומן) היא דוגמה להחלטה חשובה בהרבה. אם כוונתי כאן אינה ברורה, אנא עיינו שוב בפוסט "פירמידת הצרכים של המשקיע", המפרט את ההיררכיה שבין ההחלטות השונות (בפוסט ההוא מיקמתי את בחירת ניירות הערך בקצה העליון של הפירמידה, בתור ההחלטה הכי פחות חשובה!).
מניות
מניות הן "חתיכות" בחברות עסקיות, המקנות למחזיקים בהן מגוון זכויות באותן חברות, ובכלל זה את הזכות ליהנות מרווחיהן. היסטורית, מניות הניבו למשקיעים תשואה גבוהה יותר מכל נכס השקעה אחר לטווח ארוך. התשואה נובעת הן מעלייה בערך המניה (שבתורה נובעת מביצועים טובים של החברה המנפיקה, או מציפיות לביצועים כאלה בקרב המשקיעים); והן מרווחים שהחברה מחלקת ישירות לבעלי המניות כהכנסה, אותה מכנים דיבידנד. מנגד, התנודות במחירי המניות הן חדות (ולעתים קיצוניות) בהשוואה לנכסי השקעה אחרים, מה שאומר שהחלק מהונכם המושקע במניות מצוי בסיכון. ביצועי המניות תלויים ברמת הביטחון והציפיות של המשקיעים, בצמיחה הכלכלית וברווחי החברות המנפיקות.
יש הרבה מאוד דרכים לפלח ולסווג חברות הנסחרות בבורסה. אחד הסיווגים המרכזיים הוא גודל החברה, המחושב במונחי שווי שוק: כמות המניות שהנפיקה החברה * מחיר המניה. המחיר, המשתנה באופן יומיומי במסגרת המסחר בבורסה, מבטא את ה"קונצנזוס" של השחקנים בשוק בנוגע לציפיות בדבר ביצועיה העתידיים של החברה. אם המשקיעים צופים לחברה עתיד מזהיר, מחיר המניה יעלה (וכך גם שווי השוק של החברה). אם המשקיעים צופים לה רעות – מחיר המניה שלה ירד (וכך גם שווי השוק שלה).
מניות בישראל – שווי שוק גדול:
מה זה: מניות של חברות ציבוריות שנרשמו למסחר בבורסת ת"א, ששווי השוק שלהן (במונחים ישראליים) הוא בינוני-גדול. מדד הדגל לעניין זה הוא מדד ת"א 35 (לשעבר מדד ת"א 25 / מדד המעו"ף), הכולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסה המקומית (שווי שוק של מיליארד ₪ לפחות): טבע, בנק הפועלים ובזק הם חלק מהשמות המוכרים במדד זה . מדדים רלוונטים נוספים הם מדד ת"א 90 (לשעבר מדד ת"א 75), הכולל את 90 החברות הגדולות שאינן כלולות במדד ת"א 35 (למשל: אל על, רמי לוי, שופרסל); ומדד ת"א 125 (לשעבר ת"א 100), שהוא למעשה חיבור של כל המניות במדד ת"א 35+מדד ת"א 90, ומקנה בשל כך פיזור רחב בהרבה.
למה להשקיע בזה: מניות, כאמור, הן נכס ההשקעה בעל תוחלת התשואה הגבוה ביותר. חשיפה לשוק המניות הישראלי, לפיכך, עשויה לשמש כבסיס ל"מנוע הצמיחה" של תיק ההשקעות. מאחר שמניות ישראליות נקובות בשקלים, השקעה בהן היא דרך לגדר את הפלח המנייתי מפני התחזקות של השקל ביחס למטבעות זרים. באופן כללי, מניות בעלות שווי שוק גדול נהנות מיציבות רבה יותר ותנודתיות נמוכה יותר בהשוואה למניות בעלות שווי שוק קטן.
ביצועים: מדדי המניות המובילים של הבורסה הישראלית (ובעיקר ת"א 35) הם "הברומטר" של המשק הישראלי. ככל שהציפיות בדבר צמיחתו העתידית של המשק הישראלי גבוהות יותר, שוק המניות צפוי להניב ביצועים עדיפים. מנגד, אם יש צפי למיתון או אירוע אחר שמשפיע על המשק בישראל (למשל, מתיחות פוליטית), שוק המניות הישראלי צפוי לשקף זאת לרעה. באופן כללי, שוק המניות מניב תשואות נאות בסביבות אינפלציה וריביות נמוכות; התפרצות אינפלציונית או עלייה בשער הריבית צפויים לגרור ביצועי חסר. גם לרמות התמחור בשוק המניות יש חשיבות: כשהשוק זול (מחירי המניות נמוכים ביחס לרווחי החברות), יש צפי גדול יותר לצמיחה עתידית. כשהשוק יקר (מחירי המניות גבוהים ביחס לרווחי החברות), הצפי לצמיחה עתידית קטן.
איך להשקיע בזול?
מדד ת"א 35 – הזולה ביותר: תכלית TTF ת"א 35 (5109418 ) או קסם KTF ת"א 35 (5124508) – 0.03%
מדד ת"א 90 – הזולה ביותר: תכלית TTF ת"א 90 (5118740) או קסם KTF ת"א 90 (5124508) – 0.03%
מדד ת"א 125 – הזולה ביותר: תכלית TTF ת"א 125 (5114657) – 0.04%
מדד ת"א All Share – כולל את כל המניות הרשומות למסחר במאגר "תמר" של בורסת ת"א – רשימה של כל 300+ המניות בישראל ששווי אחזקות הציבור בהן הוא לפחות 20 מיליון ₪. הנייר היחיד העוקב אחר המדד הוא תעודת סל קסם All Share(מס' 1124585), אך היא סובלת מדמי ניהול גבוהים מאד (1%).
מניות בישראל – שווי שוק קטן
מה זה: כשמן כן הן, אלו הן מניות של חברות הרשומות למסחר בישראל, ששווי השוק שלהן הוא הקטן ביותר. מניות אלה עשויות להניב למשקיעים תשואה גבוהה יותר בהשוואה לחברות גדולות יותר. אולם, הן נחשבות מסוכנות יותר מכיוון שהן חשופות בהרבה לזעזועים כלכליים, ניהול כושל, תחרות וחוסר יציבות פיננסית. המדדים הרלוונטיים הם ת"א SME 60 (לשעבר: יתר-50), הכולל את 60 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר שאינן כלולות בת"א 125; ומדד ת"א צמיחה, הכולל את כל שאר המניות במאגר המניות שאינן כלולות במדד ת"א SME 60 וששווי השוק שלהן (אחזקות ציבור) הוא 20 מיליון ₪ לפחות.
למה להשקיע בזה: מניות בעלות שווי שוק קטן מציעות כאמור תוחלת תשואה גבוהה יותר בהשוואה למניות גדולות יותר שכן יש להן פוטנציאל גדול יותר לצמוח במהירות. תשואה זו אמורה לפצות על הסיכון הגלום בהשקעה בהן.
ביצועים: ביצועיהן של מניות בעלות שווי שוק קטן באופן טיפוסי נוטים להיות תלויים יותר בביצועי השוק המקומי, שכן בשונה מחברות גלובאליות ורב-לאומיות הן מפיקות את רוב הכנסתן מהשוק המקומי. בתקופות של האטה כלכלית, מניות בעלות שווי שוק קטן חוטפות חזק, אפילו יותר ממניות של חברות מבוססות יותר.
איך להשקיע בזול:
מדד ת"א SME 60: תכלית TTF ת"א SME 60 (נייר 5124540) – 0.18%
מדד ת"א צמיחה: מגדל MTF ת"א צמיחה (5123641) – 0.13%
מניות חו"ל – שווקים מפותחים
מה זה: אלו הן מניות של חברות שהתאגדו בשווקים מפותחים ברחבי העולם (בהתאם לסיווג של חברת המדדים העולמית MSCI): אוסטרליה, אוסטריה, אירלנד, איטליה, ארה"ב, בריטניה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הונג קונג, הולנד, יפן, נורווגיה, ניו זילנד, סינגפור, ספרד, פורטוגל, פינלנד, קנדה, שוויץ, שוודיה. שווקים אלה נהנים מרמה טובה של הגנה רגולטורית על משקיעים ומתשתית משפטית יציבה.
למה להשקיע בזה: במילה אחת – גיוון. אם אתם מרכזים את כל הפלח המנייתי בתיק בישראל, אתם מתעלמים מ-99.8% משוויו של שוק המניות העולמי. מניות חו"ל חושפות את התיק שלכם לאלפי חברות זרות, ממגוון תעשיות, מדינות ויבשות. זאת אומרת שאירוע שמשפיע על שוק המניות הישראלי בלבד לא ימוטטו את התיק שלכם. בנוסף, היות שהמניות הללו נסחרות במטבע זר, השקעה בהן היא גם דרך לבצע פיזור מטבע ולהתגונן מפני קריסה אפשרית של השקל (אם כי ניתן לומר שהחשיפה למט"ח היא חרב פיפיות – במקרה של התחזקות השקל, שווין של ההשקעות הנקובות במטבע זר ירד).
איך להשקיע בזול:
מדד MSCI WORLD (עוקב אחר ביצועיהן המשוקללים של אלפי חברות בשווקים מפותחים):
תכלית MSCI WORLD (מס' קרן: 5124573) – 0.34%.
iShares Core MSCI World UCITS ETF (סימול: IWDA), דמי ניהול – 0.2%
Vanguard FTSE Developed Markets ETF, (סימול: VEA), דמי ניהול 0.07%
למי שמעדיף, מסיבות כלשהן, לפצל את החשיפה לשווקים מפותחים למדינות המרכיבות אותם:
מניות שווי שוק גדול בשווקים מפותחים:
מניות ארה"ב (מדד S&P 500) – מדד הכולל את 500 החברות הגדולות והסחירות בשוק המניות האמריקני (אפל, גוגל, אמאזון…). הקרנות הזולות ביותר: מגדל S&P 500 סדרה 2 (5122627) או תכלית S&P 500 (5113998) – 0.03%. קיימות קרנות מחקות על המדד המנטרלות את החשיפה לשער הדולר: קסם S&P 500 מנוטרלת מטבע (5122957), או איביאי S&P 500 מנוטרלת מטבע (5123021) – 0.03%.
מניות אירופה (מדד EURO STOXX 600) – כולל 200 חברות בעלות השווי הגדול ביותר מ-17 מדינות האיחוד האירופי, 200 חברות בעלות שווי שוק בינוני ו-200 חברות בעלות שווי שוק קטן. הקרן הזולה ביותר: תכלית STOXX 600 (5124524) או מגדל STOXX 600 סדרה 2 (5121843) – 0.03%. לנטרול החשיפה לשער האירו: מגדל STOXX 600 מגודרת מט"ח סדרה 2 (5122163) – 0.03%.
מניות יפן (מדד Nikkei 225) – מדד הדגל של בורסת טוקיו כולל 225 חברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר ביפן. הקרן הזולה ביותר: מגדל NIKKEI 225 מגודרת מט"ח (5121454) (תנודות בשער הין/שקל לא משפיעות על התשואה) – 0.04%.
מניות אוסטרליה (מדד S&P/ASX 200) – כולל את 200 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הרשומות למסחר בבורסה האוסטרלית. הקרן הזולה ביותר: מגדל S&P/ASX 200 (קרן 5124128 ) – 0.56%
מניות קנדה (מדד TSX 60) – כולל את 60 החברות הגדולות בקנדה. הזולה ביותר: תעודת סל קסם קנדה (1106269) – 0.62%. גרסה מנוטרלת מטבע: תעודת סל תכלית קנדה S&P 60 מנוטרלת מטבע (1108695) – 0.62%
מניות גרמניה (מדד DAX 30) – מדד הכולל את 30 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסת פרנקפורט (כמו אדידס, סימנס, לופטהנזה, דויטשה בנק). הקרנות הזולות ביותר: תכלית DAX 30 (קרן 5124557) או מגדל DAX 30 (קרן 5121553) – 0.03%. הקרן הזולה ביותר המנטרלת את החשיפה ליורו: מגדל DAX 30 מגודרת מט"ח (5121546) – 0.27%.
מניות בריטניה (מדד FTSE 100) – 100 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסת לונדון. הזולה ביותר: תעודת סל תכלית FTSE 100 (נייר: 1116565) – 0.82%.
מניות צרפת (מדד CAC 40) – תעודת סל תכלית צרפת CAC 40 מנוטרלת מטבע (1135649) – 0.82%
מניות ספרד – תעודת סל תכלית MSCI ספרד מנוטרלת מטבע (1135631) – 0.82%
מניות איטליה – תעודת סל תכלית איטליה FTSE MIB מנוטרלת מטבע (1134352) – 0.82%
מניות סקנדינביה – תעודת סל קסם MSCI סקנדינביה (1117191) – 0.87%
מניות שוויץ – תעודת סל קסם שוויץ (1130806) – 0.82%
מניות שווי שוק בינוני-קטן בשווקים מפותחים:
ארה"ב – מגדל ראסל 2000 (5118344) – 0.2%. לגרסה מגודרת דולר/שקל – מגדל ראסל 2000 מגודרת מט"ח (5118336) – 0.28% .
גרמניה – מגדל MDAX (נייר: 5124821) – 0.28%. לגרסה מנוטרלת שער האירו/שקל – מגדל MDAX מגודרת מט"ח (5124839) – 0.28%.
בריטניה – תעודת סל תכלית FTSE 250 (נייר 1130954): 0.37%
מניות שווקים מתעוררים
מה זה: מניות שהנפיקו חברות שהתאגדו או נרשמו למסחר בשווקים המוגדרים שווקים מתפתחים: ברזיל, צ'ילה, קולומביה, צ'כיה, מצרים, יוון, הונגריה, הודו, אינדונזיה, דרום קוריאה, מלזיה, מקסיקו, פקיסטן, פרו, פולין, רוסיה, קטאר, דרום אפריקה, טיוואן, תאילנד, תורכיה ואיחוד האמירויות הערביות. אלו הן כלכלות מתפתחות המצויות בעיצומן של תהליכי תיעוש ופיתוח. בהשוואה למדינות מפותחות, השקעה במניות אלה כרוכה בסיכון רגולטורי, פוליטי ופיננסי. עם זאת, פוטנציאל הצמיחה הנלווה למדינות אלה עשוי לפצות בעד הסיכונים הכרוכים בהשקעה בהן.
למה להשקיע בזה? כאמור, פוטנציאל צמיחה גבוה יותר משווקים מפותחים. ככל שהצמיחה של משק נתון גבוהה יותר, כך גדל פוטנציאל הגידול ברווחי החברות באותו משק. בנוסף, שילוב של מניות שווקים מתעוררים בתיק יכול לסייע בגיוון תיק ההשקעות (ובכך להקטין תנודתיות מבלי לפגוע בתשואה), מכיוון שמניות בשווקים אלה עשויות להגיב אחרת לאירועים המשפיעים על מניות בשווקים מפותחים.
ביצועים: מניות שווקים מתעוררים בדרך כלל נהנות מביצועים גבוהים כאשר סחורות וחומרי גלם נסחרים במחיר גבוה מהממוצע. הן מניבות ביצועים גרועים בתקופה של האטה כלכלית וכשיש דעיכה חדה במחירי הסחורות.
איך להשקיע בזול:
איביאי שווקים מתעוררים (5119318) או מגדל שווקים מתעוררים (5119490) – קרנות מחקות על מדד MSCI Emerging Markets. דמי ניהול: 0.63%.
iShares Core MSCI Emerging Markets IMI UCITS ETF (סימול: EIMI), דמי ניהול 0.25%
Schwab Emerging Markets Equity ETF (סימול: SCHE), דמי ניהול 0.13%
מי שמעוניין לפצל את האחזקה בפלח השווקים המתעוררים יכול להסתייע במוצרים הבאים:
מדד Global BRIC (כולל את 40 המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר מבין ארבע הכלכלות המתעוררות הגדולות ביותר – ברזיל, רוסיה, הודו וסין) – תעודת סל תכלית Dax Global BRIC מנטורלת מטבע (1105402) – 0.92%
מזרח רחוק ללא יפן (מדד MSCI Far East ex Japan) – תעודת סל קסם מזרח רחוק ללא יפן (1117100) – 0.97%
רוסיה (מדד RDXUSD) – תעודת סל תכלית רוסיה RDXUSD (נייר 1122225) – 0.52%
ברזיל (MSCI ברזיל) – תעודת סל קסם MSCI ברזיל (1117142) – 0.97%
הודו (MSCI הודו) – תעודת סל קסם MSCI הודו (117159) – 1.025%
סין (MSCI סין) – תעודת סל קסם סין (1117183) – 1.025%
טורקיה (MSCI טורקיה) – תעודת סל קסם MSCI טורקיה (117175) – 0.87%
לבסוף, חשוב להזכיר את האפשרות להיחשף לשוק המניות העולמי כולו – שווקים מפותחים ומתפתחים כאחד – באמצעות חשיפה למדדים דוגמת MSCI All Country World.
בישראל, מוצעות רק תעודות סל על המדד הזה (ולא קרנות מחקות), אולם דמי הניהול לא אסטרונומיים כבעבר. האפשרות הזולה ביותר: תעודת סל תכלית עולמי כל המדינות מנוטרלת מטבע (1141498) – 0.52%.
SPDR MSCI ACWI UCITS ETF (סימול: ACWI), דמי ניהול 0.4%
Vanguard Total World Stock ETF (סימול: VT), דמי ניהול 0.11%
נדל"ן (קרנות ריט)
מה זה: קרנות ריט (REIT, Real Estate Investing Trusts) הן חברות שבבעלותן "פורטפוליו" של נדל"ן מניב (תעשייתי, מסחרי, נדל"ן למגורים ועוד), אותו הן משכירות לשוכרים. 90% מדמי השכירות המתקבלים הן משלמות לבעלי המניות שלהן כדיבידנד. כך, השקעה בקרנות ריט מאפשרת להיחשף לסקטור הנדל"ן בצורה נזילה וזולה – במקום לחסוך הון תועפות כדי לרכוש את הנדל"ן עצמו, רוכשים מניות של קרן הריט וכך קונים "חתיכה" יחסית בדמי השכירות המתקבלים מהנדל"ן שבבעלותן.
למה להשקיע בזה: טכנית, קרנות ריט הן סוג של מניות, אך אפשר להתייחס אליהן כאל נכס השקעה נפרד מכיוון שהגורמים המשפיעים על ביצועיו של שוק הנדל"ן שונים מאלה שמשפיעים על שווקים פיננסיים "טהורים" כמו שוק המניות ושוק האג"ח. לכן, שילוב של קרנות ריט בתיק ההשקעות הוא שיטה לגוון את התיק ולהקטין את התנודתיות הכוללת שלו. בנוסף, נדל"ן נתפס כדרך להתגונן מפני אינפלציה.
ביצועים: ככלל קרנות ריט נוטות להניב ביצועים טובים כשהריבית יורדת (ואז קל יותר לחברות הללו לקנות נדל"ן באמצעות מינוף זול). מנגד, הקרנות הללו נוטות להתרסק בתקופות של מיתון, כאשר קשה למצוא שוכרים פוטנציאליים. גם עליית ריבית משפיעה לרעה על קרנות הריט (היא הרי מייקרת את המינוף שלהן) במיוחד כאשר העלייה אינה מלווה באינפלציה גבוהה יותר.
איך להשקיע בזול:
קרנות ריט ישראל:
איביאי סל נדל"ן מניב (5120282) – 0.83%
קרנות ריט בארה"ב:
איביאי סל ריט ארה"ב (5122692) – 0.83%
iShares US Property Yield UCITS ETF (סימול: IUSP), דמי ניהול 0.4%
Vanguard REIT ETF (סימול VNQ), דמי ניהול 0.12%
קרנות ריט אירופה:
תעודת סל פסגות סל נדל"ן אירופה EPRA (נייר 1099555) – 1%
iShares European Property Yield UCITS ETF (סימול IPRP), דמי ניהול 0.4%
נדל"ן עולמי
iShares Developed Markets Property Yield UCITS ETF (סימול IWDP), דמי ניהול 0.59%
Vanguard Global ex-U.S. Real Estate Index Fund ETF (סימול VNQI), דמי ניהול 0.15%
אגרות חוב
מנפיק (ממשלה או תאגיד) המעוניין ללוות כספים לצורך מימון פעילותו, יכול לעשות זאת באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור המשקיעים. מדובר בכתבי התחייבות, המחייבים את הלווה לשלם למחזיקי האגרות (המלווים) ריבית ("קופון") שתשולם במועדים מוסכמים וידועים מראש. בתום חיי האגרת (מועד הפירעון) ישיב הלווה את סכום ההלוואה המקורי (הקרן).
התנודתיות הנלווית להשקעה באגרות חוב נמוכה מזו המאפיינת בהשקעה במניות. אגרות חוב שהונפקו על ידי מנפיקים מאיכות גבוהה הן מקור פוטנציאלי להכנסה קבועה מריבית. חשיפה לאגרות חוב היא דרך לגוון (ולהקטין את הסיכון) בתיק ההשקעות, משום שהן אינן מושפעות מאותם הגורמים שמשפיעים על שוק המניות. יחד עם זאת, אין מדובר בנכס חף מסיכון, במיוחד כשמדובר באגרות לטווח ארוך מאוד, ו/או כשיכולתו של המנפיק לעמוד בהחזרי התשלומים עומדת בספק. ביצועיהן של אגרות החוב מושפעים מריבית הבנק המרכזי (מחיריהן עולים כשהריבית יורדת, ויורדים כשהריבית עולה).
אגרות חוב ממשלתיות בריבית קבועה
מה זה? אגרות חוב ממשלתיות הן הלוואות שממשלת ישראל נוטלת מציבור המשקיעים לפרקי זמן משתנים באורכם, משנה אחת ועד 30 שנה. אגרות החוב הללו משלמות ריבית קבועה (קופון) בשיעור מוסכם מראש, לאורך תקופת חיי האגרת. המשקיעים יכולים לסמוך במידה רבה שהממשלה תשלם את הריבית ותחזיר את הקרן עם תום חיי האגרת (שכן הסיכוי שממשלת ישראל לא תוכל לעמוד בחובותיה קטן יחסית). לכן אגרות חוב ממשלתיות נתפסות לנכס השקעה שמרני/דל-סיכון. כפועל יוצא, התשואה שמניבות אגרות חוב ממשלתיות בדרך-כלל נמוכה בהשוואה לאגרות חוב אחרות: משקיעים מוכנים לקבל תשואה נמוכה יותר בתמורה לסיכון מופחת של כספם. אף על פי שאגרות חוב ממשלתיות ככלל אינן סובלות מסיכון אשראי (הסיכון שמנפיק האג"ח ייקלע לחדלות פירעון), הן חשופות לסיכון ריבית: מחירי האג"ח בבורסה צפויים לרדת כאשר הריבית במשק עולה, ולהיפך. ככל שהאג"ח הונפקה לפרק זמן ארוך יותר, כך החשיפה שלה לסיכון ריבית משמעותית יותר (לדוגמה, מחירה של אג"ח ממשלתי ל-30 שנה ירד בשיעור חד יותר בתגובה לעליית ריבית בהשוואה לאג"ח ממשלתי ל-5 שנים).
למה להשקיע בזה? מאחר שאג"ח ממשלתית מבחינה מעשית נטולות סיכון אשראי, הן מספקות מקור הכנסה ודאי וצפוי ויכולת לשמש אמצעי לשמירה על כוח הקנייה של הכסף (שימו לב שבקרנות אג"ח ישראליות, הכנסה מתשלומי הריבית נצברת בדרך-כלל למחיר הקרן). התפקיד העיקרי של אגרות החוב הממשלתיות הוא לדלל את הסיכון הנלווה להשקעה במניות. באמצעות הקצאה של חלק מהתיק לאפיק השקעה שמרני, שביצועיו אינם תלויים באלה של שוק המניות, ניתן להקטין את התנודתיות הכוללת של התיק. זה נכון במיוחד בתקופות של האטה כלכלית וקריסה בשוקי המניות.
ביצועים: אג"ח ממשלתי מניב ביצועים מיטביים כאשר האינפלציה נמוכה והבנק המרכזי מוריד את ריבית בנק ישראל. בנוסף, הן נוטות להניב ביצועים טובים בתקופה של האטה כלכלית או כאשר התנודתיות בשוק המניות גבוהה מאוד (משקיעים רבים נוטים בתקופות אלה להסיט כסף מאפיקים מסוכנים לאפיקים מסוכנים פחות, באופן שמגדיל את ביקוש ומעלה את ערכם). אג"ח ממשלתי מניב ביצועים גרועים בתקופה של התפרצות אינפלציונית ו/או בעת העלאת ריבית הבנק המרכזי. בנוסף, אם שוק המניות גואה ונתפס על פניו כפחות מסוכן, ככלל אג"ח ממשלתי ייראה כפחות אטרקטיבי, בין היתר בגלל התשואה הנמוכה מנכס השקעה זה.
איך להשקיע בזול:
כל אגרות החוב הממשלתיות הישראליות בריבית קבועה: קסם KTF ממשלתי שקלי ריבית קבועה (5118047) – 0.03%
כל אגרות החוב הממשלתיות הישראליות בריבית קבועה לטווח פירעון שבין 5-2 שנים: תכלית מחקה ממשלתי שקלי ר. קבועה 5-2 שנים (5108857) – 0.03%
כל אגרות החוב הממשלתיות הישראליות בריבית קבועה לטווח פירעון של 5 שנים ומעלה: תכלית TTF שקליות ריבית קבועה ממשלתיות 5+ (5119375) – 0.03%
כל אגרות החוב הממשלתיות הישראליות (צמודות ולא צמודות) – קסם KTF ממשלתי כללי (5113428) – 0.15%
אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד
מה זה? אג"ח ממשלתי צמוד מדד הוא הלוואה שנוטלת ממשלת ישראל מהציבור, שבמסגרתה המלווים (קרי, המשקיעים) מוגנים מפני סיכון האינפלציה (שחיקת כוח הקנייה של הכסף) באמצעות הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בדומה לאגרות חוב ממשלתיות בריבית קבועה, אג"ח ממשלתי צמוד למדד נהנה מערובותיה של ממשלת ישראל. בתקופות אינפלציה ערך הקרן עולה, בעוד שבתקופת דפלציה – ערך הקרן פוחת. גובה הריבית (הקופון) משתנה בהתאם לשינויים בערך הקרן.
למה להשקיע בזה? השקעה באג"ח ממשלתי צמוד מדד היא דרך להגן על התיק מפני שחיקה אינפלציונית.
ביצועים: אג"ח ממשלתי צמוד מדד מגיב היטב לעלייה באינפלציה, או כשציפיות המשקיעים לאינפלציה עולות (ואז הביקוש לאגרות אלה יעלה). כמובן שכמו כל אגרת חוב אחרת, ככל שהתשואה עולה מחיר הקרן בבורסה יורד, ולהיפך. אם תשואות האג"ח הממשלתי בריבית קבועה יורדות, יתכן שכך יקרה גם באג"ח צמוד המדד, מה שידחוף את המחירים מעלה. מנגד, אג"ח ממשלתי צמוד מדד צפוי להניב ביצועים גרועים בתקופות של אינפלציה נמוכה עד אפסית, בתקופות של דפלציה (ירידה ברמות המחירים במשק), או בתקופה שהציפיות לאינפלציה אינן גבוהות. במקרים אלה, המשקיעים יעדיפו, ככלל, אג"ח ממשלתי בריבית קבועה.
איך להשקיע בזול:
כל אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד: קסם KTF ממשלתי צמוד (5113386) – 0.18%
כל אגרות החוב הממשלתיות הצמודות לטווח קצר (שטווח פרעונן בין 2 ל-5 שנים): פסגות PTF מדדיות ממשלתיות 5-2 שנים (5111240). – 0.02%
כל אגרות החוב הממשלתיות הצמודות לטווח בינוני וארוך (שטווח פרעונן בין 5 ל-10 שנים): תכלית TTF צמודות מדד ממשלתיות 10-5 שנים (5119383) – 0.03%
אגרות חוב קונצרניות בדירוג השקעה
מה זה: כשם שממשלות יכולות להנפיק אג"ח לציבור, כך גם חברות ותאגידים אחרים. כאן מדובר בהלוואות שמנפיקות חברות בעלות דירוג אשראי גבוה יחסית – כלומר, חברות שלהערכת סוכנויות הדירוג השונות, יש סבירות גבוהה שיוכלו לעמוד בהחזר החובות (ריבית+קרן) למשקיעים. במילים אחרות, ככל שדירוג האשראי של החברה גבוה יותר, סיכון האשראי (כלומר, שהחברה תיקלע לחדלות פירעון) נמוך יותר. מטבע הדברים, ככל שסיכון האשראי נמוך יותר, כך גם הריבית שתשלם האג"ח תהיה נמוכה יותר – ולהיפך. הסיכוי שחברה תיקלע לחדלות פירעון בכל זאת גדול יותר מהסיכוי שהממשלה תגיע לפשיטת רגל, ולכן אגרות חוב קונצרניות ככלל מניבות תשואה בוהה יותר מאגרות חוב ממשלתיות לאותה תקופת פירעון.
למה להשקיע בזה: חשיפה לאג"ח קונצרני בדירוג השקעה מאפשרת למשקיעים "לסחוט" תשואה גבוהה יותר מהפלח האג"חי של תיק ההשקעות, כמובן בתמורה לנטילת סיכון גבוה יותר. במובן זה, אג"ח קונצרני הוא מעין "אג"ח בטעם מניות." בנוסף, היות ששוק האג"ח הקונצרני גדול ונזיל, שילובו בתיק ההשקעות עשוי להוסיף מימד חשוב של גיוון בין מנפיקים, ענפים כלכליים, דירוגי אשראי ומשך חיי האג"ח. לצד זאת יש לזכור כי הסיכון העיקרי בנכס זה הוא שהמלווה לא יעמוד בחובותיו באופן שיביא להפסד הקרן או הריבית. לדאבון הלב, הסיכון הזה מתממש לעתים קרובות במחוזותינו (עיינו ערך תספורות החוב).
ביצועים: אג"ח קונצרני בדירוג השקעה מניב ביצועים גבוהים כאשר המשק צומח או צפוי לצמוח, וכאשר שיעורי חדלות הפרעון נמוכים. בנוסף להכנסה שמניבות האגרות מתשלומי ריבית, מחירן בבורסה עשוי לטפס, באופן שמאפשר למשקיע לגרוף רווח הון כתוצאה ממכירתן. כדי להעריך עד כמה שוק האג"ח הקונצרני יקר, נהוג לבחון את "מרווח התשואה" (מהי התשואה העודפת של אג"ח קונצרני ביחס לאג"ח ממשלתי לאותה תקופה?). ככל שמרווחי התשואה קטנים יותר, ניתן לומר ששוק האג"ח הקונצרני יקר יותר, וככזה פחות אטרקטיבי להשקעה. אג"ח קונצרני מניב ביצועים גרועים בתקופות של האטה כלכלית ועלייה בשיעורי חדלות הפירעון במשק. בנסיבות אלה, המשקיעים עשויים לדרוש תשואות גבוהות יותר נוכח הסיכון הגובר לחדלות פירעון, מה שיגרום לתשואות לטפס, ולמחירי האג"ח בבורסה – לרדת. בתקופות של טלטלה בשווקים, אגרות חוב קונצרניות בדירוג השקעה פחות נזילות מאג"ח ממשלתיות, מה שעלול להחריף את תנודתיות המחירים.
איך להשקיע בזול:
אג"ח קונצרני ישראלי צמוד מדד – פסגות PTF תל בונד צמודות (5117486) – 0.025%
אג"ח קונצרני ישראלי מדורג לא צמוד (בריבית קבועה) – תכלית TTF תל בונד שקלי (5114491) – 0.03%
אג"ח קונצרני ישראלי מדורג מאיכות מעט נמוכה יותר (BBB- עד A) – קסם KTF תל בונד תשואות (5118120) – 0.03%
כלל האג"ח הקונצרני בישראל בדירוג השקעה – קסם KTF תל בונד מאגר (5115597) – 0.03%
אג"ח קונצרני לא מדורג (אג"ח זבל)
מה זה: אג"ח "זבל" הוא אגרת חוב (הלוואה) שהונפקה על ידי חברה שדירוג האשראי שלה נמוך מ-BB+ (או מקביליו). דירוג האשראי הנמוך משקף את הערכת סוכנויות הדירוג, שלפיה קיים חשש סביר שהחברה לא תוכל לעמוד בהחזר ההלוואה ותיקלע לחדלות פירעון. מכיוון שמדובר באגרות חוב מסוכנות בהרבה בהשוואה לאגרות חוב שהונפקו על ידי חברות מדורגות, הריבית שהן משלמות נוטה להיות גבוהה יותר (שהרי, המשקיעים יבקשו פיצוי הולם עבור עצם נכונותם להלוות את כספם היקר לחברות מסוכנות כאלה). לכן הן מכונות לסירוגין "אג"ח בתשואה גבוהה" (high yield bond) או "אג"ח זבל" (junk bonds) – הכוונה היא לאותו סוג נכס.
למה להשקיע בזה? חשיפה לאג"ח זבל מאפשרת להגדיל את פוטנציאל התשואה מתיק ההשקעות מבלי להיחשף לשוק המניות.
ביצועים: הקורלציה בין אג"ח זבל למניות נוטה להיות חזקה בהרבה בהשוואה לאג"ח קונצרני מדורג או לאג"ח ממשלתי. המשמעות היא שאג"ח זבל צפוי להנות מביצועים טובים מאוד כששוק המניות עולה, ולהתרסק כאשר שוק המניות מתרסק (כך למשל היה במשבר 2008). בהיבטי גיוון התיק, יש מחלוקת עד כמה שילוב של אג"ח מהסוג הזה בתיק השקעות מנייתי אכן ראוי.
איך להשקיע בזול:
אג"ח זבל ישראלי – מגדל MTF אינדקס HY-BBB (קרן 5123351) – 0.53%
אג"ח זבל אמריקאי – תעודת סל קסם קונצרני דולר iBoxx HY (נייר 1102912) – 1.02%
אג"ח זר
מה זה? אלו הן אגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלה או תאגיד מחוץ לישראל. אגרות אלה עשויות להיות מונפקות במטבע מדינת המקור, בדולרים או במטבע אחר. אגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלות בשווקים המפותחים (למשל: נורבגיה, קנדה) נהנות לרוב מדירוג השקעה גבוה מאוד, שכן הסיכוי שממשלות אלה ייקלעו לחדלות פירעון קטן מאוד. אג"ח קונצרני זר עשוי להיות בדירוג השקעה או ללא דירוג.
למה להשקיע בזה: פיזור גאוגרפי של פלח האג"ח בתיק, חשיפה לשווקים בינלאומיים המצויים בשלב מחזורי שונה מהשוק הישראלי, וכן חשיפה למט"ח שעשויה לסייע לביצועי התיק בתרחיש של קריסת השקל.
ביצועים: אג"ח זר מגיב היטב כאשר השקל צולל וכאשר שער הריבית בישראל נמוכים בהשוואה לשערי הריבית במדינות אחרות. ככל אגרת חוב, האג"ח הזר יניב ביצועים מיטביים כאשר האינפלציה נמוכה ושער הריבית יורד. כשתשואות האג"ח הזר גבוהות מתשואות האג"ח המקומי עבור אותה תקופת פירעון, משקיעים ישראלים יעדיפו לרכוש את האג"ח הזר. בנוסף, לאג"ח זר מאיכות גבוהה יש נטייה לזנק כאשר שווקי המניות קורסים. מנגד, אג"ח זר מניב ביצועים גרועים כאשר השקל עולה וכששערי הריבית עולים. גם אירועים המשפיעים על מדינה פלונית (למשל התפתחויות פוליטיות שליליות או גרעון תקציבי) עלולים להשפיע לרעה על מחירי האג"ח של אותה מדינה. כך גם המדיניות המוניטרית של אותה מדינה. מדינה עם בנק מרכזי שיש לה היסטוריה ארוכה של ניהול אינפלציוני בריא תשלם ריבית נמוכה יותר לעומת מדינה משווקים מתעוררים עם ניסיון גרוע בהתמודדות עם אינפלציה.
איך להשקיע בזול:
אג"ח קונצרני ארה"ב (מדד iboxx 30) – קסם KTF אג"ח קונצרניות ארה"ב (5118179) – 0.28%
אג"ח קונצרני אירופה (מדד iboxx 40) – תעודת סל קסם אירופה קונצרני נזילות iboxx 40 (נייר 1126697) – 0.62%
זהב
מה זה? יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Au ומספרו האטומי 79. מסיבות פרוזאיות, בני אנוש נוטים לייחס לו ערך כלכלי כבר אלפי שנים, וככזה הוא נתפס גם כנכס השקעה שבכוחו לאצור ערך.
למה להשקיע בזה? דרך לגוון את תיק ההשקעות עקב קורלציה נמוכה לנכסים פיננסיים מסורתיים. נתפס כנכס הגנתי או "ביטוח" במצב שבו המערכת הפיננסית ניצבת בפני פי פחת.
ביצועים: מגיב היטב כשהציפיות לאינפלציה עולות, כשמטבעות הפיאט צונחים, כשיש מתיחות גיאופוליטית חמורה או חשש נרחב סביב יציבותה של המערכת הפיננסית. מגיב רע בתקופות של ירידה בציפיות לאינפלציה, התחזקות של הדולר, וירידה במתיחות גאופוליטיות.
איך להשקיע בזול:
כעקרון, האידיאל הוא לקנות את הדבר האמיתי בתצורה של מטבעות בוליון. אם זה לא מתאפשר, האפשרות הזולה ביותר בישראל כיום היא תעודת סל תכלית סחורה זהב לונדון AM (נייר 1113521) – 0.82%
סחורות
מה זה: הדלק הפיזי של הכלכלה העולמית. חומרי גלם (נפט, גז טבעי, מתכות תעשייתיות, מתכות יקרות וכיוצא באלה) וסחורות חקלאיות (תירס, כותנה, ראשי בקר, דגנים וכיוצא באלה) כשמדברים על השקעה בסחורות, הכוונה בדרך כלל היא לחשיפה לנכסים העוקבים אחר מחירו של נכס הבסיס, ולא לרכישה פיזית של הסחורה.
למה להשקיע בזה: חשיפה (מתונה) לסחורות עשויה להועיל לתיק ההשקעות בשלושה היבטים: גיוון התיק (סחורות מושפעות ומגיבות אחרות לאירועים שמשפיעים על אג"ח, מניות ונדל"ן, וככלל מתאפיינות בקורלציה נמוכה לנכסים אלה); הגנה מפני אינפלציה; והגדלת פוטנציאל התשואה מהחלק הלא-מנייתי של התיק.
ביצועים: מחירי הסחורות מושפעים כמובן מהיצע וביקוש. התשואות שהן מניבות נוטות להיות מחזוריות, עם תקופות ממושכות של ביצועים שליליים וחיוביים. חשוב לזכור, בנוסף, שחשיפה לסחורות נעשית בדרך כלל באמצעות מכשירים פיננסיים מורכבים במיוחד כמו חוזים עתידיים "המגולגלים" מעת לעת (משקיע רוכש חוזה עתידי לאספקת תירס; החוזה עתיד לפקוע; כדי להמשיך להיחשף למחיר התירס מבלי שימצא את עצמו עם כמה טונות של תירס מול הבית, עליו למכור את החוזה לפני פקיעתו ולקנות חוזה חדש). הגלגול הזה עשוי להשפיע לטובה או לרעה על מחיר הקרן/התעודה העוקבת אחר הסחורה.
איך להשקיע בזול:
סל סחורות – מדד GCSI (עוקב אחר ביצועיהן המשוקללים של 24 סחורות שונות, ובכללן נפט גולמי לסוגיו, תירס, נחושת, ראשי בקר, גז טבעי, פולי סויה, זהב, כסף, אלומיניום, קני סוכר, בשר חזיר, כותנה, אבץ, פולי קפה, חיטה לסוגיה, עופרת תקנית, בדיל, קקאו) – תעודת סל קסם סל סחורות עולמי SPGSCITR 24 (נייר 1096718) – 1.22%
סחורות חקלאיות בלבד – תעודת סל קסם סחורות חקלאיות בלומברג (1117589) – 1.22%
נפט – תעודת סל תכלית סחורה חוזה נפט ICE C01 (נייר 1097757) – 0.62%
מזומן
מה זה: נכס פיננסי נזיל הניתן למימוש מידי. כולל מזומן שטרות, פיקדונות בנקאיות, תכניות חיסכון, קרנות נאמנות כספיות, מטבע חוץ בצורותיו השונות, תעודות סל על מטבעות, אגרות חוב קצרות מאוד (לדוגמה – מלווה קצר מועד – מק"מ) ועוד.
למה להשקיע בזה: תנודתיות אפסית לצד נזילות גבוהה הופכים את המזומן לנכס אידיאלי לצורך החזקת כספים שיש כוונה להשתמש בהם בטווח הזמן הקרוב, או לשמירה לשעת חירום (לרבות "שעת חירום" פיננסית כמו התרסקות רבתי בשווקים). חשיפה של חלק מהתיק למזומן מבטיחה שהתרסקות כאמור לא תפגע באותו חלק, ולכן מקנה יציבות לתיק.
ביצועים: מזומן מגיב היטב בתקופות של עליית ריבית (להבדיל מאגרות חוב לטווח ארוך יותר, שמחירן נוטה לרדת ואפילו להתרסק בעקבות עליית ריבית, משך החיים הממוצע של המזומן הוא אפסי, ולכן עליית ריבית אינה משפיעה עליו לרעה). ו/או בתקופות של סערות בשוקי המניות (למזומן יש קורלציה נמוכה ואפילו שלילית למניות). מזומן אפוא הוא נכס השקעה הגנתי (בדומה לזהב, למשל), אבל לא תנודתי (בניגוד לזהב): אם הסיכון אפסי, גם התשואה אפסית. אחת המשמעויות היא שמזומן מתנהג רע מאד בתקופות של ריבית אפסית (כמו בעולם שאחרי משבר 2008). במצב זה, התשואה הריאלית (אחרי אינפלציה) של המזומן היא שלילית: כעבור כמה עשרות שנים תגלו שכוח הקנייה של הכסף שלכם נחתך בעקבות השפעותיה ההרסניות של האינפלציה. זו הסיבה שבטווח הארוך, מזומן הוא נכס השקעה מסוכן.
איך להשקיע בזול:
מלבד מזומן בכספת, פקדונות בנקאיים, תכניות חיסכון, קרנות כספיות וכדומה, ישנן אפשרויות נוספות, כגון:
פסגות PTF מק"מ (5111265) – 0.02%
תעודת סל תכלית פיקדון (1128982) – 0.03%
תודה רבה על עדכון הכתבה!
אשמח לשמוע את דעתך בנושא מטבעות דיגיטליים כדוגמת Bitcoin וחבריו, ובמיוחד כיצד הוא עלול להשפיע על מחיר הזהב (משותף לשניהם שהם אנטי-פיאט)
תודה
מצטרף לשאלה בכל הקשור למטבעות וירטואליים ככלל, בין אם עדיף לטווח קצר כמו אלו המבוססים על סטארטאפים או אלו לטווח ארוך כמו ביטקויין ואיתריום המהווים השקעה בטוחה יותר
אם בסוף לא מופיעים בפוסט הזה ETF אמריקאיות כמו VTI או VT ואיריות כמו IWDA, אז הפוסט הזה רק יבלבל מתחילים ויוביל אותם לאזורים לא נכונים.
אוקי, קיבלתי, אני אוסיף.
שלום מאד נהנה מהבלוגים מחכים מאד. שאלה קטנה הייתי מעוניין לחסוך לכל ילד כמה מאות שקלים בהוראת קבע לקרן נאמנות. היחידים שיש אפשרות זה בהפועלים והעמלה היחידיה שהם גובים זה 0.6 דמי משמרת לשנה יורד כל רבעון 0.15. בהנחה שדמי ניהול בקרן נאמנות תהיה מזערית זה לא כזה נורא ומקסימום בהמשך כשהתיק יגדל אתמקח אל המחיר או שאת ממליצה להתמקח עכשיו או בכלל יש אפשרות כזאת גם בבנקים אחרים תודה
הוא לא יבלבל אותם. בתור מתחילים זה לא נכון להתעסק עם ETF אמריקאים או אירים,
יותר נכון למתחילים במגרש הביתי שזה קרנות נאמנות ותעודות סל בישראל
מדוע?
היי
ויש גם את המדריך המעולה הזה:
https://www.hasolidit.com/התנך-של-קרנות-הסל-הזרות
שורה ראשונה אחרי הכותרת האחרונה, "מזומן", צ"ל פקדונות *בנקאיים*
(אפשר למחוק את התגובה הזאת אחרי התיקון)
הסולידית, חבל שבחרת להתמקד בניירות ערך ישראליים. רוב המשקיעים מבינים שלטווח הארוך הניירות הישראליים אינם זולים מכיוון שהם נוטים לעלות את דמי הניהול במשך הזמן ומחייבים מעשית לבצע מכירה כפויה כשדמי הניהול גבוהים מדי.
עצם העובדה שלאחר כשנתיים בלבד נאלצת לעדכן את הפוסט מעיד על ארעיותן של הקרנות הישראליות.
בעיניי, היה נכון יותר להתמקד בניירות ערך זרים עם הסבר נלווה על השקעה דרך ברוקרים זרים (אינטראקטיב ברוקרס, שוואב, טי.די. אמריטרייד ועוד).
אשמח לתגובתך.
תודה רבה. אלופה!!
ממליץ להתייחס (שוב) לדילמה שבין מוצר ישראלי ל etfים.(מקווה שלא נשמע כביקורת)
בכל מקרה המון תודה והערכה
העדכון המבורך,
אם יש אפשרות להוסיף את הפוסט כלים לבדיקה עצמאית על דמי ניהול,
ככה אנשים יכולים לבדוק מיד כשרוצים להשקיע,
כמו שמות אתרים שנותנים דמי ניהול/טבלה שמראה וכדומה.
זה יעזור מאוד.
שוב הפוסט המבורך!
היי, דעתך על השקעה פאסיבית בהלוואות p2p נשארה זהה? או שהדעה היתה רלוונטית לחברות הישראליות שצוינו בכתבה?
עושה רושם שהתחום צובר תאוצה משנה לשנה וחוזים שיתפוס חלק משמעותי בשוק הגלובלי עם הזמן.
https://www.statista.com/statistics/325902/global-p2p-lending/
http://www.nasdaq.com/article/the-rise-of-peertopeer-p2p-lending-cm685513
http://www.businesswire.com/news/home/20160801005547/en/Increase-Global-Lending-MSMEs-Drive-Global-Peer-to-peer
עברת על השרשור בנושא בפורום?
עושה רושם שהתחום צובר פראיירים חדשים משנה לשנה ושהם מתרבים כמו פטריות אחרי הגשם בלי שום נתון שתומך בכך שזו בפועל השקעה רווחית יותר מפיקדון בבנק…
התהייה היא לאו דווקא על השקעה בפלטפורמות ישראליות רק. הנתח הישראלי בתחום הזה הוא אפסי לעומת הגלובלי.
ועברתי על השירשור בפורום כן, חלק מהפלטפורמות אכן עושות רושם שזה סיכון שלא כדאי לקחת לפי כמות התגובות השליליות, ועל חלק דווקא כן נראה שעושות משהו נכון, ונראה שיש בהם רווחים יותר מפיקדון בבנק לרוב.
כשחשבון חיסכון בבנק יניב 7% החזר תוכל להשוות. בינתים פלטפורמות כמו peer street נותנות החזרים מאוד יפים. כמובן שיש סיכון גבוה יותר מאשר כסף בבנק, אבל איתו באה תשואה.
נראה שהייתה ירידה בדמי ניהול יחסית לפוסט מלפני כמה שנים. ניתן רק לקוות שבתי ההשקעות לא יעלו ספונטנית את דמי הניהול כמו שיש להם נטייה לעשות
תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה
מדהים, תודה.
תודה רבה
אבל נראה לי שגם עדיף לידע את הקוראים באופציה של קופת גמל להשקעה מחקות מדד
אם אני מבין נכון עד הפקדה של 70,000 ש"ח בשנה יש פטור מלא מרווחי הון, וגם יש דחיית תשלום מס עד שפודים את הקופה או אם פודים אותה אחרי גיל 60 מקבליפ פטור.
אם אני מבין נכון אתה מבין לא נכון. יש תקרת הפקדה של 70,000 ללא קשר למס (בניגוד לקרן נאמנות וכד') . הפטור ממס הוא אך ורק במשיכה כרנטה חודשית לאחר גיל 60
וואו, רהוט, מהוקצע ומסודר. תודה רבה!
תודה רבה, הסולידית.
תיקון קטן (עפ"י מאי"ה):
תחת אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד 2-5, ני"ע מספר: 5111240, דמי ניהול: 0.025% ולא 0.02%.
אגב, תחת אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד לטווח 5-10 ,למי שיש חשבון בפסגות טרייד, ניתן לקנות ני"ע זול יותר : 5117833 עם 0.025%. (יש עמלת הפצה 0.35% אבל מכיוון שמנהל הקרן הוא הברוקר עמלה זו מתבטלת, ואכמ"ל)
תודה רבה
האם יש גם פוסט שימסביר איך להקטין את דמי שמירת ניירות ערך שהבנק גובה עבור רישום האחזקה?
כי דמי הניהול הם רק חלק קטן מההוצאה השנתית הכרוכה ברכישת ניירות ערך.
אתה יכול להפסיק להשקיע דרך הבנק ולבטל את העלות הזו במחי יד.
רק בשביל לסבר את האוזן התחזוקה וכל הפעולות שקשורות בתיק דיבידעת ביחד עלו לי פחות מ-10 דולר מינואר ועד היום.
איך עושים את זה?
דרך מי רוכשים את הקרנות?
תחפש בגוגל "דיבידעת ברוקר מועדף"
אין לי אלא לחזור על תגובה לסולידית מלפני כמה שנים,
"הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים"
הסולידית דואגת לדורות. כה לחי.
במספרים של הניירות על המדדים הישראלים (35/90/125) מופיע אותו מספר לשני הניירות של קסם.
(אפשר למחוק את הפוסט הזה אחרי התיקון 🙂 ).
היי סולידית אודה לך על תשובה לשאלה חשובה שלא הצלחתי לקבל תשובה-
אדם פנסיונר שפותח חשבון מסחר באנטראקטיבברוקרז בחו"ל האם הוא מקבל אילו הנחות במיסוי של מס הכנסה כאשר הוא מדווח פעם בשנה על מצב רווחיו למס ההכנסה?
זאת בהנחה שיש לו פנסייה מלאה ממקום עבודתו.
ושאלה נוספת האם תוכלי לעשות בלוג הסבר על מתי צריך לדווח למס הכנסה על חשבון מסחר בארץ ובחו"ל והאם כאמור יש לפנסיונר הנחות אם פתח חשבון מסחר בחו"ל או בישראל דרך מיטב דש למשל
שלום.כיצד אתה קונה ומוכר.כדי להגיע להוצאות כה נמוכות.ואצל מי
חברות השקעה .ברוקרים .
אני עובדת עם הבנק.אין דמי משמרת.אבל קניה ומכירה . 0.1 בסוף השנה זה יוצא יקר ביותר.25 דולר על מינימום מניות זרות
תודה למפרע
את יכולה לחפש בגוגל "דיבידעת" ולראות מה אני עושה עם תיק השקעות אמתי (לא תיק וירטואלי).
בבלוג יש גם קישור עם מידע על הברוקר שדרכו אני משקיע עם הנחה קבוצתית בעלויות שניתן לקבל דרכו.
כדאי מאוד שתחקרי את הנושא לעומק לפני שאת מבצעת פעולה כלשהי!!!
זהב — מצוין: תעודת סל תכלית סחורה זהב לונדון AM (נייר 1113521) – 0.82%.
(1) ב-funder רשום דמי-ניהול של 1.00% (http://www.funder.co.il/etf.aspx?id=1113521)
(2) מה עם תעודת סל 'AM מיטב סל סחורה זהב לונדון' עם דמי-ניהול 0.80% (http://www.funder.co.il/etf.aspx?id=1121789) ?
תודה על הפוסט. הגיע ממש בזמן!
את 5121322 את כבר לא מציעה אפילו כאופציה?
פתרון זול לחשיפה מנייתית כלל עולמית בחו"ל (מפותח וגם מתפתח):
תכילת TTF סל מניות חו"ל (5121322).
חשיפה: S&P 500 60%,
EUROSTOXX 600 30%
S&P EMERGING BMI INDEX 10%
דמי ניהול + נאמן 0.03%
אמנם חסרים מדדים במדינות מפותחות מחו"ץ לאירופה, אבל עדיין, צריך לשקול כדאיות השקעה בה לעומת תעודת סל על מדד MSCI AC בדמי ניהול 0.52%
אם הקרן מחזיקה תעודות סל (שגם גובות דמי ניהול מן הסתם) זה אומר שבעצם משלמים דמי ניהול פעמיים?
הנושא הזה נידון בפורום הרבה פעמים. בד"כ הקרנות מגיעות להסדר עם מנפיקי התעודות ומקבלים את דמי הניהול הישירים או רובם בחזרה. נשאר דמי נאמנות, ודמי ניהול שקטים כמו תעודות שלא משלמות את מלוא הדיבידנדים שהן מקבלות.
בנוגע לסחורות:
תעודת סל פסגות סחורות נזילות 1096659
גובה ד"נ של 0.03 ו0.25 עמלת המרה.
נמוך משמעותית מהניירות שצוינו לעיל.
מתנצל על הערה קטנונית, אבל הדגל ליד הקרנות האיריות הוא של חוף השנהב ולא של אירלנד
שאלת תם: אני קונה עכשיו תעודת סל עם דמי ניהול נמוכים, האם ניתן להעלות את דני הניהול בכל זמן? איך זה מתעדכן ולפי איזה תנאים יכולה החברה להעלות את דמי הניהול? תודה לסולידית ולעונים
אכן, יש אפשרות שדמי הניהול יעלו בעתיד. אפשר להתעדכן באתרי החברות המנפיקות (בד"כ נשלחת התראה על כך למשקיעים דרך הברוקר) או בפורטלים הפיננסיים הגדולים כמו מרקר פיננס ופאנדר
בסעיף זהב, מציע להוסיף קישור לפוסט הרלוונטי שלך הזה:
https://www.hasolidit.com/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%94%D7%91-%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94
בנוגע להשקעה ב-ETF זר, היכן ניתן למצוא איך מבצעים זאת בפועל?
אצל התמיכה של הגוף שדרכו אתה משקיע בשוק ההון (בנק/בית השקעות/ברוקר)
וורן באפט על סף ניצחון מוחץ בהתערבות 10 השנים עם קרנות הגידור
https://www.themarker.com/wallstreet/1.4405681
סופר על שתי קרנות חדשות של מגדל, MTF S&P ו- MTF STOXX, שתיהן בסדרה 2, ובהן אין דמי ניהול ( ראה http://www.bizportal.co.il/mutualfunds/quote/generalview/5122627 )
מה ההבדל בין הקרנות הללו לקרנות מסדרה 1, מלבד 0.25% דמי ניהול (ראה http://www.bizportal.co.il/mutualfunds/quote/generalview/5117478 )?
האם באמת אין הבדלים נוספים, והסיבה שנוצרה קרן חדשה במקום להוריד דמי ניהול בקרן הישנה היא בשביל להמשיך לגבות דמי ניהול גבוהים מלקוחות שלא עוקבים אחרי השינויים ו/או לכודים במלכודת מס בקרן הישנה?
היי הסולידית,
תודה רבה על הפוסט השימושי!
בחלק של קרנות האג'"חים הממשלתיות (ריבית קבועה וצמוד מדד) לא מופיעות הקרנות משוקולד מריר למרות שדמי הניהול בהן לא עולות על אלו שמופיעות בפוסט (0.15% ו-0.03%). האם יש סיבה לכך?
יישר כח לסולידית!!כרגיל פוסט מצויין!! אם לא הית קיימת-היה צריך להמציא אותך!!! עלי והצליחי ותמשיכי בעבודת הקודש שלך,כי הבורות בנושא ההתנהולות הכלכלית ,פשוט מחריד!–המשך יום טוב ורק בשורות טובות!
ולעייננו רק שאלה-מה דעתך על שהקעה בחב' כגון -הגשמה של מיסד קופיקס או חב' דומות?? תודה
עשיתי את הטעות הזו פעם אחת ולא מתכנן לחזור עליה בעתיד
אתה מוכן לפרט למה זו טעות כה גדולה?
מחיקת הפסקה על נ"ע זרים השאירה אותי מבולבלת. האם השתנה משהו בהמלצתך לעומת הפוסט הקודם? אם כן, מדוע? אשמח אם תבהירי את העניין. תודה מראש.
פוסט מעולה! מתי תפתחי פודקאסט? (:
תודה רבה על הפוסט והבלוג המלמד כל כך!
רציתי לדעת מהם השיקולים בין בחירה במוצר עוקב מדד ישראלי למוצר כזה מחו"ל? מלבד דמי הניהול (שרואים שיותר נמוכים במוצרים מחו"ל שהצגת) יש שיקול נוסף?
וגם אשמח לדעת האם מופיע איפשהו מה ההבדל בין ETF, KTF, TTF, MTF וכו'.
בני"ע זרים עמלות קנייה ומכירה ככלל גבוהות יותר, והמיסוי עלול להיות גבוה יותר.
לגבי המינוחים, אלה פשוט שמות של החברות המנהלות. הדגמה מופלאה לאופן שבו התעשייה הפיננסית מסבכת דברים שלא לצורך.
MTF = מגדל
PTF = פסגות
TTF = תכלית (מיטב דש)
KTF = קסם (אקסלנס)
תודה רבה על התשובה! באמת חשבתי שלמינוחים יש משמעות מסובכת יותר.. שמחה לגלות שלא. 🙂
בנוגע לשיקולים שבין קרנות עוקבות ישראליות לקרנות מחו"ל- איך אני יודעת מה יהיו ההבדלים מבחינת המיסוי?
וגם, אני רואה בחוזה שלי מול בית ההשקעות שהשקעה בקרן מחו"ל כרוכה באחוז עמלה קבוע ועוד עמלת סוכן. איך אני מגלה מה תהיה עמלת הסוכן הזו עבור קרן מחקה ספציפית?
פשוט ללא הנתונים האלה אני לא מבינה איך אפשר להשוות בין שתי האפשרויות.
שוב תודה!
העמלות בארץ של מסחר בחו"ל גבוהות בצורה חסרת הצדקה ולמרות זאת בשל אופי ההשקעה הפסיבית הן אמורות להיות הרבה פחות משמעויות מהשיקולים האחרים שעומדים בפניך. הבחירה בין קרנות בארץ לקרנות בחו"ל (ספציפית בהקשר של מעקב אחרי אינדקסים לא ישראליים כגון ה-SP500 או MSCI WORLD) צריכה להתבצע משיקולים של: * צורת חיקוי * קרן מחלקת/צוברת דיבידנדים * מיסוי צורת חיקוי: הקרנות בארץ מחקות את האינדקסים החיצוניים הללו באמצעות חוזים עתידיים ולא באמצעות אחזקה ישירה בנכס הבסיס כך שהן מגלמות בתוכן סיכון מנפיק (ראי ליימן ברודרס – משבר 2008). הקרנות האמריקאיות (בייחוד וואנגארד) לרוב מחזיקות בנכס הבסיס עצמו כך שסיכון המנפיק מתכווץ… קרא עוד »
תודה
איך אפשר לדעת שהחשבון שלי הוא פטור ממס?
קרן השתלמות וקופת גמל אלו חשבונות שמספקים לך פטור מתשלום מס רווחי הון שהושג בהם בארץ.
נתון זה רלוונטי אם אתה תושב ישראל שאינו אזרח ארצות הברית (אחרת יחולו עליך כללים אחרים שאיני בקיא בהם).
אם הבנתי את מצבך נכון אז אתה לא מתגורר בישראל כך שזה לא בהכרח קשור אליך כי כאדם שלא מתגורר בישראל אתה לא צריך לשלם מס רווחי הון למס ההכנסה הישראלי בכל מקרה.
עקב כך אתה צריך לבדוק את הדברים מול אדם שבקיא בחוקי המס במקום מגוריך העיקריים.
את פשוט מדהימה ועושה עבודת קודש. כל הכבוד לך.
שאלה ברשותך שאשמח שתעני לי עליה,
אחרי שהרכבתי את התיק איך אני כל הזמן עם האצבע על הדופק שלא קמה קרן נאמנות מחקה או תעודת סל עם עמלות זולות יותר מהנוכחי שלי? מה היית ממליצה לעשות במצב כזה. כמובן שאת לא יועצת השקעות סתם שואל לניסיונך.
לא, זה מיותר. יותר חשוב לבחור קרן ולדבוק בה לטווח ארוך מאשר לגלח עוד כמה שברירי % מדמי הניהול (לדעתי).
הרבה אנשים נוטים לנסות לצמצם את העלויות הללו כמה שיותר ולעתים גורמים לעצמם לעלויות גדולות יותר ובכל לנזק גדול יותר. נניח ומצאת קרן שגובה דמי ניהול נמוכים יותר ואת רוצה לעבור אז את עכשיו צריכה למכור את האחזקות שלך בקרן היקרה ולרכוש את הקרן הזולה. הפעולה הזו תעלה לך בעמלות (יכול להיות סכום זניח אצל ברוקר בחו"ל, סכום בינוני אצל בית השקעות בארץ וסכום משמעותי בבנק) ולרוב גם תשלום מס כבד על כל הרווחים הגלומים בנייר שמכרת. את צריכה לבדוק שהתשלומים של המיסוי (ועמלות הבנק בארץ, פחות משמעותי לגבי עמלות של בתי השקעות בארץ ובכלל לא רלוונטי לגבי עמלות של… קרא עוד »
למרות שהמומחים ייעצו לך שלא להחליף קרן, אני אוסיף נקודה.
אם את מאזנת על ידי הוספת כסף לתיק, כנראה שתצטרכי לקנות עוד יחידות של הקרן. את יכולה לקנות את היחידות הנוספות לקנות של הקרן שכעת זולה, ולהתייחס אל האחזקות שלך בשתי הקרנות השונות כרכיב אחד בתיק ההשקעות.
יכול להיות שכדאי לך גם למכור ולקנות (כמו שהציע דעת), וכדאי שתחשבי את זה. אבל בכל מקרה, כשאת קונה, תקני את הזולות.
תודה על הפוסט המושקע. חסרה לי מאוד ההתייחסות במכשירים איזה מהם מאפשרים הפקדות חודשיות לחיסכון מצטבר.
תודה מראש!
זה תלוי בגוף שדרכו אתה משקיע ולא במכשירים עצמם.
פוסט מצויין ורב-ערך כתמיד. הדבר המרכזי שמטריד אותי בו, הוא המשקל המועט שניתן כאן לשינויים בשער המט"ח בהשקעות על מדדי חו"ל. התנודות בשער כל כך גדולות ורנדומליות, שהן מגמדות את שאלת דמי-הניהול, ובחלק מהאפיקים אפילו את התשואות עצמן. נכון שבכמה ענפים יש קרנות מגודרות מט"ח (בתוספת דמי ניהול), אבל ברובן אין. אשמח על התייחסות גם לשאלה הזו.
השאלה אם לגדר או לא לגדר היא שאלה יותר פסיכולוגית.
הסולידית כתבה על זה כאן:
https://www.hasolidit.com/%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8-6
ככלל, היא ממליצה* לחשוף את הפלח המנייתי למט"ח, וממילא להשקיע בעצם במניות חו"ל לא מגודרות, ואת הפלח האג"חי לשים באג"ח ממשלתי בישראל.
* לא, היא לא ממליצה, היא לא יועצת השקעות, היא רק מספרת לנו על כללי אצבע כאלו ט.ל.ח.
תחפש בגוגל מאמר של אסף נתן תחת הכותרת:
"למה לא גידרתי, אני לא מגדר ולא אגדר"
יכול לסייע בהרחבת אופקים.
פוסט מעולה! הייתי שמח לקרוא כזה כל רבעון
הייתי שמח לדעת אם יש אגחים של ארצות הברית ששווה לשים שם את הכסף ולו דווקא ישראליות
תודה רבה על הפוסטר. מתחילה להשקיע ומתלבטת רבות לגבי השקעה בקופת גמל להשקעה. תודה רבה
הי, תודה רבה על ההסבר המפורט 2 שאלות:
1. במניות חו"ל, מזה אומר נטרול שער המטבע לשער USD\EUR? מה ההבדל בין שתי אופציות (עם\בלי נטרול) כי לא הסברת בדיוק איך זה עובד \ יתרונות וחסרונות…
2. איך אפשר להשקיע בVANGUARD (לדוג' באינדקס של כל המניות האמריקאיות) כי לא ציינת את זה פה.. והם לא פועלים ישירות בארץ..
תודה.
אפשר בהחלט לרכוש ETF של ואנגארד (או כל חברה אמריקנית אחרת), לא קרנות נאמנות של ואנגרד.
את יכולה לתאר איך טכנית קונים ETF של ואנגארד?
דרך בית השקעות ישראלי?
תודה.
אשמח גם מאוד לדעת, תודה!
היי דורין,
גם יתר הגולשים.
שימו לב, מגדל שווקים מתעוררים (5119490)
הדמי ניהול הם 1.96% ולא 0.6%
לידיעתכם.
אתה בטוח? לא מצאתי לטענה הזאת ביסוס. http://www.bizportal.co.il/mutualfunds/quote/generalview/5119490
יכול להיות שזו הייתה טעות וזה תוקן…
היי, האם יש סיבה להשמטת הקרן המחקה המנייתית 5121322 (בפילוח 60-30-10)? היא הוזכרה בעבר בפוסטים ובדיוק תכננתי לקנות אותה אבל עכשיו היא לא הוזכרה ואני חוששת..
מצטרפת לשאלה
אהלן,
לא ראיתי המלצה על תעודת הסל המשתלמת ביותר למדד שווקים מתעוררים/מדינות מתפתחות. אפשר לקבל המלצתך/ם?
ככלל, היית שמח להפניה למנוע חיפוש המשווה בין תעודות סל בקטגוריה מסויימת (כדוגמת תעודות סל העוקבות אחר מדד שווקים מתעוררים). תודה!
מצטער על הצעירות. אני מחפש להתחיל להשקיע, רק שאני לא מבין איך לוגיסטית להשקיע.
ברור לי שאני יכול לקנות ני"ע דרך הבנק, אבל זה כנראה כי יקר. מה עושים בפועל? הולכים ל"בית השקעות"? הולכים ל"טרייד דיגיטלי"? יש מלא שירותים שמבטיחים דברים, ואני לא מבין מה עושים, בהנחה שאני רוצה השקעה סולידית ולא להתחיל להזיז מניות ממקום למקום.
תתחיל מהבנק ותספוג את העלויות.
אחרי שתשקיע לפחות שנה/שנתיים ותראה שזה באמת מה שאתה רוצה ולא "סתם ציור ורוד שציירו לך באינטרנט" אתה תהיה במצב שבו אתה תוכל להשוות אלטרנטיבות ולהחליט איך אתה רוצה להקטין עלויות.
שלום סולידית היקרה. אני גרה בארהב ואני רוצה להתחיל ללמוד ולהשקיע בשוק ההון האמריקאי. האם יש לך כתבות בנושא? האם תוכלי להמליץ על בלוג / ערוץ / אתר בו אוכל להעזר בתחילת דרכי? תודה רבה!
bogleheads.org הוא כנראה המקור הטוב ביותר לעניין.
בפרק על מניות חו״ל רואים את VEA ליד IWDA.
הקרנות מכסות פלחי שוק חופפים ושונים מאד בגודל. איך הן חלופות להשגת אותה מטרה?
מה שהיה עוזר אולי, זה קו מנחה לבחירת ניירות.
הלא יותר נכון קודם לחשוב על מדדים ורק אחרי זה לחפש להם עוקב זול ומהימן?
יש סיכוי שהיה לזה פוסט ופספסתי?
נראה שיש קרן זולה יותר לראסל 2000
http://www.globes.co.il/portal/instrument.aspx?instrumentid=51903
קסם ראסל 2000 מנוטרלת מטבע KSM RTY 112 תעודת סל 1123215
דמי הניהול הם 0.25 (ולא 0.28)
תודה רבה, פוסט נפלא.
תיקון טעות- לגבי "מדד ת"א 125 – הזולה ביותר: תכלית TTF ת"א 125"
יש את מדד-ת"א מעלה – (התיק תעודת סל מנוהל על ידי קסם) (לדעתי הדמי ניהול גם נמוכים יותר)
מדד מעלה-באתר מעלה
http://www.maala.org.il/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94/
התשואה שעשה מדד מעלה, משאירה הרחק מאחור את המדדים המובילים. בהסתכלות ארוכת טווח זה בולט יותר: המדד, שכולל 35 מניות של חברות ציבוריות בעלות מודעות חברתית, זינק ביותר מ-80% בחמש השנים האחרונות." אתר Calcalist כלכליסט מסכם שנה בשוק ההון ומציין את מדד ת"א מעלה >> http://bit.ly/2EovuJK
תחת אגח קצר ציינת את:
תכלית מחקה ממשלתי שקלי ר. קבועה 5-2 שנים (5108857) – 0.03%
בדיקה באינטרנט מראה דמי ניהול של 0.15% + דמי נאמנות של 0.03%.
האם זו טעות?
וגם, לא עדיף להשתמש בקסם ממשלתי שקלי 5-2 שנים (5122973) לאותו הדבר בדיוק?