בית » השקעות » בין רשעות לאיוולת: מס הבורסה חייב לרדת

בין רשעות לאיוולת: מס הבורסה חייב לרדת

אני מעדיפה כמעט תמיד את הפעולה הישירה.

במקום “להילחם במערכת”, “לשנות את השיטה מהיסוד” ו”לשבור את הכללים”, אני מעדיפה ללמוד את השיטה הקיימת על בוריה, ולתמרן במסגרתה באופן שיחסן אותי מפני תחלואיה —  גם אם המשמעות היא שאני פועלת בניגוד מוחלט למטרותיה “המוצהרות”.   

קחו לדוגמה את השיטה הצרכנו-קרייריסטית, שנועדה לשלוט ולהכווין את חייו של המעמד הבינוני העובד והצורך. השיטה הזו מעודדת את ההמונים להרוויח שכר גבוה ככל הניתן (כדי לטפס בסולם המעמדי) ולצרוך ככל הניתן (כדי להיות “מאושרים”), ובכך מדרבנת אותם להמשיך ולרוץ על גלגל האוגר עד שיהיו זקנים וחלשים מכדי להמשיך.

אדם נחוש דיו יכול להשתמש בכלים שמספקת השיטה הצרכנו-קרייריסטית עצמה כדי להיחלץ ממלתעותיה: הוא מרוויח היטב, חוסך באגרסיביות, משקיע את ההפרש בנכסים מניבים ומפתח כישורי חיים שיקטינו את תלותו הפיננסית באחרים. כך הוא יוצא לחופשי – בכוחות עצמו. בלי לפידים, בלי אוהלים ובלי קילשונים.

הבעיה העיקרית עם נסיונות “לשבור את השיטה” מגבוה הוא שהחוק השלישי של ניוטון תקף לגביהם. ניוטון הוכיח שאם גוף X מפעיל כוח על גוף Y, הרי שגוף Y מפעיל כוח שווה בעוצמתו (אך מנוגד בכיוונו) על גוף X.

זה בדיוק מה שקרה עם ועדת טרכטנברג,  פרי הביאושים שהניבה “המחאה החברתית”. ה”עם” דרש “צדק חברתי”, הקטנת פערים והחלת “מדינת רווחה”, ועל הדרך, ככה בקטנה, לדפוק קצת את העשירים.

ממשלת ביבי-שטייניץ, באמצעות הטרכטנברגים, הגיבה בצעד חסר פשרות: העלאת המס על רווחי הון (מס בורסה) לשיעור של 25% – מהגבוהים ב-OECD.

כך, למרבה האבסורד, חיזקו תומכי המחאה את השיטה שכנגדה יצאו מלכתחילה, והקשו עוד יותר על האפשרות להיחלץ ממנה בדרך של הישענות עצמית, סוכנות ואחריות אישית. הם ירו לעצמם – ולמעשה, לכולנו – בברכיים.

אני מקפידה בדרך כלל שלא להשתמש בבלוג הזה או במעמדי כ(סוג של) מעצבת דעת קהל כדי להפנות זרקור לסוגיות ציבוריות או לאיוולת מערכתית. בפוסט הזה אחרוג ממנהגי.

3 שנים וחצי מאז התקבלה אותה המלצה אומללה, אני טוענת שהגיע הזמן להפחית את מס הבורסה ולהחזירו למימדיו ההגיוניים, ויפה שעה אחת קודם.

10 סיבות להפחית את מס הבורסה

מס רווח הון הוא המס המוטל בגין רווחי הון. רווח הון נוצר כאשר אני מוכרת נכס במחיר גבוה מהמחיר שבו קניתי אותו.

לדוגמה – אם קניתי יחידות בקרן נאמנות בשווי 3000 ש”ח, ומכרתי כעבור שנתיים ב-5,000 ש”ח, הרי שרווח ההון שלי הוא 2,000 ש”ח. הרווח הזה חייב במס.

ועדת טרכטנברג המליצה להעלות את מס רווח הון מ-20% ל-25% על כל רווח ריאלי (המתחשב באינפלציה). בדוגמה לעיל, הרווח הנומינלי שלי (לפני אינפלציה) הוא 66%. אם נניח אינפלציה של 3% מדי שנה, הרווח הריאלי שלי הוא 60% (1,800 ש”ח). על הרווח הזה אצטרך לשלם 25% לקופת המדינה.

למה העלאת המס רעה כל כך? הנה כמה סיבות.

1. מס בורסה גבוה מדרבן חוסר אחריות פיננסית

התכלית המרכזית שלשמה נגבים מיסים היא מימון פעולות השלטון. לצד זאת, מדיניות המס משרתת מטרות נוספות, כמו הכוונת התנהגות. במובן זה, מערכת המס היא אמצעי לתכנון מרכזי של החברה והכלכלה.

לדוגמה: המדינה מעוניינת לעודד את האזרחים לתרום למוסדות ציבור ולהשתתף במימון מחקרים מדעיים. כדי לתמרץ אותם לעשות זאת, היא מעניקה הטבות מס למי שבוחר להשתמש כך בכספו. מנגד, המדינה מעוניינת לדכא את צריכת האלכוהול והסיגריות בחברה, ולכן פועלת כדי להעלות את המכס ו/או מיסי הקניה על מוצרים אלה.

גם העלאת המיסוי על ההון מכווינה התנהגות. קונקרטית, היא מהווה תמריץ שלילי מובהק להתנהגות פיננסית אחראית. כאשר המיסוי על ההון גבוה מהמיסוי על הצריכה (ולראיה, השוו את מס רווח הון למסי קניה או מע”מ) המדינה שולחת לאזרחים מסר ברור: אם בחרתם לחסוך ולהשקיע לטווח ארוך – תיענשו.

במילים אחרות, לאדם שמעוניין לחסוך בתשלומי מס משתלם יותר לצרוך בהווה, ולא דחות את הצריכה לעתיד דרך חיסכון והשקעה.  כשהמסר הזה מגיע מגבוה, הוא ממנף את החמדנות, את קוצר הראייה ואת ההתמכרות החולנית לאשראי צרכני. הוא כובל את האזרח לשיטה, ומונע ממנו להיחלץ ממנה.

מדיניות מס שמענישה חוסכים ומשקיעים היא הרסנית, לא הוגנת, ובעיני גם פסולה מוסרית. כל התאוריות הכלכליות – כולל המרכסיזם – מסכימות שהיווי הון הוא תנאי לצמיחה כלכלית. כשמחיר החסכון יקר ממחיר הצריכה,  פלא שאף אחד לא חוסך כאן?

2. מס בורסה גבוה מדיר אזרחים משוק ההון

מעבר לכך שהוא מדכא חיסכון לטווח ארוך, מס בורסה גבוה פוגע משמעותית באטרקטיביות של השקעה בשוק ההון ובנכונות לקחת סיכון.

כפי שהדגים מחקר של בנק ישראל שפורסם לפני כמה ימים, ככל שהמס על הבורסה עולה, הציבור מצמצם את אחזקותיו בנכסים פיננסיים חייבים במס (מניות, אג”ח, קרנות ועוד), ומעדיף להחזיק במקומן מזומנים. המגמה הזו, לפי המחקר, רק התעצמה בעקבות החלטתה של ועדת טרכטנברג.

במילים אחרות, העלאת מס הבורסה מביאה לכך שרוב האנשים צורכים ולא חוסכים, ואלה שבכל זאת חוסכים -– לא משקיעים.

הדרך הטובה ביותר לחסוך בחברה קפיטליסטית הוא להפוך לקפיטליסט. כלומר, להשתמש בכסף שחסכנו בתור קפיטל, להזריק אותו למשק, ולהנות באופן ישיר מפירות הצמיחה – אותן פירות מהן נהנה המעמד העליון.

אדם ש”יושב על מזומן” בתשואה 0% ומונע מכספו לעבוד למענו לא רק שמחמיץ הזדמנות להגדיל את שוויו הנקי, אלא גם מבטיח הפסד ריאלי עקב השפעותיה ההרסניות של האינפלציה, השוחקת את כוח הקנייה של הכסף שלו.

כשמעמידים את “הר המזומנים” של הציבור אל מול התשואה המצטברת שרשם מדד ת”א 100 מאז ימי המחאה החברתית (כ-30%~) הלב פשוט נחמץ. הסיכון שבאי-נטילת סיכון הוא ממשי וחמור, גם אם הוא מתברר רק בטווח הרחוק. העלאת מס הבורסה העצימה את הסיכון הזה באופן משמעותי, הדירה את האזרחים ממקור הכנסה פוטנציאלי ורב עוצמה, והעמיקה את תלותם הכלכלית במקומות עבודתם.

3. מס הבורסה מנפח את שוק הנדל”ן

אלה שבכל זאת התעקשו להשקיע את כספם נדחקו כמעט בעל כורחם לאפיקי השקעה פטורים ממס – ובראשם רכישת דירות להשקעה. באופן טבעי, הנהירה לנדל”ן גרמה לזינוק במחירי הדירות ודמי השכירות – שלמרבה האבסורד, היו מלכתחילה מגורמי המפתח שחוללו את המחאה החברתית.

בהשקעה בנדל”ן אין בעיה לכשעצמה; אולם אם ניקח בחשבון שהשקעה מסוג זה כמעט תמיד נעשית באמצעות מינוף (משכנתאות), ושהתשואה הפושרת (3% +/-), לא מפצה בהכרח על מכלול הסיכונים לו חשופים המשקיעים (החל מסיכוני מינוף, עבור בשוכרים בעייתיים וכלה בח”כים האורווליאנים שמגינים עליהם), נגלה ששוק ההון עשוי להיות אלטרנטיבה עדיפה בהרבה.

4. מס הבורסה הורג את הבורסה

במדינה שבה מדיניות המס מביאה לכך שרוב האזרחים אינם חוסכים, רוב החוסכים אינם משקיעים, ורוב המשקיעים מעדיפים את שוק הדיור על פני שוק ההון,  אך טבעי שהבורסה תלך ותתייבש.

מס בורסה גבוה לא רק שמונע מכסף חדש להיכנס – הוא מונע מכסף קיים לצאת. אחרי הכל, המס מתבסס על עקרון המימוש: המדינה לא יכולה למסות רווחים עד אשר החלטתם למכור (ברווח).

זאת אומרת שלנישום (המשקיע שנדרש לשלם את המס) יש יכולת מלאה לשלוט במועד תשלום המס. וככל ששיעור המס גבוה יותר, כך גדל התמריץ להחזיק בנכס לאורך זמן, בשאיפה עד לנקודה שבה המס ירד.

לא מפתיע, אם כן, שבשנים שלאחר העלאת מס רווח הון מחזורי המסחר בבורסה הלכו והצטמקו. ב-2010 עמד מחזור מסחר יומי ממוצע על 2.04 מיליארד ש”ח, ואילו ב-2014 – על 1.2 מיליארד ש”ח בלבד.  נכון, תרמו לכך מגוון גורמים – כמו היציאה של ישראל ממדד השווקים המתעוררים, הניהול הקטסטרופלי של הבורסה, והרגולציה המחמירה על חברות. אבל העלאת המס על רווח הון רק העצימה את כל אלה.

5. העלאת מס הבורסה פוגעת בהכנסות המדינה

 ועדת טרכטנברג העריכה כי העלאת מס הבורסה צפויה להגדיל את הכנסות המדינה ב-1.3 מיליארד ש”ח.

בפועל, מאחר שמחזורי המסחר הצטמקו והאטרקטיביות הכוללת של ההשקעה בבורסה ירדה עקב העלאת המס, הכנסות המדינה ממיסוי שוק ההון ירדו במאות מיליוני שקלים.

traj

מקור: הכנסות המדינה ממיסים, תקציב 2015, אתר משרד האוצר

העלאת המס על הבורסה היא דוגמה קלאסית לעקרון הפרדוקסלי המסוכם בבעקומת לאפר: העלאת מיסים מופרזת עלולה להקטין את הכנסות המדינה, בעוד שהפחתת מיסים עשויה להגדיל את הכנסות המדינה.

6. מס הבורסה הוא מס כפול

כשאתם קונים מניה מסוימת, אתם קונים בעלות חלקית בתאגיד מסוים. התאגיד הזה משלם למדינה מיסים על רווחיו (“מס חברות” בשיעור 26.5%). לאחר תשלום המס, החברה שווה פחות, משום שיש לה פחות כסף. מכיוון שהחברה שווה פחות, המניה שקניתם אף היא שווה פחות. כך שכשאתם מוכרים את המניה, אתם נדרשים לשלם מס נוסף (מס רווח הון) על רווחים שכבר שולם עליהם מס!

המשמעות היא שמס רווח הון “יושב” למעשה על מס חברות – מה שמעלה  את שיעור המס האפקטיבי על השקעה במניות בישראל לכ-44%!

7. מס הבורסה מעוות את משוואת הסיכון / תשואה

יש מי שטוען שהכנסה משוק ההון היא “כסף קל”, ולכן ראוי למסות אותה בדיוק כמו הכנסה מעבודה, ואף בשיעור גבוה יותר.

הטיעון הזה מתעלם מהעובדה שהכנסות משוק ההון נושאות מימד מהותי של סיכון, שלא קיים בהכנסה משכורת. אנשים משקיעים בשוק המניות מתוך ציפיה לקבל פיצוי הולם עבור עצם נכונותם לקחת סיכון.

הנקודה היא שמס בורסה גבוה יותר מקטין את גובה הפיצוי הניתן עבור נטילת הסיכון. נניח שיש לי 1,000 ש”ח להשקעה. לצורך הדוגמה, נניח שאנו בעולם ללא מס, והסיכוי שארוויח 10% זהה לסיכוי שאפסיד 10%. הטלת מס בשיעור של 25% מעוותת את המשוואה: כעת אני יכולה להרוויח בפועל 7.5% נטו, ולהפסיד 10% נטו.

ככל שמס הבורסה עולה, המשוואה הולכת ונעשית מוטה יותר ויותר, עד שהיא חוצה נקודת האיזון שבה הפוטנציאל להפסד גדול משמעותית מהפוטנציאל להרוויח (אחרי מס). בנקודה זו, השקעה במניות הופכת ללא משתלמת.

8. מס הבורסה כובל את המשקיעים למוצרים פיננסיים יקרים

העלאת המס על הבורסה עלולה “לנעול” את המשקיע הקטן במוצרים פיננסיים יקרים להחריד.

הנה דוגמה פשוטה. משה קונה קרן X בדמי ניהול 0.25%. כעבור 5 שנים הקרן השיגה תשואה מרשימה של 50%, אך אללי – במקביל דמי הניהול שלה עלו לשיעור מפלצתי של 2.25%.

משה במלכוד – אם ימכור את הקרן, יווצר אירוע מץ שייאלץ אותו להיפרד מ-25% מרווחיו הריאליים. אם לא ימכור, ייתקע עם קרן ש”תאכל” לו את התשואה עם דמי ניהול מטורפים.

הבחירה בין הנבלה לטריפה היא נושא לפוסט בפני עצמו, אבל די בה כדי להמחיש אילו עיוותי שוק יוצרת התערבות ממשלתית פרועה בשוק ההון.

9. מס הבורסה נותן לכם “שעה ביציאה”

בקונטקסט של חתירה לעצמאות כלכלית בגיל צעיר, מס רווח הון עלול להיות גורם מעכב.

כזכור, עצמאות כלכלית מוגדרת לפי כלל 4 האחוזים, בתור הנקודה שבה סך נכסיו של אדם עולים על 300 חודשי מחיה (או 25 שנות מחיה).

זאת אומרת שאם התקציב החודשי שלי עומד על 5,000 ש”ח, כדי להיחשב עצמאית כלכלית עלי לוודא שתיק ההשקעות שלי יצמח לכדי 1,500,000 ש”ח, ולמשוך לא יותר מ-4% בשנה מחסכונותי.

ככל שהקרן (החסכון המקורי) קטנה יותר ביחס לרווחי ההון, אדרש לשלם מס גבוה יותר. המס הזה יחייב אותי לחסוך זמן רב יותר – מה שיחייב אותי לעבוד תקופה ארוכה יותר לפני שאוכל לפרוש בבטחה. 

במובן זה, ככל שמס הבורסה עולה, אני צריכה למכור זמן רב יותר למעסיק עד שיהיה ברשותי הסכום  (אחרי מס) שיאפשר לי להתקיים מבלי להיות תלויה בעבודה.

10. מס הבורסה דופק את מעמד הביניים

הטרגדיה האמיתית בכל הקשור למס רווחי הון, ומיסוי שוק ההון בכלל, הוא זיהויו האוטומטי עם המעמד העליון.

תפיסתה של הבורסה כנחלתם של העשירים בלבד הפכה את המס על הבורסה לכלי אסטרטגי בידיהם של רובין-הודים מודרניים, שלדידם המילה “הוגן” פירושה “דופק את העשירים”. ועדת טרכטנברג עצמה פעלה מתוך רציונאל שהעלאת מס הבורסה תכפה על העשירים לשלם את חלקם ה”צודק” ולצמצם את הפערים החברתיים.

ביטוי מייצג לתפיסה הזו ניתן בדברים שכתבה מירב ארלוזורוב בדה מרקסיסט לפני שנתיים, בתגובה לקריאתו של  של ראש הרשות לניירות ערך להוריד את מס הבורסה:

“הונם של בעלי ההון, בקיצור, מצוי בהכנסות מהון – ולכן אך צודק הוא להעלות את המס על רווחי הון. הצדק החלוקתי דורש כי העשירים ביותר ישלמו יותר מס, וזה מחייב מיסוי של ההון שלהם. […]  בוודאי שאין מקום לשקול את הפחתת מס רווחי ההון, שבעליל פוגע בצדק החלוקתי במשק, אלא אם יש הוכחות מובהקות כי מדובר במהלך שיועיל להכנסות המדינה ולצמיחת המשק.”

הבעיה עם התפיסה הזו היא שהיא מתעלמת ממה שמכונה “נזק אגבי”. לפעמים נדמה שחברינו בשמאל כה נחושים לפגוע בעשירים, עד כי לא יהססו להקריב בדרך את יתר השדרות החברתיות – ואף את המשק כולו.

במובן זה, אגב, אין כל הבדל בין המחאה החברתית ונזקיה למחאת הגז ונזקיה.

במבחן התוצאה, מיסוי אגרסיבי של המשקיע הקטן הוא לא מה שימנע מהמאיון העליון להמשיך להתעשר. זה לא מה שיצמצם פערים. זה לא מה שימנע מהקפיטליזם להשמיד את עצמו כפי שחזה קרל מרקס. למעמד העליון, הרי, יש די ידע כדי להתחמק מתשלומי המס, ודי הון כדי שהמס לא באמת יזיז לו.

המשמעות היא ששהנפגע הגדול ביותר מהעלאת המס על הבורסה הוא המעמד הבינוני, שנותר מורתע מחוץ לבורסה, מבלי שיש לו תמריץ משמעותי לחסוך, תוך שהוא יושב על הר מזומנים שהולך ונשחק, מול שוק נדל”ן שהולך ודוהר, במדינה שהכנסותיה משוק ההון הולכות וקטנות.

במילים אחרות – המעמד הבינוני נמצא בדיוק היכן שהשמאל רוצה אותו: תלותי, קורבני, “מוחלש” וזקוק להגנה.

מה הממשלה צריכה לעשות

 העלאת מס הבורסה גרועה עבור ציבור החוסכים, גרועה עבור ציבור המשקיעים ובעלי העסקים, ובאופן כללי מסבה יותר נזק מתועלת.

בהתחשב בכך שהסיכוי שמס הבורסה ירד או יבוטל שואף לאפס (אחרי הכל, רק מדינות פרימיטיבית כמו בלגיה, ניו זילנד, הונג קונג או סינגפור יכולות להרשות לעצמן לבטל את המס על רווחי ההון), אני מציעה ליישם שתי רפורמות ברמה הממשלתית, ולתקן את פקודת מס הכנסה באופן הבא:

א) קביעת תקרת פטור שנתי ממס רווח הון: זהו המודל הנהוג בבריטניה. כל אזרח בריטי נהנה מסכום מסוים (10,600 ליש”ט, עדכנית ל-2015) שבו הוא יכול לממש רווחים משוק ההון מבלי לשלם עליהם מס. כל רווח מעבר לתקרה – חייב במס רווח הון.

מדינת ישראל, בטירופה הרב, מנהיגה נוהל דומה … בכל הקשור לרווחים מהימורים והגרלות. כן, כל אזרח ישראלי יכול להרוויח עד 49,920 ש”ח בשנה מהימורים, בלי לשלם מיסים! הכוונת התנהגות, כבר אמרתי?

הנה הצעה מעט יותר אחראית: בואו נחליף בין  הימורים לרווחי הון. כל רווח מהימורים ימוסה ב-30% מהשקל הראשון. מנגד, כל אזרח ישראלי שירוויח בבורסה יוכל לממש את רווחיו מדי שנה בפטור ממס, עד תקרה של 49,920 ש”ח. מעבר לתקרה הזו – יוטל עליו מס.

ב) הבחנה בין רווח הון קצר טווח לרווח הון ארוך טווח: זהו המודל הנהוג בארה”ב. רווחי הון שמומשו בתוך שנה אחת (טווח קצר) ממוסים כהכנסה לכל דבר, בהתאם לשיעור המס השולי (“מדרגות המס”).

על רווח הון שמומש לאחר שנה (טווח ארוך), מוטל מס מופחת. המיסוי הוא פרוגרסיבי, כך שמשקיעים במדרגות המס הנמוכות ביותר משלמים 0% מס על רווחים לטווח ארוך.

בעיני זה מודל מצוין, משום שהוא מתגמל השקעה על פני ספקולציה.

מפרספקטיבה סולידית, שתי הרפורמות הללו יקלו מאוד על מי שמתעתד לפרוש בגיל צעיר ולהתקיים מתיק ההשקעות שלו.

מה אתם צריכים לעשות

חוץ מלחלום שהרפורמות הללו תיושמנה אי פעם, ברמה הפרקטית, אני מציעה לעשות ככל שהחוק מתיר לכם על מנת להימנע או להקטין את חבות המס.

★ נצלו את תקרת ההפקדה המוטבת לקרן השתלמות. קרנות השתלמות הן אפיק החיסכון היחיד הנהנה כיום מפטור מלא ממס רווח הון (עד התקרה המוטבת). מכאן שהדרך האפקטיבית ביותר להקטין את נטל המס היא להשקיע במסגרת קרן ההשתלמות.רווחים שצמחו מהפקדות עד גובה התקרה השנתית המוטבת פטורים לחלוטין ממס.

שכירים – ודאו שיחד עם המעסיק, אתם מפקידים את המקסימום המותר — 18,854 ש”ח ב-2015. אם מסיבה כלשהי המעסיק לא פתח עבורכם קרן השתלמות, או לא מפקיד את התקרה המקסימלית, אני מציעה לגשת לרשויות ולפתוח עסק עצמאי – גם אם מדובר בעסק שצפוי להרוויח גרושים. תעודת עוסק (פטור או מורשה) ממע”מ מאפשרת לכם לפתוח קרן השתלמות לעצמאיים, ולהפקיד בה עד 18,480 ש”ח בשנה בפטור מלא ממס רווח הון.

★ ממשו הפסדים כדי לקזזם כנגד רווחים: דרך אחרת להקטין את חבות מס רווח הון היא לקזזם כנגד הפסדי הון. אם מכרתם נייר ערך בהפסד, יווצר לכם “מגן מס”, שכשמו כן הוא – יגן עליכם מפני מס שיוטל על רווחי הון שתממשו באותה שנה. למידע נוסף, קראו את הפוסט הזה.

★ גלגלו הפסדי הון לשנים הבאות. באופן כללי, “מגן מס”  תקף רק לשנה אחת. כדי להעביר אותו לשנים הבאות, עליכם למלא ולהגיש למס הכנסה טופס דו”ח הפסדים מועבר. באופן זה בכל פעם  שיווצרו לכם רווחי הון בשנים הבאות, תוכלו לקזז את המס שיכול עליהם כנגד ההפסד המועבר. בעבר ניתן היה לגלגל הפסדים מועברים עד 7 שנים. ההגבלה הזו בוטלה, וכיום אין מגבלת זמן.

★ אם יש ברירה, אל תמכרו.  חבות במס רווח הון נוצרת רק כאשר אתם מוכרים (או מעבירים) נכסים פיננסיים ברווח. אם לא מכרתם – אינכם נדרשים לשלם מס על הרווח.

העבירו ניירות ערך לקרוב. לפי פקודת מס הכנסה (סעיף 97א (5) , לחנונים), “רווח הון יהיה פטור ממס אם הוא נובע ממתנה לקרוב או ליחיד אחר, אם שוכנע פקיד השומה כי המתנה ניתנה בתום לב ובלבד שמקבל המתנה אינו תושב חוץ.”

זאת אומרת שישנה אפשרות להעביר ניירות ערך לבן משפחה או קרוב אחר בלי לשלם מס רווח הון, ובלבד שההעברה היא בבחינת מתנה ושלא קיבלתם דבר תמורתה. המס יחול רק כאשר הקרוב שקיבל את המתנה ימכור אותה ברווח. כדי לבצע את ההעברה הזו, יש לגשת למס הכנסה ולבקש פטור מניכוי מס במקור בגין ההעברה. את הפטור יש להעביר לבנק או לבית ההשקעות.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

99 תגובות

  1. כל מילה נוספת מיותרת.

    • הסולידית, האם זה לא זמן טוב לדבר על השקעה בנדל”ן ? אולי זה אפיק כדאי בתקופה הזאת ?
      יותר ויותר אני חושב על דבר פשוט (הוא לא באמת פשוט, אני יודע):
      לקנות דירה, כאשר גובה ההחזר החודשי של המשכנתא נמוך בקצת מהשכירות שאני רוצה לגבות עליה.
      לא להרוויח מזה שום דבר למשך 20 שנה או כל זמן המשכנתא , ואז אחרי 20 שנה, תהיה לי דירה וזאת תיתן לי הכנסה נוספת שתישאר לי גם בפנסיה.
      הייתי רוצה לשמוע את דעתך בעניין, אם את מכירה את הנושא ? אולי תוכלי לכתוב פוסט כללי על אפיק ההשקעה בנדל”ן נכון ל 2015

  2. כל הכבוד על ההשקעה בכתיבה הפוסט:)

    טרחת ועמלת להסביר למה מסר רווחי הון הוא רע, אך רוב קהל היעד שלך לא משקיע במניות.

    קהל היעד שלך מנסה להגדיל חיסכון, ואולי גם את המשכורת.
    מה הטיפים הרלוונטים לו? למעט קרן השתלמות.
    אני שאלתי בעבר שאלה, אדם ממוצע מהשורה שלא חסך 10 שנים בעבודה סיזיפית ,ובידו 1000 שח להשקעה,איך ניתן להשקיע אותם?
    אני מצפה לראות פוסטים שמציעים אפיקי השקעה לסכומים לא גבוהים (לא גבוה עד 5000) שיהיו רלוונטיים באמת לסטודנטים,מעמד ביניים וכו’.

    לגבי מס רווחי הון- כן,זה מה שחשדתי הרי לבעלי ממון יש הרבה כסף,הם ימצאו דרך אחרת איפה להשקיע אותו.
    לעומת זאת צרכן פשוט ,למשל את. הולכת לקנות עגבניותת בספור ומגלה שמחירם עלה מ4 ל8 שקלים. אין לך ברירות,את תקני ..אלא אם תייצרי בבית עגבניות. לרוב האנשים אין גינות לעשות דבר כזה. מה גם שעצים כאלה דורשים תשתית.

    שוב נותרנו עם הבעיה המוכרת,לעשירים יש הרבה אופציות,לעניים יש מעט אופציות.את מציעה שעניים ילמדו כישורים ,יחסכו באגרסיביות זה יכול לתת פיתרון לבעיה.

    • הא, אולי יש הבדל בין קהל הקוראים לבין קהל היעד 😉

      אשר לדרכים להגדיל את החסכון – אני מציעה להתמקד ב-TOP 5: ילדים, דיור, תחבורה, מזון ומיסים, בסדר הזה. התייעלות בכל אחד מהאפיקים הללו הופכת כל מאמץ אחר למשני ביותר. כך החסכון הופך בהדרגה לטבע שני.

      אסור לי ואני לא מוסמכת לתת ייעוץ השקעות אישי, אבל באופן עקרוני אציין, שקרנות נאמנות ניתן לרכוש גם בסכומים של מאות שקלים בודדים. זאת אומרת ששוק ההון הוא לא לעשירים בלבד. במודל של “שוקולד מריר” אני מדגימה כיצד ניתן לרכוש קרנות בסכומים נמוכים יחסית.

      את צודקת בטענה שלעשירים יש הרבה אופציות ולעניים יש מעט אופציות. ההצעה האמיתית שלי היא לגרום לעניים לחשוב ולהתנהג כמו עשירים. הדרך לעשות את זה היא להפוך את העניים עצמם לקפיטליסטים (במובן של בעלי קפיטל הרוכשים בעלות על אמצעי הייצור הנסחרים בשוק ההון).

    • רוב קהל היעד כן משקיע במניות. עובד שכיר מפריש 17.5% ממשכורת הבסיס שלו לפנסיה דרך… שוק ההון.
      כשהבורסה מתייבשת ומחזורי המסחר נמוכים, כולם נפגעים.

  3. מדינת ישראל מתגמלת חסכון לטווח ארוך פטור ממס על ידי חסכון פנסיוני וקרן השתלמות מה שמביא את ‘מעמד הביניים”
    לחסוך 40% מהנטו שלו בצורה עקיפה,
    כך שאין דיוק בטענה שהמדינה אינה מתגמלת חסכון ארוך טווח.
    ההתנגדות האידיאולוגית שלך לחסכון הפנסיוני אינה משנה את העובדה.

    אני לא בטוח שניתן להעמיס על מס ריווחי ההון המוגדל (5% ראלית) את בועת הנדלן
    או ניוון הבורסה.
    בכלל בתור מי שרואה את השוק הישראלי כשולי להשקעה ביחס לעולם לא ברורה לי הדאגה לבורסה הישראלית

    אין ספק שיש הרבה מה לתקן בשיטת המס הישראלית, אבל לא הייתי הופך את המס הנל לשורש העוול

    • 40% מהנטו? איך חישבת זאת?

      אשר להגדלה המינורית של המס, אני מפנה לתגובה של הבלוגר המצוין “תמריץ” במענה למאמר של ארלוזורוב: “ההעלאה המתמשכת של המיסוי על הבורסה מזכירה את הסיפור על הסוס שלאט לאט ניסו להרגיל אותו לחיות בלי אוכל. הניסוי הצליח בסופו של דבר, אבל הסוס מת. העלו לאט ובהדרגה והיה נדמה שאין דבר. אף אחד לא מרגיש כלום. בסוף הגיעו ל-27%-32% מס. פתאום מגלים שהסוס מת.”

      העניין של ניוון הבורסה מהותי משום שהוא משפיע באופן ישיר על היקפי הגבייה.

      • http://www.shekelgroup.co.il/YNET/brutonetoyn/brutonetoyn.htm
        זה יוצא בערך ארבעים אחוז מהנטו, 28 אחוז מהברוטו (קרן פנסיה פלוס השתלמות)

        • זה יוצא 26 אחוז מהנטו.
          הבעיה בחישוב שלכם הוא ההפרשות של המעסיק מעבר לברוטו שלא נכנסות לחשבון זאת אומרת משכורת של 10000 ברוטו היא משכורת של 12183 ברוטו באמת.אם מתחשבים בחסכון הנטו צריך לכלול אותו זה אומר שבנוסף ל 7971 שמגיע לכיס יש להוסיף את 2883 כחלק מהנטו זה אומר 10850 אם נחלק זה יוצא 26 אחוז מהנטו.זה לא מעט אבל אני לא בטוח מה נזילות הסכום.

      • דורין ,
        בלי לעשות חישובים מדוייקים עם חשבשבת
        משכורת ברוטו 10k
        הפרשות לפנסיה ו קרן השתלמות עוב ומעביד 30% מהברוטו
        אחרי מס הכנסה הביטוח לאומי נשאר כ 65% מהשכר ברוטו
        כלומר במונחי שכר נטו
        30/65 = 45%~
        בגלל שלא דייקתי אני אומר 40%
        אם שכיר מסתכל באופן הוליסטי אז התקבולים שלו במונחי השכר נטו הם כ 1.4%

        אפשר לומר שהפנסיה היא אגח מסוכן שיעור תספורת של 50%
        ואז נדבר על1.3%
        הצרה שהשכירים בארץ לא יודעים לקרוא או לא רוצים להבין את מכלול ההטבות שלהם, לדוגמא הסכום הנל הפטור ממס מקטין את נטל המס משמעותית

        • החישוב לא נכון צריך להיות 30/95 כי צריך לכלול במכנה את המונה שנוסף.וגם זה חישוב פשטני במקצת

          • א. החישוב פשטני כמו שכתבתי מראש , אני מזמין כל אחד להיכנס לתוכנת חשיוב מס ולבדוק עבור עצמו, אבל לא רחוק מהמציאות
            ב. במונחים הוליסטים של שכר נטו + הפרשות פנסיוניות כפי שציינת סה”כ מדובר על כ 32% שמוקצים לחיסכון ארוך זה בהחלט לא זניח, כך שהטענה ש :המדינה פוגעת בחסכון ארוך הטווח של האזרחים בגלל מס הון של 25%, אינה מדוייקת
            ג. נטל המס כולל ביטוח לאומי ובריאות בפועל על השכיר הנל (10K משכורת) הוא 95/130- 1
            כלומר כ 27% ולא כ 35%, כך שמצב המס בישראל אינו מהחמורים בעולם הקפיטליסטי, אבל אנחנו מעדיפים לראות את ההוצאות שלנו ולא את מכלול ההכנסות.

            עוגת המיסים היא משחק סכום אפס, אם מקצצים צריך להוסיף, מה שעשתה ועדת טרכטנרג היה לנסות לאזן במצב הקיים בין מיסוי על הון ובין מיסוי על שכר עבודה ועל ידי כך לחלק הטבות שחלקן מוצדקות וחלקן פופוליסטיות.
            מן הסתם במדינה אידאלית היה צורך לעשות רפורמה כוללת ולצמצם כמה שיותר פטורים והטבות “יחודייות”, אבל אנחנו חיים במדינת ישראל
            בתאוריה הורדת מס עוזרת להאיץ את הכלכלה והרווח מכך אמור להיות גבוה, trickle down economy, בפועל זה נראה יותר כמו הורדת מע”מ, שולי הרווח של המוכרים עולים אבל ההנחה לא מגיע לצרכן

    • ע.מדי, במידה ואתה תושב ישראל אתה משלם מס רווחי הון על ההכנסה העולמית שלך כך שזה לא ממש משנה איפה ובמה אתה משקיע. בתור מישהו שרוצה לעבוד ולחיות בישראל חשוב שהמשק יתפתח והוא לא יתפתח אם לא יהיה לו מאיפה לגייס כספים (קרי, הנפקות בבורסה)

      • נכון, באספקט הזה כל מי שחי בארך משלם רווח הון גם אם הוא מושקע בחול,אבל הדאגה לנזק שנגרם לבורסה בארץ היא מעשה אלטרואיסטי לגבי מי שאינו מושקע מנייתית בבורסה בארץ

  4. משהו שאף פעם לא הבנתי, מדוע זה רע ששוק ההון הישראלי ‘מתייבש’? איך זה משפיע עלי כמשקיע פסיבי (נניח לצורך העניין שאני משקיע רק בישראל)? איך זה משפיע על החברות המונפקות?

  5. תיקון טעות קטנה: בקרן השתלמות לשכירים אפשר להפקיד 18,854 ש”ח בשנה. החישוב הוא 10% ממשכורת של 15,712 בחודש.

  6. פוסט מצויין. תודה רבה!
    ההצעות לתיקון מאוד הגיוניות .

    לא הבנתי מה התועלת שבהעברת ניירות ערך במתנה לקרוב משפחה.

    • אם למשל חסכת בשביל הילד מאז שנולד ועכשיו הוא גדול ואחראי ויכול לנהל את כספיו בעצמו, לא צריך למכור ולפתוח תיק כדי לקנות שוב אלא אפשר לתת לו ני”ע במתנה.

  7. אהבתי את הבלוג
    גם מסבירה וגם מציעה פתרונות פרקטיים
    פשוט מעריץ!!!

  8. אין קשר ביו רוב הפוסט שמקטר על גובה המס לביו ההמלצות (הטובות בעיני) לשיפור השיטה.
    מס הכנסה פרוגרסיבי הוא מס מאוד צודק. ובאופן אידיאלי הכנסות מהון היו ממוסים באותו אופן. זה מייצר מגוון קשיים, כמו האפשרות לדחות רת המס עד אין קץ וכן להבריח רווחים לחו”ל. לכן במס מפוצל למס חברות + מס רווחי הון. יש לזכור שבעבר הלא רחוק מס חברות היה הרבה יותר גבוהה. ההכוונה לעבר נדל”ן היא אכן בעייתית אך היא נובעת מהפער במיסוי, יש לתקנו על ידי הגברת המיסוי על רווחים מנדל”ן. את גם מתעלמת באלגנטיות מכך שרוב החסכונות של הציבור דווקא פתורים ממס, דרך קרנות השתלמות ופנסיה. אפילו אם אני רוצה לחסוך יותר בצורה עצמאית ולקבל גם נזילות מלאה אני יכול גם לחסוך בפוליסת חיסכון, אני מקבל התחייבות על דמי ניהול ודוחה את המס עד אין קץ גם כאשר אני משנה תמהיל ההשקעה.

  9. פוסט מצוין!

    *קרן השתלמות פטורה ממיסוי זה רק לעובדים – אבל מה עם נכים ומוגבלים בכושר עבודה, לא מגיע להם מסלול חסכון עם הטבות במס…

    **האם לכשיפחיתו את המיסוי, זה יהיה רטרואקטיבי לעת המשיכה או מתוקף השינוי?

    ***לגבי סעיף 6 – זה יותר בכיוון של 44.9% מס על מניות, כי קודם מגיע מס חברות והיתרה של מס ההון היא על מה שנשאר.

    ****הייתה בעבר הצעה בכנסת למסות הימורים מהשקל הראשון – זה לא צלח בעקבות התנגדות מפעל הפיס שחשש לשחיקה ברווחים וגם משרד האוצר שמשתתף ברווחים – הסתיים בהסדר משפטי נראה לי.

    *****לגבי קיזוז הפסדים, האם ניתן לקזז הפסדים אל מול רווחים של שתי פוליסות חסכון שונות?

    • לגבי קרנות השתלמות לחסרי כושר עבודה, תיארתי את המצב המצוי, לא הרצוי…
      לגבי הפחתת המיסוי, קודם שיפחיתו 😉 וברצינות — העלאות המס חלו רק מתוקף השינוי, כך שההגיון אומר שכך יהיה לגבי הפחתת המס, אם כי אינני בטוחה בכך.
      מה שאתה אומר על מפעל הפיס מעניין ומכעיס — צריכה להעמיק בזה.
      לגבי קיזוז הפסדים, העקרון הוא שאפשר לקזז רווח הון כנגד הפסד הון מאותו הסוג. לדוגמה, אפשר לקזז רווח הון ריאלי (25%) כנגד הפסד הון ריאלי (25%), אבל לא כנגד הפסד הון נומינלי (15%).

      • כיום מי שמממש רווחים מחשבים לו את סך הרווח ואז מחלקים לשלוש תקופות לפי החלק היחסי שהחזיק את המניה בכל תקופה. על התקופה שלפני 2003 משלמים 0% על התקופה שבין 2003-2012 משלמים 20% ועל התקופה שאחרי 25%. החישוב נעשה בצורה לינארית ללא תלות בעלייה/ירידה בפועל של המניה בכל תקופה כזאת

  10. כבשת הרש

    חד, רהוט ומדוייק כתמיד. תודה רבה.

  11. שאלונדון

    תודה רבה להשקעה ולנדיבות שלך בפוסטים. הנדיבות היא בשיתוף הידע והנסיון שלך בניהול כספים. לכל השואלים מה להם ולבורסה מבחינתי דין פרוטה כדין מאה ופיזור ההשקעות ,גם אם הם זעומות, בצורה נכונה , תביא אותם למיקסום ההשקעה.
    לא הבנתי איך העברת מניות לבן משפחה תגרום להורדת המס. אם אינני מוכרת ויש לי רווח הוא רק על הנייר.הרי הוא ישלם אותו כשימכור. אז מה הרווחתי בזה?

    • הכוונה היא שבשביל לתת מתנה, לא צריך למכור ולהעביר את הכסף כדי לקנות מחדש אלא אפשר להעביר ני”ע ולדחות את אירוע המס.

    • שאלונדון!
      בהעברת ני”ע לקרוב, ישולם המס רק כשאותו קרוב ימכור. ובאותו יוכד, המס יכול להיות גבוה או נמוך
      מאשר בעת ההעברה.
      ואולי,אפילו המס ישונה או יבוטל כליל לפי הצעת דורין…

  12. יפה מאוד

  13. היי דורין

    כתבה מעניינת מאוד, לגבי אנגליה החל משנת 2017 הפטור יעלה ל 11,000 פאונד והמס שישולם מעבר לפטור שנקבע יהיה 20% עד לתקרה של 34,000 מעבר לתקרה זו עוברים למדרגת מס 40% . אני מסכים עם כל הנאמר בכתבה מלבד ההעדפה של שוק ההון כאלטרנטיבת השקעה אל מול השקעה בנדל”ן. מאחר ובדומה להשקעה בשוק ההון ניתן להשקיע באופן גלובלי גם בנדל”ן ולרכוש נכסים בחו”ל עם מימון מקומי שהוא לא צמוד למדד עם לוח סילוקין קרן שווה שאומר שבעזרת השכירות החודשית ניתן לסלק או להקטין את החבות החודשית של המשכנתא. ההתחלה של משקיע נדל”ן ומשקיע בשוק ההון זהה,
    חייבים לחסוך להון עצמי להשקעות ראשונות אך בשלב מסויים אין צורך בכך, השוכרים שמשלמים ומקזזים את החוב ועליית הערך של הנכס במהלך השנים מפנים הון לרכישת נכסים נוספים. אני כמשקיע נדל”ן החל משנת 99 הפסקתי לחסוך והגדלתי את ההון וההכנסות משכירות באופן משמעותי. אשמח להסביר זואת באופן פרטי במידה ותרצי.

  14. פוסט מעולה.
    ממש חידשת לי עם הפטור ממס במקרה של מתנה לקרוב.
    מישהו כאן מימש את ההטבה הזו? רעיונות איך לנצל את ההטבה באופן יצירתי? (למשל, לתת את תיק ההשקעות שלי במתנה לבת הזוג או לילדים)

    • אני יודעת לומר שבפרקטיקה, הבנקים לא מבקשים אישור של מס הכנסה אם מדובר בהעברת ניירות ערך בין בני זוג.

  15. שלום דורין, פוסט מצויין!

    רק תיקון מספרי קטן. כתבת:
    “המשמעות היא שמס רווח הון “יושב” למעשה על מס חברות – מה שמעלה את שיעור המס האפקטיבי על השקעה במניות בישראל ל-51.5%!”

    המספר הנכון הוא 44.9%. מס חברות ומס רווח הון *לא* מתייחסים לאותו שלם ולכן אסור לחבר אותם. השני מתייחס למה שנשאר אחרי שגובים את הראשון.

    חברה מרוויחה 100 שקל. לאחר תשלום מס חברות (26.5%) נשאר לה 73.5 שקל. לאחר תשלום מס רווח הון (25%) נשאר 55.125. כלומר, שולם מס של כ-45%.

  16. מומחה לקנוניות

    המיסים תמיד עולים כי החובות של המדינה עולים.

  17. שאלה לגבי מתנה לקרוב- המס הוא על הרווח הכולל מהמוצר (כלומר רווח מאז שנקנה על ידי) או מהמחיר שלו בזמן ההעברה לקרוב?
    תודה

    • זה על הרווח הכולל גם אם תראה באורדרנט מספרים שמשקפים את המצב השני.
      אם החישוב היה מזמן ההעברה, אתה יודע בדיוק מה כולם היו עושים. 🙂

  18. למה המדינה תרצה לעודד פרישה צעירה?

  19. צודקת, חייב לעשות מדרגות מס וככה זה באמת יבוא “כנגד העשירים”.
    נראה שכל השיטה היא פשוט לקחת כמה שיותר כסף מהאזרחים בשביל לתת אותה כמשכורות עתק לעובדי המדינה.
    מוזר שעל נדלן כמעט ואין מיסים… לא ברור..

  20. בלי יוצא מן הכלל, סוציאליסטים תמיד משיגים את המטרה ההפוכה מזו שאליה התכוונו בתחילה.
    כשהם מעוניינים לעזור לעניים, בסופו של דבר הם רק פוגעים בהם.
    כשהם מנסים לצמצם את חוסר השיוויון, הם רק מגדילים אותו.
    זה לא באג בשיטה, זה פיצ’ר.

  21. שאלה חשובה בקשר למס שלא הבנתי מהטקסט:
    אם מישהו נותן לי במתנה מניה שהוא הרוויח עליה 50%, ואחרי חודש אני מוכר אותה(נניח שנשארה באותו מחיר שקיבלתי אותה)
    אזי:
    אני לא ישלם עליה מס בכלל?
    אני ישלם מס על הרווח במלואו (25% מה50% רווח) ?

    • תשלם את שיעור המס המלא (25%) אם נוצר רווח.
      לאלה ששאלו “אז מה עשינו בזה”, ובכן, אם יוענק פטור אישי כפי שהצעתי ברפורמה א’, האפשרות להעביר מניות עשויה להיות משמעותית ביותר.

      נגיד שיש לי רווחים ב-60,000 ש”ח.
      הפטור (התאורטי!) עומד על 50,000 ש”ח לאזרח לשנה.
      נותרים 10,000 חייבים במס.
      את ה-10,000 הללו אני יכולה להעביר לבן משפחה, שעדיין לא ניצל את מלוא תקרת הפטור האישי שלו. הוא מוכר אותם ברווח, אך לא משלם מס.

    • אפשר להעביר את נירות הערך כמתנה דרך הקמת נאמנות. העברת התיק לידי נאמן האמור להיות מופקד על התיק עד להעברתו לקרוב כמתנה מאפשרת לנאמן לבצע פעולות בתיק על מנת לשמר את ערכו ו/או ליצר רווחים נוספים ובכלל זאת למכור נירות ערך ולקנות במקומם אחרים. פעולות המכירה והקניה במקרה זה אינן נחשבות לארוע מס. במקרה זה חבות המס קטנה או בטלה לחלוטין.
      אם איני טועה בתי ההשקעות (למשל מיטב-דש) נותנים שרותים מסוג זה וגם עורכי דין המתמחים בתחום.

      איני בקיא בפרטים, איני עו”ד ואין בדברי משום יעוץ לעשות פעולה כזו או משום התחייבות שפעולה כזו אכן מקטינה את חבות המס.

  22. את שוב 10 (מתוך 10) וכל אהבתי

  23. אם איני טועה, הממשלה מנסה לעודד צריכה על מנת להעלות את האינפלציה ליעד שעליו החליטה. לתפיסת הממשלה ובנק ישראל, אם האינפלציה תעלה, ערך השקל ירד, הדבר יעודד את היצוא (מוצרים מישראל יהיו זולים יותר לקניה בחו”ל) והדבר יוביל לצמיחת המשק. תוצאה נוספת של המהלך הוא העלאת הריבית, שתיקר את המשכנתאות ותצנן את שוק הנדל”ן ואולי תוביל לירידות במחיר הדיור.
    אחד האמצעים להשגת מטרה זו הוא על ידי פגיעה בכדאיות ההשקעה בשוק ההון. הכלי הממשלתי לכך הוא מס רווחי הון גבוה. כשמס רווחי הון גבוה המדינה משיגה שני יעדים, הכנסות גבוהות יותר ממסים על עסקאות בשוק ההון והפניית ההכנסה הפנויה לצריכה, שבתורה מעלה את האינפלציה וכו’.
    אבל, המס הגבוה גורם בדיוק לתהליך הפוך מכיוון שמי שכבר נמצא בשוק ההון ערב הטלת המס ימנע מלמשוך את כספו, אם אינו חייב לעשות כן, וליצר ארוע מס. אי משיכת הכסף מונעת מהמשקיע לצרוך. ללא צריכה, האינפלציה לא עולה וכל הנאמר לעיל לא מתקיים.
    אני לא כלכלן ולא מבין גדול בתהליכים מיקרו ומקרו כלכליים, אבל השיקולים של בנק ישראל והממשלה מונעים, כמראה, מראיה כלכלית ללא התחשבות בפרט הבודד, מצבו וצרכיו. מנקודת מבט זו, פעולות בנק ישראל והממשלה נכונות אך הגורם האנושי הלא רציונלי (בפראפרזה על ספריו של פרופ’ דן הראל) משבש את תכניותיהם. אח, אילו רק אפשר היה לסלק את הגורם האנושי מהמשוואה הכל היה פועל כראוי והמשק היה מתאושש… 🙂

    ואולי כל הדברים שכתבתי הם שטות גמורה.

  24. יש מי שיטען שרווחים מהימורים ממוסים אפקטיבית בהרבה יותר ממאה אחוז כי תוחלת הרווח שלילית…

    • …מה שהופך את הפטור ממס לאכזרי ביותר, משום שהוא מעין אישור מצד המדינה שהתוחלת מהימורים כביכול חיובית! זה מטריף לי את השכל.

  25. מה דעתך (העקרונית) על מיסוי דיפרנציאלי על רווח הון, כמו שיש על שכר?

  26. מאמר מכונן.

    • יותר מצודקת; שיטת הגדלת המיסוי גורמת לאנשים להתכווץ פנימה, כאשר נדרשים לשלם מס גבוה – 4\1 מההכנסות, שלא לדבר על הוצאות נילוות כמו דמי ניהול, דמי ק\מ, דמי שמירה, אינפלציה, אפס רווחים בהשוואה להוצאות קניית הערך,
      ועוד כל מיני קומבינציות שגורמים להפסדים במקום לרווחים, שהרי אנו משקיעים את כספנו ומעמידים אותו על תנאי, בין שמרוויחים ובין שמפסידים.

      • עפתי מהבלוג, ניסיתי להתחבר מחדש, נראה שהצלחתי, אך השמטתי את שם הכינוי שלי; המייל שלי שונה מהמייל בהרשמה הקודמת.

  27. מתעניינת

    כשאני מסתכלת על התמונה הרחבה, נדמה לי שהמחאה החברתית (כאן ובכל העולם) התחילה תזוזת מעמקים בציבור שרק עכשיו מתחילה לצוץ על פני המים. לקח זמן להפוך את שינוי התודעה למעשים. בדרך מהמחאה, הצטרפו עתונאים אמיצים לגלות לנו את הבלופים של המונופולים והממשלות, הצטרפו דורין ב”הסולידית” ועמית ב”סלואו” (ועוד כמה בלוגרים מעולים) כדי להראות לנו אלטרנטיבה למרוץ הצרכנות הבלתי פוסק והצטרפו כותבי פייסבוק שמעלים בשידור כמעט חי את השטיקים והטריקים של אנשי המכירות והפרסומאים.

    אין לי נתוני מקרו, ואיני יודעת אם מישהו טורח לבדוק, אבל אני מסתכלת סביבי ורואה שינוי בהרכב הקניות בעגלות הסופרים (קניות קטנות ומוצרי יסוד לעומת שנים קודמות), שומעת אנשים שכבר לא ממהרים לחו”ל אלא נהנים מטבע וחברים, רואה את הדור הצעיר, ילדיי וחבריהם, מחושב ושקול.

    אני לא בטוחה, דורין יקרה, שמישהו היה מקשיב לך אם היית פותחת את הבלוג שלך בתקופה אחרת, לפני המחאה. אולי כמה הזויים כמוני שגם ככה מתנהלים ככה שנים ומוצאים אחות אבודה לדרך החיים הזאת 🙂

    • זו תגובה מעניינת.

      יש תזה שאומרת שהמחאה החברתית הייתה ביטוי של סוכנות – ניסיון של אנשים לקחת את גורלם בידם ולשנות את המערכת ששולטת בהם. זה הרעיון שאלון גן מעלה בספר המעולה “קורבנותם אמונתם” (עמ’ 204-213). ואכן, זה גם הרושם שקיבלתי משיחתי עם עם דפני ליף (שבניגוד לרבים מעמיתיה, אני משוכנעת לחלוטין בטהרת כוונותיה וברצונה לעשות את העולם טוב יותר).

      הביקורת שלי היא על הדרך — הניסיון לכפות מהפכה מגבוה. מעולם לא הייתה לי סבלנות רבה לאקטיביזם מהסוג הזה. ככל שאני מתרשמת, “אקטיביסטים” שמעוניינים לחולל שינוי נדרשים תחילה להשקיע משאבים רבים על מנת שיצליחו (א) להילחם בקבוצה קטנה של מתנגדים אידיאולוגיים ו-(ב) לשכנע קבוצה ענקית של אנשים אדישים. מבחינתי אלו משאבים מבוזבזים, מסיטי קשב, שבאים על חשבון השינוי המבוקש. אולי זה עניין של אופי, אבל משהו בחוסר היעילות הזו דוחה אותי.

      במובן זה, אני חושבת שהמחאה לא רק שלא הצליחה, אלא הסבה יותר נזק מתועלת, משום שהיא החזירה את הפוקוס חזרה למקבלי ההחלטות. מעמד הביניים שב ואפשר לאחרים לדרוס אותו.

      הקונספט שאני מציעה הוא חיסון עצמי — אנטי-שבירות. היתרון בגישה הזו האינדיבידואליזם שלה. אני לא צריכה לסחוף אחראי המונים כדי לחולל שינוי. ואני לא צריכה לשכנע ולשמן פוליטיקאים שיפעלו עבורי. אני עושה את השינוי. בעיני זה ניצול אופטימלי של המשאבים.

  28. שלומי ארדן

    לגבי העברת ניירות ערך לקרוב- ביררתי את זה בזמנו ובבנק אמרו לי שההעברה לא תחויב במס רווחי הון אבל ברגע שהנעבר ימכור את הנכס יתייחסו אליו כאילו הוא כולו רווח אפילו אם משעת ההעברה הנכס ירד. האם זה בוודאות נכון?

  29. ובהמשך לפוסט
    מס הכנסה חייב לרדת
    מס ערך מוסף חייב לרדת
    מס בלו
    מכס
    מס קנייה
    מס מכירה
    מס שבח….

  30. אני משוכנעת שהמיסוי הוטל מאיוולת. קראתי את דברי הנגידה וחשבתי עליך. היום הכנסת לי סדר בדברים והחכמתי. אני ממש מחכה לפוסטים שלך.

  31. רון כהן

    יש גם חיסרון בהורדת מס! ההחלטה האם להשקיע ב ETF אמריקאי (דמי ניהול 0.05-0.15, מס 25%) או קרן מחקה בארץ (דמי ניהול 0.3-0.5, מס (x<25%)) תהיה פחות פשוטה
    לפחות עד ש adamashalev ישכלל את זה בסומולציה שלו 😉

  32. מתוך עשר הסיבות המפורטות בכתבה, רק הסיבה החמישית יכולה לגרום לממשלה להוריד את מס רווחי הון –

    “העלאת מס הבורסה פוגעת בהכנסות המדינה”.

    הורדת המס תתקל בהתנגדות מסיבית של הדמגוגים בממשלה, בכנסת ובעיתונות ולכן דרוש אומץ וכח פוליטי רב כדי להוריד את המס.

    >>>> בהתחשב בכך שהסיכוי שמס הבורסה ירד או יבוטל שואף לאפס …

    הסכוי אמנם קטן אבל הוא איננו אפס! אבקש להזכיר כי היה לנו תקדים חיובי.

    שר האוצר סילבן שלום נכנע בזמנו לטענות הדמגוגים מן השמאל וביטל את התקרה לתשלום לבטוח לאומי (שהוא מס לכל דבר.) כצפוי, התוצאה היתה ירידה בגביה של הבטוח לאומי כי השכירים בעלי השכר הגבוה שינו סטטוס כדי להמנע מתשלומי המס הנוסף. שר האוצר בנימין נתניהו, שבא אחרי סילבן שלום, החזיר את התקרה לתשלום לבטוח לאומי.

    שר האוצר הדמגוג כחלון לא יוריד את המס על רווחי הון. ראש הממשלה נתניהו, אשר מבין היטב את נזקי המס, אינו יכול לכפות את הורדת המס בגלל העדר כח פוליטי. נצטרך לחכות לממשלה הבאה…!

  33. האם אפשר לקזז הפסדי בורסה כנגד רווחים בקופת גמל שמנוהלת על ידי ב,השקעות

  34. היי דורין
    מהפוסט נשמע שאין כלל יתרון במיסוי רווחי הון. אין לי מספיק ידע בנושא בשביל לחוות דעה, אבל את באמת לא יכולה למצוא שום רציונל שישרת את טובת הציבור? כלומר – 0% תמיד יהיה טוב מ-1%?

    שאלה נוספת:
    אני איש קבע בשנתי הראשונה ומעסיקי הנפלא מסרב להפריש בשנה זו כספים לקרן השתלמות. האם הדבר חוקי? האם ניתן לעקוף את הגזרה בדרך כלשהי?

    • כאיש קבע אתה בבעיה משום שפקודות הצבא אוסרות עליך לפתוח עסק עצמאי במקביל לשירות מבלי לקבל אישור מפקד חיל + ראש אכ”א

  35. ניוטון לא הוכיח את החוק השלישי. החוקים של ניוטון הם נקודת המוצא שממנה הוא פיתח את המכניקה שלו. בסיטואציות מסוימות החוקים של ניוטון אינם מתקיימים, ובשביל זה פותחה תורת היחסות ומכניקת הקוונטים.

  36. אני מציע קונטרה: להכריז על איסור ביצוע שינויים בחוקי המס לעשרים שנה. החוקים גם ככה מסובכים בצורה בלתי-נסבלת ומשתנים מדי שנה, מה שלא מאפשר לבצע תכנון לטווח ארוך (ראי סעיף 8 במאמר). פשוט להפסיק לאסור על משרד האוצר לבצע “הסדרות” נוספות, להעניק “הטבות” ולהטיל גזירות.

  37. היי! עידו מרוז בבלוג המעולה שלו ״לחיות אבל אחרת״ השווה בין ישראל והונג קונג מבחינת המיסוי והראה איך שהמיסים הנמוכים בהונג קונג (בכלל ולא רק בבורסה) ממריצים שם את הכלכלה ואיך המדינה פורחת שם. שם עשירי עולם באים לגור ולא בורחים ממנה….שווה קריאה. הלוואי עלינו….תודה דורין!

  38. בוקר טוב,

    האם כשכיר עם קרן השתלמות ממקום העבודה יכול גם לפתוח קה”ש כעצמאי גם אם אין בכנסות ?

    אם כן מה התהליך ?

    תודה

  39. לגבי הפוסט הנכון מאוד שנוגע בנקודה חשובה שבה אנשים כמו חברי הכנסת שמולי, שפיר ויחימוביץ’ דואגים בשם האינטרסים האישיים שלהם, (החל מרצון לשכר משמעותי למי שלמדו מקצועות שלא ניתן להרוויח בהם כסף שכן “הכישורים” שהרוויחו בלימודים הם של עובד כללי ועד לרצון לקידום פוליטי בכל מחיר כמו אצל יחימוביץ’), לגרימת נזקים אדירים לאלו שמעוניינים בעבודה קשה ותכנון נכון להגיע לחופש כלכלי, אבקש להתייחס לשתי נקודות:

    1. לרוב האנשים המיסוי בשוק ההון הוא משולש: שכן אם לא מדובר בהפרשות פנסיוניות המוגדרות בחוק כגון פנסיה / קרן השתלמות, אז מדובר בכספים שמוסו בין 30% ל – 50% (לאחר מס הכנסה וביטוח לאומי ומס בריאות). כלומר, מה – 10,000 הנוספים שהרווחת ברוטו, נותרו לך 5,000 שקלים ואותם אתה משקיע בבורסה.

    כלומר – מ – 100 שהרווחת השקעת רק 50.

    אם עשית על ה – 50% האלו 10% תשואה, כלומר רווח של 5 לקחת הביתה אחרי מיסוי שוק ההון בערך מחצית הסכום, כלומר 2.5. (החברה הרוויחה 10 ואז מוסתה 26.5% ועל המשיכה של דיב’ מוסית בעוד 25%).

    אז מה יצא – שעל רווח של 100 מעבודה קשה יותר או פחות קיבלת בשנה בה החברות בהן השקעת עשו 10% לפני מס, 2.5 שקלים, שהם רק 2.5% על הברוטו בעבודה, וזה לפני עמלות.

    עכשיו תגידי לי האם שווה להשקיע בבורסה…

    איפה זה משתלם – כאשר מישהו כמו דורין, (ואני עוקב אחר הבלוג שלך בעניין רב, לא מסכים עם החלק של ההוצאות, מסכים עם היתר :)) אשר ההכנסה שלו אינה מעבודה ואז המשחק משתנה. דרך נוספת היא לעבוד באמצעות חברה, זה כמובן מורכב יותר ודורש הכנסות גבוהות יותר.

    2. נדל”ן:

    איך הגעת למסקנה שנהירה לנדל”ן העלתה את דמי השכירות? לדעתי זה הפוך, נהירה לנדל”ן מפחיתה את דמי השכירות, שכן יותר אנשים רוכשים דירות שלא לשימוש עצמי, וכך יותר דירות מוצעות בשוק החופשי לצורך שכירות ומחיר השכירות יורד.

    לגבי המינוף, ברכישה בנדל”ן הוא לא בהכרח משפיע לרעה, הוא מגדיל את הסיכון ואיתו את הסיכוי לצבור הון משמעותי. (הבנקים לא נוטים לתת מימון דומה להשקעה בבורסה, בטח שלא בתנאים של רכישה המגובה ב”בטון”).

    בכל מקרה, פוסט נכון וחשוב!

    הפוסט מהווה תמונת ראי של המצב בישראל: מצד אחד ימין שלעתים נדמה כהזוי ומשיחי מהפן המדיני, ומן הצד השני שמאל שלעתים רבות נראה הזוי לא פחות במובן הכלכלי. להחזיר את אולמרט לרשות הממשלה!

    • תתכנס לחשבון מס עם ברוטו של 10k
      והפרשות פנסיוניות וקרהש על מלא השכר
      ותגלה שאחרי כל ההורדות נשא לחוסך 7k
      אז האימרה על 50% מס היא מופרזת
      השכר הברוטו כולל כל ההטבות הוא כ 12000 ולאחר המיסים + ההפקדות לקרנות לחוסך יש כ 10000 שח מה שמביא את נטל המס בארץ לרמת השכר הנל ל 17%

      בגלל זה עולה המס. על רווחי הון

      • לא מבין את תגובתך,

        1. מדוע אתה מתעלם מביטוח לאומי ומס בריאות – האם לא מדובר לשיטתך במסים על הכנסה?
        2. להלן החישוב ויש להתייחס כמובן למס הגבוה, שכן זו ההכנסה האחרונה שהופקה:

        2.1 ביטוח לאומי ומס בריאות – 16.2%
        2.2 מס הכנסה – 33%
        2.3 סה”כ – 50%

        3. לא יודע מאיפה שאבת את הנתונים שלך. בכל מקרה, לא רלוונטיים.

        • מחשבון ברוטו נטו של קבוצת שקל
          דרך אגב ביטוח לאומי ו ביטוח בריאות חשכיר ביחד לא עוברים את ה 10%
          מס הכנסה ב 10k הוא לא 33% ויחד עם נקודות המס הוא הרבה פחות בפועל

          לפני שרצה מוציא נתונים לא רלבנטיים תבדוק בעצמך ….

          • דניאל ,
            גם בחילן טק אותה תוצאה
            https://www.hilan.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%90%D7%A9%D7%A4%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91/%D7%90%D7%A9%D7%A3-%D7%A0%D7%98%D7%95/
            למשכורת של 10K

            ניכוי ביטוח לאומי 333

            ניכוי ביטוח בריאות 394

            מס הכנסה 590

            סה”כ ניכויים 2070 (כולל פנסיה ו קרה”ש)

            נטו 7928

            אז בלי דמגוגיה על מס הכנסה 35% ו ביטוח לאומי 16% (שזה כנראה כולל את העלות למעביד שאינה רלבנטית לשכיר כי זה לא מנוכה משכר הברוטו של השכיר, על תערבב בין הוצאות המעסיק לניכויים מהשכר של העובד)

            אלו הנתונים היבשים , סה”כ המס מהברוטו הוא 13% (1300 ש”ח)
            בצרוף הפרשות המעסיק (עוד 2000 ש”ח) תקבל
            1300/12000 = 10% מהברוטו האמיתי הולך למיסים

            למשכורת של 25K המס ( לא כולל הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות) הוא 31%
            אבל בפועל יש לו 24% מס

            אתה מדגים איך הציבור בארץ קורא סלקטיבית נתונים
            אפילו אם תחשיב את ההפרשות לקרנות כ”מס” המס לא יעבור את ה 39%
            וזה לא מתקרב להצהרה שלך על מס של 50%

  40. אני לא מצליח להבין את הצידוק המוסרי והמעשי לאפליה במס לטובת רווחי הון. תסכימי איתי שהעבודה הכרחית לכלכלה לפחות כמו ההון, ולכן צריך לעודד אנשים לעבוד לפחות באותה מידה בה יש לעודד אנשים להשקיע בשוק ההון. אפשר בקלות להביא את זה אד אבסורדום ולשאול אותך מה יקרה אם כולם יקבלו את עצותייך, ישקיעו בבורסה במקום לעבוד ולייצר ערך לאנושות. אז לא יהיה מי שיעבוד תמורת הכסף המושקע כדי לייצר את הכלכלה האמיתית, זו שאינה מרוויחה מהעברת הון בצורה מושכלת כזאת או אחרת מצד אחד לצד שני.

    נימוק הסיכון לא מחזיק מים, כי התמורה לסיכון היא האפשרות להרוויח תשואה גבוהה, ואין שום סיבה שהמדינה תסבסד אותו לאנשים.

    לגיטימי לטעון שהורדת נטל המס תשפר את הכלכלה ותביא לצמיחה וכו’ וכו’ אבל הנימוק הזה תקף גם למיסוי על עבודה ולכן הטיעון נגד מס רווחי הון אינו תקף.

    • ראובן, כשחברה משלמת משכורת לעובד, העובד משלם מס על המשכורת (בשיטת המדרגות), אבל עבור החברה המשכורת היא הוצאה מוכרת, כלומר המשכורת משולמת מכסף שלא שולם עליו מס חברות.

      לעומת זאת, כשחברה מחלקת דיבידנד למי שמחזיק במניה שלה, המחזיק משלם מס על הדיבידנד, אבל עבור החברה הדיבידנד הוא *לא* הוצאה מוכרת, כלומר הדיבידנד משולם מכסף שהחברה כבר שילמה עליו מס חברות.

      למה משכורת היא הוצאה מוכרת ודיבידנד לא? זו אפליה לטובת המשכורות ונגד הדיבידנדים.

      במינוח מקצועי: המשכורות ממוסות באופן חד-שכבתי, וההון ממוסה באופן דו-שכבתי (מס חברות + מס דיבידנד או מס רווח הון). להסתכל רק על השכבה האחרונה זה להסתכל באופן שטחי ולהחמיץ את הדברים הסמויים מן העין! מה שעושים במשרד האוצר זה לחבר בין מס חברות ומס דיבידנד (זה יוצא 45%) ולוודא שהתוצאה דומה למס השולי המקסימלי.

      אתה חושב שהחברה היא ישות נפרדת ולכן היא צריכה לשלם מס נוסף? אז בוא נכריז גם על חשבון הבנק שלך כישות נפרדת, ונגבה ממנו מסים *בנוסף* למסים שגובים ממך. מה אתה מתלונן? זו ישות נפרדת!

      • לא דיברתי על מס חברות או מס על דיוידנדים. דיברתי על מס רווחי הון.

        תקן אותי אם פספסתי משהו.

        • מה שפספסת זה שרווח הון משקף את הרווחים שהחברה צברה בזמן שהמשקיע החזיק במניה, רווחים שהחברה שילמה עליהם מס חברות, בניגוד למשכורות שאותן החברה משלמת מרווח שהיא לא שילמה עליו מס חברות. זוהי אפליה לטובת המשכורות ולרעת רווח ההון.

          גם אני לא דיברתי על המס שאתה משלם. דיברתי רק על המס שחשבון הבנק שלך משלם. כרגע חשבון הבנק שלך משלם 0%, וזו שערוריה. (מטרת בדיחת הקרש היא להבהיר שישויות מופשטות לא באמת משלמות מס. מי שמשלם את המס זה הבעלים שלהן).

  41. האם מה שכתוב בכתבה נכון ??
    מותר לבקש מהמעסיק שבמקום 2.5% מהמשכורת , הוא יפקיד 15% מהשכר לקרן השתלמות על חשבון העובד ?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4692718,00.html

  42. האם ישנה דרך לתושב ישראל שהוא גם אזרח מדינה אחרת (למשל ארה”ב במקרה שלי), להשקיע בבורסה בצורה שתאפשר לו להנות משיטת המיסוי הנהוגה שם, או שכל רווחי יהיו תמיד כבולים לשיטת המיסוי הישראלית?

  43. שאלה על קרן השתלמות:
    הסולידית כל הזמן מעודדת להגדיל את ההפרשות עד לתקרה הפטורה ממס רווח הון 18 ומשהו אלף לשנה) גם אם זה מעל ה-10% הסטנדרטיים מהמשכורת.
    אני לא ממש בטוח שאני מבין. ממקורות שונים אני מבין שהפטור ממס *כן* מושפע, ומוגבל על ידי, אותם 10% מהשכר.
    למשל הקישןר מוואינט שמישהו פרסם פה מעלי;
    למשל אתר “כל זכות”, שבו כתוב:
    “הפקדה של המעסיק מעבר לתקרה, תיחשב כהכנסה של העובד כבר במועד ההפקדה לקרן, והעובד יחויב בתשלום מס הכנסה על סכום זה לפי מדרגת המס שחלה עליו באותו מועד (המועד שבו העביר המעסיק בפועל את התשלום שמעבר לתקרה אל קרן ההשתלמות). כמו כן בעת משיכת הכספים יחויב העובד בתשלום מס הכנסה בשיעור 20% על הרווחים שצברו סכומים אלה (העולים על התקרה).”
    http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA

    בקיצור, אני מבולבל קשות..
    – האם יש או אין פטור ממס על ההפרש (שבין 10% מהשכר לבין 18 ומשהו אלף לשנה)?
    – האם יש פטור ממס רווחי הון אך במקביל מטילים במועד המשיכה “מס הכנסה” בשיעור של 20%?

    אודה לתשובה פשוטה ובהירה.. המון תודה!

    • הסולידית מדברת על קרן השתלמות לעצמאי. גם מישהו שפותח עסק עצמאי קטן עם רווח של כמה מאות שקלים בשנה, יכול להפקיד עד התקרה. בלי מס

      • אני לא מדבר על קהש לעצמאי אלא לשכיר (ואם כבר, השאלה חלה גם על קהש לעצמאי – האם יש תקרת פטור ממס *הכנסה*, בשונה מתקרת פטור ממס רווחי הון?)

  44. הניתוח אולי נכון, אבל הנימוקים אינם מיועדים לאוזן הנכונה.

    ממשלות מעוניינות שהכסף ישאר בכיסו של האזרח זמן קצר ככל שאפשר (מחזור הכסף) ורצוי שייצא עוד לפני שנכנס אליו (מה שנקרא אשראי). מבחינת הממשלה הכסף צריך לזרום בצינור, כי הצינור דולף וממה שדולף חיה הממשלה כלומר המגזר הציבורי.

    לדפוק לך שעה ביציאה, ולדאוג שתשארי על הגלגל זו מהות הכלכה החופשית / תרבות הצריכה.

    חסכון לטווח ארוך והשקעה במדדים גלובאלים זה בדיוק ההפך מכל מה שהממשלה רוצה שיקרה.

  45. דורין, מאמר מצוין.
    כמו החישוב של עיוות הסיכון ע”י מס חברות + מס רווח הון, כך קיים עיוות בסיכון של אג”ח מדינה. משום שאם המדינה נותנת ריבית על ההלוואה שאני מלווה לה, ואח”כ ביד שנייה נוטלת מס – יש מס על הריבית המשולמת, אזי אפשר לומר שהמדינה נותנת פחות ריבית על ההלוואה, כלומר הנכס פחות מסוכן, לכאורה.
    או במילים אחרות, אני מסכנת את כספי ומקבלת פיצוי שאינו מכסה על הסיכון.

  46. ע.מדי אתה לא קראת או לא הבנת את תגובתי, ואתה רושם דברים מתוך אי הבנה, וטורח גם להשמיץ וחבל.

    ראשית אני רשמתי שהמס הוא בין 30 ל – 50 אחוזים.

    שנית מסיבה כלשהיא אתה מתעלם מעלות המעביד, מובן שזה לא נכון להתעלם מעלות המעביד, שכן המעביד רואה את העלות ולא את הברוטו שאתה רואה… לצורך העניין הראייה האובייקטיבית היא של עצמאי שרואה את כל המסים יורדים מהכנסתו, תאורטית היית יכול לבוא למעסיק שלך ולבקש ממנו לקבל שכר בחשבונית אז הוא היה מוסיף כמה עשרות אחוזים לשכר שלך ואתה הייתה רואה שגובים ממך בין 30 ל – 50 אחוזים.

    כמו כן, אני דיברתי על המס על ההכנסה השולית שתושקע בבורסה, כלומר ה – 10 אלף הנוספים שאתה מרוויח לאחר הפרשות, שאתה משום מה החלטת שהמס עליהם הוא 31 אחוזים, גם טעית בשיעור המס וגם ויתרת על ביטוח לאומי ומס בריאות. ואני לא מחשיב את ההפרשה לקרנות כמס.

  47. דניאל
    1. לא ברור לי הראיה של השכיר כ עצמאי, הדיון הוא על שהמיסוי לשכיר, להלביש מודל עצמאי על שכיר זה משחק תאורטי שאינו רלבנטי ל90% מהשכירים, אני הכרתי אישית שכיר אחד שאישרו לו להפוך לעובד מיקור חוץ של החברה בעמ שהקים עבור עצמו, והוא היה המנהל של החברה שבה עבדתי ….

    2. מס ההכנסה ההוני קיים בכל השקעה הונית בין אם מקורה במתנה או עבודה זה לא קשור

    3. תכנס לכל מחשבון מס ותבדוק בעצמך כמה מורידים לשכיר שמרוויח 10k מס בריאות וביטוח לאומי רמז ( 10% ביחד)
    במקום להתווכח בלי לבדוק אני בדקתי בשני מחשבונים

    אני מצטער שנעלבת מהאיזכור’ דמגוגיה’
    ואני חוזר בי
    השורה התחתונה היא שאני סיפקתי נתונים מאומתים ואתה ממשיך לטעון שהם לא נכונים, אני משאיר למי שמעוניין להיכנס למחשבונים ולשפוט בעצמו מי מדייק ומי לא.

    • אתה מתייחס רק למי שמרוויח עד 10,000 ש”ח. אני דיברתי על מי שמרוויח סכומים גבוהים יותר ולכן המס השולי הכולל שלו גבוה יותר.

      אני כמובן מתייחס לעלות המעביד, שכן זה מה ששכיר “מתוחכם” צריך לראות, כמה הוא עולה למעביד שלו, זו ראייה מפוקחת, וזה הכסף שהולך למדינה בגין מה שאותו שכיר מרוויח.

      בכל מקרה, הסכום שצריך לראות הוא כלל המיסים המועברים למדינה, (לא ליחיד), כלומר מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי. כאשר מדובר במי שמרוויח יותר מ – 10,000 המיסו הוא כפי שאני כתבתי. ואני מדגיש המיסוי – השולי ! ולא הכולל. שכן ההנחה שלי הייתה שההשקעה מבוצעת מהשקל האחרון ולא הראשון.

      מה שציינתי מראש הוא שיש דרכים באמצעותן ניתן להתמסות באופן משמעותי פחות.

      כאמור, הדבר לא תקף כאשר מדובר במישהו כמו הסולידית אשר הרווח שלה הוא רק משוק ההון או שהשכר שלה מעבודה הוא נמוך מאוד כך שדה פקטו אינו ממוסה.

      הדבר הנוסף שציינתי הוא שעל אף שאני מתחבר לצד של ההכנסות בבלוג, אני לא מתחבר לצד של צמצום ההוצאות, ובאופן אישי מעדיף להגדיל הכנסות אבל באופן מפוקח.

      • אתה צודק ואני טועה להלן פרוט שגיאותי הגסות:

        1. אתה צודק בכך שאתה מודד את המס השולי בתור מדד לנטל המס ולא פועל לפי חוקי המס שלמדינת ישראל
        2. אתה צודק בסרובך להשתמש בחשבוני מס ברוטו לנטו כדי לא להתמודד חס וחלילה עם עובדות סותרות
        3. אתה צודק בכך שאינך בודק עלויות של שכיר בעל 25K לחודש כדי להבין איך העלויות משתנות וכמובן תוך התעלמות מכך שמדובר ב פי 3 מהשכר הממוצע במשק

        אתה צודק אני טועה, ואני מתנצל על הנסיון הנואל שלי לבלבל אותך עם עובדות

        זה לא יחזור יותר

        מצטער מכל ליבי

        • ובצדק אתה מתעקש להטעות את עצמך, בגלל זה אני עוד מעט בחופש כלכלי ואתה מנסה להטעות.

  48. דורין היקרה,
    לצערי אני מתנגד לרוב מה שנכתב בפוסט הזה. נראה שהוא נכתב מפרספקטיבה צרה של מישהי המושקעת בשוק ההון וכל רווחיה מגיעים משם.
    לדעתי אם כבר להוריד מיסים, אז המס שבאמת הוגן ביותר להקטין הוא מס הכנסה. חלק גדול מהטיעונים שנתת להקטנת מס על רווחי הון תקפים באופן דומה להכנסה על עבודה.

    למעשה, התיזה שלי (שהזכרתי מספר פעמים בבלוג שלך) היא שהשיטה האוטופית לדעתי היא מס פרוגרסיבי אחיד על כל מקורות ההכנסה.

    ביתר פירוט, אני מציע מבנה מס אחיד שיאחד את כל מקורות ההכנסה כאחד (הכנסה מעבודה, מתנות, רווחי הון, מלגות, קצבאות, וכו.) והחלת מדרגות מס פשוטות על ההכנסה הכוללת. המס הזה יחליף את כל המיסים הקיימים היום על יחידים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, מע”מ).

    • למה אתה סבור שהשיטה הזו מוצלחת?

      אם יש שני אנשים שמרוויחים 100 ואחד מחליט לבזבז אותם על טיול לחול והשני חוסך אותם ומרוויח עליהם תשואה אז לשיטתך בגלל שההכנסה בשנה הבאה של הראשון תהיה 100 ושל השני תהיה 100 + תשואה על ה – 100 משנה שעברה, אתה תמסה אותו במס בשיעור יותר גבוה.

      האם אינך סבור כי אתה מעודד אנשים להיות בזבזנים ולא לחסוך באופן זה? שכן מענישים אותם על חסכון?

      • למה אתה סבור ששיטת המיסוי על עבודה מוצלחת?

        אם יש שני אנשים שמרויחים 100 במשרה מלאה, ואחד מחליט לעבוד חצי משרה, והשני ממשיך לעבוד במשרה מלאה, אז לשיטתך בגלל שההכנסה של הראשון תהיה 50 ושל השני 100, המיסוי על השני יהיה גבוה יותר.

        האם אינך סבור כי אתה מעודד אנשים לעבוד פחות, להיות פחות יצרניים וליפול כנטל על כתפי החברה? שכן מענישים אותם על עבודה?

        הטיעון שלך הרואה במס עונש תקף וניתן להחלה על כל מס שהוא. אם אתה מתנגד באופן גורף למיסוי, אז אין כאן בסיס לדיון. אני מכיר בצורך של המדינה במיסים על מנת לתפקד. השאלה היא מבחינתי הוא מה השיעור של כל מס ומה האיזון ביניהם.

        הטיעון שלי הוא ערכי. לדעתי אין הצדקה למסות עבודה בשיעורים גבוהים יותר מאשר רווחי הון, וזאת מסיבות רבות. וכמו כן, אני בעד מיסוי פרוגרסבי, גם על עבודה וגם על הון.

        הבעיה העיקרית בחלום האוטופי שלי היא שאנו מדינה קטנה, ולכן לא יכולים לשנות את מבנה המס אצלנו בלי ששאר העולם ינהג באותו אופן כי מיד הון יעבור למדינות אחרות.

        • אתה צודק מכיוון שאנשים מסתכלים על הון בתור הכנסה שכבר מוסתה, שכן רבים מהם עבדו עבור ההכנסה הזו וכבר מוסו בגינה ועכשיו ממסים אותם פעם נוספת.

          באופן כללי העובדה שהון יברח מפה ניתנת לפתרון באמצעות מיסוי פרסונלי, כמו שנהוג בישראל. שים לב שגם אם אתה משקיע בחו”ל אתה עדיין ממוסה על רווחים שהיו לך שם בישראל.

          לגבי דרך מיסוי הכנסות מעבודה, יש בה גם יתרונות כי בגין הכנסה מעבודה בניגוד להכנסה מהון אתה זכאי לזכויות סוציאליות וביטוחיות שונות. ברמת העיקרון אם תעבוד באמצעות חברה יחול עליך מס אחיד כמו שאתה מציע גם אם מדובר בהכנסות הון וגם אם מדובר בהכנסות עבודה.

  49. שאלה- האם גם בקרן השתלמות בניהול עצמי יש אפשרות להתקזז במס במידה וישנו הפסד ?

  50. כל מילה נכונה.

    מאז העלאת מס רווחי ההון, המדינה בקושי רואה ממני שקל על רווחי הון.
    אחרי שקיזזתי ניירות שנמכרו ברווח עם ניירות שנמכרו בהפסד, נוצר מצב שבו לא היו לי כבר ניירות בהפסד, ועדיין אני לא מוכר.

    כשהמדינה רוצה לדפוק אותך, כל שאתה רוצה זה לדפוק חזרה, בלי קשר.

  51. הסיבה ה 11 (שמשום מה לא נכתבה)

    ככל שהמס על רווחי הון גדל כך קטן במקביל מספר האנשים המדווחים על רווחי ההון שלהם.
    השאר מעדיפים להשקיע דרך ברוקרים זרים בתקווה שמס הכנסה לא יעלה עליהם.
    (כמובן, הדבר תקף רק לאלו המשקיעים בבורסות חו”ל)

    כך שבמצטבר, מאוד מסתבר שעקומת הרווח של המדינה ממס דווקא ניזוקה מהמהלך הזה …

  52. המצב בפוליטיקה גורם לקבלת החלטות שגויות אחת אחרי השניה במטרה לרצות שכבה גדולה של אזרחים בורים כדי לצאת “הפוליטיקאי של העם” שזה פיסגת העולם עבור פוליטיקאי (וכמה שיותר מינויים פוליטיים).

    חייבים למצוא שיטת ממשל חדשה שבה אין חשיבות ואין תמריץ לרצות שכבה של אנשים שאפילו לא מבינים דבר וחצי דבר על כלום חוץ מלחם פרוס, קוטג’ ולראות טלוויזיה וכמה שיותר. אלו לא תורמים לאנושות והבעיה הכי גדולה שהם הרוב וכיום לרוב יש כח ענק לבחור את הפוליטיקאים הלא נכונים שיקדמו את העניינים הלא נכונים שלהם.

    כמובן מי אני שאחליט שאני מעליהם ושהעניינים שלי מעל שלהם? את זה בדיוק צריך לפתור.

  53. איליה מ.

    הסולידית, תודה על הבלוג שלך. הוא ממש אוצר (פנינה) שמצאתי בתחום הזה באינטרנט. בהרבה מובנים הגעתי לאותן מסקנות שאת הגעת, רק שאת יודעת לנסח את זה כל כך טוב וברור. שוב פעם תודה.
    כל התחום פנסיות וביטוחים זה כזה תחום מסובך שבלי פוסטים שלך בחיים לא הייתי מבין מי נגד מי 🙂
    נהנה לקרוא כל הכתבות שלך. תמשיכי : לכתוב ואנחנו נקרא ונשכיל)

השאר תגובה