סתם מעדכן.
מאז שאני פה אני קצת "מבין" יותר, הרבה יותר מבעבר אני נוטה לשאול אנשים קרובים אליי על ההתנהלות שלהם.
בן דודי נהרג לפני כמה שנים בפיגוע ואנחנו עוזרים לדודים שלנו מאז.
לצערי, כמו כל זוג מבוגר במשפחה שלי, התנהלות פיננסית היא מהם והלאה, על גבול המזעזעת.
עקב הצער והקושי, דודי איבד את הראייה לגמרי, נהייה דכאוני ומצבו הנפשי הידרדר.
היום ישבתי עם דודתי וגיליתי שהיא ניסתה להפעיל
מס' פעמים את הביטוח הסיעודי שיש לה מתוקף הכללית [5K בחודש], אבל הם לא הסכימו.
כי הוא "יכול לפעמים" להתלבש לבד. לא עזר כל עניין השכול והמצב הרפואי והנפשי וכו' וכו'.
רק לאחר שהיא הביאה עו"ד
שלוקח 20% כל חודש מהסכום שהיא מקבלת, חיש מהר קיבלה את הביטוח.
אני לא יודע מה יותר גרוע, עו"ד שלוקח 20% מאנשים כאלו,
או להיות זה שיושב מול בן אדם סיעודי ואומר לו שהכל בסדר.
שלא נדע מצרות ובהצלחה לכולם [עם סיעודי או בלי]