... [זה] אומר שיש מינוס מטורף בבנק, זה הכל.
המינוס ממשיך לתפוח כתוצאה מהריבית אבל בשלב מסויים הבנק סוגר את הברז. אפשר ללכת לבנק אחר, אבל בשלב מסויים ממצים את האפשרויות. לא סביר ש-10% מהאוכלוסיה מצליחים
לחיות חיים שלמים ברמה כפולה מהכנסתם באמצעות הלוואות מהבנק.
מה שכן יכול לקרות זה שחלק מהאנשים משתייכים
זמנית לעשירון התחתון. למשל, סטודנטים נחשבים
זמנית כחלק מהעשירון התחתון. הם צורכים יותר ממה שמכניסים, באמצעות הלוואות או כסף מההורים. כנ"ל לגבי תקופות
זמניות של אבטלה, כשהמובטלים צורכים חסכונות, לוקחים הלוואות, או נעזרים בקרובי משפחה, באופן זמני.
בנוגע להלוואות שמשמשות לצריכה, עולה השאלה אם החוב יוחזר בסופו של דבר:
1. אם החוב
יוחזר בעתיד, זה אומר שהצריכה
העתידית של אותו אדם תהיה קטנה מהכנסתו היות שחלק ממנה ילך להחזר חוב. כלומר, מדובר באדם שמקדים צריכה ולכן מקדים מס צריכה, ואני לא רואה פה בעיה, מבחינת נטל המס.
2. אם החוב
לא יוחזר בעתיד, אז בדיעבד מסתבר שזאת לא הייתה הלוואה אלא סוג של מענק... אדם בעצם מקבל מענק ומשלם מס צריכה על מה שהוא קונה בכספי המענק. אני לא רואה פה בעיה מבחינת נטל המס, ואני אפילו חושב שמענקים צריכים להיחשב כחלק מההכנסה, בהקשר הזה.
בין כך ובין כך, אני נשאר בדעתי שצריך לחשב את נטל המס ביחס להכנסה-או-לצריכה, הגדול מביניהם.