אני עובד עם בנק לאומי, לכן אתאר איך זה עובד שם, בבנקים אחרים זה אמור לעבוד אותו הדבר,
יש 2 צורות להפקיד צ'ק במט"ח, יש צ'ק ל'גביה' ויש צ'ק ל'קניה' זו הטרמינולוגיה של הפקידים בבנק,
צק לקניה זה אומר שהבנק 'קונה' ממך את הצק, והוא סופג סוג של סיכון על עצמו שהצק יחזור, כמובן שאם שהצק חוזר, הוא מחייב אותך, אבל הוא בינתיים חשוף לסכום הרשום בצק, אם לצורך הדיון הפקדת צק של מאה אלף דולר, הבנק 'קנה' ממך את הצק, הפקיד לך בחשבון מאה אלף דולר, למחרת ברחת לחו"ל, והצק חזר אחרי חודש, הבנק בעצם מפסיד את הכסף.
צק לגביה זה אומר שהבנק שולח את הצק לחו"ל לבנק שממנו הצק נמשך, אני חושב שיתכן שהבנק אפילו שולח את הצק פיזית ממש, התהליך לוקח יותר זמן, בין שבועיים לחודש, ובסוף התהליך שהבנק הנמשך מאשר, הבנק מפקיד את הסכום לחשבונך.
ההבדל בין שני התהליכים הוא בעלויות/עמלות, בצק ל'קניה' הבנק לוקח עמלה נמוכה מאוד, במקרה שלי מדובר על כ11 שקלים, וזהו, בזה מסתיים הסיפור מול הבנק, כמובן שיש אחר כך עלויות המרה, אבל אתה יכול להעביר את הדולרים למקום אחר כדולרים בלי להמיר.
בצק ל'גביה' יש עלויות שונות שהבנק לא יודע אותן מראש, כיוון שהבנק בחו"ל גובה עמלות לפי קריטריונים משלו, והבנק הישראלי לא יודע מה הם יהיו, מעבר לכך יתכן והבנק יקח ממך אחוזים מסכום הצק.
כשמדובר בצ'קים של הממשלה האמריקאית, למשל החזרי מס, קצבאות וכל דבר אחר, אפשר בקלות להתמקח עם הפקיד ולבקש שהצק ילך לקניה, כיוון שאין לבנק סיכון,
כשמדובר בצ'קים פרטיים, כאן זה עובר למישור של המיקוח שלך מול הבנק, יש לי ידיד שגם צקים של 10 אלף דולר ויותר הולכים ישר לקניה, הכל תלוי מה המחזור שלך בבנק, כמה הבנק מכיר אותך וסומך עליו,
צק של אלף דולר לדעתי לא אמור להיות מסובך להתעקש שהבנק יקנה ממך ולא ישלח לגביה, תבקש לדבר עם מנהל הסניף,
אופציה נוספת שהשתמשתי בה בעבר במקרים של צקים על סכומים גבוהים, היא הפקדת פק"מ עד תאריך הגביה, כלומר, אם הפקדתי צק של 20 אלף דולר, סיכמתי עם הפקיד שיקח שמונים אלף שקל מחשבוני לפק"מ ללא אפשרות פתיחה, למשך חודשיים עד שהבנק יהיה בטוח למעלה מכל ספק שהצ'ק מופקד ולא חוזר. ובמקרה כזה הבנק הסכים לקנות ממני את הצק,
בסכומים גבוהים יותר הבנק סירב לקנות ממני גם עם פק"מ, ונאלצתי לשלוח לגביה.
יש 2 צורות להפקיד צ'ק במט"ח, יש צ'ק ל'גביה' ויש צ'ק ל'קניה' זו הטרמינולוגיה של הפקידים בבנק,
צק לקניה זה אומר שהבנק 'קונה' ממך את הצק, והוא סופג סוג של סיכון על עצמו שהצק יחזור, כמובן שאם שהצק חוזר, הוא מחייב אותך, אבל הוא בינתיים חשוף לסכום הרשום בצק, אם לצורך הדיון הפקדת צק של מאה אלף דולר, הבנק 'קנה' ממך את הצק, הפקיד לך בחשבון מאה אלף דולר, למחרת ברחת לחו"ל, והצק חזר אחרי חודש, הבנק בעצם מפסיד את הכסף.
צק לגביה זה אומר שהבנק שולח את הצק לחו"ל לבנק שממנו הצק נמשך, אני חושב שיתכן שהבנק אפילו שולח את הצק פיזית ממש, התהליך לוקח יותר זמן, בין שבועיים לחודש, ובסוף התהליך שהבנק הנמשך מאשר, הבנק מפקיד את הסכום לחשבונך.
ההבדל בין שני התהליכים הוא בעלויות/עמלות, בצק ל'קניה' הבנק לוקח עמלה נמוכה מאוד, במקרה שלי מדובר על כ11 שקלים, וזהו, בזה מסתיים הסיפור מול הבנק, כמובן שיש אחר כך עלויות המרה, אבל אתה יכול להעביר את הדולרים למקום אחר כדולרים בלי להמיר.
בצק ל'גביה' יש עלויות שונות שהבנק לא יודע אותן מראש, כיוון שהבנק בחו"ל גובה עמלות לפי קריטריונים משלו, והבנק הישראלי לא יודע מה הם יהיו, מעבר לכך יתכן והבנק יקח ממך אחוזים מסכום הצק.
כשמדובר בצ'קים של הממשלה האמריקאית, למשל החזרי מס, קצבאות וכל דבר אחר, אפשר בקלות להתמקח עם הפקיד ולבקש שהצק ילך לקניה, כיוון שאין לבנק סיכון,
כשמדובר בצ'קים פרטיים, כאן זה עובר למישור של המיקוח שלך מול הבנק, יש לי ידיד שגם צקים של 10 אלף דולר ויותר הולכים ישר לקניה, הכל תלוי מה המחזור שלך בבנק, כמה הבנק מכיר אותך וסומך עליו,
צק של אלף דולר לדעתי לא אמור להיות מסובך להתעקש שהבנק יקנה ממך ולא ישלח לגביה, תבקש לדבר עם מנהל הסניף,
אופציה נוספת שהשתמשתי בה בעבר במקרים של צקים על סכומים גבוהים, היא הפקדת פק"מ עד תאריך הגביה, כלומר, אם הפקדתי צק של 20 אלף דולר, סיכמתי עם הפקיד שיקח שמונים אלף שקל מחשבוני לפק"מ ללא אפשרות פתיחה, למשך חודשיים עד שהבנק יהיה בטוח למעלה מכל ספק שהצ'ק מופקד ולא חוזר. ובמקרה כזה הבנק הסכים לקנות ממני את הצק,
בסכומים גבוהים יותר הבנק סירב לקנות ממני גם עם פק"מ, ונאלצתי לשלוח לגביה.
