לא ראיתי את הסדרה, אבל שוק העבודה וההתקשרות שלו עם המצב החברתי – תרבותי זה נושא שמעניין אותי ומעסיק אותי לא מעט.
התופעה של דור הY וההשלכות שלה על המציאות והאקדמיה ושוק העבודה, היא מוכרת. השאלה היא מסתתר עמוק בתוכה.
אנחנו יודעים שאדם בריא הוא אדם שעובד ואוהב, כמו שגילה לנו פרויד.
דכאון וחרדה בעקבות עבודה זו תופעה הולכת וגוברת , בעיקר בארצות הברית. אבל גם בארץ אני מאמין.
בארצות הברית יש מגפה של שימוש בזנקס והתמכרות למשככי כאבים, הרבה מזה בגלל לחץ ומתחים מהעבודה.
אולי זה קשור לעובדה שיש שם הרבה תאגידי ענק והרבה מהסטודנטים שמסיימים שם תואר מסיימים עם חובות ענק כי אין סבסוד של ההשכלה הגבוהה כמו בארץ. הם מגלים מהר מאד שהמציאות היא קצת שונה מהחלומות הרומנטיים שהיו להם.
הם בזבזו את השנים הכי יפות שלהם במוסד מנוון , צברו חובות, ועכשיו הם עובדים בתאגיד מחורבן עם אווירה רעילה.
אגב, יש על זה פרק נהדר בסדרת המופת שנקראת corporate ואני ממליץ לכולם פה לצפות בה.
איכשהו זה נושא שהרבה מתעסקים בו, מצב נפשי ועבודה. אפשר לגגל ולראות כמה אשכולות נפתחו בשנה האחרונה בreddit בצירוף המילים work, anxiety, depression .
זה נראה שיש קונצנזוס לגבי זה שרוב האנשים סובלים ואומללים בעבודה שלהם. מיעוט קטן יותר הוא מה שנקרא פשוט OK עם העבודה שלהם. ומיעוט שבמיעוט מקבל הנאה כזאת או אחרת מהעבודה שלו.
יש תרבות גבוהה, ויש גם תרבות אינטרנט. בעיני התרבות, האינטרנט, מבטאים את המציאות החברתית בצורה לא פחות טובה , בלי צנזורה , חוויות ישירות של אנשים. אין לי מושג עד כמה אנשים פה בקיאים בתת התרבויות של האינטרנט, אבל יש היום המון memes שקשורים בדכאון, בעבודה, וכו'
למשל הdoomer, כל הקטע של neets וwagecucks\wageslaves , יש ערוצים ביוטיוב שגם מפיקים על בסיס זה סרטונים.
למשל אלו:
https://www.youtube.com/watch?v=DMonlRsJ5hY
https://www.youtube.com/watch?v=Aaz4jdlqhSk
מה גורם להופעה של התופעות האלה , זו שאלה מעניינת.
יכול להיות שאנשים היום מתפתחים באופן לא מאוזן , בגלל ההשתנות המהירה של העולם , והשינויים שקרו בתחום הטכנולוגיה , התרבות, והחברה.
חרדה \דכאון אלו שני מצבים שבדרך כלל מופיעים אצל אנשים שהם רגישים ומודעים יותר מהרגיל אבל באופן לא מאוזן, באופן שבו חלק אחד של התודעה [בדרך כלל הגבוה יותר]התפתח אצלם מהר והרבה יותר מחלקים אחרים שלה [בדרך כלל הנמוכים יותר, כמו הנפש והרגש שלא נפתחו והתפתחו באותו קצב של החלקים הגבוהים יותר של התודעה]
כשאין כלים רגשיים וכלים נפשיים מתאימים, מודעות היא יותר נזק מאשר תועלת. לכן הרבה פעמים מודעות לא רק שהיא לא מועילה, היא אפילו גורמת נזק, כי היא מכניסה את האדם לסוג של סבל ומצוקה.
מודעות לא שווה הרבה אם אין לך את הכלים להפוך אותה למשהו משמעותי. מביאים לך בקבוק קולה ושופכים אותו על הרצפה. הביאו , נכון, אבל מה זה עזר?
לדעתי VICE הפיקו על זה מיני סרט , אבל מחלות נפש ועבודה זה נושא חשוב שלא מדברים עליו מספיק. אולי כי זה מפחיד.
אין ספק שהנזק הכלכלי הוא עצום. אנחנו מפסידים ברמת ההון החברתי, ההון האנושי, וברמת הפריון והתפוקה הכלכלית. מעניין כמה ימי מחלה לוקחים עובדים בעקבות דכאון או חרדה, לדעתי זה לא מעט.
