• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

מה צופן העתיד? מבקשת את עצתכם

  • פותח הנושא פותח הנושא יעלי
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

יעלי

משתמש רשום
הצטרף ב
9/2/15
הודעות
11
דירוג
10
היי לחברי הפורום,
אספר קצת על עצמי - אני יעל, בת 34, נשואה + ילדה מתוקה, גרה בתל אביב. רואת חשבון במקצועי ועוסקת בתחום כעשור. כמו הסולידית, התחלתי את חיי המקצועיים בסערה מלאת מוטיבציה. עשיתי תואר ראשון מאתגר באוניברסיטה נחשבת, המשכתי בעבודה במשרד תובעני, הרווחתי טוב, הוצאתי הרבה על בילויים ושופינג. באותה תקופה הרגשתי שיש לי הרבה יותר כסף משאני צריכה וממש שהכסף זורם אלי (בסך הכל המשכורת היתה סבירה אבל עבור בחורה צעירה ורווקה היתה יותר ממספיקה לכל מנעמי החיים וגם לחיסכון קטן). לקראת סוף שנות העשרים שלי התחילה לפמפם בי התחושה שאינני אוהבת את העבודה, שנמאס לי ואני רוצה עצמאות, חירות, חופש בחירה אמיתי מה לעשות בחיי. תמיד חסכתי משהו בצד, אבל בשלב זה התחלתי לחסוך יותר באגרסיביות. באותה תקופה גם הכרתי בעלי המקסים והיום לאחר מספר שנות חסכון ובתוספת עזרה מההורים יש לנו מספיק כסף כדי לחיות כ8-10 שנים ללא עבודה. זה נשמע הרבה אבל אני מניחה שרמת ההוצאות שלנו תעלה עם הרחבת המשפחה (מקווה בקרוב), ובכלל אני שמרנית מטבעי וזקוקה לביטחון בתחום הכספי.
אז למה אני פונה אליכם? אני שוקלת הסבה מקצועית. אני מחפשת את ההגשמה העצמית שלי ולדעתי אמצא אותה בעבודה בה אעזור לזולת (כגון עבודה במגזר השלישי, אולי עבודה סוציאלית). אגב אני מתנדבת בזמני הפנוי ושואבת מכך סיפוק רב. היות והסבה כזו תגרור ירידה חדה בשכר במשק הבית, שלא לדבר על מספר שנים ללא עבודה אם אחליט לעשות תואר נוסף, אני ממש מתלבטת ומפחדת מהלא נודע.
אני ובעלי מתרועעים עם חברים שרובם ככולם בעלי הכנסות גבוהות (וגם מודעות צרכנית), כתוצאה מכך רמת החיים סביבנו היא גבוהה - כולל בילויים, נסיעות לחו"ל וכדומה. אותה רמת חיים גבוהה גם באזור מגורינו. אנחנו אוהבים את תל אביב ורוצים להשאר לגור בה, מה גם שעיקר היצע המשרות בתחום בו בעלי עוסק נמצא בעיר. אני חוששת שאם אעשה מהלך כזה של הסבה, אגלה בעוד עשר שנים שאני לחוצה בכסף, שאין לי מספיק כדי לממן לילדי שיעורים פרטיים, חוגים, חופשות או כל דבר אחר (גם לתת לילדים את כל מה שארצה או שארגיש שהם זקוקים לו זו הגשמה עצמית.. אבל מסוג אחר). במידה ואעשה הסבה השכר שלי יחתך לסביבות ה-5000 ש"ח אני מניחה, והיות ואני המפרנסת העיקרית בבית (בהפרש לא גדול אבל עדיין) אני ממש אובדת עצות. אשמח לשמוע את דעתכם, בעיקר המבוגרים מבין הקוראים שאולי ניסיון חייהם יעזור לי לראות את המצב מזויות נוספות. מודה לכם מקרב לב מראש ומחכה לפניני החוכמה :-) שוט... :-)
 
הי @יעלי
סיפור מעניין, על פניו נראה לי שאת משקיענית אבל לא בכיוון הנכון.
כמובן שזו דעתי ששוה ככליפת השום אבל בכול זאת שאלת אז אענה לך מהזוית שלי ונסיוני.
ראשית בקשר ללימודים 'והגשמה עצמית'. זה בקטנה נאיבי.
השקעה כול כך גדולה ומשאבים בלימודים לא נראה לי.
תקראי את השרשור הזה ותראי שיש דיעות לכאן ולכאן:
http://www.hasolidit.com/kehila/threads/לימודים-כדאי-איזה-כמה-ולמה.100/page-3#post-2708
בסופו של יום, job is a job, is a job, is a job.
למעט שמעון פרס, אני לא מכיר אף אחד שעדיין אוהב את העבודה שלו אחרי 10 שנים.
אם את עוזבת מקום עבודה ומתפשרת על 5000, את מרחיקה ממך את החיים העצמאיים בשנות אור.
אין לי בעייה בלעזור לאחרים, אבל רק אם עזרתי לעצמי קודם.
עבודה סוציאלית זו אכן אצילית אבל לא מביאה לחם לשולחן.
תנצלי את הזמן הפנוי כדי ללמוד איך להשקיע את כספך ולגדול.
תאמיני לי שתקבלי סיפוק רב גם מלימודי הפיננסים.
תתמקדי בחיסכון כדי לצאת לדרך חדשה בעתיד.
כפי שכתבתי, זו דעתי ואני בטוח כי כשתגדלי תביני...
בנוסף, מכיוון שאת המפרנסת העיקרית בבית אני חושב שכרגע זה לא אחראי, אולי בהמשך הדרך כשהחצי השני שלך יביא משכורת גדולה יותר, אז תעשי שוב חושבים.
בהצלחה
 
נערך לאחרונה ב:
יש לי ניסיון דומה לשלך. אני עו"ד ששנא את המקצוע, ואחרי סיבוב של כמה שנים בדברים אחרים (והרבה פחות תובעניים בשכר לא רע בכלל) חזרתי להיות עו"ד, רק בניכוי האלמנטים שגרמו לי לשנוא את זה, קרי בתי משפט (אני עוסק בהסכמים בלבד) ופסיכים / סוציופאתים / מעכרים / ושאר לטאות (עובד במשרד עם חברים מהלימודים). היה לי את המזל לעשות את הסיבוב החוצה ולחזור לבסוף למקום טוב יותר, אבל היה בכך אלמנט חזק של מזל. באותה מידה הייתי עשוי להמשיך להתברבר. לפיכך, קחי את דבריי עם קורטוב מלח.
ואחרי כל ההקדמה, אספר שדבר אחד חשוב למדתי: עד שלא מוציאים את הראש מהת**, האפשרויות האחרות נותרות סמויות מן העין.
כל עוד הייתי עו"ד, לא ידעתי בכלל להעלות בדעתי דברים אחרים, חוץ מהמובנים מאליהם שנפסלו על הסף מפני שלא היתה לי כוונה לחזור לעוד חצי עשור ויותר של לימודים (רופא, רוא"ח, מהנדס וכו'). עד שלא קמתי והלכתי, לא ידעתי בכלל שאפשר משהו אחר.
עם זאת, גם לקום וללכת כדי להיחשף לאפשרויות אחרות זה תהליך. לא מדובר בשלב סודי במשחק מחשב שברגע שעברת נקודה מסוימת יתגלה בפנייך במלואו. זה תהליך שנחשף באופן הדרגתי מקשרים אישיים שיצרת במהלך השנים - אולי עם לקוחות, אולי סתם עם חברים, אולי עם המוסכניק שלך - מי יודע? אבל התהליך יתרחש רק כשיש לך את הפנאי הנפשי ואת הזמן עבורו. לכן, המהלך של לקום ולצאת לסיבוב הזה דורש אומץ וסבלנות, והצרכניסט המצוי שלא יכול להרשות לעצמו לאבד חודש עבודה מנוע מלעשות אותו. אבל במידה ויש לך את היכולת לשבת בבית כעשור (ואחרי הרחבת המשפחה פחות, אבל עדיין), ובעלך עובד - אני אומר שהגיע הזמן לצאת מהכוך, להרים את הראש ולהסתכל סביב.
 
אני ובעלי מתרועעים עם חברים שרובם ככולם בעלי הכנסות גבוהות (וגם מודעות צרכנית), כתוצאה מכך רמת החיים סביבנו היא גבוהה - כולל בילויים, נסיעות לחו"ל וכדומה.
את הולכת לבצע צעד די רדיקאלי (מפרספקטיבה "נורמלית") מתוך הבנה שלא חיים רק פעם אחת, אלא כמה פעמים. אני חושבת שהציטוט מדבריך לעיל הוא התורפה המרכזית בסיפור, ואולי בעיקר מה שמרתיע אותך, משום שהוא יוצר תודעת מחסור. כאדם שמרן מבחינה פיננסית את ודאי יודעת שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.ולכן, בהקצנה טיפוסית, אני חושבת שהשאלה שיש לשאול היא מה חשוב לך יותר: חירותך האישית או הנסיון להשתלב ולהיות כמו כולם? מהפוסט שלך משתמע שכבר ענית לעצמך על השאלה הזו...

אשר למהלך עצמו -- חסרים פרטים קונקרטיים, ובראשם היחס בין כמות הכסף שחסכת(ם) עד כה לבין כמות הכסף שאת מוציאה מדי חודש היום ובעתיד. ברמת העיקרון, הדבר השמרני לעשות הוא לדחות את ההסבה עד שחסכת סכום גדול פי 300 (או 400, אם את סופר-שמרנית) מהוצאתך החודשית הממוצעת. כל זה כמובן בהנחה שהסכום שחסכתם עד עכשיו מושקע ומניב תשואה, מה שלא ברור מדבריך.

בכל אופן -- חלק גדול מהקונספט של עצמאות כלכלית מתבסס על צמצום התלות במשכורת עד לביטולה המוחלט. מבלי להקדיש כמויות מפלצתיות של זמן למקום העבודה, יתכן שיהיה לך פנאי רב יותר לבזר את הכנסתך. worse comes to worst, מה מונע ממך לשוב לשוק העבודה בעוד מספר שנים?
 
והרשי לי להוסיף - חלוף הזמן לא עושה טוב לקבלת ההחלטה הזו.
אם כבר היום יש לך את היכולת הכלכלית לעשות את פסק הזמן הדרוש כדי להרים פריסקופ - עשי זאת. ככל שתדחי את ההחלטה, את מפסידה פעמיים: ראשית, היכולת שלך לחזור לעבודה תפחת במידה והחלטת אחרי פסק הזמן שזה מה שנכון לך לעשות. בגילאי 30-40 קל יותר לחזור מבגילאי 40-50 (ויותר). שנית, באופן דומה, היכולת שלך לבצע שינוי (רדיקלי יותר או פחות), הן הנפשית והן מבחינת הזמן הנדרש, תקטן. בגיל מבוגר יותר, גדולים יותר הסיכויים "להיתקע" ולהצטער על משהו שהיית צריכה לעשות מזמן.
 
אני ובעלי מתרועעים עם חברים שרובם ככולם בעלי הכנסות גבוהות (וגם מודעות צרכנית), כתוצאה מכך רמת החיים סביבנו היא גבוהה - כולל בילויים, נסיעות לחו"ל וכדומה.

נ.ב. - עם חברים טובים באמת זה לא צריך להפריע. יש לאשתי ולי זוג חברים מאוד טובים, איתם נסענו לחו"ל בשתי הזדמנויות. חלק מהזמן הסתובבנו יחד וחלק התפצלנו. אנחנו העדפנו אכסניה זולה, הרבה טיולים רגליים, אוכל רחוב בגרושים, אפס קניות והתרחקות כללית ממקומות יקרים; הם ישבו במסעדות יוקרה וקנו תיקים של לואי ויטון (בין השאר). זה לא הפריע לאף אחד, ואנחנו חברים מאוד טובים לא רק בנסיעות לחו"ל (כולל קצת עקיצות הדדיות פה ושם ;)).
 
תודה רבה על התגובות המעניינות והענייניות :-) לגופו של עניין:
@yossik העלת את אחת השאלות המשמעותיות שאני שואלת את עצמי - האם לדחות את העצמאות הכלכלית (ממש בעשרות שנים) ולצאת לאותה דרך חדשה היום, או להמשיך במאמצים לעצמאות כלכלית וחסכון, "לבלוע את הצפרדע" מה שנקרא לבינתיים ולדחות את הצעד. בשביל להגיע לעצמאות כלכלית ובהנחת הכנסות והוצאות כמו היום אני צריכה בערך עוד עשור (מניחה שיהיו שינויים גם בהכנסות וגם בהוצאות אבל כרגע זו ההנחה שלי). הכסף מושקע לאורך השנים האחרונות בשוק ההון (השקעה פאסיבית), מבחינתי זה המקום להשקיע בעיקר, אני פחות חסידה של נדל"ן עקב צורך בהתעסקות שוטפת מול דיירים ופיזור סיכונים מועט.
@Roy_L התגובות שלך מעוררות השראה - שאפו על האומץ שהיה לך לנסות אופק מקצועי אחר, אני לוקחת לתשומת ליבי את הדברים שאמרת והם בהחלט מהווים חומר למחשבה. לעניין החברים (זו תשובה גם לסולידית) - פחות מעניין אותי איך יסתכלו עלי, החשש שלי הוא שהרצונות שלי יהיו גדולים יותר ממה שאוכל להרשות לעצמי. הסולידית - את צודקת שזו חשיבה של מחסור (שדווקא אינה אופיינית לי), אני מניחה שהחשיבה נובעת מהחשש שלי מהלא נודע, היינו - כמה הוצאות דורשת משפחה עם ילדים גדולים? ואחדד - כמה הוצאות אני ארצה להוציא והאם תהיה לי היכולת
@הסולידית - לשאלתך הראשונה - החירות שלי עומדת מעל לכל חוץ מדבר אחד - הילדים שלי - זו נקודת התורפה שלי היות וקשה לי להעריך את ההוצאות העתידיות היום כשיש לי רק ילדה קטנה.
לשאלתך לגבי כמות הכסף שחסכנו - כפי שכתבתי - היום יש לנו מספיק כסף כדי לחיות כל המשפחה כ8-10 שנים. אנחנו חוסכים כ40%-50% מהשכר (הסכום יפחת עם הרחבת המשפחה עוד)

אני שוב מאוד מודה לכם על התשובות ואני שמחה לשמוע דעות
 
אציע אופציה שלישית שלא הוצעה פה: לעבור לעבוד במשרה חלקית בראיית חשבון ובשאר הזמן לעשות דברים אחרים.
מודה שזה יותר קשה, אבל זה יותר בטוח מבחינה פיננסית, וזה מאד מעניין, כי מתעסקים במספר תחומים.

מנסיוני האישי, כאשר מורידים התעסוקה לחצי משרה מגלים מחדש העניין בעבודה. מהסיבה הפשוטה שזה מסמן מראש למערכת שאינך מחפש קידום או אחריות נוספת, ואז חלק משמעותי של אינטריגות, ישיבות, ופוליטיקה ארגונית יורד לך מהראש. מתעסקים בעבודה נטו בצורה רגועה (בהנחה שהמשרד ירשה לך). עם זאת, יש סיכון של גלישה מעבר ל 50% במשרה, וצריך להיזהר עם זה מאד. עדיף לעבוד פרוייקטלית, אם אפשר. למשל, לעבוד על חצי מכמות התיקים שעבדת קודם.

בהצלחה.
 
תודה @איש(3718) , חשבתי על האופציה הזאת ואני לא שוללת אותה. הדבר היחיד שמפריע לי, בגלל מבנה האישיות שלי כנראה, זה הרצון שלי לתת 100% לדבר מסוים ולא להתפזר (חוששת שכך ארגיש). אני היום מנהלת כספים בחברה קטנה כך שאין לי אופציה להפחית מספר תיקים, אבל יכולה תיאורטית לחפש משרה אחרת.
 
מצטרף להמלצה של איש אבל בצורה קצת אחרת. תעברי את או בן זוגך לחצי משרה, תרדו בהוצאות ותבלו יותר זמן עם הילדים. זה ייתן לכם את הסיפוק האישי שאתם מחפשים ויחסוך בהוצאות.
 
היי יעלי .
ראשית , אני בדעה עם יוסי לגבי לימודים ,עבודה והקשרם ל'הגשמה עצמית' אבל לך יש כנראה מבנה אישיות שונה אז אין טעם להציק לך בנושא.
שנית, זו אכן שאלה קשה. אין לי ממש תשובות אלא רק שאלה אחת....
אמרת ... " החירות שלי עומדת מעל לכל חוץ מדבר אחד - הילדים שלי"
אם תעשי דברים שאת לא אוהבת בשביל להמשיך לעשות דברים שאת לא אוהבת כיצד ילמדו ילדיך לעשות דברים שהם אוהבים?
יתכן שאם תמשיכי במעשייך תתני צידוק לילדיך לעשות דברים שהם לא אוהבים בשביל להמשיך לעשות דברים שהם לא אוהבים והם ילמדו גם
את ילדיהם לעשות דברים שהם אינם אוהבים.

חוצמזה אני מצטרף להמלצה של איש(3718) לעניין חלקיות המשרה רק בלי הקטע של גילוי העניין מחדש, לצערי.
אצלי חוסר העניין בעבודה מבליט ומשמש מסגרת לעניין שמחוצה לה.
 
שלום יעלי.
לדעתי תפרשי ממה שעושה לך רע ותחפשי את עצמך במה שעושה לך טוב, השאר יסתדר מעצמו.
אי אפשר לחזות מראש את כל ההשלכות העתידיות לטוב ולרע של הבחירות בהווה. עושה רושם שיש לך כריות ביטחון ושאת מאוד פרגמטית ויודעת לקדם את עצמך למקומות שאת רוצה להיות בהם. זה יכול לעזור לך גם בתחומים החדשים.
אפרופו ילדים, אם אמא תהיה ממורמרת מהחיים ותקועה בעבודה שהיא שונאת ואולי עובדת לפעמים בשעות לא שעות, זה גם לא יעשה להם טוב. או ליתר דיוק, אמא שמחה ואנרגטית שיש לה משאבים נפשיים לילדים שלה עדיפה בהרבה על אמא שחסרה את הנ"ל אבל הפרוטה בכיסה בכדי לפצות בהמון דברים שאין בהם צורך של ממש.
אני חושב שבגילך המאוד צעיר (את בערך בגילי, אגב), את לא צריכה לחשוש משינויים ולא לבנות על לסבול 10 שנים במה שמדכא אותך בשביל לפרוש מוקדם.
לכי עם הלב ויהיה בסדר. אולי יהיה אפילו מצוין.
 
יעלי שלום

אני בחרתי באופציית המשרה החלקית .
גם ככה כשיש ילדים קשה לתת 100% בעבודה תובענית וגם ליהנות מהילדים ומהחיים.
כך לפחות הדברים על השולחן וגם אני חוויתי כמו " איש " ריכוז בעבודה עצמה אחרי שהרבה נלווים יורדים מהפרק כפי שהוא פרט. .
כדי לא לחרוג מאחוז המשרה שאת מחליטה עליו צריך לשנות קצת את מצב התודעה בנוגע לעבודה ולקריירה ולהערכת הסביבה. .
לכל השטויות הטופחות על האגו (העובד המצטיין. . מילים טובות.. קידום) שמחירן אובדן החרות.
במהלך השנים למדתי דברים שענינו אותי והצצתי עם הפרסקופ לתחומים רבים, יש לי זמן פנוי בשפע ושליטה על זמני.
המצב כפי שהוא היה לי נוח ועד עכשיו לא חשתי צורך בשינוי דרסטי אם כי היכולת קיימת ואני בדעה שאף פעם לא מאוחר .
בהצלחה ותהני !
 
לכל המגיבים המקסימים, העצות שלכם מחזקות אותי וזורקות אותי לכיווני מחשבה שונים, תודה רבה!
@גיא ל הנקודה שציינת מעניינת, ואציין גם שאני מגיעה ממשפחה שבה אין כמעט אחד שלא הגשים את עצמו, שני ההורים שלי עשו קריירה ואז קריירה שניה... גם המשפחה המורחבת - אצלנו הגשמה עצמית זה כנראה שם המשחק :-). לכן כך גידלו אותי ודבריך נפלו על קרקע פוריה בהלך הרוח שלי, אין ספק שאגדל את ילדי בגישה זו, אבל אין כמו דוגמא אישית... . כנראה גם שזו אחת הסיבות שאני כל כך מחפשת עבודה שתרתק אותי, עם זאת מצד שני, כמו שגם יוסי אמר מעלה - אני תוהה האם אני לא נאיבית בחיפוש הזה?
@קפבלנקה מסכימה איתך ב100%, הכי חשוב זה באמת פניות נפשית לדברים הנפלאים שיש לי בחיים (משפחה, תחביבים, חברים וכו'), תמיד אמרתי שבסופו של דבר באנו לעולם כדי להנות, ולמרות שזו גישתי, כנראה עדיין חסר לי האומץ לעשות צעד
@tamif תודה ששיתפת אותי, זה פותח את הראש מבחינתי לצאת קצת מה"בועה" שלי ולראות שיש דרכים אחרות למקסם את התועלת (מונח שנראה לי מתאים) - גם להמשיך בעבודה יותר מכניסה וגם לפנות זמן לדברים נוספים. ציינת שיש לך שליטה על זמנך - אני מרגישה שזה אחד הדברים שהכי חסרים לי, כל הכבוד על האומץ שלך לעשות מהלך כזה
 
הי יעלי. הצלחת במספר שורות מועט לרתק אותי לדילמה שלך.. ולתת לי תחושה שאני מכירה אותך.. כאשר בוודאות יש כל כך הרבה דברים שאיני יודעת..
ובכל זאת אנסה ליעץ מנקודת המבט שלי
1.אני חושבת שתרגיל טוב יכול להיות לחיות לתקופה הקרובה כאילו את ובן זוגך מכניסים את הסכום שאת מעריכה שתרוויחו במעבר שלכם לאורח החיים החדש..- נכון לא יהיו שם את הרווחים הנפשיים המשמעותיים של העיסוק החדש והעניין שבו אבל תקבלי מושג לגבי איך את עם ירידה ברמת החיים שכנראה תלווה אותך בשנים הקרובות של המעבר... ( מה ההשלכות על הילדה על הקשרים עם החברים.. על סדר העדיפויות..וכו..) ובנוסף תחסכו הרבה יותר בתקופה זו ...(:
2.שימי לב שמה שקורה לפעמים זה שלתקופה שבה תבני מסלול חדש בן זוגך יאלץ לעבוד יותר\ להגדיל הכנסה במיוחד במידה ותרצו לשמור על רמת חיים דומה לזו שיש לכם כעת ( מסגרת פרטית לילדה\ים, חוגים, מכון כושר, דירה נחמדה באזור טוב, מסעדות, נופשים וכו.. אלו רק דוגמאות אבל אם אתם מרוויחים יפה ולא חוסכים אגרסיבית בטח יש לכם הוצאות כאלו ). אם את ובן הזוג מוכנים לזה יופי.. אם לא תצטרכו לחשוב ביחד על סדרי העדיפויות שלכם.

3.אם כפי שתיארת אכן עצמאות כלכלית ( למשפחה עם מספר הילדים הרצוי לך ) היא כיום במרחק עשר שנים.. והמעבר לעיסוק החדש דוחה את העצמאות הזו "ממש בעשרות שנים" כפי שתיארת. אני אישית לא הייתי מתלבטת והייתי הולכת על העצמאות הכלכלית.. ומנצלת ללא רחם את התקופה הזו להרחבת המשפחה, ולהשלמת השכלה ומיומנויות ככל שניתן לקראת המסלול החדש ..( למשל נדמה לי שאפשר לעשות השלמה לעבודה סוציאלית בשנתיים אם יש לך תואר ראשון..)
4. אמרת שאת לא בטוחה מה התוספת של הוצאות עם הרחבת משפחה.. לדעתי אומדן סביר שכולל את הדברים החשובים יהיה 3000 שקל נטו תוספת נדרשת להכנסה לכל ילד... ( שכולל מעבר לאוכל חשבונות וביגוד חינוך וכו.. גם הוצאות עקיפות וארוכות טווח מעבר לדירה מרווחת, רכבים, ביטוחים ,חוגים, טיפולי שיניים והוצאות בריאות, שיעורים פרטיים השכלה ואולי ועזרה לילדים ועוד ועוד..)
בהצלחה בכל שתבחרי
 
תודה @דגגגג אהבתי את הכתבה והיא מאירת עיניים אפילו
@ברלינית תודה רבה על התגובה המפורטת, אתייחס לנקודות שהעלית:
1. אנחנו כבר היום בתקציב "סולידי" ולכן חיים מסכום דומה לזה שנכניס במידה והשינוי האמור יתממש. החשש שלי נובע בעיקר מהוצאות עתידיות שקשה לאמוד אותן מראש. היום עם ילדה קטנה אני אמנם משלמת לגן 3500 ש"ח בחודש אבל אין חוגים, טיפולי שיניים, שיעורים פרטיים וכו'. אגב ממה שאני שומעת משיחותי עם אנשים, אצל רוב האוכלוסיה הילד השני הוא זה שמביא את המינוס ואכילת חסכונות. ברור לי שלא נגיע למקום הזה כי אנחנו מאוד מחושבים, אבל עדיין תוהה לגבי הוצאות עתידיות שיגדלו. דרך אגב בתקופת המשבר ב2008 נתקלתי בתכנית טלוויזיה בה המנחה הפציר בצופים ללמוד לחיות על חצי מההכנסה כהכנה ליום סגריר. היתה לכך השפעה עמוקה עלי ושמתי לי כמטרה להגיע למקום הזה. היום אנחנו כמעט שם :-) בחודש "סולידי" מוציאים כחצי מההכנסה, בחודשים בהם מוזמנים לארועים, או שיש תיקון לאוטו וכד' מוציאים יותר.
2. אנחנו אכן דנים בנושא החסכון באופן שוטף, גם בגלל הרצון להגיע לעצמאות כלכלית וגם בגלל האפשרות שאני ארוויח משמעותית פחות בעתיד. בגדול אנחנו כמעט ולא מוציאים על מותרות בסגנון מסעדות, חדר כושר וכו'. כן קיימים מקומות של מחלוקת לגבי סדרי עדיפויות, למשל חופשה שבעלי מאוד רוצה ואני מעדיפה לחסוך כמה שיותר כרגע ולדחות ככל שניתן מותרות מסוג זה (מעדיפה קמפינג למשל). הייתי אומרת שבשוטף אני ובעלי באותו ראש, אבל מדי פעם עולות מחלוקות, וזה בסדר וגם הגיוני מבחינתי.אוסיף ואומר שלמרות אורח החיים הסולידי (יחסית לחברים ולסביבה שלנו) ברור לי שיש לנו עוד לאן להשתפר.
3. תודה על העצה. לגבי השלמת מיומנויות לקראת המסלול החדש, אני מקווה שההתנדבות שלי תחשב כנסיון מקצועי באיזשהו אופן, בהחלט אחשוב על אפשרויות נוספות ל"הכנה".
4. תודה על התשובה. אני היום מוציאה יותר על גן פרטי אבל מקווה שזה מצב זמני ולאחר כניסה למערכת העירונית ההוצאה תפחת משמעותית.
 
לדעתי כדאי להתייחס למקום העבודה רק כמקום עבודה שמכניס כסף ולא מקום להגשמה עצמית ,הגשמה עצמית אפשר לעשות מחוץ לעבודה .
תחסכי יותר ומהר ותפרשי ממרוץ העכברים.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
אני תוהה האם אני לא נאיבית בחיפוש הזה?
לדעתי כן , אבל זה דבר שכדאי לאדם ללמוד לבד ולא להאמין לאחרים בחיפוש אחר "הגשמה עצמית".
מצד שני יכול להיות שאני סתם קנאי.
מצד שלישי , תחשבי שמבחינת השפה ביטוי כמו "הגשמה עצמית" אמור לקרות בעתיד ורומז לך כל הזמן שעכשיו את לא מוגשמת, לא מספיק בסדר ...
לא מציאותית , לא מעשית ....
אחרי ששתלו לך רעיונות של חוסר שביעות רצון מה"עכשיו" בראש בשביל העתיד והתרגלת אליהם
כיצד תוציאי את הרעיונות והתחושות האלו בעתיד מהמערכת ברגע ש"תגשימי" את עצמך. איך תאמיני לעצמך שהגעת?
אולי את שם כבר עכשיו?
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ת עד כמה המצב הכלכלי קשה ומה צופן לנו העתיד? אוף טופיק 389
א האם מצאתי דרך לגלות את העתיד? (שאלה לגבי קרנות מחקות שמתעדכנות פעם ביום) שוק ההון 65
E העתיד של IRA בישראל שוק ההון 102
G מכירת בית כדי לשפר את העתיד נדל"ן 11
מ קושי בתואר, התלבטות לגבי העתיד התפתחות אישית 8
D לימודי רפואה סוף שנה שלישית- מחשבות על העתיד התפתחות אישית 16
MaorRocky זוג שמתחתן בקרוב עם הון של 300K שח, מתלבט איך לתכנן את העתיד הפיננסי הקרוב שוק ההון 4
ה פריקה של סוף מסע ומבט אל העתיד צרכנות פיננסית 7
P הרהורים על ההווה ועל העתיד - ומה אני עושה הלאה מכאן. יומני מסע אישיים 173
המהנדל הכנת דור העתיד לעולם האמיתי התפתחות אישית 8
G העתיד של הלמן אלדובי פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 15
מ בן 26 ,בעל פחדים וחרדות לגבי העתיד יומני מסע אישיים 69
G סטודנט שנה א למדעי המחשב, התקבלתי לחברה אך תוהה לגבי העתיד התפתחות אישית 30
ב הרגשה של הקרבת ההווה בשביל העתיד או איך להצליח להנות מהדרך ולא רק לחכות ליעד יומני מסע אישיים 8
ה יומנו של סטודנט ומחשבות על העתיד יומני מסע אישיים 20
א האם באמת אירועי העבר לא מנבאים את העתיד שוק ההון 16
ש צעיר,רוצה להתחיל לסלול את העתיד שלי התפתחות אישית 5
G חושב על העתיד יומני מסע אישיים 9
D חושב על העתיד.. אשמח להארות. התפתחות אישית 6
c881 נפט - אופציות - חיזוי העתיד על פי נתוני העבר שוק ההון 3
H מבקשת עזרה ועצות לגבי מעבר קופות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
פ מחקה מדד MSCI AC WORLD מנורה מבטחים-קרן השתלמות מבקשת הסבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 11
noa877 מבקשת עזרה בהתמודדות עם הירידות עקב הקורונה שוק ההון 718
שרון מבקשת המלצה למקום סולידי ונחמד לנופש באילת אוף טופיק 2
D מבקשת עצה - תיק השקעות סולידי שוק ההון 19

נושאים דומים

Back
למעלה