באחד הפוסטים של הסולידית, הייתה תגובה זועמת של אישה שהאשימה את הסולידית שבן הזוג שלה התהפך מאז שהוא נחשף לתכנים שלה, ושזה בסוף יעלה לו במחיר המשפחה שלו.
לפי מה שאתה מתאר, אתה יכול להיות הבחור ההוא.
אני אקדים ואומר שאני סולידית שהתחתנה עם פזרן.
לא ניכנס לסיפור חיי, אבל אני אגיד שכשהוא הציע לי להתחתן הוא היה בחובות, ותנאי לחתונה מבחינתי היה סגירת חובות ושינוי באורח החיים.
הוא הסכים, אני התגמשתי באורח חיי באופן טבעי והיום אנחנו די נפגשים ביחד באמצע.
אני מנחשת שכשאתם התחתנתם לא היו כאלה פערים ביניכם מבחינת תפיסת עולם.
אבל עכשיו מה?
קודם כל ראיתי שהציעו לך לשנות את הטרמינולוגיה. אני מסכימה איתם.
לא בשביל לרכך בשבילה את התהליך, היא לא טיפשה לפי מה שאני מבינה, אלא בשבילך.
אתה כותב
העצמאות הכלכלית, פרישה מוקדמת, איך שלא נקרא לזה.
זה באמת לא משנה איך שלא תקרא לזה, אבל זה כן משנה לאן אתה חותר.
כי אם אתה חושב שתוכל להגשים את החלום של חיי בטלה ודיווש כמו שהסולידית מציגה אותו לפעמים (סליחה, אל תהרגו אותי - אני יודעת שזה יותר מורכב, אני מנסה להעביר נקודה), אז כדאי שתתעורר על עצמך. זה לא יקרה. יש לך ילד. וגם אם תסתכל על הסיפור של מוריה המפורסמת, גם היא ובן זוגה עובדים, הם לא פרשו מעבודה.
אז לפני שאתה מתחיל לבוא בדרישות לאישתך, תבין מה בכלל המטרה של הפרישה המוקדמת מבחינתך. מה החלום שלך?
לקחת שנתיים הפסקה לכתוב ספר? לטייל בעולם שנה עם כל המשפחה? להקים סטארטאפ? להתפרנס משוק ההון? משוק הנדלן? להקים חברת יעוץ כדי שתוכל לעבוד שעות גמישות? יש לך תמונה בראש של איך אתה רואה את החיים 10 שנים מעכשיו? דמיין איזשהו סוג של עיסוק שיכול להכניס לך כסף, אבל בלי העול של מעסיק.
אפילו הסולידית עובדת, למרות שהיא מכחישה. היא הקימה אתר, ובלוג ומכניסה כסף משוק ההון.
בקיצור - קודם תיסגר על עצמך, ואז תיגש לאישתך.
הדבר השני הוא שאני מבינה מהפוסטים שלך, הוא שאיבדת פרופורציות לגמרי, אני לא יודעת מה הציפיות שלך לחיסכון, אבל בחרת להקים משפחה עם מישהי שלא השתנתה הרבה, ואתה פתאום מתחיל לחשב לה שקלים.
900 שקל חשבון חשמל, אוי אוי אוי.. זה כי היא פותחת חלון כשאנחנו מכבים את המזגן.. אוי אוי אוי..
תקשיב. 900 שקל חשבון חשמל למשפה זה לגמרי סביר.
אני מבינה שהיא בחופשת לידה, הכל עליה במשך היום. אני לא יודעת כמה אתה מטפל בילד כשאתה בבית, כמה אתה קם אליו בלילה, אבל לרוב, גם בני זוג עם גישה יחסית שוויונית, בסוף מוצאים את עצמם כשהאמא היא המטפלת העיקרית.
בתנאים כאלה להתלונן שאתה כל הזמן רואה את המייבש עובד, זה קטנוני ואני לא מתפלאת שהיא איימה לזרוק אותך מהבית.
אם כואב לך המייבש, אני בטוחה שבכל רגע נתון שתביט על סל הכביסה תראה שהוא מלא ואתה מוזמן להעמיד מכונה, ואני בטוחה שהיא לא תחסום אותך בגופה אם תחליט לתלות את הכביסה הרטובה כשהמכונה מסיימת.
התמרמרת שהיא טסה לחו"ל עם הילד.
אני מנחשת שהיא טסה לבקר משפחה, או שהיא טסה עם המשפחה? היא בטח לא טסה איתו לבד לסיבוב שופינג במילאנו.
אז מה אתה פותח עיניים? אסור לה פעם ב- לטוס לחו"ל? במיוחד בחופשת לידה, שזה הזמן הכי נוח לטוס עם תינוק מכל הבחינות.
עזוב פעם ב. אסור לה לטוס פעם בשנה לחול? כמה היא כבר טסה לחול? זה על חשבון כסף שאין לה?
ומצד שני, אתה משותק ומפחד לעשות משהו עם הכסף בעו"ש.
למה?
כי חפרת לה כל כך הרבה בקטנוניות על כל מיני שטויות, שכבר אין לה סבלנות לשמוע על הדברים הסבירים, ועכשיו כל איזכור של כסף מוציא אותה מדעתה.
הרי אם לא היית משגע אותה, והיא לא הייתה עצבנית, היית יכול בנחת לומר לה, שמעי - הצטבר לנו המון כסף בעו"ש, אני רוצה להשקיע 50/70/20% ממנו בשוק ההון.
היא לא הייתה אומרת לך כלום, אני בטוחה.
אני חושבת שיש לכם בעיית תקשורת חמורה ושהמקור שלה הוא בך. אולי בכלל שווה לשקול טיפול..
אני חושבת שאתה לא באמת ברור לעצמך, אז מן הסתם אתה לא מצליח להעביר את עצמך כמו שצריך אליה.
אני חושבת שצריך להיות ריאלי, אלא אם יש לכם הכנסות של עשירון עליון, לא באמת תצליחו לחסוך 50% מההכנסות כל עוד יש לכם ילדים קטנים.
תנסה להבין את החלומות שלך, תנסה לתרגם אותם לאחוז חיסכון חודשי, תבין אם בהוצאות שלכם יש משהו שהוא באמת מופרז בצורה בלתי רגילה (היה פה בחור שסיפר שאישתו מוציאה 2500 ש"ח על מסעדות - הנה, זה משהו חריג), ואז תנסה לדבר איתה על זה בהגיון.
לא אחרי שעיצבנת אותה.
וגם אל תשכח להתנצל על זה שהתקטננת איתה על שטויות.