איך לא לוותר על עקרונות?

[whybe]

אז... נולד לנו ילד. מעבר לכל מיני מתנות ודברים שאנחנו מקבלים מכל מיני קרובים ורחוקים, חלקם טובים ונחוצים והרוב מיותר (לדעתי; מי שעוקב אחריי בפורום יודע שאני וזוגתי לא רואים עין בעין בנושא), אני מוצא את עצמי מוותר על המון דברים עקרוניים בנוגע להתנהלות היומיומית שלי, בהיבטים הפיננסיים (להפעיל מייבש כביסה בזמן גל החום הנוכחי למשל), הסביבתיים (לא מפרידים אשפה יותר) ועוד כל מיני. מצד שני הרבה תוכניות פיננסיות על הולד, כולל תוכניות לילד עצמו, כי "אין כוח להתעסק" וכי לי אין ביצים לדחוף לכיוון שאני רוצה ללכת אליו. אז השאלה היא, איך לא לוותר גם אם עייפים, גם אם לחוצים, אם אין כוח לעבור על הוצאות והכנסות ואין שיתוף פעולה כללי?

 

[adamshalev]

מזל טוב!
לפני כמה זמן נולד הילד?

תינוק בבית, בייחוד ראשון, זה משהו שמשנה סדרי עדיפויות מקצה לקצה.
אני חושב שזה בסדר גמור לקחת כמה צעדים אחורה ולתת לכולם להתרגל למצב החדש. זה יכול לקחת חודשים, חצי שנה או יותר עד שתמצאו "שגרה" חדשה. ואני מדגיש חדשה, כי הישנה הלכה ולא תחזור עוד.

יש דברים שאנחנו מאד חסכוניים בהם, כמו בגדים - שבקושי קנינו בגד או שניים בשנתיים האחרונות, את כל השאר (מאות על גבי מאות של פריטים, בשקיות אשפה ענקיות) קיבלנו ממשפחה וחברים. לאישה יש רדאר לעניין ופעם בחודש בערך נכנס עוד שקית של בגדים מאיפהשהו, אני כבר לא עוקב.
יש דברים שפחות כמו למשל חיתולים ותחליף חלב לא כל כך. גם רכב גדול יותר, האישה לוחצת כל הזמן שנקנה.

הוצאות אנחנו עושים כל חודש, אבל הנה חודש שעבר לא עשינו, בעיקר בגלל שאני הייתי עסוק בדברים אחרים, ותחילת חודש הקרוב נעשה על חודשיים אחורה.

אני די בטוח שבסדרי העדיפויות שלה, הדברים שאתה רוצה להשיג הם רחוקים מאד מהטופ. דברים כמו מנוחה לעצמה, דאגה לתינוק, התמודדות עם חוסר בשינה ובלאגן מתמיד בבית חשובים יותר מלספור כמה קוט"ש המייבש לוקח.
לדעתי תחסוך אתה איפה שאפשר, תעזור לה לחסוך איפה שאפשר באופן שלא מעיק, אבל בעיקר אל תהפוך את זה ל"עניין". ככל שהשגרה תחזור לעצמה תחזור לדון על איך אפשר לשפר יעילות בבית וכד'.

 

[בת העמק]

אני מוצא את עצמי מוותר על המון דברים עקרוניים בנוגע להתנהלות היומיומית שלי

לא הבנתי. אתה מוותר או היא מוותרת? כל מה שהיא צריכה עכשיו זה רק אוכל מזין, מנוחה רבה ולא להרגיש לבד. כל האנרגיה שלה מופנית עכשיו אל התינוק החדש ותירגולת האימהות החדשה.
אם אתה יכול להמשיך בייבוש כביסה על המתלה והפרדת אשפה (אפילו חלקית)- לך על זה. כשהיא תתאושש, עוד כמה חודשים, וההרגלים בבית יהיו קיימים, אז יש סיכוי טוב שהיא תצטרף. אם גם אתה כורע תחת העומס אז תוותר לעצמך ותן קדימות לטיפול בזוגתך ולמנוחה. זאת תקופה לא פשוטה להפוך מזוג למשפחה.
מזל טוב והרבה שמחה!

 

[RrM]

לזכור שזה זמני, וזה עובר. העייפות, האין כוח.
יש תקופה כזאת סביב כל תינוק חדש, בין כמה חודשים לשנה. אני בעד להקל על עצמכם בתקופה הזאת, זה לא אומר שוויתרת על עקרונות. זאת תקופה השרדותית במידה מסויימת, קשה ואינטנסיבית באופן בלתי רגיל, אבל היא עוברת. החיים יכנסו לקצב שפוי, עייף פחות וסוחט פחות, ויחזור לך הכוח לתלות את הכביסה, להפריד את הזבל, ולעשות סדר בפיננסים. זה כנראה לא יקרה בשנה הראשונה לחיי הילד, אבל זה יקרה.

חוץ מזה, מעבר הפאזה לעולם הזה, של ההורות, אין ספק שהוא משנה אותך. דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ומפקספקטיבה של 10 שנות הורות (בעוד שבוע בדיוק ) אני מבטיחה לך שהעקרונות שלך יעברו עדכון מסויים, תמידי, לאורך התבגרותו של הילד. זה לא אומר שבהכרח תהפוך לבזבזן, המהות לא חייבת להתהפך: אבל יכנסו יותר גוונים, כי ככה זה החיים: מה שקורה לך בזמן שאתה מגבש עקרונות מברזל . ועם ילדים זה נכון שבעתיים.

 

[daat99]

יחזור לך הכוח לתלות את הכביסה, להפריד את הזבל

זה נכון גם אם מקודם לא היה לי כוח לזה?
אולי יש כאן נוסחת קסם

 

[בת העמק]

זה נכון גם אם מקודם לא היה לי כוח לזה?
אולי יש כאן נוסחת קסם

חכה, חכה...
נראה אותך פה בפורום בכלל כשיוולד לך ילד? מסופקתני

 

[daat99]

מסופקתני :

+1

 

[yossik]

מזל טוב!

 

[שרון]

קודם כל המון מזל טוב. אנחנו, אחרי הילדה הראשונה נפרדנו (מאז חזרנו ואפילו יש עוד ילד(.
החיים אחרי ילד ראשון זו מנהרה חשוכה שלא יודעים איפה תסתיים ואיך תראה בדרך בסופה. בלי לבאס, החיים לא יהיו כפי שהיו לפני. הם יהיו שונים עם אלמנטים שאתה מכיר מחיים קודמים, יתכן מאד שאפילו טוב יותר מקודם.
ירח זמן להתחבר לילד, להתחבר לעצמך ולאשתו שפתאום שונה )גם היא לומדת הרבה על עצמה(.

בעיני הכי חשוב הוא פשוט להיות שם. לצאת לשתות כוס קפה. לצחוק. להבין שהאישה עוברת מהמורות בפנים ואפילו אולי דיכאון אחרי לידה.
והכי חשוב, זה לא להקשיב לאף אחד. רציני. כולם נורא באים בטוב ולכולם יש ניסיון אבל הניסיון של השכנה הכי נחמדה בעולם זה לא יהיה הניסיון שלכם. נשמו וקחו צעד אחורה ותרו על עקרונות. ואם ייבוש כביסה בחום הלוהט זה משהו שיתן עוד חצי מנוחה כשהילד ישן זה שווה כל שקל.

 

[בת העמק]

והכי חשוב, זה לא להקשיב לאף אחד.

אני חושבת כמעט ההיפך. להקשיב לכולם ולבדוק מה מתאים לכם. עם כל הלחץ הנפשי והאחריות החדשה, דווקא לקבל רעיונות ממי שכבר עברו את זה ולעבור "ניסוי ותעיה" זה אחלה.

 

[TunaGolem]

ניסוי ותעיה

1+
כנראה שאני הייתי כותב "תעיה: ניסוי וטעיה", אבל הניסוח שלך אופטימי יותר.
לא סטיתי מהנושא. (ג"נ: מניסיון)

 

[בת העמק]

כנראה שאני הייתי כותב "תעיה: ניסוי וטעיה"

אני תמיד כותבת כך ובאמת התלבטתי אם מישהו יבין שזו לא שגיאת כתיב. האקדמיה ללשון מאפשרת את שני הניסוחים אבל נדמה לי שמלכתחילה זה היה תעיה.
וזה אכן אופטימי יותר אפילו שטעויות הן חלק בלתי נפרד מההורות (ומהחיים בכלל) ולכן מבורכות גם הן.

 

[whybe]

הוףףף זה קשה. תודה לכולם על הברכות והתמיכה. אני בהחלט דואג קודם כל לצרכים הבסיסיים שלה (זה קשה, המשפחה שלה לא עושה לנו עבודה קלה), זמן לאוכל, זמן לישון וידיים פנויות לטפל בתינוק. זה באמת לוקח כל טיפת סבלנות שיש לי (אין לי). אני כל הזמן מרגיש אשם בגלל הדבר הקטן וחסר הישע שהבאנו לעולם. אני מאוד מתקשה להחזיק מעמד. אם זה נשמע לכם יותר מדי בכייני אתם מוזמנים לעבור הלאה.

 

[whybe]

לפני כמה זמן נולד הילד

לפני שבועיים וחצי.

 

[בת העמק]

אני מאוד מתקשה להחזיק מעמד. אם זה נשמע לכם יותר מדי בכייני אתם מוזמנים לעבור הלאה.

כל מי שעבר את זה מכיר את התחושות האלו. תנסה מדי פעם לזכור שיום אחד אתם תצחקו על זה. כן, גם על מעורבות היתר של המשפחה.

 

[breezblock]

קלולולולו!! מזל טוב.

לשאלתך-
יש לכם מוצץ דם קטן חמוד בן שבועים וחצי בבית.
שיזדיינו העקרונות!
כמה כבר תבזבזו ותזהמו בחודשים הקרובים.
עוד מעט יתחילו הגזים, ואז יגמרו הגזים, ואז לאט לאט העקרונות יחזרו בעצמם. אל חשש!

בינתיים תהנו מהיצור הקטן והמתוק הזה עד כמה שאפשר. ניו-בורנז זה הדבר הכי מתוק עלי אדמות. מהם מאוד הם יהפכו לתינוקות עם אישיות ודרישות, פעוטות מתרוצצים והרסניים, טינאייג'רים זועמים שטורקים דלתות ולא נזהרים מספיק בזמן קיום יחסי מין. החברה שלו תחלוף בבוקר בסלון ולא תגיד בוקר טוב. אח"כ הוא יעבור לגור איתה, ויביא אותה זועפת לארוחות שישי, ובחיים לא יחזיר קופסאות. ואז הם יתרבו, וירצו שתעשו בייבי סיטר אבל לא יקשיבו לשום עצה ויחשבו שהם יודעים טוב יותר.

אבל מזל טוב.

 

[adamshalev]

ניו-בורנז זה הדבר הכי מתוק עלי אדמות. מהם מאוד הם יהפכו לתינוקות עם אישיות ודרישות, פעוטות מתרוצצים והרסניים, טינאייג'רים זועמים שטורקים דלתות ולא נזהרים מספיק בזמן קיום יחסי מין. החברה שלו תחלוף בבוקר בסלון ולא תגיד בוקר טוב. אח"כ הוא יעבור לגור איתה, ויביא אותה זועפת לארוחות שישי, ובחיים לא יחזיר קופסאות. ואז הם יתרבו, וירצו שתעשו בייבי סיטר אבל לא יקשיבו לשום עצה ויחשבו שהם יודעים טוב יותר.

וואו, טוב לדעת שיש עוד הרבה למה לצפות - אנחנו בשלב האישיות ודרישות עם סממנים של הרס.

הוףףף זה קשה. תודה לכולם על הברכות והתמיכה. אני בהחלט דואג קודם כל לצרכים הבסיסיים שלה (זה קשה, המשפחה שלה לא עושה לנו עבודה קלה), זמן לאוכל, זמן לישון וידיים פנויות לטפל בתינוק. זה באמת לוקח כל טיפת סבלנות שיש לי (אין לי). אני כל הזמן מרגיש אשם בגלל הדבר הקטן וחסר הישע שהבאנו לעולם. אני מאוד מתקשה להחזיק מעמד. אם זה נשמע לכם יותר מדי בכייני אתם מוזמנים לעבור הלאה.

סבלנות וויבי. נסה להזכר איך זה היה להכנס למערכת יחסים רצינית, איך זה היה לעבור לגור ביחד. בהתחלה קשה, בעיקר המרחב העצמי, הזמן לעצמך, ההתפשרות. אבל לאט לאט לומדים להתאקלם וזה מרגיש טבעי. תינוק חדש זה אותו דבר, תן לעצמך, לה ולמשפחה זמן. זה באמת נהיה יותר קל, גם כי אתם תלמדו להיות הרבה יותר יעילים בלטפל בתינוק, בלתעדף, התינוק ישן יותר בלילות וכך גם אתם, אתם תלמדו להבין מה הוא רוצה רק לפי המבט או הצליל או השעה והוא לאט לאט ילמד להסביר לכם מה הוא רוצה, עם צלילים, מבטים, אצבעות, זחיחה ועם הזמן מילים ומשפטים. ברגע שתלמדו להבין זה את זה החיים של כולם יהיו יותר קלים. אל תשכח שאשתך חווה את כל מה שאתה חווה פלוס היא אחרי 9 חודשי מסע מפרך שבסופו היא נדרסה ע״י משאית / יצא לה אדם חי בין הרגליים. גם לה קשה, כנראה יותר. זה ייד עם חוסר שעות שינה יוצר סביבה נפיצה, לכן צריך לדעת לא לקחת דברים קשה מדי.
חכה שעוד כמה חודשים הוא יתחיל לחייך ולצחוק כשתעשה לו פרצופים מצחיקים ותשכח מכל הקשיים עד כה.

 

[whybe]

קשה לי להאמין אבל טוב לדעת.

 

[adamshalev]

קשה לי להאמין אבל טוב לדעת.

כשאני בא הבייתה בערב והילדה בת שנתיים רצה אלי וצועקת ״אבא!!!״ עם חיוך ענק, קופצת עלי ומפילה אותי לרצפה - זה שווה כל דבר בחיים

 

[שודד הפינג פונג]

אתה יוצק יותר מידי משמעות ותוכן לנקודת הזמן הזו. נזכר בילדות שלך, בחוויה ההורית שלך, חושב על הקשר עם האשה, האם זו אהבה אמיתית או שמא. שחרר את כל זה, זה לא הזמן. תהיה איזי, תהיה קול. אתה לא צריך להתחבר, לא צריך לתפקד, לא צריך לעשות כלום. פשוט תהיה אתה, בלי לריב, בלי להכנס לפינות, בלי לחשוב על העתיד. תן לדברים לחלחל לאט לאט, תהיה חיובי והכל יהיה בסדר.
תינוק חדש בבית זה סיוט, עזובת'ך מכל המשובטים שאומרים לך אחרת, זה גוש בשר שיונק מחרבן וזועק והופך לך את החיים ובא לך לזרוק אותו מהחלון שילך לעזאזל קיבינמט. הכל טוב. אתה לא אמור להרגיש אחרת אם אתה אמיתי. רק שחרר ת'אשה מכל זיוני השכל שלך כרגע.