בעסה קשה

[whybe]

העליתי את הרעיון של פרישה מוקדמת (בן שלושים ושתיים) בעוד כ10 שנים מול אשתי. אנחנו זוג צעיר בכוונת הרחבה של התא המשפחתי.

התפוצץ לי בפנים ואני לא יודע מה לעשות. היא לא מוכנה לשמוע ולא מוכנה לקבל ולא להסתכל על מספרים. מבחינתה אין בעיה לחסוך יותר מהממוצע, ולהשקיע פסיבית אבל לא לפרוש מוקדם כי " אתה לא יודע מה יקרה עוד 10 שנים, או 20 שנה" ואם נצטרך לאכול את החסכונות שלנו היא לא תהיה מוכנה לזה. חוצמזה אם אני "אפרוש" / אשב בבית לגדל את הילד/ים ואיהנה ככה קצת מהחיים היא תצטרך " לעבוד מבוקר עד לילה. " והיא גם "לא רוצה לחיות בעוני" או כל מיני דברים כאלה שהיא "הבינה פה מהבלוג".

אשמח לעזרה או עידוד כדי שהיא לא תחשוב שאני "נאיבי" "חי בלה לה לנד" "אגואיסט" או כל מיני שמות נחמדים אחרים שהיא חילקה לי.

 

[c881]

אז לא לפרוש מוקדם.
רק להאט את קצב העבודה ולעבוד שניכם בחצי משרה, בעוד 10 שנים.
אם אתה מתכוון להרחיב את התא המשפחתי, בכמה אתם מתכוונים להרחיב? אתה יודע מהיום מה יהיו ההוצאות בעוד עשור?
חוסכים עכשיו כדי שבעוד עשור נוכל לטייל יותר...
"לא רוצה לחיות בעוני" זה מעולה. שתתחיל לחסוך היום כי בסוף מי שיוצא לפנסיה בלי לחסוך מעבר ל"פנסיה" חי בעוני.

 

[daat99]

לדעתי תתחיל בלחסוך ולהשקיע את הכספים בהשקעה מניבה.
אם אתה רוצה השקעה פסיבית באמצעות מדדים, רכישת נדל"ן בארץ (כמו @סנופי ), רכישת נדל"ן בחו"ל (כמו @אורי ) או רכישת מניות דיבידנד שמגדילות את הדיבידנדים בכל שנה (כמוני) אז זה כבר לא משנה יותר מידיי.

יש לך 10 שנים להוכיח לאשתך שאתה באמת יכול לפרוש לפנסיה בלי לוותר על מה שחשוב לה גם אם היא לא מוכנה לשמוע על זה היום.

לדעתי יהיה לך הרבה יותר קל לשכנע אותה עם השקעה מניבה מאשר עם השקעה פסיבית.
אם יש לך X דירות שמכניסות לך סכום יותר גבוה מהמשכורת שלך אז יהיה לך הרבה יותר קל לשכנע אותה שהמשכורת שלך לא באמת נחוצה כי "אתם מקבלים כבר את המשכורת הזו".
מצד שני אם יש לך בעלות על חברות יציבות וגדולות שמשלמות לך משכורת יציבה וגדלה בלי טרחה מצידך ובלי צורך לקום בבוקר (מניות דיבידנד) אז שוב יהיה לך קל יותר לשכנע אותה שאין לך בעיה לפרוש כי "אתה מקבל את המשכורת הזו גם כאן".

תיק פסיבי לעומת זאת שמחייב מכירת נכסים יקשה על היכולת שלך לשכנע אותה כי כאן היא צריכה להסכים איתך שהתיק באמת יכול לצמוח יותר מהר מכמות הכסף שאתה מושך ממנו.

באופן כללי תזכור שמשפחה זה הדבר היותר חשוב בחיים וגם אם לא תפרוש מוקדם זה לא אסון גדול.
לדעתי אם תשב לבד ותחשוב על מה אתה מוכן לוותר, על המשפחה או על פרישה מוקדמת אז אתה תווכח שאתה מוכן לוותר על הפרישה המוקדמת.

בכל אופן השקעה בנכסים מניבים (מניות דיבידנד או נדל"ן) תעזור לך להראות לאישתך בעוד X שנים שאתה באמת יכול לפרוש ואולי גם היא בלי לחיות בעוני.

 

[אורי]

1. מסכים עם @daat99. אל תנסה לשכנע. תראה תוצאות. בת זוגתך מסכימה לחסוך ולהשקיע? מצויין! זו ממילא הייתה התכנית שלך לעשר השנים הקרובות. לך על זה. בעוד עשר שנים תשקלו מה האופציות שלכם.
2. פרישה מוקדמת איננה מטרה. היא אמצעי. מה המטרה שלך בפרישה בגיל 42? מה המטרה שלה בפרישה בגיל כל שהוא? דבר איתה על הדברים שהיא רוצה לעשות (לטייל, ללכת לים כל בוקר, לבלות עם הילדים, חוג כדרות, התנדבות, לקרוא ספרים, וכדומה) ומה צריך לקרות כדי שהיא תוכל להגשים את המטרות הללו (וזה נכון גם עבורך). מה מונע ממנה לעשות זאת היום? אולי פנסיה מוקדמת היא האמצעי למטרות הללו. אגב, אולי היא לא. אולימהחלום שלה הוא להמשיך להיות מורה/רואת חשבון/עורכת דין? אבל אולי עם פחות לחץ, התחייבות או אינטנסיביות. חופש פיננסי איננו חיי בטלה, אלא אם כן חיי בטלה הם המטרה שלך...

 

[מוריה]

אני כל כך מבינה ומזדהה!
כשדיברתי על זה בפעם הראשונה עם בעלי הוא שלף כל טיעון קשור או דבילי למה בלתי אפשרי לחסוך יותר ממה שאנחנו חוסכים,
אני מצידי צרחתי באיזשהו שלב של השיחה שלא אכפת לו ממני או מהחלומות דלי, הלכתי לישון בוכה
יום אחרי זה היתה לנו המשך מריבה מאד מאד קשה,
כששנינו נרגענו דיברנו על זה שוב, הפעם אמרתי לו שאני רק רוצה שיבין כמה ולמה זה חשוב לי.
הוא הסביר לי שכל פעם שאני באה עם המנטרה של 'אנחנו לא חוסכים מספיק' הוא מרגיש מאד מאויים- מרגיש שאני באה לקחת לו כל טיפה של נוחות או הנאה שיש לו בחיים, ולכן הוא תוקף חזרה.
הבנו שכשחלומות מתנגשים כל אחד לא מצליח בכלל לראות את השני ולכן כדאי לחזור ולהסביר לשני מה אני חולם ולמה... ברובד הכי רגשי של זה, לא בהסברים כלכליים או צרכניסטיים.
תזכור שכמו שאתה חולם על משהו שנותן לך כח, ככה היא שואבת כח מציורים אחרים לגמרי של החיים.
כשלומדים לתקשר בכיוון הזה, מתחילים לאט לשזור חלום משותף...
אל תתבאס מהפעם הראשונה שהנחתת עליה כזה נושא.
זה יקח זמן ועבודה משותפת, אבל תגיעו לאיזשהו מקום משותף-
אולי לא 'קיצוני' כמו שהיית רוצה אם היית לבד,
אבל גם בלי להתעלם מהחלומות שלה...
עוד משהו שעזר לבעלי מאד להתחבר לענין זה התכנית היומית של DAVE RAMSEY
צפינו ביחד איזושהי תקופה כל יום, וזה עזר לו לראות את היתרונות בחיסכון והטיפשות בלחיות מתלוש משכורת אחד לשני.
וכמו שאמרו לפני, הזוגיות יותר חשובה מפרישה.
נצלו את חוסר התיאום ביניכם כדי להצמיח את הביחד שלכם,
תעשו דמיון מודרך ביחד ותנסו לצייר את העתיד ואחכ תשתפו אחד את השני בזה-
רק אחרי זה תתחילו לדבר על הפן הכלכלי של חלומות העתיד שלכם.

 

[מייקל]

המטרה בחסכון היא (עבורי) הגעה לעצמאות כלכלית. מה אעשה איתה? זה משהו שעוד לא החלטתי אבל אין ספק שזה חוסן שלאחרים אין.
אם אשתך מודאגת מ"לחיות כמו עניים" או "אתה לא יודע מה יהיה " אז נשמע שהיא דווקא תתחבר לעצמאות כלכלית.
זו הדרך הכי קלה עבורי להסביר את זה בייחוד לאישתי.

 

[ע.מדי]

העליתי את הרעיון של פרישה מוקדמת (בן שלושים ושתיים) בעוד כ10 שנים מול אשתי. אנחנו זוג צעיר בכוונת הרחבה של התא המשפחתי.

התפוצץ לי בפנים ואני לא יודע מה לעשות. היא לא מוכנה לשמוע ולא מוכנה לקבל ולא להסתכל על מספרים. מבחינתה אין בעיה לחסוך יותר מהממוצע, ולהשקיע פסיבית אבל לא לפרוש מוקדם כי " אתה לא יודע מה יקרה עוד 10 שנים, או 20 שנה" ואם נצטרך לאכול את החסכונות שלנו היא לא תהיה מוכנה לזה. חוצמזה אם אני "אפרוש" / אשב בבית לגדל את הילד/ים ואיהנה ככה קצת מהחיים היא תצטרך " לעבוד מבוקר עד לילה. " והיא גם "לא רוצה לחיות בעוני" או כל מיני דברים כאלה שהיא "הבינה פה מהבלוג".

אשמח לעזרה או עידוד כדי שהיא לא תחשוב שאני "נאיבי" "חי בלה לה לנד" "אגואיסט" או כל מיני שמות נחמדים אחרים שהיא חילקה לי.

תתחילו מלחסוך ובעוד 10 שנים תחליטו
זה קצת וויכוח על "ביצה שלא נולדה בערב שבת"

 

[חלכאי]

אגב, ברמות הריבית של השנים האחרונות ורמות המחירים של הדיור, פרישה מוקדמת בגילאי 30\40 היא חלום באספמיה לרוב האנשים, אלא אם כן יהיו מוכנים לירידה קיצונית ברמת החיים. לבעלי הכנסות ממוצעות ++, חסכון אגרסיבי פשוט לא יספיק.

 

[גרהם]

אני עם אשתך. תכנונים לפרוש עוד עשור בהסתמך על כסף שעוד לא הרווחת ועוד לא חסכת ובהתחשב שתצטרך לפרנס ילד/ים שעוד לא נולדו ועוד לחיות מהחסכונות של הכספים האלו 60 שנה נוספות באמת נשמע מעט כמו חלק מהכינויים שהיא הדביקה לך. אם היא מסכימה בינתיים על הדרך לעושר (חסכון אגרסיבי), כדאי להסתפק בכך.
אגב, לגבי "לאכול את החסכונות" אני מסכים לגמרי עם אשתך. לפרוש בגיל 40, כשיש ילדים קטנים בבית, בהסתמך על תוכנית של אכילת חסכונות (להבדיל ממחיה על חלק מפירותיהם) נשמע לי דבר לא אחראי.

 

[Sailor]

אשמח לעזרה או עידוד כדי שהיא לא תחשוב שאני "נאיבי" "חי בלה לה לנד" "אגואיסט" או כל מיני שמות נחמדים אחרים שהיא חילקה לי.

הבעיה שאתה לא נורמלי.
הנה , אולי זה יעודד :
https://www.youtube.com/watch?v=sZLzECsmNpw&feature=youtu.be&t=254
וגם זה , זהירות קריאה לפניך : נורמופתיה.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3283

חוצמזה אם אני "אפרוש" / אשב בבית לגדל את הילד/ים

מניסיון , אם תהיה לך עבודה במשרה חלקית אתה כנראה תרצה גם קצת ל"פרוש" אליה מידי פעם מגידול הילדים.
ככה שזה למעשה פרישה בחצאים. חצי פרישה מהעבודה וחצי פרישה מהילדים = פרישה מלאה.

 

[breezblock]

קודם כל אישתך צודקת.

מבחינתה אין בעיה לחסוך יותר מהממוצע, ולהשקיע פסיבית

פשוט לא ברור לי מה הבעייה?
שהיא לא מוכנה לעבור לגור בחדר בדירת שותפים, ולאכול רק עדשים ושעועית, כדי לפרוש בעוד 10 שנים?
צודקת.

נתחיל בזה, שאני מנחש, שגם אם תצטמצמו הרבה הרבה הרבה, בהנחה שאין לכם כבר סכום כסף שמן שיושב בבנק ומחכה שישקיעו אותו, אתם תגיעו במקרה הכי טוב רק בגיל 50-55 לפרישה מוקדמת. אלא אם תוותרו על ילדים, וגם אז אני לא בטוח.

נראה לי שהגישה של אישתך ממש בריאה.
אז במקום לפנטז על פרישה מוקדמת, תפנטזו על מקסום האפשרות שלכם להגיע לחוסן כלכלי, שבעוד 10 שנים יאפשר לכם הרבה יותר גמישות בחיים ולאו דווקא "פרישה מוקדמת".

 

[קפבלנקה]

לא לריב עם האשה. תחסכו, ואם בעתיד תגיעו למצב שפרישה מוקדמת אכן על הפרק, תדברו על זה. אני מאמין שככל שהיא תראה את חשבון ההשקעות תופח, הדיונים הללו יקבלו נופך יותר מציאותי ופחות חי בלה לה לנדי, ובהתאמה גם דעותיה בנדון עשויות להשתנות.

 

[Sailor]

בהמשך לתגובתי הקודמת : במה שתיבחר היזהר מנורמו-פתיה
https://www.youtube.com/watch?v=RLS9gdQHRM8
כשאתה מחליט החלטות ודון את המקרה לפרטיו ולא למוסכמותיו.

איני יודע מה המקרה הספציפי שלך אבל זה נכון -->

אתה לא יודע מה יקרה עוד 10 שנים, או 20 שנה"

לפי "תוכנית כלל האצבע הגסה ל 15 שנה " שהצגתי בקישור למטה סביר להניח שאין ולא יהי צורך עוד 15 שנה
א.)לאכול את החסכונות ( אפשר רק לאכול את הריבית אם אחד מבני הזוג עובד או שניהם בחצי משרה)
ב.) לעבוד מבוקר עד לילה. ( אם משכורת אחת הספיקה ל15 שנה אזי שעכשיו תספיק לבטח משכורת + ריבית על ההשקעות).
ג.) אין "התכלבות" לא רק לפי פרמטרים והגדרות סולידיות אלא לפי פרמטרים מקובלים של צריכה לנפש בארץ.

http://www.hasolidit.com/kehila/threads/רווח-של-4-נטו-אופטימיות-לא-אחראית.350/page-2#post-4099
בדוגמא נלקח מדד ת"א מתוך Home Bias אישי שלי , מבחינת ניהול סיכונים נאמר שעדיף להשקיע במדדי
מניות עולמיים. אין לראות בזה המלצה.

 

[ארגמן]

לדעתי השרשור הזה שייך לתת-פורום "פרישה מוקדמת". הוא מאוד חשוב למי שמתכנן לפרוש מוקדם.
גם לי היתה שיחה דומה עם אשתי וגם עם הילדים שלי בנפרד. הבן הצעיר שלי (בן 11 אז) התחיל לבכות. הוא כבר חשב על חיי עוני...
עם אשתי היתה בהתחלה התנגדות. בסוף התפשרנו על תאריך קצת יותר מאוחר אבל התוכנית הוסכמה.
החשוב זה לתאר את המציאות החדשה והמשמעות שלה לכל אחד מבני המשפחה ולהראות שהשד לא נורא.

 

[Edward]

העליתי את הרעיון של פרישה מוקדמת (בן שלושים ושתיים) בעוד כ10 שנים מול אשתי. אנחנו זוג צעיר בכוונת הרחבה של התא המשפחתי.

התפוצץ לי בפנים ואני לא יודע מה לעשות. היא לא מוכנה לשמוע ולא מוכנה לקבל ולא להסתכל על מספרים. מבחינתה אין בעיה לחסוך יותר מהממוצע, ולהשקיע פסיבית אבל לא לפרוש מוקדם כי " אתה לא יודע מה יקרה עוד 10 שנים, או 20 שנה" ואם נצטרך לאכול את החסכונות שלנו היא לא תהיה מוכנה לזה.

על פי תגובתה יש דרך פשוטה מאוד לפתור את הבעיה. מאחר והיא מסכימה לחיסכון משמעותי והשקעה בעיותיך בחיים נפתרו ובזה נסגר העניין. כשיהיו לכם מספיק נכסים על מנת לפרוש בנוחות, היא בעצמה כבר תוריד הילוך באופן טבעי וכך גם אתה.

הטעות שלך הייתה שביקשת את הסכמתה למצב היפותטי עתידי שהיא לא יודעת אפילו לדמיין, אז אתה רוצה את הסכמתה?

לא לריב עם האשה. תחסכו, ואם בעתיד תגיעו למצב שפרישה מוקדמת אכן על הפרק, תדברו על זה. אני מאמין שככל שהיא תראה את חשבון ההשקעות תופח, הדיונים הללו יקבלו נופך יותר מציאותי ופחות חי בלה לה לנדי, ובהתאמה גם דעותיה בנדון עשויות להשתנות.

בדיוק.

 

[yossik]

אני בכלל לא רואה כאן בעייה עבורך.
תשנה את הדגל ואת הסיסמא ובמקום להתעקש על "פרישה מוקדמת" תאמר לזוגתך - בואי נתכנן את החסכונות ואפיקי השקעה שיאפשרו לנו לפרוש בכבוד ולא כעניים.
מנסיון חיים, כמעט כול ג'וב שוחק ויום אחד בעוד כ 15 היא תתעייף מהעבודה וטיפול בצאצאים כך שלא כדאי להתעמת איתה בנושא היום.
אם בת הזוג לא תרצה לפרוש אז לא, שתמשיך לעבוד.
תמשיכו לחסוך ותשקיעו, אתה ואני יודעים מה המטרה והתוצאה היא החשובה, לא המילים שסתם יהפכו את התא המשפחתי לגיהנום.
כול דיון ברוגע ונועם ללא שליפת סכינים.
השינוי יהיה הדרגתי ולא במכה אחת.
.Evolution not Revolution

 

[whybe]

אוקיי... קצת נרגעתי. אבל לקח זמן לרדת מהטורים.

אזהרת חפירה: אם העליתי את הנושא ככה, מה זה אומר לגבי סדר העדיפויות שלי??

בקשר להצעות של @daat99 , לגבי מקורות הכנסה מניבה לעומת פסיבית, אני מרגיש (אולי לא בצדק?) שנדלן מגורים או מסחרי פחות מתאים לי כהשקעה, בין אם מחוסר רצון לשים יותר מדי כסף באבן ובין אם מחוסר רצון להיות תלוי באשראי של שוכרים כאלה או אחרים, (שוכר יחיד בכל פעם, אאכ הולכים על קרן ריט), ומניות דיווידנד, שם אני פשוט לא יודע מספיק כדי לפעול בכיוון. וכיוון שזה הזמן מזמן לעשות את הקפיצה ולהתחיל להשקיע, אני מעדיף להתחיל עם משהו ומקסימום לתקן / להפנות לזה משאבים בעתיד.

 

[Johnson]

וגם זה , זהירות קריאה לפניך : נורמופתיה.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3283
.

מאמר מעולה ומרגש, תודה על השיתוף!

 

[Edward]

אזהרת חפירה: אם העליתי את הנושא ככה, מה זה אומר לגבי סדר העדיפויות שלי??

זה אומר שיש לך מספיק מודעות עצמית כדי להבין שלא בא לך לעבוד קשה כל חייך, שזה לא כל כך מוזר בעיניי.

וכיוון שזה הזמן מזמן לעשות את הקפיצה ולהתחיל להשקיע, אני מעדיף להתחיל עם משהו ומקסימום לתקן / להפנות לזה משאבים בעתיד.

סוף מעשה במחשבה תחילה, מה שנקרא.

 

[daat99]

נדלן מגורים או מסחרי פחות מתאים לי כהשקעה, בין אם מחוסר רצון לשים יותר מדי כסף באבן ובין אם מחוסר רצון להיות תלוי באשראי של שוכרים כאלה או אחרים

אין שום דבר רע עם זה, אני חושב בדיוק כמוך!

מניות דיווידנד, שם אני פשוט לא יודע מספיק כדי לפעול בכיוון.

אני לא ידעתי כלום על מניות דיבידנד עד לפני שנה וחצי.
כל דבר ניתן ללימוד ואם יש שאלות אז אני אשמח לעזור.

אתה יכול להתחיל בלקרוא את האשקול "מידע על השקעות במניות דיבידנד" כאן בפורום או את הבלוג שלי "לקבל משכורת מדיבידנדים" ולהמשיך משם.
דבר חשוב שצריך להבין זה שישנה עקומת לימוד התחלתית וברגע שעוברים אותה כל תהליך ההשקעה הופך להיות משהו קצר ופשוט להפליא.

אם אין לך את הסבלנות ללמוד את הנושא הזה אז אתה תמיד יכול להתחיל בהשקעה פסיבית במדדים.
קח רק בחשבון שגם השקעה פסיבית במדדים לא תאפשר לך לישון בשקט בלילה במהלך משברים בלי ללמוד לעומק למה מדד המניות יתקן את עצמו אחרי המשבר.