אני לא מבין מה יש לה להפסיד מבדיקה. היא יכולה רק להרויח.
אני מסכימה איתך אבל היא לא. הניחוש שלי שפשוט לא מתחשק לה לשבת על טלפונים ולברר ולהתחנן לבדיקה (לפי ההנחיות לא מגיע לה).
אנחנו מתקשרים כל יום לברר איך היא מרגישה, ואם יהיו לה סימפטומים ברורים היא כנראה תיבדק.
אפרופו סימפטומים, גם זה לא עניין פשוט. רובם דומים מאד לשפעת ואנשים זוכרים רק את נושא החום ואיבוד הטעם.
הנה מה שכתוב באתר כללית לגבי מי שזכאי לבדיקה:
בין התסמינים האלה נכללים:
• חום של 38 מעלות או יותר.
• שיעול או קושי בנשימה או תסמינים נשימתיים אחרים (לא כולל נזלת - אם היא תסמין בודד).
• שינוי בחוש הטעם או בחוש הריח.
• כאב גרון.
• חולשת שרירים.
מעבר לזה:
כמו כן האנשים שנכללים בקבוצות הבאות יקבלו הפניה לבדיקת קורונה גם ללא תסמינים:
• בני בית של חולה מאומת.
• מי שבמהלך החקירה האפידמיולוגית התברר כי היה במגע הדוק עם חולה מאומת, ויש צורך לבדוק אותו.
אם אתם או הילדים שלכם סובלים מאחד או יותר מהתסמינים או עונים על אחד או יותר מהקריטריונים שמופיעים למעלה, ביכולתכם לפנות לרופא משפחה או לרופא ילדים ולבקש הפניה לבדיקת קורונה.
שימו לב: שיקול הדעת הסופי בנוגע למתן ההפניה לבדיקה הוא של רופא הילדים או של רופא המשפחה לאחר שהם יראו את המטופל או את המטופלת שדיווחו על התסמינים או לאחר שישוחחו איתם.
אז לגבי התסמינים, אני סובלת מחולשת שרירים, שיעול וקשיי נשימה לעיתים. רק שאצלי זה כבר כמה שנים ולכן רוב הסיכויים שלא ארוץ להיבדק.
לגבי הקבוצות הנוספות - מהי ההגדרה למגע הדוק עם חולה מאומת? ממש הנחיה מעורפלת.
