ימי קורונה - יומנה של בת העמק

[Shaz]

אני כועס על הסגר שכפתה עלינו הממשלה הזו בעצמה כל כך רבה שממש קשה לי להכיל אותה.
על האזרחים אני כועס הרבה פחות.
אני ממש יכול להבין אותם כשהדג כל כך מסריח מהראש.

לגמרי מסכים

 

[homeless]

אני יותר כעסתי על כף שמעסיקים מסכנים את העובדים בלי סיבה מספקת.
אני עובד במקום שלא שם על התו הסגול (אנשים בלי מסיכות בחדר וכו').

מסכים איתך שמבחינה חברתית זה לא נעים ושיש מחיר גם מבחינת אפקטיביות העבודה, אם כי אני מאמין שאת זה דווקא אפשר לשפר.
אגב, לדעתי זה לא תקין שלא דיברו איתך ב-zoom שלושה שבועות. אין לכם שיחה יומית של הצוות?

גם אני חשבתי כמוך בחודש הראשון, שאני אתרגל ושבסופו של דבר זה העתיד.
אני יכולה להגיד שמסביבי אף אחד לא רוצה לעבוד מהבית יותר מיומיים בשבוע. גם אנשים שבסגר הראשון היו מרוצים.
בסופו של דבר הצורך החברה ובעבודה משותפת והפרייה הדדית גובר על הנוחות ועל החיסכון בפקקים.

אצלנו אין הנחיות מלמעלה איך לנהל את הקשר עם העובדים. כל אחד עושה מה שהוא רואה לנכון גם אם זה אומר לנתק קשר עם העובדים.

 

[בת העמק]

אז מה? לא נדבר עם האחים כי הם נשמעים מטורללים?

נדבר אבל לא על קורונה. אני ממש יכולה לקבל התקף שנאה ובחילה מכל השיח הזה שמטרתו אחת - איך להמשיך להתנהל כאילו אין קורונה.
זה מזכיר לי סיפור אישי מתקופת מלחמת לבנון השניה. במשך חודש וחצי הייתי יחד עם הילדים בהתנהלות של פליטים למחצה. הישוב התרוקן כולו, נסענו כל פעם לקרובי משפחה אחרים לכמה ימים וחזרנו לכמה ימים לקולות המלחמה (אבא שלהם היה בצו 8 בישוב אז התגעגענו).
באחת הפעמים הגענו לביקור אצל חברים במרכז. ישבנו איתם וסיפרנו מה קורה בצפון והאמא אמרה כל הזמן "ששש...שהילדים שלי לא ישמעו, הם לא יודעים שיש מלחמה". שאלתי אותה למה זה נראה לה לגיטימי לתת להם לחיות בסרט מצויר בזמן שהילדים שלי (באותם גילאים) חווים לגמרי את המלחמה ואת הפליטות.
*נו, אני כבר אז סבלתי מהתקפי עצבנות על המדחיקים והמכחישים

 

[Lucy]

האמת שאישית הקורונה עשה לי - בגדול - טוב. נתן לי זמן לחשוב על הנכות שלי ולהבין שאני אכן זקוקה להכרה מביטוח לאומי, ונתן לי זמן להתחיל לכתוב פיקשן (בדרך לפרסם באמזון, אולי אפתח יומן מסע).

 

[טל51]

צר לי לשמוע שהתקופה מעיקה עליך. מפוסטים קודמים יכלתי תמיד לחוש כמה את ״קולית״ ולא מתרגשת בקלות.

 

[בת העמק]

צר לי לשמוע שהתקופה מעיקה עליך. מפוסטים קודמים יכלתי תמיד לחוש כמה את ״קולית״ ולא מתרגשת בקלות.

אני לא מתרגשת בקלות כי אני מתכננת כמה צעדים קדימה ואין לי נטיה לייפות את המציאות או להדחיק או להתייאש.
לעומת זאת, אני מתעצבנת בקלות ואני נוטה לקוצר רוח. אף אחד לא מושלם

 

[Lucy]

לעומת זאת, אני מתעצבנת בקלות ואני נוטה לקוצר רוח. אף אחד לא מושלם

אולי לא מושלמת, אבל את אחלה

 

[בת העמק]

אז החדשות האחרונות אצלי הן כדלקמן:
הבת שלי הודיעה היום שחברה שלה נמצאה מאומתת והיות ובילתה איתה לא מעט בשבועיים האחרונים אז היא נכנסת לבידוד (היא גרה בשכירות בקיבוץ).
אני אומרת לה שזה מאד יפה שהיא מודיעה לי ולכל מי שבילתה איתו אבל היא צריכה לעשות בדיקת קורונה.
היא לא מבינה למה. תיכנס לבידוד וזהו...
אני מסבירה שאם היא תצא חיובית, גם אנחנו ניכנס לבידוד ונצטרך להודיע למי שנפגשנו איתו ולהיבדק בעצמנו כי ככה קוטעים המשך הדבקה. היא מסכימה.

עכשיו השאלה היא למה אחרי 7 חודשים של מגפה, עדיין האוכלוסיה לא מבינה מה היא צריכה לעשות. למה אין הסברה מדוייקת יומיומית? למה אין אכיפה? למה החברה המאומתת שלה לא נדרשה להעביר מיד את רשימת המגעים שלה לקופ"ח/משה"ב/השטאזי כדי שהם ישלחו להם הזמנה לבדיקה? למה הכל פארטאץ'?

 

[קפה שחור]

עדיין האוכלוסיה לא מבינה מה היא צריכה לעשות

אני לא הייתי מייחס חשיבות ל"חוסר החינוך" של הציבור כאשר מי שאמור לחנך לא סיים ללמוד בעצמו

 

[zaraza]

הפסקתי להתעניין ברגע שמספרים פתאום קפצו בכדי להצדיק את הסגר. ברגע שיש מניפולציה על נתונים, זה פוסל את כל הנתונים ואת המקור שלהם.

לא כועס, שם מסכה, מתנהג בנימוס כלפי הנחיות.
כל השאר - לא אחריות שלי, לא ענייני, ואין לי זמן לדברים כאלו.

I can't afford to hate people.
I don't have that kind of time.
- Bob Ross
https://i.redd.it/9xbfptag34zy.jpg

 

[ברלינית]

בת העמק תודה על השיתוף כבר הרגשתי ממש לבד.. כולם מסביבי כל כך "קולים " בשיחה האחרונה שלי עם חבר הוא הסביר לי כמה ( למרות כל הקושי וכולי ..) הוא לא היה מוותר על תקופת הקורונה כי הוא למד כל כך הרבה על עצמו ועל להמציא את עצמו מחדש כולי .. ( ואני חשבתי לעצמי ***what the f )
אמנם מבחינה כלכלית לא נפגענו בכלל וגם כנראה לא נפגע . אבל כל השאר סמטוחה .
לא חיבקתי את אימא שלי מאז מרץ!!!
בעלי עובד במערכת הבריאות - ובמגע יומיומי עם אוכלוסייה עם פוטנציאל מדבק . אני לא חרדתית ומאד לא "איסטיניסית " אבל יודעת לקרוא נתונים ובשבועיים האחרונים הוא חוזר מהעבודה כל יום ישר למקלחת והבגדים שלו מכובסים בנפרד ובהרתחה . ואני שוכבת לצדו בלילה וחושבת .. נדבק או לא נדבק ?

ברור לי ששנת הלימודים הקרובה הלכה פייפן ( ניחא ..) אבל זה דורש ממני משאבים זמן וכסף כדי לעזור לילדים להשלים פערים ..
והכי קשה .. - הילדים שלי צריכים חברים ,ולהסתובב , .. ולהתאהב .. והם בבית ...
לקח לי היום חצי שעה לשכנע אותם שמותר לנסוע באופניים לים .. ( בילינו הרבה זמן בניסיון לפצח את ההנחיות ..) ובחודש הקרוב ננסה לעשות זאת .. אבל הם חוששים ממפגש עם שוטרים ומהיתקלויות לא נעימות ..
מה עוזר לי ?
אחרי תקופה של שיתוק .. עליה במשקל ומחשבות לא מועילות -
1. חזרתי לעשות ספורט בצורה אדוקה - והדרך לשם מסתבר ( עבורי) מאד פשוטה - מצאתי טריק ... פשוט "עבדתי " על עצמי - שכנעתי את עצמי שכל מה שאני צריכה זה "רק " 25 דקות של HIIT ...והסתבר לי שמה שקורה אחרי בדיוק 20 דקות זה חשק לעשות עוד .. ( ידעתי את זה מהעבר .. אבל היה משמח להיווכח בזה מחדש על "באמת ") .. אני פשוט משכנעת את עצמי כל בוקר לפנות "רק" חצי שעה והשאר מתגלגל ...וכיום אני עושה לפחות שעה וחצי כל יום כל אירובי כוח וגמישות \יוגה ...
2. הכרחתי את עצמי להיפגש בכל זאת עם חברים .. - בחצר.. לקפה ..עם מרחק .. פעם פעמיים בשבוע ... אני לא בן אדם חברותי במיוחד אבל מכיוון שהעבודה שלי הפכה למקוונת לחלוטין .. הסתבר לי שאני זקוקה ( היה מאד מוזר לגלות זאת ..) לראות אנשים אמיתים .. לשוחח ..לצחוק..

ועכשיו לגבי התנהלות אישית - בעלי לפני כחודש היה במגע עם חולה מאומת ונכנס לבידוד של שבועיים - מודה ששמחתי .. פחות שבועיים לדאוג ...ברור שהוא עשה בדיקה לקורונה .( אני והילדים לא מחויבים לבידוד ) .. אבל היה לי ברור שבימים עד קבלת התשובה שלו אני לא שולחת את הילדים לחוגים ולא מסתובבת בשום מקום .. למזלנו תוך יומיים מההודעה קיבלנו תשובה שלילית .. אבל ממה שהבנתי מסביב לא לכולם ברורה התנהלות כזו ..

התקופה הקרובה לא תהיה קלה .. הנתונים לא טובים ואני מודאגת ומתגעגעת לאימא שלי ..

 

[בת העמק]

לא חיבקתי את אימא שלי מאז מרץ!!!

אני לא חיבקתי אותה כבר 9 שנים, בעלי לא חיבק את אמו כבר 15 שנה...אנחנו יתומים על מלא אז לפחות אין את הדאגה והטיפול בהם.

אבל היה לי ברור שבימים עד קבלת התשובה שלו אני לא שולחת את הילדים לחוגים ולא מסתובבת בשום מקום .. למזלנו תוך יומיים מההודעה קיבלנו תשובה שלילית .. אבל ממה שהבנתי מסביב לא לכולם ברורה התנהלות כזו

נכנסתי קודם לראות את ההנחיות באתר של משרד הבריאות. אז לפי זה, מי שהיה ליד מאומת- לא צריך לעשות בדיקת קורונה. כלומר, לא יתנו לו לעשות (אולי בפרטי בתשלום?) אלא אם הוא פיתח סימפטומים. אז אם ההנחיות מטומטמות, מה יש להלין על האנשים?

 

[nomad]

רוצה לצאת לנופש? לך לצימר או תקים אוהל או תסבלט דירה אבל אל תלך למלון. הלכת למלון? אל תלך לחדר אוכל ואל תתקהל בלובי ואל תלך לחדר כושר. רוצה לחו"ל, תוותר על זה כרגע.
רוצה לצאת לבלות? קח את החברים לפארק הקרוב לביתך (כל עוד אין גשם) עם בירות ומנגל. רוצה מסעדה? לך רק לכזאת עם חצר פתוחה. אין? תוותר.
רוצה קרחנה? תוותר. רוצה מסיבות? תוותר. רוצה להתפלל בחברותא בבית כנסת? תוותר. רוצה קריוקי? תוותר.

ברור. שיקימו אוהל. שימנעו ממסיבות. שלא יסעו לחו"ל וגם על סקס כמובן שיוותרו כי זה מדביק. ודתיים שלא ילכו להתפלל במניין כי מה זה נוגע אלי. וקריוקי זה בכלל ערסים אז שיסבלו כי הם ערסים. תראי זה בדיוק מה שהתכוונתי לכבות אנשים. הכי קל לשלוח את כל העולם ואשתו מהמקלדת להתענות כשהמחיר שישלמו לא יזיז לאורח חייך ולשגרת יומך.

במציאות לאדם שמגיע סחוט מהעבודה על 15% בטריה ורוצה קצת ליהנות קשה מאד לעמוד על המשמר ולהקפיד בכללים כה נוקשים (ועוד כשנתפסים ככאלה שגיבשו כל מני מושחתים בפנסיה תקציבית שבעצמם השתינו עליהם כשחשבו שלא רואים .. הפרות שבמקרה נקלטו ומן הסתם הן רק קצה הקרחון) במעט האנרגיה שנותרה לו. הוא ממש לא יתחיל עכשיו להקים אוהלים. הוא רק רוצה ליהנות קצת ממה שמשמח אותו וללכת לישון.

בסוף העובדים הללו הם אלה שמחזיקים את הכלכלה והמשק ומגיע גם להם לחיות בסוף היום/השבוע. חלק מהם עובדים בשכר מינימום ומלכתחילה מחוייבים בפשרות המסכנות אותם יותר (אוטובוסים. מגורים עם שותפים וכו'). אף אחד לא רוצה קורונה (לא לעצמו לא להוריו) אבל יש רצוי ויש מצוי ותמיד יישאר פער בין האידאל למצוי.
נסי להסתכל קצת איך זה מהמשקפיים שלהם. האם במצבם/בגילם היית מוכנה לקבל על עצמך רמת אומללות זהה לזו שאת שולחת אותם לאמץ? האם תמיד תדקדקי בקוצו של יוד של כל הגבלה גם כשתפלוש בגסות אל תוך איזור הנוחות שלך? בלי אופק לצאת? כנראה שלא. אז כל אחד מהפוזיציה שלו. זה בסדר לקטר אבל המציאות הרבה יותר מורכבת מאיך שסידרת אותה סביב עצמך וציפיותיך מהעולם.

 

[Lucy]

ברור. שיקימו אוהל. שימנעו ממסיבות. שלא יסעו לחו"ל וגם על סקס כמובן שיוותרו כי זה מדביק. ודתיים שלא ילכו להתפלל במניין כי מה זה נוגע אלי. וקריוקי זה בכלל ערסים אז שיסבלו כי הם ערסים. תראי זה בדיוק מה שהתכוונתי לכבות אנשים. הכי קל לשלוח את כל העולם ואשתו מהמקלדת להתענות כשהמחיר שישלמו לא יזיז לאורח חייך ולשגרת יומך.

לווירוס לא אכפת מי אומלל ואיפה וכמה תפילות זה חשוב ואיך לא התאווררנו בחו"ל כבר מפברואר. אכפת לו להדביק. כל אחת ואחד מוזמנים לעשות את השיקול שלהם.

 

[The Man]

אישית שכרי לא נפגע בכלל, דווקא להפך, התחלתי עבודה חדשה בשכר כפול מהקודמת,

ואישית אני גם לא סופר את הוירוס הזה יותר מדיי (אבל כן מכבד בהחלט מי שכן),

עד לפני שבועיים הכל היה בסדר, עבודה מהמשרד, ברים פתוחים, חדר כושר,

אבל מאז הסגר הזה הרגשה חרא במיוחד שלא רואים סוף (הרי הסגר הזה הוא כנראה תירוץ לנאשם בפלילים ואין לדעת איך הוא עוד ישתמש בו)

 

[annona]

מה שלי הכי קשה זה שאני יכול לספור על יד אחת את הפעמים שיצאתי מהבית מעל קמ מפברואר.
אני שומר ושומר ומבטל את עצמי ובסוף אני נדפק עוד יותר בגלל המגזר החרדי והערבי שמצפצפים על ההנחיות ומקפיצים את כמות הנדבקים.
אני נותן לסגר הזה הזדמנות אחרונה, אם זה לא עוזר אני גם כנראה אתחיל לחשוב בחיוב לשים פס על ההנחיות.
ושאני לא אתחיל לדבר על הנאשם הראשי, ראשי ממשלה התפטרו על שליש ממה שהבן אדם גרם לנו.

 

[The Man]

ברור. שיקימו אוהל. שימנעו ממסיבות. שלא יסעו לחו"ל וגם על סקס כמובן שיוותרו כי זה מדביק. ודתיים שלא ילכו להתפלל במניין כי מה זה נוגע אלי. וקריוקי זה בכלל ערסים אז שיסבלו כי הם ערסים. תראי זה בדיוק מה שהתכוונתי לכבות אנשים. הכי קל לשלוח את כל העולם ואשתו מהמקלדת להתענות כשהמחיר שישלמו לא יזיז לאורח חייך ולשגרת יומך.

במציאות לאדם שמגיע סחוט מהעבודה על 15% בטריה ורוצה קצת ליהנות קשה מאד לעמוד על המשמר ולהקפיד בכללים כה נוקשים (ועוד כשנתפסים ככאלה שגיבשו כל מני מושחתים בפנסיה תקציבית שבעצמם השתינו עליהם כשחשבו שלא רואים .. הפרות שבמקרה נקלטו ומן הסתם הן רק קצה הקרחון) במעט האנרגיה שנותרה לו. הוא ממש לא יתחיל עכשיו להקים אוהלים. הוא רק רוצה ליהנות קצת ממה שמשמח אותו וללכת לישון.

בסוף העובדים הללו הם אלה שמחזיקים את הכלכלה והמשק ומגיע גם להם לחיות בסוף היום/השבוע. חלק מהם עובדים בשכר מינימום ומלכתחילה מחוייבים בפשרות המסכנות אותם יותר (אוטובוסים. מגורים עם שותפים וכו'). אף אחד לא רוצה קורונה (לא לעצמו לא להוריו) אבל יש רצוי ויש מצוי ותמיד יישאר פער בין האידאל למצוי.
נסי להסתכל קצת איך זה מהמשקפיים שלהם. האם במצבם/בגילם היית מוכנה לקבל על עצמך רמת אומללות זהה לזו שאת שולחת אותם לאמץ? האם תמיד תדקדקי בקוצו של יוד של כל הגבלה גם כשתפלוש בגסות אל תוך איזור הנוחות שלך? בלי אופק לצאת? כנראה שלא. אז כל אחד מהפוזיציה שלו. זה בסדר לקטר אבל המציאות הרבה יותר מורכבת מאיך שסידרת אותה סביב עצמך וציפיותיך מהעולם.

מדויק!

 

[בת העמק]

ברור. שיקימו אוהל. שימנעו ממסיבות. שלא יסעו לחו"ל וגם על סקס כמובן שיוותרו כי זה מדביק.

הכי קל לשלוח את כל העולם ואשתו מהמקלדת להתענות

נסי להסתכל קצת איך זה מהמשקפיים שלהם. האם במצבם/בגילם היית מוכנה לקבל על עצמך רמת אומללות זהה לזו שאת שולחת אותם לאמץ?

עינוי ואומללות לצעירים, זה מה שאני מייחלת מבחינתך? כשילדיי נמצאים בעצמם בשנות ה-20 לחייהם? אין גבול להמצאות?
באותה מידה יכולתי להגיד שהצעירים שולחים את המבוגרים להתבודד ולצאת מהפוקוס שלהם ולהשאיר להם את המרחב הציבורי בסבבה שלהם.

במציאות לאדם שמגיע סחוט מהעבודה על 15% בטריה ורוצה קצת ליהנות קשה מאד לעמוד על המשמר ולהקפיד בכללים כה נוקשים

במציאות לכולנו קשה מאד. לא רק לצעיר שרוצה לרקוד ולהשתכר בסופ"ש ולמצוא סטוץ, גם להורים הצעירים שכורעים תחת הנטל הכפול ורוצים לשלוח כבר את הילדים למוסדות החינוך, וגם לסבים שקשה להם להימנע מלבקר ולטפל בנכדיהם, וגם לדתיים שתפילה קהילתית היא בנפשם וגם לקשישים שסגורים בבתיהם או בבית אבות. אתה צודק שאנשים במצבי -מבוגרים (אבל לא קשישים) ללא נכדים - נמצאים לכאורה במצב הכי טוב כרגע. והנה אני מספרת על דכאון...
כל עוד לא מבינים ש

לווירוס לא אכפת מי אומלל ואיפה וכמה תפילות זה חשוב ואיך לא התאווררנו בחו"ל כבר מפברואר. אכפת לו להדביק

המצב ילך ויחמיר. אז כן, נדרשת התאפקות של כמה חודשים ושינוי הרגלים לזמן קצר. אם הוירוס מתפשט בחללים סגורים ובהתקהלויות ואם הנשאים פולטים אותו ביתר שאת בזמן נשימה מאומצת (ריקוד, שירה, ספורט, צעקות בהפגנות וזעקות בתפילות) אז השכל הישר אומר לחפש אלטרנטיבות ולא לבכות שאומללים.

 

[minimizer]

מאז התפרצות "הגל השני" אני נוטה לעקוב אחרי החדשות בישראל פחות ופחות, הם בכל מקרה לא מחדשים שום דבר וכל יום פשוט ממחזרים את אותם דיווחים שוב ושוב ושוב.
מצד אחד, קשה לי להיות סגור בישראל - עברה כבר יותר משנה מהפעם האחרונה שהייתי בחו"ל, זו פעם ראשונה שזה קורה בעשר+ השנים האחרונות. גם זה שיש לנו ילדה קטנה בבית מקשה מאוד, כי אי אפשר כרגע לנסוע לטייל בשום מקום ואין לה איפה להוציא אנרגיות ולפגוש ילדים אחרים.
מצד שני, אני לא צרכן גדול של תרבות הפנאי, והקורונה לא השפיעה על המצב הכלכלי (אלא רק שיפרה אותו, אחוז החסכון שלנו עלה משמעותית מתחילת המגיפה).
כמו כן, ברור לי שהמצב הזה הוא זמני - לפי רוב ההערכות, בעוד קצת יותר מחצי שנה יהיה חיסון זמין ובעוד שנה המגיפה תעלם כמעט לחלוטין מהעולם המערבי.
אז בטווח הארוך אני לא מודאג מהקורונה, אבל יש שני דברים בהחלט מטרידים:
א) הכלכלה - בעוד זמן לא רב מישהו יצטרך לשלם מהכיס שלו את ה-100 ומשהו מיליארד שקל ששרפנו בחצי שנה האחרונה. ברור לי שהמישהו הזה לא יהיה חרדי, או עובד בנמל או חבר הסתדרות. המישהו הזה הוא אני.
ב) הכל פוליטי, גם כשדרושה ממלכתיות - מחברי הכנסת החרדים אין לי שום ציפיות וההתנהלות המבזה שלהם לא הפתיעה אולי בכלל. אבל גם כשברור שיש מגיפה וברור שצריך לצמצם התקהלויות, אין לאף אחד אחר את האומץ להתעלות מעל הפוליטיקה. ההגנה של כחול לבן על ההפגנות ההזויות בבלפור היא מביכה לא פחות מההגנה של יהדות התורה על בתי הכנסת. במקום להגדיר מטרת על של צמצום התקהלויות בכל מקום באשר הן ולפתור כל נושא בפני עצמו, משום מה החליטו לקשור את התפילות וההפגנות זו בזו כאילו יש איזשהו קשר ביניהן. הקשר היחיד ביניהן הוא פוליטיקה.
הבעיה היא שזה לא מתחיל ונגמר בחברי הכנסת - הם שואבים את הכח שלהם מהאזרחים, הן מכאלו שחושבים שלטוס לאומן זה לגיטימי, והן מכאלו שחושבים שהסגר הוא מזימה של נתניהו (כמו שמישהו ציין ממש פה בשרשור) - ושיהיה ברור, אין שום הבדל בין הקבוצות הללו, שתיהן מנותקות לחלוטין מהמציאות האובייקטיבית.
אם היה קונצנזוס בקרב האזרחים שיש להלחם במחלה, היה קונצנזוס גם במערכת הפוליטית. אבל כשהאוכלוסיה טיפשה, גם ראש ממשלת ניו זילנד לא תושיע.

 

[איש(3718)]

מה שהזוי בעיני זה שאנחנו חושבים שאנו מעל הטבע, הוירוסים והמחלות לא משפיעים עלינו יותר כי יש חיסונים ואנטיביוטיקה

ואם יש וירוס קליל מדבק (והוא קליל) ללא חיסון, אז עושים עוצר לאוכלוסיה כדי למנוע הדבקה, פשוט הזוי.

כמו שהתובע הכללי בארה"ב אמר, סגר כללי הוא נגד החוקה האמריקנית, לא ברור לי איך בישראל אנשים מקבלים זאת בצייתנות

ברמת המדינה הרושם למתבונן מבחוץ הוא שישראל עוברת כרגע תהליך מואץ של לבנוניזציה מוחלטת. אם הייתי צריך לדמיין איך נראית מדינה בתהליך התמוטטות, המצב בישראל (במבט מרחוק) הוא בדיוק מה שהייתי מדמיין. המבט מבחוץ והניתוק הכפוי מתעתעים? אשמח לשמוע דעות בכיוון.

בדיוק להיפך, הנכונות של אנשים להכנס לעוצר וסגר עצמי (תכלס, זה סגר עצמי) בגלל הפחדות הממשלה והתקשורת זה הדבר ההזוי בעיני, סוג של 1984, הרי אם נצא החוצה בהמונים, אף אחד לא יוכל לעצור אותנו, ואף אחד לא מתקומם, אין אפילו מפלגה אחת שמתנגדת לסגר באופן עקרוני כי זה מנוגד לזכויות האזרח הבסיסיות

אני בעד מסיכות, ומניעת התקהלויות, ומקסימום עבודה מהבית, אבל סגר??!! וההסכמה של האוכלוסיה לזה מדהימה אותי (בכל העולם)

בעצם, אנחנו במטריקס, חבורה של בטריות אנושיות (עובדי ההייטק שבינינו) שיושבות בקופסולה ומוזנים על ידי וולט ונטפליקס וגוגל ופייסבוק, ומייצרים אנרגיה עבור המשק...