ימי קורונה - יומנה של בת העמק

[Lucy]

עלה לי רעיון אחרי שאני קוראת אותך ואת אסף:
במקום שאני וכל בעלי הסיכון נסגור את עצמנו (להערכתי מדובר על בערך 40% מהאוכלוסיה), בואו ניקח את המזלזלים והמופקרים וננעל אותם עד שיהיה חיסון.
כל מי שייתפס עם מסכה על הסנטר/בלי מסכה, כל מי שייתפס בהתקהלות והצטופפות במקום סגור, כל מי שהיה צריך להיכנס לבידוד ולא עשה את זה - אני מעריכה שמדובר על 20% אוכלוסיה שגורמים לכל השאר נזקים כלכליים, נפשיים ובריאותיים - נסגור אותם ביחד במלוניות/כלא חולות/מכלאות ונאפשר להם לחגוג אחד עם השני ולהידבק ואנחנו נוכל להמשיך בחיינו רק עם ההנחיות המינימליות של מסכות וריחוק. ככה הכלכלה תינצל והסוציומטים יורחקו מהקהילה עד שיפסיקו להזיק לנו.

קראתי ש-20% מהאוכלוסיה גורמת ל-80% מההדבקות (מצטטת מהזיכרון, אל תתחילו לנטפק). אם זה נכון, הרי שזה הפתרון הכי טוב, לבודד את קבוצת הא-סוציאלים מהחברה עד שימצאו חיסון.

 

[קפיצת הדרך]

קראתי ש-20% מהאוכלוסיה גורמת ל-80% מההדבקות (מצטטת מהזיכרון, אל תתחילו לנטפק). אם זה נכון, הרי שזה הפתרון הכי טוב, לבודד את קבוצת הא-סוציאלים מהחברה עד שימצאו חיסון.

אילו רק ה- 20% האלו היו חופפים...

אני מניחה שזה היה בציניות (גם ההצעה וגם המחשבה שזה פתרון) אבל אם מישהו בכל זאת חשב שלא... העובדה ש- 20% מהאוכלוסיה אחראית על 80% מההדבקה לא נובעת מכך שרק 20% מהאנשים לא מקפידים (או הם א-סוציאליים כמו שנכתב פה) אלא נובעת מאופי הפיזור של הנגיף שמתפשט בעיקר על ידי ״סופר ספרדר״ (מפיצי על) כאשר חלק גדול מהאוכלוסיה החיובית לנגיף דווקא לא מדבקת (להבדיל משפעת לדוגמא).
זו הסיבה שהתקהלויות גדולות הן מאוד מסוכנות משום שהסיכוי שיהיה שם ״מפיץ על״ היא מאוד גדולה והיכולת שלו להדביק המון אנשים (שנמצאים סביבו) היא מאוד גדולה. להבדיל מהתכנסות של בודדים (נניח משפחה) שגם אם יש בינהם מפיץ על, הוא מדביק רק את משפחתו ובזה זה נגמר.

 

[קפה שחור]

ממש לא!
כמו ש- @RustyJ כתב, הם לא אמורים לעבוד בתנאי העבודה המטורפים שיש עכשיו במחלקות הקורונה (ובעיקבות המצב והעומס גם במקומות אחרים).
מה גם שזה ידוע שבתי החולים עובדים בעומסים מאוד גבוהים גם בשגרה, אז מאיפה מגיעה ההתייחסות המזלזלת הזו לעומסים המטורפים, שהולכים ועולים, שיש להם עכשיו? כאילו שבשגרה הם ישבו כל הזמן רגל על רגל ולא היו מגיעים חולים לבתי החולים, ורק עכשיו הם פתאום התחילו לעבוד...



מה שמוזר הוא שבעל עסק מדבר ככה...
מעניין כמה עובדים היו נשארים לעבוד אצלך אם היית אוסר עליהם לקחת חופש במהלך ״משבר״ שנמשך כמעט שנה (ואולי יותר משנה).
אם היית דורש מהם לעשות את העבודה שלהם בחליפות ״חלל״ מחניקות.
אם הייתה מצפה מהם להמשיך ולעבוד ולספק את אותה התפוקה הכוללת גם אם שליש מהעובדים היו מפסיקים לעבוד.
והכי מעניין אותי כמה מהם היו ממשיכים לעבוד אצלך אם אחרי כל זה היית אומר - אוי מה אתם מתלוננים אתם כולה עושים את העבודה שנשכרתם לעשות.

יש מישהו שאוסר לקחת חופש על רופאים?
יש רופאים שלא עובדים בתנאים שמגנים עליהם?
יש עובדים שנמצאים בעבודה בכוח ולא מרצון?

בתי חולים עמוסים = עסק שמתפקד
בתי חולים ריקים = עסק שלא מתפקד

בתור בעל עסק, אני שוכר את העובד שמתאים לעבודה
אני לא שוכר את העבודה שמתאימה לעובד
אני לא מכריח אף אחד לעבוד, אני שוכר את שירותייהם

בהגדרת העבודה שלהם לא מופיע בשוטף לעבוד חצי שנה עם חליפות חלל עם צוות מצטמצם וסכנה לבני משפחתם

וואלה
מה כן כתוב?

אנחנו מגיעים לסגר קיצוני וסף דיקטטורה.

אנחנו לא מגיעים
מביאים לנו
אפשר תמיד לסרב

אבל הכתיבה שלך יכולה לגרום באופן עקיף לאחרים להתנהל בצורה מופקרת,

אין יותר קישקוש מזה
את יודעת את זה
אז למה את כותבת את זה?

 

[בת העמק]

אין יותר קישקוש מזה
את יודעת את זה

אני חושבת שזה ממש לא קישקוש.
הרבה אנשים רוצים למצוא צידוק לפעולות שלהם ומחפשים אותו אצל אנשים שכותבים בצורה טובה ומשכנעת.
אני תמיד חושבת שצריך להבין מה המשמעות של כתיבה באינטרנט ואיך זה יכול להתפרש אצל אנשים אחרים. אתה הרי לא כותב מכתב לחבר, זה פורום ציבורי עם הרבה עיניים כאן.

 

[קפיצת הדרך]

יש רופאים שלא עובדים בתנאים שמגנים עליהם?

אבל זה בדיוק העניין.
בעבודה רגילה בבית החולים הם לא צריכים להתמגן ככה.
כיום הם כן.
ברור שהם יתמגנו, וטוב שהם יכולים לעשות את העבודה שלהם בלי לחלות בקורונה באמצעות המיגון הזה.
אבל אני לא מבינה את ההתעקשות להתעלם מהעובדה שעבודה כזו, עם כל אמצעי המיגון האלו, מקשה פי אלף את העבודה הקשה מלכתחילה של רופא/איש צוות.

יש מישהו שאוסר לקחת חופש על רופאים?
יש עובדים שנמצאים בעבודה בכוח ולא מרצון?

אויש נו...
אתה בצוות של תשעה אנשים. יש משבר נוראי עם התוכנה שלכם ששווה מיליארדים. כל תשעת העובדים עובדים בשגרה בעומס גבוה אבל הגיוני. עכשיו בזמן המשבר הם עובדים מסביב לשעון והעומס מתגבר מיום ליום (ומתגלות עוד ועוד בעיות שיש לטפל בהן). תוך שבוע שלושה מהעובדים שלך נפלו למשכב ולא יכולים להמשיך לעבוד. לא ניתן למצוא עכשיו אנשים אחרים למלא את מקומם כי זה משבר עולמי והאנשים שמיומנים ויכולים לטפל בסוג הבעיות שיש לכם הוא מוגבל וכרגע מועסק במקומות אחרים. נשארו לך שישה עובדים יקרים מפז והעומס עליהם מטורף. בנוסף, בשביל להגן עליהם שלא עוד עובדים יחלו הם צריכים לעבוד את כל השעות האלו בחליפות חלל (אתה אגב לא צריך ללבוש את החליפות הללו ולא מבין מה הבעיה לעבוד איתם, המסיכה לעומת זאת קצת מקשה עליך).
אחד מהם בא ומבקש חופש. אתה מאשר לו?
אחד מהם רוצה חופש אבל יודע שהחברים שלו יצטרכו לספוג את העומס המוגבר הנוסף. הוא יבקש חופש?

בשיא העומס הם באים ואומרים לך שהם קורסים, שאתה חייב לנסות למצוא עוד עובדים.
התשובה שלך היא:
אתם פה בכוח או מרצון?

בתי חולים ריקים

אתה רציני???
מתי בפעם האחרונה יצא לך לראות בית חולים ריק?

בתי חולים עמוסים = עסק שמתפקד

השאלה איזה עומס.
אגב, העובדה שיש עדיין מיטות (כי מוסיפים ופותחים עוד מחלקות בחניונים) או שיש עדיין מכונות הנשמה שלא משתמשים בהם (כי קנו אלפים בהיסטריה בלי לחשוב מי יפעיל אותם) לא אומרת שום דבר על העומס על הרופאים ושאר אנשי הצוות שצריכים לטפל בחולים.

ובנימה אישית.
לפני מספר שנים אמא שלי הייתה בטיפול נמרץ כ- 10 ימים. עברתי לגור אצלה (הבית שלה קרוב לבית החולים) והייתי מגיעה יום יום מהבוקר עד הלילה להיות ליד מיטתה. להחזיק לה את היד, לקרוא לאחות כשהיא הרגישה לא טוב, לעזור לה ללכת לשירותים, לעזור לה להתקלח, לעזור לה לשתות כשהיא הייתה צמאה (וכבר יכלה לשתות), לדבר איתה כשהיא לא הייתה עייפה מדי ופשוט להיות איתה ולידה.
המחלקה הייתה מלאה. כל יום היה ארוע (אחד לפחות) שבו חולה נכנס למצוקה והיה צריך החייאה. מספר חולים נפטרו במהלך השהות שלה שם. הצוות היה מדהים. הטיפול היה ברמה עולמית. ועדיין, העובדה שיכולתי להיות שם הייתה חשובה בצורה שקשה לי אפילו להסביר.
כיום, במחלקות האלו, אין את האפשרות הזו. מי שצריך לעזור לך להתפנות, מי שיכול לתת לך לשתות כשאתה צמא, מי שיכול לנגב את הזיעה מהמצח ולהחזיק לך את היד ולהגיד שהכל יהיה בסדר... זה רק איש צוות. אין בני משפחה שיהיו שם ויעזרו כמו בדרך כלל.

מודה שאני פשוט לא מצליחה להבין את מי שלא רואה את זה. לא קולט את העומס הזה, שלא היה קיים בעבר. מי שמסתכל על אנשי הצוות הרפואי שעושים את עבודת הקודש הזו, ומתעלם מהכל באמצעות התירוץ המופרך ש״זו העבודה שלהם״.

 

[Delver]

י שצריך לעזור לך להתפנות, מי שיכול לתת לך לשתות כשאתה צמא, מי שיכול לנגב את הזיעה מהמצח ולהחזיק לך את היד ולהגיד שהכל יהיה בסדר... זה רק איש צוות. אין בני משפחה שיהיו שם ויעזרו כמו בדרך כלל.

מי שמסתכל על אנשי הצוות הרפואי שעושים את עבודת הקודש הזו, ומתעלם מהכל באמצעות התירוץ המופרך ש״זו העבודה שלהם״.

ביקרת פעם במחלקה פנימית? אני ביקרתי כמה וכמה פעמים בבתי חולים שונים, הם לא עושים את זה העבודה הזו בשגרה ומדי פעם כשהם כן, זה ממש בקטנה ובזריזות ועל הדרך. האם זה בגלל עומס? כנראה, לא יודע. מה שאני כן יודע שאני מאוד מרחם על חולים ללא בני משפחה שצמודים אליהם, גם רפואית כי הם זוכים לטיפול פחות טוב [1] אבל בעיקר מורלית.

[1] לא פעם ולא פעמיים נאלצתי לדרוש תשומת לב רפואית בזמן שהצוות התעלם מקרוב המשפחה המאושפז (וחסר הישע), או לבקש תרופות שאמורות להגיע ולא הגיעו או אפילו משהו בסיסי כמו להבין את מהות הטיפול ומטרת השהייה, תתפלאו אבל גם הרופאים בעצמם לא ממש יודעים את זה רוב הזמן.

 

[קפיצת הדרך]

אני חושבת שזה ממש לא קישקוש.
הרבה אנשים רוצים למצוא צידוק לפעולות שלהם ומחפשים אותו אצל אנשים שכותבים בצורה טובה ומשכנעת.
אני תמיד חושבת שצריך להבין מה המשמעות של כתיבה באינטרנט ואיך זה יכול להתפרש אצל אנשים אחרים. אתה הרי לא כותב מכתב לחבר, זה פורום ציבורי עם הרבה עיניים כאן.

אז בגלל זה ל- @קפה שחור אסור לכתוב את דעתו?

@בת העמק, את יודעת שאני מאוד מתנגדת להרבה דברים ש- @קפה שחור כתב בנושא הזה (הנה, רק עכשיו עניתי לו על משהו שאני מודה שהצליח (מאוד) לעצבן אותי). אבל את באמת חושבת שאסור לו לכתוב את הדעות שלו, בפורום פתוח וציבורי? וכל זאת דווקא בגלל שהוא כותב בצורה רהוטה ומשכנעת ומישהו אחר אולי ישתכנע ויפעל בצורה לא אחראית או ייקח את זה למקום לא נכון?

אני מאוד (מאוד!) לא מסכימה עם זה.
@קפה שחור הוא אדם פרטי. הוא לא אומר דיברי הסתה (כמשמעותם בחוק) וזכותו המלאה לכתוב את דעתו בנושא.
למעשה, אני שמחה מאוד שגם לו וגם לך יש אפשרות לכתוב בחופשיות בפורום ציבורי ופתוח.
לא מזמן קראתי את אחד הפוסטים של ״עופר סין״ שאני יודעת שגם את קראת אותו בזמן הסגר בסין. זה היה פוסט בעיקבות ראיון שהוא נתן לעיתונות הסינית. זה היה כל כך כל כך שקוף שהוא לא כותב את כל אשר על ליבו. מה שמביא אותי לחשוב ש:
1. נראה שסין עברה/עוברת את המגיפה הזו הרבה יותר ״יעיל״ מאיתנו.
2. עם כל הקושי והכאב, אני שמחה שאנחנו לא עוברים את זה ״יעיל״ כמו בסין.

 

[דאניל]

זאת העבודה שלהם

זה מזכיר לי את מי שלא אוסף אחריו את האשפה, כי "יש מנקה ובשביל זה משלמים לו".

יש מישהו שאוסר לקחת חופש על רופאים?

מצפון?

 

[דאניל]

אלא נובעת מאופי הפיזור של הנגיף שמתפשט בעיקר על ידי ״סופר ספרדר״

חלק מהפוטנציאל של מישהו להפוך למפיץ על, נובע גם מההתנהגות שלו. מי שמסתובב בלי מסיכה, לוחץ ידיים, מנשק חברים לשלום (עדיין יש כאלה!) ומצטופף במבנים סגורים, מגביר מאוד את הסיכוי להפוך לכזה.

 

[בת העמק]

אבל את באמת חושבת שאסור לו לכתוב את הדעות שלו, בפורום פתוח וציבורי?

אויש נו
אני חושבת שהוא צריך לגלות אחריות כמו כולנו באופן כללי, ובמיוחד בתקופת מגיפה שללא סולידריות אין לנו אופק יציאה מהברוך.
קפה כותב שלא אכפת לו מאחרים ושכל אחד ידאג לעצמו. ואז הוא משרבב בדרך אגב שהוא עצמו כן נזהר, אבל מי שהשתכנע ממנו לא לדאוג לאחרים - מאד יכול להיות שלא שם לב לפרט השולי הזה שנכתב בתוך תגובה בקצה שרשור של מאות תגובות.

 

[קפיצת הדרך]

ביקרת פעם במחלקה פנימית? אני ביקרתי כמה וכמה פעמים בבתי חולים שונים, הם לא עושים את זה העבודה הזו בשגרה ומדי פעם כשהם כן, זה ממש בקטנה ובזריזות ועל הדרך. האם זה בגלל עומס? כנראה, לא יודע. מה שאני כן יודע שאני מאוד מרחם על חולים ללא בני משפחה שצמודים אליהם, גם רפואית כי הם זוכים לטיפול פחות טוב [1] אבל בעיקר מורלית.

[1] לא פעם ולא פעמיים נאלצתי לדרוש תשומת לב רפואית בזמן שהצוות התעלם מקרוב המשפחה המאושפז (וחסר הישע), או לבקש תרופות שאמורות להגיע ולא הגיעו או אפילו משהו בסיסי כמו להבין את מהות הטיפול ומטרת השהייה, תתפלאו אבל גם הרופאים בעצמם לא ממש יודעים את זה רוב הזמן.

אתה מצליח לקרוא וגם להבין את מה שכתבתי ולמה כתבתי את זה?
כי אתה רק מוכיח עוד יותר את מה שאני כותבת...

בשגרה יש (לרוב) בני משפחה שעוזרים לחולה. הם נמצאים לידו חלק גדול מהזמן ועוזרים לו. כי לצוות הרפואי - גם בשגרה - אין אפשרות להיות כל הזמן ליד החולה ולקפוץ לדום בכל רגע שאחד מהם זקוק לעזרה/מקלחת/להתפנות/לשתות/וכו׳ וכו׳...
כן, גם בשגרה יש עומס ואין אחות אישית לכל חולה...

מן הסתם ועל אחת כמה וכמה שהעומס על הצוות הרפואי גבוה עכשיו פי עשרות מונים. גם בגלל התחלואה הגבוהה של הקורונה, גם בגלל הקושי לבצע את העבודה תחת תנאים קשים ובחליפות חלל וגם בגלל שאין עכשיו אף אחד שיעזור לחולה כי אין בני משפחה לידם.
להגיד ש״זו העבודה שלהם״ כאילו זו העבודה הרגילה שלהם בשגרה או העבודה הרגילה שאמורה להיות להם בשגרה (כמו ש- @קפה שחור כתב ולהודעה שלו הגבתי) נשמע לי הזוי. אם זה היה משבר של חודש חודשיים ניחה. אבל כשאתה צריך לעבוד בצורה כזו במשך חודשים על חודשים בלי אור בקצה המנהרה (רק חורף בקצה המנהרה) וכשיש אנשים שעוד מזלזלים בזה, זה... מכעיס (אותי לפחות).

 

[קפיצת הדרך]

חלק מהפוטנציאל של מישהו להפוך למפיץ על, נובע גם מההתנהגות שלו. מי שמסתובב בלי מסיכה, לוחץ ידיים, מנשק חברים לשלום (עדיין יש כאלה!) ומצטופף במבנים סגורים, מגביר מאוד את הסיכוי להפוך לכזה.

אנחנו מדברים על שני דברים שונים ולדעתי אתה מבין את זה היטב אז חבל על הויכוח.
אין ספק שאם אתה ״סופר ספרדר״ אתה *גם* צריך ״opportunity״ בשביל אשכרה להדביק הרבה אנשים שזה אומר התקהלות ולנהוג באופן לא אחראי (להסתובב בלי מסיכה/לחבק/להצטופף וכו׳).

 

[דאניל]

אנחנו מדברים על שני דברים שונים ולדעתי אתה מבין את זה היטב אז חבל על הויכוח.

לא התכוונתי להתווכח. רציתי להבהיר לקוראים שזה שמישהו הופך למפיץ על, לאו דווקא נובע רק מהביולוגיה שלו ומגורמים שלא תלויים בו.
מפיץ על בפוטנציה שמפגין זהירות, יכול להפוך לסתם נשא קורונה.

"השאלה אם אדם מסויים יהיה מפיץ-על או לא, תלויה בשילוב כלשהו של הפתוגן, הביולוגיה של המטופל, סביבתו והתנהגותו"

עריכה: מפיץ על מוגדר על פי מספר האנשים שהוא מדביק, כך שבהגדרה, אם מישהו מפזר המון וירוסים ואף אחד לא נדבק, המישהו הזה הוא לא מפיץ על.

 

[Delver]

גם בשגרה - אין אפשרות להיות כל הזמן ליד החולה ולקפוץ לדום בכל רגע שאחד מהם זקוק לעזרה/מקלחת/להתפנות/לשתות/וכו׳ וכו׳...

זו העבודה שלהם, כאילו, בהגדרה, גם בשגרה, זה שהעבודה הזו לא נעשית מכעיס אותי. אני לא משרד הבריאות ולא מנהל בית חולים, אני לא יודע למה זה לא נעשה. אני אדם פרטי שקרוביו לא מקבלים את הטיפול לו הם זכאים, ואני לא מדבר על האקסטרות, אלא על הבייסיק, אז תסלחי לי שאני לא מצדיע כל פעם שעובר לידי רופא או איש צוות רפואי.
הגישה הזו שלי נובעת, בין השאר, מכיוון שכל מאבק על הגדלת משאבים למערכת הרפואית מתחיל בסיסמאות של להקל על העומס ולשפר את השירות למטופל ונגמר בהעלאות שכר לרופאים, בדגש על מומחים ומעלה. תקציב הבריאות הוכפל ריאלית בעשור האחרון (עלה דרמטית גם בכל מדד אחר - ביחס לאוכלוסיה, ביחס לתמ"ג וכו...), אז למה כשחולה במחלקה פנימית בלי משפחה לוחץ על כפתור מצוקה, אין מי שניגש?

עריכה: אחרי שתי נשימות עמוקות, אני רוצה להבהיר שאני יודע היטב כמה קשה העבודה של הצוות הרפואי וכמה רובם המוחלט מסורים לה. אין לי טענות אישיות לאף אחד, רק טענות מערכתיות.

 

[בת העמק]

אנחנו מדברים על שני דברים שונים ולדעתי אתה מבין את זה היטב אז חבל על הויכוח.
אין ספק שאם אתה ״סופר ספרדר״ אתה *גם* צריך ״opportunity״ בשביל אשכרה להדביק הרבה אנשים שזה אומר התקהלות ולנהוג באופן לא אחראי (להסתובב בלי מסיכה/לחבק/להצטופף וכו׳).

אני חושבת שאת טועה כאן.
"מפיץ על" נקרא כך בגלל שהוא מסתובב בהרבה מקומות ונפגש עם הרבה אנשים ויש לו נטיה חזקה לסתחבק במהלך היום.
לפחות זה מה שאני הבנתי מקריאה בנושא.
אדם כזה, אם הוא נדבק ועדיין אין לו סימפטומים, ידביק בתוך כמה ימים הרבה מאד אנשים. זה תלוי גם בכמות הנגיפים באף ובפה.
עכשיו מה הקטע? שרוב האנשים אינם מתנהגים ככה אבל יש מגזרים שבהם הרוב כן מתנהג ככה
למשל מגזר הפוליטיקאים, וסלבס, וסוכני מכירות, ותלמידים... בטח שכחתי כמה.
גם פנסיונרים שיש להם הרגלי הסתובבות כמו ללכת 3 פעמים לבית כנסת ובין לבין להגיע לשוק או לכל מיני חנויות ולשבת עם חברים לשחק שש-בש.

 

[בת העמק]

זה שהעבודה הזו לא נעשית מכעיס אותי

אני מאד מזדהה איתך כי עברתי את זה עם הוריי, אבל אני רוצה לספר לך שגם עברתי מסע שונה ודומה עם הדוד שלי ז"ל, אדם אמיד מאנגליה שחלה ואושפז בבי"ח פרטי בלונדון וקיבל את כל התנאים שחולה יכול לחלום עליהם. גם שם עשינו משמרות להיות איתו מסביב לשעון וגם שם מצאנו את עצמנו הולכים לצוות להודיע שהוא מרגיש ככה וצריך ככה ומשהו לא נראה בסדר וכו'. הם היו מאד אדיבים ותמיד באו מיד אבל לא בטוח שבלעדינו הם היו שמים לב בזמן.
יכול להיות שזה לא חלק מהעבודה השגרתית שלהם, לקפוץ לכל פיפס של החולה, כי זה פשוט לא אפשרי. יש לנו ציפיות לא ריאליות כאלו גם מהגננות והמורות לגבי הילדים שלנו. יצא לי להיות גננת מחליפה לפני מיליון שנים בערך ואני יודעת שזה לא ריאלי.

 

[Lali]

אני מאד מזדהה איתך כי עברתי את זה עם הוריי, אבל אני רוצה לספר לך שגם עברתי מסע שונה ודומה עם הדוד שלי ז"ל, אדם אמיד מאנגליה שחלה ואושפז בבי"ח פרטי בלונדון וקיבל את כל התנאים שחולה יכול לחלום עליהם. גם שם עשינו משמרות להיות איתו מסביב לשעון וגם שם מצאנו את עצמנו הולכים לצוות להודיע שהוא מרגיש ככה וצריך ככה ומשהו לא נראה בסדר וכו'. הם היו מאד אדיבים ותמיד באו מיד אבל לא בטוח שבלעדינו הם היו שמים לב בזמן.
יכול להיות שזה לא חלק מהעבודה השגרתית שלהם, לקפוץ לכל פיפס של החולה, כי זה פשוט לא אפשרי. יש לנו ציפיות לא ריאליות כאלו גם מהגננות והמורות לגבי הילדים שלנו. יצא לי להיות גננת מחליפה לפני מיליון שנים בערך ואני יודעת שזה לא ריאלי.

אני מכירה את זה מקרובים במדינה אחרת באירופה, גם כן, אור הגויים. כשהקרוב המבוגר שלנו נכנס לאשפוז לילה לפני ניתוח בקע די פשוט, היה צורך שיהיה איתו מישהו והיה ברור שאשתו, שגם היא מבוגרת, לא תצליח לטפל בזה. מישהו מהמשפחה טס אליו כדי לישון לידו.
לא רק זה, אני חושבת שברור שמי שמטפל בקרובינו הזקנים אינם ישראלים שבחרו בזה על פני עבודה בהייטק, אלא עשרות אלפי עובדים שמוכנים לעשות את העבודה הזו תמורת שכר חלומי מבחינתם בארץ מוצאם. הם לא עושים את העבודה הזו בארץ מוצאם מכיוון שאיננה רווחית מספיק. אני ממש מתפלאה שיש בכלל עוד אנשים בישראל שמוכנים ללמוד רפואה, סיעוד וכל המקצועות שביניהם, בשביל השכר הזה והיחס הזה. אם נשים לב, חלק גדול מהם הם ערבים שחושבים שאין להם אפשרות להכנס לתחומים אחרים בגלל גזענות או בעיות בטחון שדה, וזה הדרך שלהם לקבל מעמד חברתי בתוך האוכלוסיה הערבית וגם מחוץ לה. המינימום שצריך היה לעשות זה לאפשר להם תנאי עבודה הולמים, של 8 שעות, ולא ברור לי ולא הצלחתי להבין למה לא ניתן שכל המערכת הרפואית תעבוד במשמרות של 8 שעות.

 

[בת העמק]

אני ממש מתפלאה שיש בכלל עוד אנשים בישראל שמוכנים ללמוד רפואה, סיעוד וכל המקצועות שביניהם

יש הבדל בין להיות רופא או מטפל סיעודי ואי אפשר לערבב בין כל המקצועות האלה. רופא מרוויח נהדר אחרי כמה שנים והוא יודע את זה מראש. גם אחיות מרוויחות לא רע בימינו.

לאפשר להם תנאי עבודה הולמים, של 8 שעות, ולא ברור לי ולא הצלחתי להבין למה לא ניתן שכל המערכת הרפואית תעבוד במשמרות של 8 שעות.

שאלה מצוינת. נדמה לי שקראתי פעם שהמשמרות המטורללות האלו לא הומצאו בארץ והן נהוגות בלא מעט מדינות עד היום. לא יודעת מה הסיבה שזה קרה בכלל ולמה הסטאז'רים והמתמחים מקבלים את זה בכניעה. אולי כי יש פיצוי ענק אחר-כך?

 

[חיים 111]

שאלה מצוינת. נדמה לי שקראתי פעם שהמשמרות המטורללות האלו לא הומצאו בארץ והן נהוגות בלא מעט מדינות עד היום. לא יודעת מה הסיבה שזה קרה בכלל ולמה הסטאז'רים והמתמחים מקבלים את זה בכניעה.

יש סיבה פשוטה - יש מחסור ברופאים בכל העולם.
המחסור כל כך חריף, עד שכשמעלים הצעה להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה, עולה הבעיה שאין מספיק בתי חולים ומחלקות שבהם הם יוכלו לבצע את הלמידה המעשית (כן, טענה שהושמעה כלגיטימית כסיבה למה לא לפתוח עוד בית ספר לרפואה).
מה שגורר שמעט רופאים נמצאים בשלב ההתמחות, והם צריכים גם לכסות את כל המשמרות, וגם להיות בזמן שבו הרופאים הותיקים נמצאים, כדי שיוכלו ללמוד מהם...
מה שנשאר לנו זה לשלוח סטודנטים ללמוד בחו"ל, ולקוות שהם יחזרו לארץ אחרי הלימודים.

אגב, היסטורית זה הומצא בתקופות שבהם היתה פחות תפוסה בבתי חולים, והמתמחה היה הולך לישון בחדר, ומעירים אותו רק כשיש מקרה שמצדיק התערבות של רופא. לאט לאט התחילו להעיר אותם יותר ויותר, עד שהיום המתמחים לא מסוגלים כמעט לישון במהלך התורנויות האלו. כל מה שנשאר זה לוותר להם על נוכחות ביום שאחרי התורנות, אז יש להם משמרת של 26 שעות, לא של 30...

 

[חיפאי]

הם לא מבינים את זה כי זה לא ממש נכון.
הסיכון שלי כאינדיבידואל עולה או יורד ביחס לשכיחות הנגיף בקרב האוכלוסיה הספציפית שאני נתקל בה ביומיום שלי.
עבור הרוב המוחץ של האנשים זה לא מתנהג כמו השכיחות הכללית באוכלוסיה.

אה, ואת זה הם כן מבינים? יש בכלל נתונים על אוכלוסיה ספציפית חוץ מחרדים?


ברור שהדיוק בחישוב הסיכון יעלה ככל שיש נתונים על העיר שלי, על קבוצת השיוך שלי, וכו'. ובהעדר נתונים, לוקחים את מה שיש. ושוב, רוב האנשים (הרוב המוחץ!) לא מחשבים ולא מבינים אלא מתנהגים לפי ההרגשה, ולפי מה שבא להם, או מה שאמר הרב, או מה שקראו בפייסבוק. כולל אלה שחושבים שמבינים את הסיכון וכותבים כאן.