ימי קורונה - יומנה של בת העמק

[Lucy]

גם לפני הקורונה חששתי ממה שיקרה אם אצטרך להתאשפז בבית חולים כאן בפריפריה, במיוחד בחורף.

 

[קפה שחור]

בית החולים "העמק" בעפולה כורע תחת עומס הקורונה

התקשרת אליהם לברר?

 

[c881]

ועוד משהו שאני מסתכלת באופן יומיומי בדשבורד זה טבלת אזורי התפשטות לפי ישובים למטה בצד ימין (על הישובים שבאזורי)

הלוואי ויוסיפו דשבורדים ליתר המחלות הפשוטות - שפעת/ סרטן/ סכרת...

 

[חיים 111]

עכשיו, בנתונים של היום, אני רואה ירידה די גדולה ביחס אז הנה עוד סיבה לטיפה אופטימיות

תזכרי לנטרל את שבת-שלישי בהם היו הרבה פחות בדיקות.

 

[בת העמק]

מעבר לזה, אין לך מה לדאוג, את לא תדבקי אם את שומרת על הכללים.

אני שומרת על הכללים 90% מהזמן, ובעיקר לא יוצאת לפגוש אנשים. אבל אם הילדים מגיעים (ולא בטוח ששומרים לגמרי על הכללים) אני מחבקת אותם כי יש גבול מבחינתי ושם הוא עובר.

 

[קפה שחור]

כי יש גבול מבחינתי ושם הוא עובר.

זה בדיוק מה שאדם צריך להגיד כשאוסרים עליו דברים כמו זכויות יסוד

 

[Ron.B]

אני מסתכלת על מצב הקורונה באזור שלי ומנסה להבין מה יכולות להיות ההשלכות של זה לגבי עצמי, נניח אם אצטרך חס וחלילה להגיע לבי"ח או משהו דומה.

אם להסתכל על חצי הכוס המלאה, כל אחד מאותם חוגגים שכבר נדבק בקורונה מקטין את הסיכוי לעומס עתידי על בתי החולים.
בנוסף, אני אמנם לא מצמצם את צריכת החדשות אבל למי שזה עוזר, אני חושב שגם הימנעות מהדשבורדים למיניהם יכולה לעזור.

 

[אחד שלא יודע]

זה בדיוק מה שאדם צריך להגיד כשאוסרים עליו דברים כמו זכויות יסוד

אם אני אל טועה בסגר הראשון היית הראשון שהתריע על הבעייתיות של הדבר.
עם איך שזה מתגלגל כרגע ומניעת זכויות יסוד נוספות נראה שחזית את העתיד לבוא.
בגדול, הפסקתי לצרוך חדשות גם מהרשת כי לדעתי המטרה של כולם זה שנפחד...שומר על הכללים, לא מתקב לאנשים ולא מתגודד עם העמולה.
אבל כבר לא מסתגר בבית כמו בסגר הראשון, שי גבול לכל תעלול, פעם אחת קיבלתי את זה הפעם זה עובר כל גבול.

 

[קפיצת הדרך]

זה בדיוק מה שאדם צריך להגיד כשאוסרים עליו דברים כמו זכויות יסוד

אני מחבקת אותם כי יש גבול מבחינתי ושם הוא עובר.

זו עוד אחת מהסיבות שאני חושבת שאני ״פחות כועסת״ על התנהגות של אנשים אחרים.
אני מרגישה שאני מאוד שומרת על הכללים. אבל גם אני עוקפת אותם כשאני מרגישה שזה ״עובר את הגבול״ (כמו לא לראות את אמא שלי ולהשאיר אותה בודדה עוד חג). לתחושתי, ברגע שאני לא מסוגלת (רגשית/נפשית/פיזית/אידיאולוגית לא משנה מה הסיבה) לשמור ב-100% על הכללים, אני מרגישה שאין לי מה לכעוס על אחרים שלא שומרים.

אגב, לדעתי זו הייתה אחת הסיבות שנורא כעסתי בסגר הראשון על הנשיא /ראש הממשלה שהפרו את ההנחיות של הסגר לגבי ההתנהלות בזמן סדר הפסח. לא באמת כעסתי עליהם. בעיקר כעסתי על עצמי, שבתחושה שלי הפקרתי את אמא שלי. אני לא יודעת כמה זמן עוד יש לנו להיות ביחד. אבל ברור לי שהזמן הוא לא המרכיב החשוב. אלא הזמן ביחד. בלי הביחד גם לזמן אין הרבה משמעות.

אז עכשיו אני לא משאירה אותה לבד. ואני גם לא כועסת.

 

[Lucy]

זו עוד אחת מהסיבות שאני חושבת שאני ״פחות כועסת״ על התנהגות של אנשים אחרים.

במקרה שלי זה תלוי על מה. אני בהחלט כועסת על אנשי מסיכת הסנטר במקומות סגורים או על אלו שחייבים להתחתן בעם רב או להתפלל בתוך בית כנסת צפוף בימים אלו.

 

[בת העמק]

ואם אצטרך את קופ"ח, האם הם אינם כורעים תחת עומס "החולים בקהילה"? אני כבר רואה סימנים לכך.

העלתי תהיה בבוקר והנה תשובה ממנהלת אזור דרום ב"מכבי" (היום בווינט):
"בכל בית חולים יש כמה עשרות בודדות של חולים, עם שליטה, עם צוותים, לעומת זאת בקופות החולים חדרי ההמתנה מלאים, אנחנו צריכים לעקוב אחרי מצבם של המטופלים יום יום. הרופאים שעושים את זה מסיימים את הזמן שלהם במרפאה וצריכים לעבוד בימי שישי ושבת ובלילות כדי לקבל חיוביים חדשים. כאן יש ממש קריסה".
אזולאי-שכטר מסבירה באולפן ynet כי בקופת החולים "מכבי" ו"כללית" בלבד יש לפחות 65 אלף חולים, מתוכם 98% נמצאים בבית. לכן, לדבריה, החשיבות שבהגבלות ובהורדת מספרי הנדבקים חשובה מאי-פעם".

אני מבינה למה רופאת המשפחה שלי לא מוצאת זמן לחזור אלי כבר מעל שבוע (בנושא שלא קשור לקורונה).

 

[Lucy]

כלומר בזמן שכולם התעסקו במכונות הנשמה שכחו את החולים בקהילה.

 

[בת העמק]

במקרה שלי זה תלוי על מה. אני בהחלט כועסת על אנשי מסיכת הסנטר במקומות סגורים או על אלו שחייבים להתחתן בעם רב או להתפלל בתוך בית כנסת צפוף בימים אלו.

גם אני כועסת, יש הבדל ענק בין הפקרות לבין הפעלת שכל ישר. אז אני מחבקת את הילדים אבל לא כמו לפני הקורונה.
אם בסוף מקבלים כל גחמה של האחרים שעלולה לסכן רבים יותר בשם איזו ליברליות של איש הישר בעיניו יעשה, אז הנה התוצאה.

 

[פשוט]

אני מבינה למה רופאת המשפחה שלי לא מוצאת זמן לחזור אלי כבר מעל שבוע (בנושא שלא קשור לקורונה).

גם שלי חזרה אליי היום אחרי כמעט שבועיים

 

[שלי]

גם שלי חזרה אליי היום אחרי כמעט שבועיים

גם אצלי אותו הדבר

 

[chen15]

אוף,
אני פשוט עצובה-עצובה-עצובה היום.

המשטרה, במבצע חשאי, פשטה הבוקר על השכונה שלנו. שכונה שקטה ובילתי מזיקה בירכתי עיר מרכזית. פשוט קורע לב:
שוטרים סמויים מתנפלים על אנשים תמימים וקורעים אותם באלימות ברוטלית. ממש מפחיד.

אני חייבת לשתף;
כל פעם שמגיעים סרטונים כאלו אני אומרת לעצמי שלא ראיתי מה היה קודם, ומה אני יודעת, אבל היום זה היה פה קל"ב, יותר מידי עדויות, סרטונים, שפשוט פורעי חוק תוקפים אזרחים תמימים בחסות "מצב החירום".

- קופאית בסופר שהורידה מסכה, שתתה מהבקבוק, והחזירה את המסכה ו... הופ! שוטר מתנפל עליה
- ילד שיורד עם שקית אשפה, משליך אותה, וחוטף אלימות מפחידה (למען הסר ספק רחוב צדדי ולא עמוס, מה הסיכוי שהוא יפגוש מישהו כשהו שופך את הזבל, למעט שוטרים שערבו שם, משחרים לטרף?!)

אין לי מילים
פשוט אין לי מילים.

אני 23.5 שעות ביום סגורה בבית עם הבנות
חצי שעה ביום יוצאת להליכה כי ממש חייבת את זה לנשמה.
מותר לעשות כושר בלי מסכה, אני יודעת
אבל היום פחדתי
הסתובבתי עם מסיכה, האויר בקושי נכנס לריאות הפחד שולט
כל רכב שמאט עוצר את הנשימה

מה נסגר?!
האם אכיפת מסיכה מצדיקה שימוש בשוטרים סמויים? ברכבים לא מזוהים?

זה כל כך מתסכל. אין לי מילים...

 

[קפה שחור]

זה כל כך מתסכל. אין לי מילים...

לא כדי לא לנחם אותך בכוונה או משהו
זאת רק התחלה.

זה יפסיק רק כשנרצה שזה יפסיק
ויודעים למה זה לא מפסיק?
נכון, כי אנחנו רוצים שזה ימשך
למה אנחנו רוצים שזה ימשך?
כי אנחנו לא עושים כלום כדי להפסיק
והכוח רק אצלנו, אז תעצרו
ותפסיקו

 

[ברלינית]

בת העמק.. הסיכוי שלך להדבק לנוכח אורח החיים שתיארת אפסי. הסיכון היחידי הוא ממגע פיזי חם והדוק עם הילדים . אם את מחליטה לא לחבק אותם זה לא בגלל "שאוסרים עליך לחבק אותם " אלא כי החלטת שאת לא לוקחת את הסיכון הבריאותי הזה על עצמך .. ( וכל אחד שיחליט באמת מה שמתאים לו בהתאם לפרופיל הסיכון שלו ולפרשנות שלו של הנתונים )
אני לא מחבקת את אמא שלי בגלל הסיבה הזו ..ודרך אגב בשנים האחרונות עם התבגרותה .. גם כשאנחנו או הילדים מצוננים או חולים - נמנענו מטקס הנשיקות והחיבוקים ..
כל שאר ההגבלות עבורנו ממש מיותרות .. בקרוב , למרות הסגר נסע (בהתגנבות יחידים ) לבקר אותה ..נשב בחצר .. נשתה ונאכל איש איש מצלחתו ...
היא כבר כמעט התחרפנה מהבדידות ..

 

[בת העמק]

וכל אחד שיחליט באמת מה שמתאים לו בהתאם לפרופיל הסיכון שלו ולפרשנות שלו של הנתונים

לו כולנו היינו עם שכל ישר, הייתי מסכימה לזה ונלחמת על זה.
המצב הוא ש-20% חסרי בינה מייצרים את הסיטואציה ההזויה הזאת לכולנו. כשאת אומרת שכל אחד ישקול בהתאם לרמת הסיכון שלו, כדאי להוסיף שהיות ומדובר במגפה - רצוי גם לשקול את רמת הסיכון של מי שמסביבו (משפחה, קולגות, חברים).
אם יש משהו במגפה הזאת שיכל להיות לטובה לדעתי, זה חזרה לסולידריות ואכפתיות איש לרעהו. פחחח...

 

[בת העמק]

אני 23.5 שעות ביום סגורה בבית עם הבנות

חשבתי עלייך כשקראתי את הכתבה (הרדודה כרגיל) על פעילות שמגבירה דיכאון וחשבתי לעצמי על 4 הנושאים ואיך אני עצמי מולם.
1. אתם מסתגרים ומבודדים עצמכם מהעולם - כן, אבל לא לגמרי ולמזלי יש בן זוג לחלוק את היומיום ויש ילדים שמבקרים וחברים בטלפון.
2. אתם נותנים דרור למחשבות השליליות - תלוי איזה. אני לא אדם של חרדות אבל כן מחפשת בעיות קדימה כדי לפתור/להקל מעכשיו (אני חכמה, לא פיקחית).
3. אתם בוחרים באמצעים הלא נכונים לשיפור ההרגשה (סמים, תרופות ואלכוהול) - לא משתמשת אבל לפעמים מפנטזת. בירה בארוחה נחשב?
4. אתם לא עוסקים בפעילות גופנית - בכתבה מדובר על 15 דקות ביום. הולכת בלילה עם בעלי והחתול וזה אכן משפר את ההרגשה.