• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

האם אני יותר מדי רציונאלי?

  • פותח הנושא פותח הנושא סול
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

סול

משתמש רגיל
הצטרף ב
12/5/17
הודעות
881
דירוג
1,461
אני סול ואני האדם הכי רציונאלי שאני מכיר.
זה מצחיק כי בדרך כלל אומרים על אנשים שעוסקים באמנות שהם בדיוק ההפך מזה
אבל אצלי זה לא כך. אני רציונאלי מאד, וכשאני אומר מאד, אני מתכוון מאד:

1. כל הגרביים שלי בצבע שחור מאותו הדגם כדי שלא אבזבז זמן על מיון זוגות גרביים. כולן בסלסלה אחת מחכות שאלבש אותן.
2. לרוב אם תשאלו אנשים ממה הם הכי מפחדים הם יגידו ג'וקים או עכברים. הדבר שהכי מפחיד אותי הוא כספית. כספית מקיפה את חיי האדם המודרני ומאד מסוכנת. אני מרגיש אי נוחות כשאני בחדר מלא מנורות פלורסנט, מחשש שאחת מהם תתנפץ במקרה. אני די בטוח שכספית, למרות שהיא יותר מסוכנת מעכברים או ג'וקים, לא תשובה נפוצה של אנשים ל"מה מפחיד אותך?".
3. אני אתאיסט מוחלט. שלא כמו אתאיסטים חובבנים שאינם מאמינים בקונספטים מומצאים כמו אלוהים, אני אינני מאמין ב*כל* הקונספטים המומצאים, שאנשים שמגדירים את עצמם אתאיסטים משום מה לוקחים אותם כמובן מאליו: יהדות, מדינת ישראל, מדינת פלסטין (מומצאות באותה מידה, כמו כל המדינות האחרון בעולם), כסף, מוסר, גברים ונשים, טוב ורע. כל הדברים האלה הם במקרה הטוב כלי להעברת רעיונות בין הומוסאפיאנסים (ובמקרה הרע והנפוץ, כלי להגבלת מוחות וצרות מחשבתית). בשבילי הם כלים במשחק. כשאני בשדה תעופה אני משתמש בדרכון הישראלי ו"מעמיד פנים" שזאת הזהות שלי, כדי שאוכל להגיע לאן שאני צריך. אם אחטף, הדרכון הזר שלי אולי יוכל לשמש להחזרתי. עם זאת, העובדה שהחברה מזהה אותי כגבר יהודי צעיר עלולה להיות בעוכרי. כך או כך, אני לא אף אחד מהם. אלו הגדרות מומצאות לחלוטין. אני הומוסאפיאנס ממין זכר ותו לא.
4. אני שואף להאמין בכמה שפחות דברים (להאמין זה לחשוב שמשהו נכון מבלי להסיק אותו בעצמך אלא לקבל אותו מבחוץ). אני דוגל בפועל בשם "לסבור". אני "סובר" ("מאמין" בהסתברות גבוהה) בכל מיני דברים. אני לא מאמין בכסף עצמו. אני "סובר" שמחר המוכר בשוכר יאמין בכסף, ויתן לי תמורתו עגבניות אמיתיות. אני מבין את המשחק מתוקף ההבנה של מאחורי הקלעים של האמונה. הדבר היחיד שקיים פה הוא השטיון של בני האדם. אין לכסף כל משמעות אם אתקע איתו על אי בודד. הכסף לא שווה כלום. הוא שווה רק כשבני אדם מאמינים בו.
5. למרות זאת, בעידן המודרני, במיוחד בעידן הבינה ההמלאכותית, אי אפשר להסיק את כל הדברים בעולם בעצמך ולשרוד בצורה אופטימלית. אני "נאלץ" לשים את מבטחי במחקרים, בניתוח אנליטי של בינה מלאכותית ועוד כדי להסיק דברים על העולם, אבל שומר על מוחי חד ונשמר מלקבל כל אמונה סתם כך.
6. שמתי לב שבמשחקי קופסא, או אפילו שעשועונים שאני רואה, אנשים כמעט אף פעם לא פועלים באופן רציונאלי. עם זאת, במשחקים חברתיים זה כנראה המעשה הרציונאלי לעשות. (למשל בתכנית "המרדף" יש כדאיות ללכת על הסכום הגבוה רק אם אתה הרביעי ברשימה. אם אתה הראשון, כדאי ללכת על הסכום הנמוך ולאלץ את הבאים אחריך למלא את הקופה וליטול את הסיכון עבורך. זה לא המעשה החברי ביותר, אבל זה המעשה הרציונאלי במשחק על כסף עם אנשים שאינך מכיר). עם זאת, במדינה קטנה ורכלנית כל כך שסכומי השעשועונים כל כך מזעריים ביחס לקמפיינים שמקבלים אלו שמצטיירים טוב, עדיף לא להיות "הרציונאלי" גם במחיר של אבדן ניצחון. כך שאם הייתי המתמודד הראשון במרדף לא בטוח שהייתי הולך על הסכום הנמוך אלא על הבינוני כדי להמנע מסנקציות חברתיות כלשהן.
במשחקי קופסא כמו סושי go, בו למען האמת שיחקתי פעם בודדה, הגעתי למקום השני (שזה, תלוי איך מסתכלים על זה, אבל בעיני זה הפסד). הסיבה היא שניתחתי מה האפשרות הכי משתלמת להתקדם במשחק ובאופן טבעי הלכתי איתה לאורך הדרך. אלו שלקחו סיכונים גדולים יותר ופחות רציונאלים (שישתלמו בסבירות נמוכה) אכן נשארו רובם מאחורי, למעט אחד אמיץ שגם "שיחק לו המזל", עקף אותי וניצח. למדתי מהמשחק הזה שבמערכת ההיסקים של סושי go, אם אתה רוצה להגיע למקום הראשון, כדאי להמר באופן בלתי רציונאלי. זה גם בחיים ככה. אני משקיע את הכסף שלי במדדים פאסיביים בידיעה שאני לא אתעשר מזה בצורה מטורפת, ולא אגיע "למקום הראשון", אבל שתמיד יהיה לי מספיק. אבל במשחק כמו סושי go, אם המטרה שלי היא להגיע למקום הראשון, עלי להמר בצורה פחות רציונאלית של הכל או כלום, בתקווה שעם חדות המשחק וקצת מזל אגיע למקום הראשון. לכן אם אשתתף בשעשעון בו רק המקום הראשון זוכה בכסף, אצטרך לפעול משלב מסויים כך.
אבל זה לא כל כך פשוט לשנות את הלך הרוח שלך לפתע כך במערכת היסקים חדשה. זה כמו לספור לא בשיטה הדצימטרית או לפעול בגיאומטריה לא אאוקליאידית. זאת סביבה חדשה, יקום אחר שהונדס כדי לשים אנשים במצבי קיצון כאלו או אחרים. כנראה שמה שיעזור לי נפשית להתמודד בשעשעון כזה היא לזכור שאני לא באמת מאמין בכלום. שהכל הוא רק משחק.
 
נערך לאחרונה ב:
האמת שהרעיון עם הגרביים ממש גאוני. הייתי עושה דבר כזה לו זה לא היה דורש ממני להיפטר מהגרביים שכבר יש לי. מרגיש כמו בזבוז.
באשר לשאר הדברים שכתבת, אני חושב שיש מקום לבחון את ההשקפה שעדיף "לנצח" או "להגיע למקום הראשון". גם מנקודת מבט רציונלית, מה הטעם לנצח במשחק חברתי - וודאי כזה שאינו נושא פרסים? אני מניח שרוב האנשים היו מעידים שהם משחקים משחקי קופסא לשם ההנאה והחברה, לא למען הניצחון...
במאמר מוסגר, אני לא חושב שלקחת סיכון זה לא רציונלי. למשל, ישנה הדוגמה הידועה של הכפלת ההימור ברולטה ברצף.
בעצם, אני לא בטוח מה הייתה השאלה שלך ואיזה תגובות אתה מצפה לקבל, אולי כדאי לדייק קצת?
 
מאוד מתחבר למה שכתבת אם כמה השגות:
2. רוב האנשים לא מפחדים מג'וקים, הם סביר להניח נבהלים ונגעלים מהם, למרות שהם יגדירו את זה כפחד. אני לא מוצא ערך לפחד מכספית ובטח לא מפלורוסנט כי אין לי שום ידע סטטיסטי למספר בני אדם שנפגעו ממנו. אני יכול להניח שגם יותר אנשים מתו מהתקף לב מבהלה מג'וק או נפגעו פיזית מזה שניסו להתחמק מאחד, מאשר התפוצצות פלורוסנטים, מההבנה הפשוטה שיש הרבה יותר ג'וקים מפלורסנטים בעולם. אני מנחש שחלק מזה גם נובע מזה שכשהייתי קטן היינו פורצים לבתים נטושים וגונבים פלורוסטים ומפוצצים אותם בשדה נטוש. אני כן זוכר בילדותי פחד ממדחומים עם כספית שאולי ישברו לי בפה, לא הייתי קונה אחד כזה בימינו.
3. אתאיזם נשמע לי כמאמץ מנטלי מיותר, אגנוסטיות נשמעת לי הרבה יותר רציונאלית.
4. אני מאמין בזה שאנשים מאמינים, בהרבה דברים, זה מהות הקיום האנושי וההבדל העיקרי בין אדם לחיה, כך שכל עוד אני חי בסביבה של בני אדם אני חייב להתייחס לכך במורכבות האלגוריתמית של משחק החיים.
5. ניתן להסיק הרבה תובנות אם מוכנים לחקור אותם כבר ברמה הפילוסופית ולא להתחיל רק ברמה המחקרית. אני כן חושב שתובנות גבוליות, כלומר, כאלה שמאוד גבוליות בין הנכון ללא נכון, אינם תובנות אמיתיות. בינה מלאכותית היא הפשטה נחה לחוכמת ההמונים, נכון להיום, יכול להיות שתהיה משהו שונה בהמשך.
6. כל העולם הוא משחק קופסא אם חוקיות אלגוריתמית מאוד מורכבת, רק שהמטרה לדעתי כמו בכל משחק היא להינות ולא לנצח, ברור שלנצח הוא חלק מההנאה, טבוע באלגוריתם של בני האדם, אבל יותר חשוב עם מי בוחרים לשחק.
 
נערך לאחרונה ב:
אני סול ואני האדם הכי רציונאלי שאני מכיר.
זה מצחיק כי בדרך כלל אומרים על אנשים שעוסקים באמנות שהם בדיוק ההפך מזה
אבל אצלי זה לא כך. אני רציונאלי מאד, וכשאני אומר מאד, אני מתכוון מאד:

1. כל הגרביים שלי בצבע שחור מאותו הדגם כדי שלא אבזבז זמן על מיון זוגות גרביים. כולן בסלסלה אחת מחכות שאלבש אותן.
2. לרוב אם תשאלו אנשים ממה הם הכי מפחדים הם יגידו ג'וקים או עכברים. הדבר שהכי מפחיד אותי הוא כספית. כספית מקיפה את חיי האדם המודרני ומאד מסוכנת. אני מרגיש אי נוחות כשאני בחדר מלא מנורות פלורסנט, מחשש שאחת מהם תתנפץ במקרה. אני די בטוח שכספית, למרות שהיא יותר מסוכנת מעכברים או ג'וקים, לא תשובה נפוצה של אנשים ל"מה מפחיד אותך?".
3. אני אתאיסט מוחלט. שלא כמו אתאיסטים חובבנים שאינם מאמינים בקונספטים מומצאים כמו אלוהים, אני אינני מאמין ב*כל* הקונספטים המומצאים, שאנשים שמגדירים את עצמם אתאיסטים משום מה לוקחים אותם כמובן מאליו: יהדות, מדינת ישראל, מדינת פלסטין (מומצאות באותה מידה, כמו כל המדינות האחרון בעולם), כסף, מוסר, גברים ונשים, טוב ורע. כל הדברים האלה הם במקרה הטוב כלי להעברת רעיונות בין הומוסאפיאנסים (ובמקרה הרע והנפוץ, כלי להגבלת מוחות וצרות מחשבתית). בשבילי הם כלים במשחק. כשאני בשדה תעופה אני משתמש בדרכון הישראלי ו"מעמיד פנים" שזאת הזהות שלי, כדי שאוכל להגיע לאן שאני צריך. אם אחטף, הדרכון הזר שלי אולי יוכל לשמש להחזרתי. עם זאת, העובדה שהחברה מזהה אותי כגבר יהודי צעיר עלולה להיות בעוכרי. כך או כך, אני לא אף אחד מהם. אלו הגדרות מומצאות לחלוטין. אני הומוסאפיאנס ממין זכר ותו לא.
4. אני שואף להאמין בכמה שפחות דברים (להאמין זה לחשוב שמשהו נכון מבלי להסיק אותו בעצמך אלא לקבל אותו מבחוץ). אני דוגל בפועל בשם "לסבור". אני "סובר" ("מאמין" בהסתברות גבוהה) בכל מיני דברים. אני לא מאמין בכסף עצמו. אני "סובר" שמחר המוכר בשוכר יאמין בכסף, ויתן לי תמורתו עגבניות אמיתיות. אני מבין את המשחק מתוקף ההבנה של מאחורי הקלעים של האמונה. הדבר היחיד שקיים פה הוא השטיון של בני האדם. אין לכסף כל משמעות אם אתקע איתו על אי בודד. הכסף לא שווה כלום. הוא שווה רק כשבני אדם מאמינים בו.
5. למרות זאת, בעידן המודרני, במיוחד בעידן הבינה ההמלאכותית, אי אפשר להסיק את כל הדברים בעולם בעצמך ולשרוד בצורה אופטימלית. אני "נאלץ" לשים את מבטחי במחקרים, בניתוח אנליטי של בינה מלאכותית ועוד כדי להסיק דברים על העולם, אבל שומר על מוחי חד ונשמר מלקבל כל אמונה סתם כך.
6. שמתי לב שבמשחקי קופסא, או אפילו שעשועונים שאני רואה, אנשים כמעט אף פעם לא פועלים באופן רציונאלי. עם זאת, במשחקים חברתיים זה כנראה המעשה הרציונאלי לעשות. (למשל בתכנית "המרדף" יש כדאיות ללכת על הסכום הגבוה רק אם אתה הרביעי ברשימה. אם אתה הראשון, כדאי ללכת על הסכום הנמוך ולאלץ את הבאים אחריך למלא את הקופה וליטול את הסיכון עבורך. זה לא המעשה החברי ביותר, אבל זה המעשה הרציונאלי במשחק על כסף עם אנשים שאינך מכיר). עם זאת, במדינה קטנה ורכלנית כל כך שסכומי השעשועונים כל כך מזעריים ביחס לקמפיינים שמקבלים אלו שמצטיירים טוב, עדיף לא להיות "הרציונאלי" גם במחיר של אבדן ניצחון. כך שאם הייתי המתמודד הראשון במרדף לא בטוח שהייתי הולך על הסכום הנמוך אלא על הבינוני כדי להמנע מסנקציות חברתיות כלשהן.
במשחקי קופסא כמו סושי go, בו למען האמת שיחקתי פעם בודדה, הגעתי למקום השני (שזה, תלוי איך מסתכלים על זה, אבל בעיני זה הפסד). הסיבה היא שניתחתי מה האפשרות הכי משתלמת להתקדם במשחק ובאופן טבעי הלכתי איתה לאורך הדרך. אלו שלקחו סיכונים גדולים יותר ופחות רציונאלים (שישתלמו בסבירות נמוכה) אכן נשארו רובם מאחורי, למעט אחד אמיץ שגם "שיחק לו המזל", עקף אותי וניצח. למדתי מהמשחק הזה שבמערכת ההיסקים של סושי go, אם אתה רוצה להגיע למקום הראשון, כדאי להמר באופן בלתי רציונאלי. זה גם בחיים ככה. אני משקיע את הכסף שלי במדדים פאסיביים בידיעה שאני לא אתעשר מזה בצורה מטורפת, ולא אגיע "למקום הראשון", אבל שתמיד יהיה לי מספיק. אבל במשחק כמו סושי go, אם המטרה שלי היא להגיע למקום הראשון, עלי להמר בצורה פחות רציונאלית של הכל או כלום, בתקווה שעם חדות המשחק וקצת מזל אגיע למקום הראשון. לכן אם אשתתף בשעשעון בו רק המקום הראשון זוכה בכסף, אצטרך לפעול משלב מסויים כך.
אבל זה לא כל כך פשוט לשנות את הלך הרוח שלך לפתע כך במערכת היסקים חדשה. זה כמו לספור לא בשיטה הדצימטרית או לפעול בגיאומטריה לא אאוקליאידית. זאת סביבה חדשה, יקום אחר שהונדס כדי לשים אנשים במצבי קיצון כאלו או אחרים. כנראה שמה שיעזור לי נפשית להתמודד בשעשעון כזה היא לזכור שאני לא באמת מאמין בכלום. שהכל הוא רק משחק.
לסיכומו של פוסט ארוך ומייגע, באיזה מניה אתה ממליץ להשקיע???
 
האמת שהרעיון עם הגרביים ממש גאוני. הייתי עושה דבר כזה לו זה לא היה דורש ממני להיפטר מהגרביים שכבר יש לי. מרגיש כמו בזבוז.
באשר לשאר הדברים שכתבת, אני חושב שיש מקום לבחון את ההשקפה שעדיף "לנצח" או "להגיע למקום הראשון". גם מנקודת מבט רציונלית, מה הטעם לנצח במשחק חברתי - וודאי כזה שאינו נושא פרסים? אני מניח שרוב האנשים היו מעידים שהם משחקים משחקי קופסא לשם ההנאה והחברה, לא למען הניצחון...
במאמר מוסגר, אני לא חושב שלקחת סיכון זה לא רציונלי. למשל, ישנה הדוגמה הידועה של הכפלת ההימור ברולטה ברצף.
בעצם, אני לא בטוח מה הייתה השאלה שלך ואיזה תגובות אתה מצפה לקבל, אולי כדאי לדייק קצת?
רק הערה. הכפלת ההימור ברולטה, מה שנקרא מרטינגייל, זה הכי לא רציונלי שיש.
הסתברותית, אתה תמיד תפסיד כי כמות הכסף שלך מוגבלת ותמיד יגיע המיקרה של רצף הפסדים שיהיה גדול יותר מהכסף שיש לך, כך שרציונלי זה בטח לא.

לפותש, כל מה שאמרת הגיוני מאד (חוץ מהפחד מכספית שקצת לא הבנתי מאיפה הוא בא), אבל יש לי הרגשה שיש לך אוטיזם קל. אני כותב את זה כאחד שאובחן על ידי המשפחה שלו בעזרת שאלונים אינטרנטיים כאוטיסט (אני גם די בטוח שזה נכון לפי ההיכרות שלי עם עצמי)., כשקראתי קצת, הייתי בהלם מכמה שזה קולע לגבי, לא שזה שינה משהו, כי אני זה אני ולמדתי לחיות עם עצמי, אבל כל מה שהיה נראה לי הגיוני מאד ולא הבנתי איך הסביבה לא מצליחה לראות את אותו הגיון, זה הסביר לי את זה.
נסה לעשות כמה שאלונים ויש סיכוי סביר שתופתע.
 
הגרביים שלי בצבע שחור מאותו הדגם כדי שלא אבזבז זמן על מיון זוגות גרביים. כולן בסלסלה אחת מחכות שאלבש אותן.
בקטע הזה אני יותר רציונלי ממך. אני לא מחפש דווקא גרביים שחורות אלא בדרך כלל מקבל ביום הולדת מה שנותנים לי ואם לא נותנים לי אקנה את הדגם הראשון שאתקל בו (כי גם בחנות אני לא מממיין לגרביים טובות /לא טובות) ואז בבית אני מזווג גרביים בלי להתחשב בצבע שלהם. אתה עדיין שבוי באמונה שחייבים ללבוש גרביים באותו צבע. יש לך לאן להתקדם
דווקא עם הקטע של אלוהים הייתי נזהר מלהכריז על עצמי כשיא הרציונליות בשל היותי אתאיסט. זו סתם רוח הזמן
 
נחמד לשמוע.. באמת.
אך מה בדיוק מטרת הפוסט?

אני שואף להאמין בכמה שפחות דברים
אמונה (לא במובנה הדתי), היא הכוח החשוב ביותר לאדם. היא מה שעושה את האדם, לאדם, ולא לעוד בעל חיים.
בלי האמונה, תגיע לסף שיגעון.

רציונליות חשובה לא פחות. היא מה שעושה את חיי האדם להגיוניים, ולא פרץ של אקראיות.
אך לענ״ד שימוש יתר ברציונליות מרוקן את החיים מתוכן. עושה אותם אפורים.
נכון, הרבה מושגים בחיים הם פרי דמיוננו, אך אין זה הופך אותם ללא אמיתיים.
פעמים שיצירתו של האדם אמיתית יותר מכל דבר ממשי אחר.
 
@סול הערת אותי להמון מחשבות
בינתיים, עד שאארגן אותן לפוסט מסודר, סיפור קצר
בפונדק דרכים בהודו נקלעו 20 מטיילים מרחבי העולם לארוחת ערב. כל אחד סיפר על עצמו בתורו. זה פלמי, זה אוזבקי, השלישי אמריקאי והרביעי יפני.
לאחר שכולם הציגו עצמם ביקשו מהאחרון לספר מהיכן הגיע, והלה השיב כי הוא לא מבין את ההגדרות האלו של ברזילאי או הונגרי, הוא בן אדם והמקסימום שהוא יכול לומר על עצמו זה שהוא קוסמופוליט.
כל החבורה צחקה ואמרה ''למה אתה עושה את זה כל כך מסובך, תגיד: אני יהודי"
 
רק הערה. הכפלת ההימור ברולטה, מה שנקרא מרטינגייל, זה הכי לא רציונלי שיש.
הסתברותית, אתה תמיד תפסיד כי כמות הכסף שלך מוגבלת ותמיד יגיע המיקרה של רצף הפסדים שיהיה גדול יותר מהכסף שיש לך, כך שרציונלי זה בטח לא.

לפותש, כל מה שאמרת הגיוני מאד (חוץ מהפחד מכספית שקצת לא הבנתי מאיפה הוא בא), אבל יש לי הרגשה שיש לך אוטיזם קל. אני כותב את זה כאחד שאובחן על ידי המשפחה שלו בעזרת שאלונים אינטרנטיים כאוטיסט (אני גם די בטוח שזה נכון לפי ההיכרות שלי עם עצמי)., כשקראתי קצת, הייתי בהלם מכמה שזה קולע לגבי, לא שזה שינה משהו, כי אני זה אני ולמדתי לחיות עם עצמי, אבל כל מה שהיה נראה לי הגיוני מאד ולא הבנתי איך הסביבה לא מצליחה לראות את אותו הגיון, זה הסביר לי את זה.
נסה לעשות כמה שאלונים ויש סיכוי סביר שתופתע.
אשמח לשאלון אינטרטי מהיימן בעינייך. אכן אינני מאובחן, אבל אני בדור שלא אבחנו. נולדתי בלידת מלקחיים ואני סבור שהיו לכך השלכות. כמי שהוא מאד מוזיקלי זה גם יוצר הגיון.

לגבי הפחד מכספית, כנראה שפחד בבסיסו אף פעם לא רציונאלי, אבל זאת היתה דוגמה למוזרות היחסית שלי, שגם הפחד הלא רציונאלי שלי הוא מבוסס מדע ורציונאלי יחסית לפחדים נפוצים.
 
בנוגע לאתאיזם המוחלט, אני מאלו ששואפים לבוננות - ראיית הדברים כפי שהם.
בקצרה זה אומר הגדרת המילה אמונה באופן ישיר - מידע שאינו נובע מהסקה עצמאית, אלא ממיקור חוץ. זה מה שזה.
אמונה היא הכח החזק ביותר בעולם ולכן יש לשלוט בו לפני שישלוט בנו (יש לציין שאנחנו ספציפית במדינה מורכבת מלאת אמונות סותרות ולכן זה חשוב פי כמה, כפי שזה היה לשפינוזה)

כדי להתפכח מאמונות אי אפשר סתם להחליט את זה. זאת לא עוד הגדרה עצמית (אתאיסט) אלא שחרור מהאחזות בהגדרות.
אתר הסולידית היה דרך עבורי להבין את משחק האמונות בבית המקדש המודרני. כל מניה היא אמונה של בני אדם ברעיון כלשהו ובערך שלו. אני,כפי שהבנתם, אינני מאמין בשום רעיון או ביכולת שלי לעמוד את ערכו ולכן לשאלה
לסיכומו של פוסט ארוך ומייגע, באיזה מניה אתה ממליץ להשקיע???
אני נאלץ לענות שאני משקיע במדדים הפאסיביים כי זאת בעיני הדרך להשקיע באמונה הכוללת של בני האדם (הכח החזק ביותר) ולא להאמין ברעיון ספציפי.

עוד מקורות שגיבשו אצלי את התפיסה הזאת היא הספר קיצור תולדות האנושות שלמרות פשטנותו מספק סקירה ידידודית של התפתחות האמונןת בעולם, ו"תקשורת מקרבת" שאותה אני אוהב לכנות "האתאיזם של התקשורת". לצד התיאוריה של התקשורת המקרבת (שלכולנו אותם צרכים ושפה שתחתור להתקרבות אליהם תטיב לכולנו) זאת שפה מכנית שמכריחה אותנו לצאת מגבולות השפה שלנו ולנקות אותה משיפוטיות (שיפוטיות- אמונה בטוב ורע ובכך שאנו אלו שיודעים להבחין בינהם).
כך לדוגמה כשנאמר על מישהו שהוא קמצן נאמרים במילה אחת שני דברים - שהוא לא מוציא הרבה כסף (תיאור ישיר) ו"שאני לא אוהב את זה" (שיפוט שזה שלילי). תקשורת מקרבת מנקה אותנו מעיוורון השיפוטיות ומרגילה אותנו להגדיר דברים כפי שהם.

עוד דברים שאני יכול לכתוב עליהם זה כיצד בוננות תורמת ליצירה (מפתיע עד ראית דברים כפי שהם, בלי "הדמיון המובנה של השיפוטיות" משחררת את הדמיון הפרוע והאמיתי שלנו. כמה ספרים ושירים ומחזות כתבתי בזכות ניתוב כח הדמיון שלי למטרות אלו.

ורק אציין לסיכום שאני אסיר תודה לכל אלו שציינתי אבל אני גם אחד המבקרים הגדולים של קיצור תולדות האנושות, הסולידית ושל תקשורת המקרבת שעברה גלגולים עם הזמן מאז שההוגה שלה נפטר, אבל אני יחסית די טהרני לגביה. בקיצור, אל תאמינו לי, חשבו בעצמכם.
 
אתה לא רציונלי ולא במקרה (לפחות לפי ההגדרה הכלכלית). שום דבר ממה שאמרת לא מעיד על רציונליות עודפת. דוגמאות:
1. גרביים שחורות - משווה ומעלה. אתה מבזבז זמן על חיפוש גרביים שחורות בחנות. אני פשוט קונה את הראשונות שאני רואה, וכשאני מסדרת אותן אינני מתייחסת לצבע.
2. פחד תמידי איננו רציונלי
3. אתה משקיע יותר מדי מחשבה על קונספטים מופשטים. אתה למעשה משקיע כל כך הרבה זמן, עד כדי כך שאתה מבזבז יותר זמן מאשר אלו שפשוט מאמינים בקונספטים האלו.

שאלה לקינוח - מה אתה מנסה למקסם בחשיבתך הרציונלית?
 
אני גם רציונלי, אבל החיים שלי לא סובבים סביב זה, אני גם יודע באופן רציונלי שאין שום יישות רוחנית/חיצונית אבל אני לא מגדיר עצמי אגנוסטי או אתאיסט, כמו שאף אחד לא יגדיר עצמו כ"לא מאמין שהירח עשוי גבינה", אתה לא מגדיר עצמך מול משהו שאינו קיים.
להבדיל מפותח השרשור, אני באופן רציונלי על מלא, מגדיר עצמי יהודי וישראלי, כיוון שהאבולוציה יצרה את ההומוספיאנס עם צורך בסיסי כמעט פיסיולוגי, להיות שייך לקבוצה/קהילה. תמיד יש לך את קבוצת הייחוס מול קבוצות אחרות, זה טבוע בנו.
אפילו ההומניסטים הקיצוניים ביותר שטוענים שאנחנו כולנו בני אדם, קבוצה אחת, אין גבולות, אין דתות, בעצם משייכים עצמם לקבוצת ה"הומניסטים הקיצוניים", כקבוצת הייחוס נגד "הפאשיסטים" (כל אחד אחר שלא חושב כמוהם).

זה מזכיר לי סיפור, מזכ"ל האו"ם הקים ועדה שתמליץ איך לקרב בין כל מדינות העולם, הם הציגו את ההמלצה, ספורט מקרב בין בני האדם ולכן נקים קבוצת כדורגל שתורכב מנציגי כל מדינות העולם.
כולם מחאו כפיים בהתרגשות ואז מישהו שאל את יושב ראש הוועדה, אבל מול מי נשחק?
התשובה: מול ישראל כמובן.
 
לאור זאת שאתה פועל ברציונאליות ומאמץ אותה באופן מקיף בחייך, ולצד זה גם ספקן באשר לערכים, נשאלת השאלה, האם רציונאליות היא ערך לדעתך?
 
לדעתי אתה לא מספיק רציונלי.
אתה מתעסק יותר מדי בדברים שוליים יחסית.

למשל חוסר בקהילה וחברות הרבה יותר מסוכן מחשיפה נורמלית לכספית (דרך אגב עופרת במים ואוזון ועשן באוויר יותר מסוכנים כיום מכספית).

נראה גם שאתה מאוד עסוק בלהגדיר שלדברים אין הגדרות וליצור זהות שאין לה זהות. חוץ מזה שלוגית יש כאן בעיה זה מאמץ נפשי לא יעיל. אבל אני יכול להבין מה הסיפוק העצמי בלהרגיש יותר צודק מכולם.
 
אתה לא רציונלי ולא במקרה (לפחות לפי ההגדרה הכלכלית). שום דבר ממה שאמרת לא מעיד על רציונליות עודפת. דוגמאות:
1. גרביים שחורות - משווה ומעלה. אתה מבזבז זמן על חיפוש גרביים שחורות בחנות. אני פשוט קונה את הראשונות שאני רואה, וכשאני מסדרת אותן אינני מתייחסת לצבע.
2. פחד תמידי איננו רציונלי
3. אתה משקיע יותר מדי מחשבה על קונספטים מופשטים. אתה למעשה משקיע כל כך הרבה זמן, עד כדי כך שאתה מבזבז יותר זמן מאשר אלו שפשוט מאמינים בקונספטים האלו.

שאלה לקינוח - מה אתה מנסה למקסם בחשיבתך הרציונלית?

1. אני אמן ונמשך לסימטריה, טעם ונראות. מכבד את הדרך שלך אבל זה פשוט לא משהו שאני אעשה. אני לא משקיע זמן רב בקניית גרביים אלא קונה במרוכז הרבה פעם בשנה.
2. סורי, הקדמתי אותך, כתבתי למעלה ששום פחד איננו רציונאלי, גם לא שלי, אבל שפרסמתי את זה כאנקדוטה משעשעת להרות כמה גם הפחד החא רציונאלי שלי רציונאלי.
3. אני משקיע הרבה זמן במחשבות באופן כללי. מה בדיוק אני אמור לעשות בניצול הזמן במקום לחשוב? יש לי זמן לחשוב כי אני בחופש כלכלי ואינני רוצה ילדים.
אני לא חושב שזאת פוקנציה של בזבוז זמן אלו שמאמינים בקונספטים מומצאים רותמים את הכח החזק ביותר בעולם (האמונה שלהם) לחברה ובעלי אינטסים שלא בהכרח אכפת להם מהם. זה חבל ומסוכן ויקר, וקשה וגורם לסבל.

תשובה לקינוח - עושר, שחרור הדמיון, ניצול מועיל של זמני.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
מה אם הדבר הרציונלי ביותר שאפשר לעשות הוא לחיות חיים מלאים בהחלטות ופעולות ״לא רציונליות״?
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
tomerca ההנפקות מגיעות מאוחר מדי ומשקיעי המדדים מפספסים את כל הצמיחה. מה דעתכם ? שוק ההון 12
light007 דיבידנדים גבוהים מדי? spyi שוק ההון 5
H פנסיה גדולה מדי - צרות של עשירים פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 6
M ניכוי גבוה מדי על דמי ביטוח לאומי/בריאות מיסים 5
א האם ההצעה שקיבלתי מחברת הפנסיה הגיונית? מרגיש לי טוב מדי שוק ההון 20
ח השוואת דמי ניהול פנסיה - האם אני או אתם משלמים יותר מדי? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 69
ביולוג ירושלמי קצבת פרישה (פנסיה) גבוהה מדי? יש דבר כזה? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 101
א הסולידי (יותר מדי) - עזרה בדרך יומני מסע אישיים 16
א משכנתא גדולה מדי? נדל"ן 2
F מה אחוז הריבית שבו משכנתא היא יקרה מדי וצריך לצמצם אותה? נדל"ן 8
Count Olaf דמי ועד בית גבוהים מדי לתמורה? נדל"ן 110
A לעולם לא מאוחר מדי יומני מסע אישיים 8
סול חם מדי אוף טופיק 46
I מדד הMSCI world לא מרוכז מדי במספר במניות ספציפיות? שוק ההון 10
א חיסכון כסף בצד מדי חודש שוק ההון 12
milx האם יתכן מקרה שמקבלים יותר מדי כסף בניוד ק.השתלמות? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 2
ת אייפון SE בתור מתנה לאמא, הוא לא חלש מדי? מתאים למבוגרים? ואיפה כדאי לרכוש? אוף טופיק 8
שם משתמש בעייתי אנחנו משלמים יותר מדי על האינטרנט? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 7
ח מה לדעתכם עדיף כיום לצעיר בן 23 לסכומים של כמה עשרות אלפי שקלים ולטווח ארוך, לא למסחר מדי אקטיבי שוק ההון 16
maverick פנסיה - האם זה לא מסוכן מדי להשקיע במסלול מחקה מדד s&p500? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 79
א משכורות שירדו מהם מס גבוהה מדי מיסים 4
Summers חשיפה גדולה מדי של S&p500 לחברות הגדולות שוק ההון 13
R פסיכומטרי נמוך מדי -לא יודע מה לעשות , אשמח להצעתכם התפתחות אישית 73
D התפכחות מאוחרת מדי? יומני מסע אישיים 20
M יחידות בלאקרוק ישראלי יקרות מדי עבור IRA? שוק ההון 5
C פיזור רב מדי שוק ההון 3
hommie יותר מדי זמן פנוי. רוצה עוד כסף. אוף טופיק 24
M האם התיק/ההתנהלות שמרנית מדי? שוק ההון 17
Golan תדירות גבוהה מדי של איזון? שוק ההון 3
newbie ירידה חדה (מדי?) בקרן השתלמות צרכנות פיננסית 33
adamshalev סימולציית מונטה-קרלו (ולמה תיק סולידי מדי עלול להיות מסוכן) שוק ההון 100
Wonko האם השוק אי-רציונאלי? שוק ההון 15

נושאים דומים

Back
למעלה