אני מאמין שהשוק במיתון בדרך כלל יותר רציונלי ולכן אני מצפה שהיעילות בו עולה לעומת תקופות של שגשוג (ששם אי רציונליות עולה לטעמי). לכן, אני לא ממש מסכים בנקודה זו. הסיבה שלא מוצאים עבודה היא שהתעשייה של אותו מקצוע לא מסוגלת לקבל את כל הבוגרים אז היא בוחרת את הטובים ביותר שמתאימים לה. זה מאוד דומה לתהליך התייעלות רק בלי הפיטורין.להסתכל רק על שיעור האבטלה זה להתעלם מחלק מהותי מהעניין. כשחלקים מכוח העבודה נאלצים לעסוק במקצוע או בתפקידים שלא תואמים להכשרה או לוותק שלהם, החברה כולה משלמת על זה מחיר מבחינת תקבולים ובזבוז של עלות ההכשרות שלהם. זה גם מקשה עליהם לחזור חזרה לתפקידים הקודמים, קריירה זה לא משחק מחשב שאפשר להפסיק באמצע ולחזור לשחק מתי שרוצים. עבור בוגרים טריים זה ממש מגביל את היכולת למקסם את הקריירה שלהם. יש מקצועות שקשה להשיג בהם ניסיון גם בלי מיתון ועבורם זה ממש מכה קשה.
ברור שלאנשים הספציפיים זו מכה קשה, אבל אז זה מגביר תחרות בין עובדים ומעלה את היעילות מן הסתם. זה מאוד עדין לקבוע כמה חברה יכולה לצמוח ולהישאר יעילה כך שהתזרים שלה ישתפר בצורה בטוחה. יש חברות בשנת 2020 שבנו על ריבית 0 כנראה ל-20 שנה לפי כמות הגיוסים והתזרימים הלא ממש טובים ומה לעשות שזה לא ממשיך לנצח. אי אפשר לצפות ששוק העבודה תמיד ימצא עבודה לכולם ושאנשים יעבדו בחברה ויקבלו משכורת שהולכת ועולה לנצח למרות שהחברה לא מייצרת כסף.
אני מסכים שזה עניין חלקי של מזל, אבל ברור שזה די שולי לעומת הכישורים שאותו עובד מביא (אם נניח שלכל עובד ציון משוקלל והם צריכים לעבור "מבחן" כדי להתקבל אז עכשיו במקום 40 נניח הם יצטרכו לקבל 50 בגלל המיתון). המיתון בסך הכל מזיז קצת את רף הגיוס של חברות (ובעיקר חברות כושלות לטעמי). חברה עם רווח שעולה גם במיתון/עם מספיק מזומנים ותכנית עסקית טובה לטעמי תרצה לגייס יותר עובדים כדי לעשות יותר רווח בעתיד כך שזה תורם למשק בסופו של דבר ומתגמל חברות יציבות וטובות.