אחרי כמה שבועות של קריאה על אג"ח חשבתי שיהיה נחמד לסכם את מה שלמדתי בנושא. לסיכום יש שתי מטרות:
- אני מקווה שהוא יביא תועלת לחברי הפורום
- אני מקווה שהתגובות שאקבל יעזרו לי לחדד את ההבנה שלי בנושא אז תרגישו חופשי לקטול אותי על טעויות גדולות כקטנות.
בעיני מטרת האג"ח היא למתן את התנודתיות של התיק כדי להתאים אותו לסיבולת הסיכון של המשקיעים. בהתאמה לא נחפש מוצרים בעלי תשואה גבוהה במיוחד (בשביל זה יש לנו מניות) ונסתפק בתשואה צנועה.
כמה דוגמאות עם מספרים מצוצים מהאצבע שנועדו להדגים את האופן בו אג"ח ממתן נפילות.
- אם יש לכם תיק בשווי 1,000,000 שמורכב מ100% מניות שקרס ב30% שווי התיק ירד ל700,000 ש"ח.
- אם יש לכם תיק בשווי 1,000,000 שמורכב מ70% מניות ו30% אג"ח והפלח המנייתי קרס ב30% תרדו ל790,000 ש"ח בהנחה שהאג"ח נותר ללא שינוי.
- אם יש לכם תיק בשווי 1,000,000 שמורכב מ70% מניות ו30% אג"ח והחלק המנייתי צנח ב30% והאג"ח עלה ב3% כיוון שהמשקיעים עברו אליו בחיפוש נכסים בטוחים נסיים עם תיק בשווי של 799,000 ש"ח.
זה לא הבדל עצום אבל הוא עוזר להדגים איך אג"ח יכול לעזור לנו למתן את הקריסה. במקום שהתיק יפול ב30% הוא נפל ב21%. יכול להיות שההבדל הזה יספיק כדי לעזור לכם להמשיך להחזיק את תיק ההשקעות בזמן שהבורסה צונחת ולא להיכנע לפאניקה ולמכור.
שימו לב שיש מצבים בהם גם האג"ח וגם המניות יקרסו במקביל. זה יכול לקרות לדוגמה בעליית ריבית ממושכת שגורמת לירידה בשווי של כלל הנכסים כפי שקרה ב2022. זכרו שאין פיתרון קסם. אתם מרוויחים בהשקעות כיוון שאתם מוכנים לקחת סיכונים. בטווח הארוך זה משתלם. אם גם הפלח המנייתי וגם האג"חי נפלו במקביל תנשמו עמוק ותזכרו שגם זה יעבור.
יש כמה שאלות שצריך לחשוב עליהם בבואנו לבחור את המוצרים לפלח האג"חי:
- ממשלתי או קונצרני?
- רק ישראל או ישראל וחו"ל?
- מה טווח האג"ח שאנו רוצים?
- איזה סוגי אג"ח אנו רוצים?
- אחזקה ישירה או קרן?
ממשלתי או קונצרני?
באג"ח יש קשר בין הסיכון לתשואה. אג"ח קונצרני נחשב למסוכן יותר מאג"ח ממשלתי ובהתאמה התשואה עליו גבוהה יותר. כזכור המטרה של פלח האג"ח היא למתן תנודתיות ולהיות מוצר בטוח יחסית. לכן נוותר על אג"ח קונצרני. אם נרצה תשואה גבוהה יותר נוכל להגדיל את הפלח המנייתי על חשבון הפלח האג"חי כל עוד זה מתאים לסיבולת הסיכון וטווח ההשקעה שלנו. כפי שהסולידית כתבה אג"ח קונצרני הוא הרע בשני העולמות. תשואה נמוכה ממניות וסיכון גבוה מאג"ח ממשלתי.
לסיכום: רק אג"ח ממשלתי
רק ישראל או ישראל וחו"ל?
אג"ח מעניק לנו קופונים במטבע בו הוא נרכש. אחזקה של אג"ח של מדינה אחרת מכניס אותנו לסיכוני מט"ח. לכן נקנה רק אג"ח של ממשלת ישראל. אגב, מהסיבה הזו גם אחזקה של אג"ח גלבוע שצמוד לריבית הלייבור היא רעיון גרוע.
אם ההנחה שלכם היא שמדינת ישראל הולכת לאבדון או שהשווי הריאלי של השקל הולך לצנוח עדיף לקנות אג"ח של מקומות אחרים (האיחוד האירופאי / ארצות הברית).
אם אתם לא בטוחים אפשר לשלב ולקנות לדוגמה 40% ישראל, 40% אירופה, 20% ארצות הברית. השערת העתיד שלכם אמורה להשפיע על בחירת האג"ח שלנו.
לסיכום: אם אתם אופטימיים בנוגע לעתיד המדינה והשווי הריאלי של השקל לכו רק על אג"ח שקלי. פסימיים לכו על אג"ח זר. לא בטוחים שלבו בין אג"ח ישראלי לזר.
מה טווח האג"ח שאנו רוצים?
בשביל לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להבין את הקשר בין המח"מ של האג"ח לרגישות שלו לשינויים בלתי צפויים בריבית. מח"מ הוא משך הזמן הממוצע שייקח עד שהכסף שהשקעתי יחזור אלי. אציג 2 דוגמאות:
"נניח שמישהו חייב לי מיליון שקל ושלוח הסילוקין של החוב הוא כזה: מחר אקבל חצי מיליון שקל, ובעוד שנה אקבל עוד חצי מיליון שקל. משך הזמן הממוצע שבו יחזור אלי מלוא החוב הוא, אם כן, חצי שנה. לפיכך, המח"מ של החוב הזה הוא חצי שנה (0.5 שנים).
אם לוח הסילוקין קובע ש–100 אלף שקל יחזרו אלי מחר, ו–900 אלף שקל יוחזרו בעוד שנה, המח"מ של החוב יהיה קרוב יותר לשנה (נניח, 0.9 שנים בקירוב)"
מקור
עליות ריבית צפויות מתומחרות במחירי האג"ח (בכל זאת שוק יעיל
אבל מה קורה בעליית ריבית לא צפויה? מחיר האג"ח ירד ב: אחוז העלייה * המח"מ.
אם הריבית עולה ב1% באג"ח עם מח"מ של חמש שנים השווי שלו ירד ב5%. עלייה של 2% באותו אג"ח תוריד את המחיר שלו ב10%.
כלומר ככל שהמח"מ ארוך יותר אתם רגישים יותר לעליות ריבית בלתי צפויות.
שימו לב שיש הבדל בין מח"מ לבין זמן לפידיון. מח"מ הוא הזמן עד שהכסף שהשקעתי חוזר אלי. זמן לפידיון הוא הזמן עד שהאג"ח משולם במלואו (קרן + ריבית). המח"מ מושפע מהזמן לפידיון אבל קצר ממנו.
הירידה הזו קורית כי שאר המשקיעים בשוק מבינים שהם יכולים למכור את האג"ח הישן שיש להם ולקנות חדש שמעניק ריבית גבוהה יותר. מחיר האג"ח ירד עד לנקודה שבה משתלם לקנות אותו למרות הריבית הנמוכה יחסית שהוא מעניק.
הירידה הזו משמעותית יותר באג"ח בריבית קבועה ופחות באג"ח צמוד / בריבית משתנה. עוד על כך בשאלה הבאה.
לסיכום: הרגישות של אג"ח עם מח"מ ארוך לשינויים בלתי צפויים בשער הריבית היא סיכון מיותר. לכן נעדיף אג"ח קצר יותר עם מח"מ של כ2-5 שנים.
איזה סוגי אג"ח אנו רוצים?
אני הולך לחלק באופן גס את האג"חים לשני סוגים. אג"ח בריבית קבועה (שחר) ואג"חים בריביות משתנות (גליל וגילון).
אג"ח בריבית קבועה רגיש מאוד לעלייה בריבית ולאינפלציה בלתי צפויה. את העלייה בריבית אפשר למתן בעזרת בחירה באג"ח עם מח"מ קצר יותר. אבל האינפלציה בעייתית יותר. אם אני מקבל ריבית של 2% והאינפלציה היא 3% הפסדתי ריאלית.
מצד שני אג"ח כזה נוטה להניב תשואות יפות במצב שהריבית נשארת קבועה / יורדת.
אג"חים צמודים מגנים יותר מפני אינפלציה בלתי צפויה מפני שגובה הקופונים יעלה עם האינפלציה וכך ינטרל את השפעתה. מצד שני במצב שהאינפלציה נשארת די קבועה הם נוטים להביא תשואה נמוכה יותר מאג"ח בריבית קבועה.
אז איזה אג"ח לקנות? זה תלוי בציפיות שלכם מהאינפלציה ובהתאמה מהריביות במשק. אם אתם מאמינים שהאינפלציה עומדת לעלות בצורה חדה מה שיוביל להעלאת ריביות כדי לכם להחזיק אג"חים צמודים. מצד שני אם אתם חושבים שהריבית הנוכחית עומדת להישאר כמו שהיא ואפילו לרדת עדיף לכם ללכת על אג"ח בריבית קבועה.
השארת את כדור הבדולח במוסך ואתם לא בטוחים מה הולך לקרות עם האינפלציה והריבית? תערובת של אג"חים בריבית קבועה ולא קבועה נשמעת כרעיון טוב.
לסיכום: סוג האג"ח שתחזיק תלוי בציפיות האינפלציה שלך. אם אתה לא בטוח מה הולך לקרות עדיף ללכת על תערובות של אג"ח צמוד ולא צמוד.
אחזקה ישירה או קרן?
כדי לענות על זה חשוב להבין את היתרונות והחסרונות של כל גישה. באחזקה ישירה אני צריך לבצע גלגול אג"חים. כלומר, לקנות כל שנה אג"חים חדשים כדי לשמור על המח"מ הרצוי שהגדרתי. זה לא בשמיים אבל אני מאמין גדול בשגר ושכח. היתרון בקרן הוא שהיא מבצעת את גלגול האג"ח בשבילי.
הסיכון בקרן הוא במצב שבו יש עלייה לא צפויה בריבית במשך מספר שנים רצופות כשאני צריך את הכסף. במצב כזה שווי האג"חים ילך וירד בלי שהמח"מ יתקצר. לא תהיה לי ברירה אלא למכור בהפסדים כדי להוציא את הכסף. בקרן, בניגוד לאחזקה ישירה המח"מ נשאר קבוע. לעומת זאת אם אני מחזיק באופן ישיר אוכל להתעלם מהשינויים שחלו בשווי הנייר בגלל עליית הרבית ולהמתין עד לפידיון האג"ח. כך הסכום המדוייק יגיע אלי ליד בלי צורך למכור בהפסדים.
אגב, יש גם הבדל במיסוי ששווה להכיר. אחזקה ישירה באג"ח ממוסה ב15% נומינלי. אחזקה בקרן ממוסה ב25% ריאלי. כך שיתכן תשלום מס גבוה יותר בקרן אג"ח כתלות באינפלציה. כיוון שאג"ח מניב תשואה נמוכה יחסית אני לא חושב שזה אמור להיות שיקול משמעותי.
לסיכום: אם המשקיע צריך את הכסף בזמן ספציפי עדיף שיחזיק באופן ישיר. אבל, אם יש לו גמישות בנוגע לכסף והוא מעדיף לא להתעסק עם גלגול אג"חים עדיף ללכת על קרן אג"ח.
הקרן הזולה שראיתי בדיונים כאן היא הראל מחקה אג"ח ממשלתי מס׳ נייר 5131792 עם דמי ניהול של 0.1% ודמי נאמנות של 0.02%. הקרן הזו מושקעת בתערובת של אג"ח בריבית קבועה ולא קבועה ובעיני (לא יעוץ ולא המלצה) היא פתרון טוב למשקיע שמחפש דרך קלה ופשוטה להשקיע באג"ח.