בישראל יש אינפלציה שלא חווינו שנים.
אם להאמין ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האינפלציה בישראל, כמשתקף בשינויים במדד המחירים לצרכן שפורסם היום, עומדת על 4.6%.
המשמעות היא שמחירי המוצרים והשירותים במשק, ומכאן גם יוקר המחייה, עלו, בממוצע, בקצב של יותר מ-4.6% בין מאי 2022 למאי 2023.
הנתון הזה, על פניו, משפיע כמעט על כל היבט בחיים הפיננסיים שלנו.
הסולידית שמחה לארח את אליעד תמיר, הכותב המוכשר מאחורי הבלוג "השמיכה" – בלוג ביטוחי לאנשים שרוצים להיות מכוסים.
הסולידית הוא לא בלוג אוטוביוגרפי.
אנשים, כך נדמה לי, לא קוראים אותו כדי ללמוד על מאורעות מסמרי שיער בחייה המסתוריים של דורין הרטמן.
עבור רבים, המסע לעצמאות כלכלית נפתח מנקודת מוצא שלילית.
השחיקה במקום העבודה הולכת ומצמצמת את נקודת המבט של העובד המתוסכל לכדי "ראיית מנהרה", כך שהצדדים האפלים של עולם הקריירה, מטופשים וזניחים ככל שיהיו, הופכים בהדרגה לעיקר, אם לא לחזות הכלל.
כך, לפחות, היה במקרה שלי.
הפוסטים ב"סולידית" פונים בחלקם הגדול לצעירים בתחילת דרכם. המטרה היא לעודד אנשים צעירים לשחות נגד הזרם, ליצור תכנית לטווח ארוך ולדבוק בה, ליטול סיכונים פיננסיים מחושבים, ולהתעלם במופגן ממי שמבקש לנסוך בהם תודעת קורבן סביל.
יש משהו אטרקטיבי בפשטותה של הגישה הטקטית, החד-מימדית, לפתרון בעיות.
הרעיון פשוט: מסמנים יעד לכיבוש (או בעיה לפתרון), מצמצמים את שדה הראייה לגדרי הבעיה הנבחרת, בוחרים בטקטיקה (לרוב אחת ויחידה), ומיישמים אותה בכל הכוח, בתקווה שדברים יזוזו.
מבחינה לוגיסטית, המעבר מצרכניזם נבער וחסר מעצורים לסגנון חיים יעיל, אופטימלי ובר-קיימא הוא תהליך פשוט למדי.
האסטרטגיה המובילה לפתרון בעיות בעולם המערבי, ובמיוחד בקרב צרכני המעמד הבינוני, היא להשתמש בכסף. כל שאלה מורכבת, ציבורית או פרטית, מרודדת ומפושטת לצורתה האווילית ביותר, בנוסח: "כמה כסף צריך כדי לפתור את הבעיה" או "מנין נשיג את הכסף הדרוש".
