קטגוריהחיים פשוטים

על דכדוך ויודימוניה

ע

עבור רבים, המסע לעצמאות כלכלית נפתח מנקודת מוצא שלילית.
השחיקה במקום העבודה הולכת ומצמצמת את נקודת המבט של העובד המתוסכל לכדי “ראיית מנהרה”,  כך שהצדדים האפלים של עולם הקריירה, מטופשים וזניחים ככל שיהיו, הופכים בהדרגה לעיקר, אם לא לחזות הכלל.
כך, לפחות, היה במקרה שלי.

בני 50+? הרכבת עוד בתחנה

ב

הפוסטים ב”סולידית” פונים בחלקם הגדול לצעירים בתחילת דרכם.  המטרה היא לעודד אנשים צעירים לשחות נגד הזרם, ליצור תכנית לטווח ארוך ולדבוק בה, ליטול סיכונים פיננסיים מחושבים, ולהתעלם במופגן ממי שמבקש לנסוך בהם תודעת קורבן סביל.

חיכוך מול סינרגיה

ח

יש משהו אטרקטיבי בפשטותה של הגישה הטקטית, החד-מימדית, לפתרון בעיות.
הרעיון פשוט: מסמנים יעד לכיבוש (או בעיה לפתרון), מצמצמים את שדה הראייה לגדרי הבעיה הנבחרת, בוחרים בטקטיקה (לרוב אחת ויחידה), ומיישמים אותה בכל הכוח, בתקווה שדברים יזוזו.

כושר המחיה מול יוקר המחיה

כ

האסטרטגיה המובילה לפתרון בעיות בעולם המערבי, ובמיוחד בקרב צרכני המעמד הבינוני, היא להשתמש בכסף. כל שאלה מורכבת, ציבורית או פרטית, מרודדת ומפושטת לצורתה האווילית ביותר, בנוסח: “כמה כסף צריך כדי לפתור את הבעיה” או “מנין נשיג את הכסף הדרוש”.

תקציב העצמות היבשות

ת

האסטרטגיה הקונבנציונלית לניהול כלכלת המשפחה מתבססת על שלושה שלבים:

סיכום כל מקורות ההכנסה.
מעקב ותיעוד ההוצאות השונות, עד לקבלת תמונת מצב המפרטת לאן “זולג” כל שקל שנכנס.
צמצום ההוצאות עד להשגת היעד הפיננסי הרצוי (בדרך כלל: הוצאות ≤ הכנסות).

פוסט אורח: ההזדמנות הסולידית שבחופש הגדול  

פ

זוכרים את מוריה?
זוהי אותה קוראת נפלאה שהוכיחה שעצמאות כלכלית היא לא מילה גסה –  אפילו אם יש לך שישה (!) ילדים. 
על רקע חופשת הקיץ הממשמשת ובאה,  קבלו פוסט נוסף פרי עטה. 

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום