כשהתשואה לא רלוונטית

כ

אילו היו רק שתי דרכים להגיע לעצמאות כלכלית בתוך שנים ספורות — חיסכון אגרסיבי או השקעה אגרסיבית בציפיה לתשואה גבוהה יותר על החיסכון — נדמה לי שרוב האנשים היו בוחרים באפשרות השנייה.

רוב האנשים יעדיפו הרי להימנע מחסכנות שיטתית, שמחייבת כידוע גמילה מסגנון חיים של טוחן אשפה צרכניסטי, וייטו באופן טבעי לקיצור הדרך, לפתרון ה-"חינמי", זה שלא כרוך במה שנתפס בעיניהם כפשרות כואבות, הקרבה, שלילה עצמית או "התכלבות".

ואפשר להבין אותם. יש משהו מהפנט בדינמיקה של תיק השקעות התופח כאילו מאליו; בצפייה בכסף עושה כסף, ובכסף שעושה הכסף עושה עוד כסף, במעין כדור שלג שהולך וצובר תאוצה, וכל זה ללא שום מאמץ.

הנטייה הטבעית להעדיף תשואה על פני חיסכון מובילה אנשים לשאול שאלות בסגנון "כן, אבל כמה התיק הזה צפוי להניב בשנה", או "איך הרעיונות שלך מסתדרים עם העובדה שהתשואות הצפויות נמוכות כל כך", או "למה את מסתפקת בתשואה X% כש- יכולות להניב 10X".

מבחינתם, כל שנדרש הוא לברר את סיבולת הסיכון, לאמץ הקצאת נכסים אגרסיבית ולחשוק שיניים כשהשוק מתרסק מפעם לפעם. פשוט.

אלא שחלומות לחוד, ומתמטיקה לחוד.

עבור חוסכים בתחילת דרכם, התשואה על החיסכון מתגמדת בחשיבותה ביחס לשיעור החיסכון – כמעט עד כדי חוסר רלוונטיות.

בשלב מוקדם זה, הגדלה של ההפקדות לחיסכון תורמת לצמיחתו של תיק ההשקעות באופן משמעותי בהרבה מהגדלה של רמת הסיכון בתיק (בניסיון לקצור תשואה גבוהה יותר).

העקרון הזה חשוב ונכון במיוחד לגבי חוסכים שמעוניינים להגיע לעצמאות כלכלית תוך פרק זמן קצר יחסית.

בהנחה שאנו מתחילים מאפס, היכולת לחסוך סכום השווה ל-300 חודשי מחייה בתוך כעשור בלבד תלויה בראש ובראשונה בשיעור החיסכון שלנו. בתקופה קצרה זו, שיעור התשואה על החיסכון כמעט שאינו משפיע על ביצועי התיק. ריבית דריבית היא אמנם כלי-רב עוצמה, אך לוקח לו זמן רב להיכנס לפעולה, ובזמן הזה אנו תלויים בעיקר בשיעור מהכנסתנו שאנו חוסכים.

ננסה להדגים זאת.

נניח מקרה היפותטי ובו שני חוסכים: גייבראש ולה-צ'אק. שניהם מתחילים מ-0 ₪. גייבראש חוסך 40,000 ש"ח בשנה ודוחף אותם מתחת למזרון, כלומר, מקבל תשואה 0% על החיסכון. לה-צ'אק חוסך 20,000 ₪ בשנה, ומשקיע אותם באופן שמניב תשואה שנתית של 10%.

חיסכון

בחלוף עשר שנים, גייבראש צבר סכום גבוה יותר מלה-צ'אק, אף על פי שהתשואה השנתית שלו הייתה אפסית, וזו של לה-צ'אק הייתה מדהימה.

זאת אומרת שכשאנחנו מדברים על חוסכים בתחילת דרכם ועל פרקי זמן קצרים יחסית, מה שחשוב באמת הוא גודל ההפקדה לחיסכון. בקבועי הזמן הללו, התשואה פשוט פחות רלוונטית: עשור שלם של תשואות נמוכות לא יזיק לכם, בעוד שעשור שלם של תשואות מדהימות עדיין לא יגרום לשווי הנקי שלכם להתפוצץ כלפי מעלה.

זה נחמד, כמובן, אבל מה שבאמת חשוב לבדוק הוא איזו השפעה יש לתשואה על ההשקעה, בהשוואה לשיעור החיסכון, על משך הזמן הדרוש כדי להגיע לעצמאות כלכלית?

הטבלה הבאה מציגה את מספר השנים הדרושות להגעה לעצמאות כלכלית כפונקציה של שיעורי חיסכון שונים ושיעורי תשואה שונים.

שנים לעצמאות כלכלית

מדהים לגלות שאם שיעור החיסכון שלכם הוא 70%, אפשר להגיע לעצמאות כלכלית בתוך כעשור גם אם התשואה על החיסכון היא 0%!

כן, גם אם נקבל שהסבירות לכך שלאורך כל התקופה התשואה תהיה 0% קלושה למדי (במיוחד אם משקיעים בתיק השקעות פסיבי שמבקש להשיג את תשואת השוק), יש בכך כדי ללמד על כך ששיעור חיסכון גבוה בטווח קצר עשוי לפצות על תשואה אפסית. 

תובנה נוספת שעולה מכאן היא שככל ששיעור החיסכון נמוך יותר, כך התשואה על ההשקעה משמעותית יותר. אם אתם חוסכים רק 20% מהכנסתכם השנתית, אזי תשואה של 10% על ההשקעה תאפשר לכם להגיע לעצמאות כלכלית בתוך 25.2 שנים. לעומת זאת, תשואה שנתית של 0% בהינתן שיעור חיסכון של 20% תחייב אתכם להמתין לא פחות מ-100 שנים עד לעצמאות כלכלית.

אם, לעומת זאת, שיעור החיסכון גבוה מאוד, ההשפעה של שיעורי תשואה גבוהים יותר על משך הזמן לעצמאות כלכלית נעשית זניחה. למשל, בהינתן שיעור חיסכון של 80%, ניתן להגיע לעצמאות כלכלית תוך 6.2 שנים גם אם החיסכון צובר 0% תשואה. להבדיל, אם במצב זה התשואה היא 10%, פרק הזמן מתקצר ב-1.1 שנים בלבד לכדי 5.1 שנים.

כמסקנת ביניים, נוכל לומר שבהינתן שיעור חיסכון גבוה ומסגרת זמנים של עשר שנים עד לעצמאות כלכלית, התשואה על ההשקעה משנית בחשיבותה.

ואם התשואה שלילית?  

כידוע, שווקי המניות בעולם רשמו רצף של תשואות מדהימות בשנים האחרונות. כל שקל שהושקע ב-S&P 500 (מדד המניות המוביל בארה"ב) מאז 2012 הכפיל את ערכו, ואם הושקע ב-2009 – שילש את ערכו.

על רקע זה, חשש נפוץ שעולה בשנים האחרונות בעיתונות הכלכלית הוא שעל רקע התשואות הפנומנליות הללו, ובשל תופעת ההתכנסות לממוצע, אנו צפויים לראות תשואות נמוכות מאוד בשווקים הפיננסיים בשנים הבאות – אם בכלל.

נניח לרגע שיש ממש בחששות הללו, ואנו צפויים להתמודד עם עשור של תשואות שליליות לפנינו. האם שיעור חיסכון גבוה יכול לפצות על כך?

לצורך הדוגמה, נניח שאנו משקיעים את חסכונותינו במדד ת"א 125 במשך 10 שנים, בהתאם לשלושה תרחישים:

תרחיש א': תשואה שנתית של 3%-

תרחיש ב': תשואה שנתית של 0%

תרחיש ג': תשואה שנתית של 3%

הטבלה הבאה מראה כמה חודשי מחייה ניתן לחסוך בכל תרחיש (בהנחה ששיעור החיסכון זהה והתשואה עקבית מדי שנה).  ניזכר שלצורך הגעה לעצמאות כלכלית לפי כלל ה-4% יש לחסוך 300 חודשי מחייה, ולפי כלל ה-3% – יש לחסוך 400 חודשי מחיה.

חודשים לעצמאות כלכלית

מסקנות?

גם אם ת"א 125 יניב תשואה של 0% בכל אחת מ-10 השנים הקרובות, חיסכון של 50% מההכנסה יאפשר לנו עדיין לחסוך 10 שנות מחייה (או 120 חודשי מחייה).

כלומר: אם תחסכו 5,000 ₪ מהכנסה של 10,000 ₪ ותשקיעו אותה בתשואה 0% למשך 10 שנים, בסוף התקופה יהיה לכם חיסכון בגובה 5,000*120=  600,000 שקל. יהיו מי ש"כרית ביטחון" כזו תספק להם די גמישות פיננסית כדי לצאת לסוג של פרישה חלקית.

מה שאפילו יותר חשוב לענייננו הוא שבהנחה ששיעור החיסכון שלכם הוא 75% ומעלה, הרי שגם אם ת"א 125 יניב תשואה שלילית של 3%- בכל אחת מ-10 השנים הבאות, עדיין תוכלו לצבור יותר מ-300 חודשי מחייה ולהגיע לעצמאות כלכלית לפי כלל ארבעת האחוזים.

שוב: שיעור חיסכון של 75% ומעלה מאפשר להגיע לעצמאות כלכלית תוך 10 שנים גם בהינתן תשואה שלילית על החיסכון!

המסקנה היא שגם עשור של תשואות גרועות לא יוכל למנוע מכם להשיג (לכל הפחות) גמישות פיננסית משמעותית, בתנאי ששיעור החיסכון שלכם גבוה מאד.

דברי במספרים

דרך אחרת להמחיש את האופן שבו שיעור החיסכון מגמד את שיעור התשואה היא במונחים של סכומים מוחלטים.

כפי שמראה המחשבון הפשוט הזה (המוכר לכם בוודאי מתוך ה"אקסולידית"), אם נניח תשואה שנתית של 7% (התשואה השנתית הממוצעת הריאלית שהניב שוק המניות בישראל), ושיעור משיכה בטוח של 4%, הרי שאדם שחוסך 50% מהכנסתו יוכל להגיע לעצמאות כלכלית בתוך 15 שנים בלבד.

זאת אומרת שאם ראובן מרוויח 10,000 ₪ בחודש ומוציא 5,000 ₪, יישארו לו מדי חודש 5,000 ₪ שאותם יוכל להשקיע. בהתאם להנחות הנ"ל, יידרשו לו 15 שנים כדי להגיע מ-0 לחיסכון של 300 חודשי מחייה (1,500,000 ₪), שיהפוך אותו לעצמאי כלכלית לפי כלל ארבעת האחוזים.

העקרון הזה נכון לגבי כל רמת הכנסה, ובלבד ששיעור החיסכון יהיה 50%. מובן שככל ששיעור החיסכון גבוה יותר – פרק הזמן לעצמאות כלכלית מתקצר, ולהיפך.

נניח ש-15 שנים זה פרק זמן סביר להגעה מ-0 לעצמאות כלכלית, או לפחות, לדרגה גבוהה של גמישות פיננסית.

הטבלה הבאה מציגה את הסכומים שניתן לחסוך בתוך 15 שנים, כפונקציה של שיעורי חיסכון שונים ותשואה שונה, בניסיון להעריך את השפעתו של כל רכיב על הסכום שנצבר.

סכומים כעבור 15 שנה

מה שמעניין כאן אלה הקומבינציות של הפקדות ותשואות שמתסכמות בסכומים כמעט זהים.

למשל, השקעה של 2,500 ₪ בחודש (30,000 ₪ בשנה) בתשואה של 3% תניב בתום התקופה סכום כמעט זהה לסכום שתניב השקעה של 1,500 ₪ בחודש (18,000 ₪ בשנה) בתשואה של 9%.

במילים אחרות, וכפי שראינו קודם לכן, הגדלה של ההפקדה לחיסכון מאפשרת לפצות על תשואה נמוכה.

ספציפית, עולה מכאן שהגדלה של ההפקדה החודשית לחיסכון ב-500 ₪ כמעט תמיד תוביל לסכום סופי גבוה יותר בהשוואה להגדלה של שיעור התשואה ב-1%.

למשל:  נניח שאנו חוסכים 3,500 ₪ בחודש (42,000 ₪ בשנה) בתשואה של 4%. בעוד שהגדלה של החיסכון החודשי ב-500 ₪ (לכדי 48,000 ₪ בשנה) תניב סכום סופי של 999,577 ₪,  הגדלה של שיעור התשואה מ-4% ל-5% תוביל בחלוף 15 שנה ל-951,615 ₪ בלבד.

זאת אומרת שכדי להגדיל את הסכום האבסולוטי שנחסך במהלך 15 שנים, חשוב ומשמעותי יותר להגדיל את ההפקדה לחיסכון (ולו במאות שקלים בודדים בחודש) מאשר לנסות לסחוט תשואה גבוהה יותר מתיק ההשקעות.

אתגר ה-100,000

קלישאה נפוצה בספרות הפיננסית היא שהמיליון הראשון הוא הקשה ביותר להשגה.

העובדה שבתחילת הדרך גובה ההפקדות חשוב מהתשואה מסבירה מדוע גם חיסכון של סכום צנוע בהרבה — 100,000 השקלים הראשונים – מהווה אתגר לא פשוט עבור משקי בית רבים.

כשאדם מתחיל מאפס ללא נכסים מניבים, הדרך היחידה להגדיל את שוויו הנקי היא באמצעות שילוב של עבודה קשה ושיעור חיסכון גבוה. בסיס הנכסים שלו פשוט לא מספיק גדול כדי שהתשואה על ההשקעה תוכל לבדה לנכסיו לצמוח.

הטבלה הבאה מדגימה כמה שנים דרושות כדי להגיע מ-0 ש"ח ל-100,000 ש"ח כפונקציה של הפקדה לחיסכון בשיעורי תשואה שונים: 3%, 6% ו-9%.

חיסכון של 100,000 ש"ח

מה שעולה כאן בבירור זה שאם חוסכים יותר מ-1,000 ₪ בחודש, התשואה על ההשקעה כמעט שאינה משפיעה על משך הזמן הדרוש כדי להגיע ל-100,000 ש"ח.

כך לדוגמה, אם אתם שמים בצד 4,000 ₪ בכל חודש ומשקיעים את הסכום בתשואה שנתית של 3%, תגיעו ל-100,000 כעבור 2.05 שנים. אך גם אם תשלשו את התשואה לכדי 9% בשנה, פרק הזמן עד ל-100,000 "יקוצר" ב-0.06 שנים בלבד!

יש כאן מגמה, כמובן: ככל שחוסכים יותר בחודש, כך ניתן להגיע ליעד מהר יותר, וההשפעה של התשואה על פרק הזמן הדרוש לשם כך — פוחתת.

החיסכון של 100,000 השקלים הראשונים הוא האתגר המורכב ביותר.  ככל שבסיס הנכסים גדל, כך התשואה על אותם נכסים תגדל אף היא, ותתחיל להשפיע יותר ויותר על צמיחת התיק.

לכן, ידרשו פחות שנים כדי לחסוך את 100,000 השקלים הבאים. למעשה, אם נניח הפקדה שנתית צנועה של 10,000 ₪ בתשואה של 7%, נגלה שלוקח יותר זמן להגיע מ-0 ₪ ל-100,000 ₪ מאשר מ-600,000 ₪ ל-1,000,000 ₪:

זמן ל-100K

אדם שחוסך ומשקיע 10,000 ₪ מדי שנה בתשואה של 7% יצבור 100,000 ₪ כעבור 7.84 שנים. מתוך 100,000 השקלים הללו, 78,000 ₪ יגיעו מחסכונות, ו-22,000 הנותרים יגיעו מהתשואה על ההשקעה.

לעומת זאת, כאשר השווי הנקי צומח מ-100,000 ל-200,000 ₪ רכיב התשואה מה-100,000 ₪ האחרונים מהווה כבר 49%.

כשמגיעים ל-900,000 ₪, התשואה תהווה כבר 86% מה-100,000 ש"ח האחרונים הדרושים כדי להגיע למיליון ₪.

כלומר, ככל שהשווי הנקי צומח, רכיב החיסכון ילך ויהווה חלק קטן מכל אינקרמנט של 100,000 ₪.    

לא משנה כמה אתם חוסכים מדי שנה, העובדה היא שבשנים המוקדמות, החיסכון מהווה חלק משמעותי בהרבה מהתשואה. ככל שחולף הזמן, התשואה על ההשקעה נעשית משמעותית ורלוונטית יותר. בנקודה זו, כדור השלג כבר מתחיל להתגלגל, ואפקט הריבית דריבית מתחיל לתת את אותותיו.

בשורה התחתונה

הן התשואה והן שיעור החיסכון חשובים מאוד לצורך צבירת עושר והגעה לעצמאות כלכלית.

שאלת המפתח היא מתי כל משתנה נעשה רלוונטי. באופן כללי, נוכל לבסס את המשוואות הבאות:

התשואה אינה רלוונטית כשההפקדה השנתית לחיסכון (בשקלים) >> % התשואה מתיק ההשקעות (בשקלים).

התשואה נעשית רלוונטית כשההפקדה השנתית לחיסכון (בשקלים) = % התשואה מתיק ההשקעות (בשקלים).

שיעור החיסכון אינו רלוונטי כשההפקדה השנתית לחיסכון (בשקלים) << % התשואה מתיק ההשקעות (בשקלים).

בפשטות, שיעור החיסכון, וגובה ההפקדות בפרט, חשוב יותר בתחילת הדרך ובטווח הקצר לצורך ביסוס הסכום הראשוני, כשהשווי הנקי עדיין נמוך.

התשואה על החיסכון חשובה יותר בטווח הארוך, כשאפקט הריבית דריבית נכנס לפעולה וגורם לתיק ההשקעות לצמוח באופן אקספוננציאלי, כשהרווחים מתחילים לייצר רווחים.

אם חיסכון אגרסיבי הוא מה שמאפשר לנו לצבור את הסכום הראשוני הדרוש כדי להגיע לעצמאות כלכלית תוך שנים ספורות, הרי שהתשואה על ההשקעה, ובפרט צבירת ריבית דריבית, היא שמאפשרת לנו להישאר עצמאיים כלכלית לאורך זמן.

בכל זאת, יש הבדל חשוב בין שני המשתנים: יש לנו שליטה רבה יותר על הסכומים שאנו חוסכים כל חודש מאשר על התשואה שנקבל מתיק ההשקעות שלנו.

אפשר כמובן לפזר את התיק על פני נכסים שונים, להקטין את דמי הניהול ואת חבות המס ולבצע איזון מחדש מעת לעת; אבל מעבר לזה, התשואה שנקבל היא במידה רבה בידי השוק.

להבדיל, אימוץ אורח חיים חסכני, מעקב וצמצום הוצאות מיותרות והגדלת הכנסה באמצעות עיסוקים צדדיים מכניסים מאפשרים להגדיל את שיעור החיסכון באופן דרמטי ולהגיע לעצמאות כלכלית מהר יותר.

הירשם
הודע על
guest

89 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
הדר

עוד לפני שקראתי, אני חייב להגיד שאני שמח לראות שני פוסטים חדשים באותו חודש. בחצי השנה האחרונה כתבת מעט מדי 😀.
תמיד מעניין לקרוא

ירון

נחכה בסבלנות…
בדיוק הצעתי לבני 10 יורו ריבית על 100 יורו חיסכון לשישה חודשים. תשואה מדהימה אכן. בשוטף הוא מרוויח חמישה יורו מבייביסיטר עצמי. אחת לשבוע. האסימון נפל. 🙂 תודה.

הדר

ועכשיו אחרי שקראתי, אני שוב חייב לציין שהפוסטים שלך תמיד מעניינים ומחזקים

הלומד

כשאני רואה פוסט חדש של הסולידית, אני שומר אותו לרגע מיוחד באותו יום, מכין לעצמי קפה או תה, מתיישב לקורא בתענוג את הפנינים שהיא כותבת.

ועכשיו זה הרגע של היום שלי, אז ברשותכם, אלך להינות מעוד פוסט מהמם (בלי תה כי מאוחר)

duliba

לגמרי

איליה

חייב לציין שהכתיבה שלך משתבחת עם השנים.

Quercus Robur

יפה מאוד. כרגיל, אין ארוחות חינם ואין קיצורי דרך קסומים.
באירוניה קלאסית, מגיב תוך כדי התמודדות עם חסימת הכבישים התורנית של חבורת אנרכיסטיות ודושבגי "הצדק החברתי".

זיו

כן, אבל… נניח שאני אכן עושה את התחשיב הזה של החיסכון של 300 חודשי מחייה, לפי איזה סוג מחייה את מחשבת את זה? כבר הבנתי שאת יכולה להתקיים בחיים סגפניים ולחיות מ-3000 ש"ח בחודש, אז השאלה היא נניח שאני מכניס 10000 ומסוגל "להתכלב" למשך 10 שנים ולחיות מ-3000 ש"ח, ה-700000 זה אומר שחסכתי 300 משכורות של 2333 ש"ח, זה עוד פחות ממה שהייתי מוכן להתאמץ לחיות ממנו למשך 10 שנים! לא אגיד שהייתי מתנגד שיהיו לי 700K ש"ח בצד, אבל זה לא יאפשר לי חיי פרישה כמו שהייתי רוצה שיהיו לי. גם לא פרישה חלקית. אז נניח שעשית השקעות ממש… קרא עוד »

Vorpal

300 חודשי המחייה הינם *באותה רמת חיים* כמו שהייתה לך בזמן החסכון. זמן וכסף הם משאבים מוגבלים שיש לנו בחיים את היכולת להמיר ביניהם כרצוננו (עפי יכול ההשתכרות שלנו והנכונות להקדיש זמן לעבודה). הסולידית מזכירה בפוסטים קודמים דרכים רבות להשתמש ולהנות מהזמן ומדגישה מדוע הוא עדיף על כסף במרבית המקרים ומביא ליותר אושר וסיפוק. לבחירתך לעבוד קשה כל החיים ולבזבז הכל על שופינג, לחיות חופשי ולהמנע משופינג או כל נקודה על הסקאלה בין לבין המתאימה לך אישית. היציאה לפנסיה אינה חלום מהסרטים. אין לך פתאום "מיליונים לבזבז" אלא אותה רמת חיים שהייתה לך קודם, עם 100% זמן פנוי!! אם זה… קרא עוד »

קרן

היי, אני חושבת שהשאלה שלך לגיטימית. זה לא שחור או לבן. זה לא להתכלב או לחיות ברווחה. אני מאמינה שאם תסתכל על ההוצאות שלך בעזרת spreadsheet תופתע לרעה מכמה כסף שעמלת קשות כדי להשיג נשפך סתם על דברים שלא באמת משמחים אותך. סהכ זה זמן שלך וכסף שלך ואתה בוחר מה לעשות בהם. אני אישית חושבת שיש דיסוננס גדול בין כמה אני חושבת שמשהו שאני אקנה יגרום לי אושר לבין בפועל כמה דברים שקניתי בעבר או שעדיין בבעלותי גורמים לי אושר. אם אתה עושה את הבדק בית הזה עם עצמך מתוך רצון ולא כדי להתכלב או לחסוך תוך כדי סבל… קרא עוד »

galgal21

אם תחסוך 7000 ש"ח לחודש יהיו לך 840 אלף ש"ח גם אם התשואה על כספך תהיה 0% במהלך אותן 10 שנים.
אם התשואה על כספך תהיה 4% במהלך אותן 10 שנים אז תעבור את המיליון ש"ח. כלומר בתום 10 השנים תוכל לקבל תשואה של 3300-3500 ש"ח לחודש אחרי אותן 10 שנים.
אם אתה רוצה לחיות ברווחה ולהוציא 10000 ש"ח לחודש תזדקק ל-23-25 שנות חיסכון.

בדרך לחופש כלכלי

את מדברת על חופש כלכלי לא על עצמאות כלכלית

Eli

דורין, זה אחד הפוסטים הטובים ביותר שלך עד היום אשר ללא ספק מבהיר את היתרון בחיסכון אגרסיבי. ישנם אנשים הנכנסים לאתר שלך רק עבור ללמוד איך לבנות תיק פסיבי ומזלזלים במתודה שלך לחיסכון. המאמר הזה בהחלט מכניס אותם לפרופורציה.

רונן

לא בהכרח מזלזלים כמו שאולי לא יכולים , או לא רוצים, לעמוד בסטנדרט החיים הסגפני שזה מצריך

בנץ

פוסט מאיר עיניים. תודה.
והרפרנס לMonkey Island הוא הדובדבן שבקצפת! 😉

lidan

monkey island, מה אני מפספס?

אורי

לה צ'אק וגייבראש

שלח אותי אחורה בזמן 10 שנים (אני יודע, המשחק המקורי ותיק הרבה יותר מזה… נחשפתי אליו בגיל מאוחר)

הסנדק הגרמני

שלח אותי אחורה 25 שנה 🙂

Guy

ידעתי שהיא לא סתם חירטטה שמות. 😉

עמי

פוסט מעולה. נהניתי לקרוא. החשיבות בחיסכון מתבטאת באורח חיים בריא יותר. אני יודע שאת לא עוסקת בניבוי עתידות, אבל כשמסתכלים על הכלכלה, אין ספק שהיא הולכת לרעת החוסכים. בריבית אפסית, בעלי החובות חוגגים על חשבון החוסכים, ולדעתי יש מקום לדבר על הלמ"ס והאופן בו הוא מחשב את מדד המחירים. לא קשה למצוא את האינפלציה כשמסתכלים על מחירי הדירות.
החשיבות של הבלוג היא בגיוון הנכסים, כי מעניין לחשוב איפה יהיו החוסכים אם בועת הנדלן תתפוצץ והרבה "הון" יעלם.
הפחד שלי הוא שבנק ישראל ימשיך במדיניות הנוכחית ויפגע בשקל.
האינפלציה מרימה ראש במדינות המתפתחות..נקווה שלא נידבק.

ממליץ על הבלוג של ממנטטו:
Mavokal.com

אדיר

זאת אכן בעיה. אני בעצמי ממונף ומהר על זה שנדלן שווה הרבה יותר ממניות מנופחות . במצבנו אינפלציה יכולה לעשות טוב לבעלי חובות שרובם אינם צמודים למדד ולמחוק להם את החובות. בעלי החסכון יחטפו חזק אם לא יגיבו מהר ויכינו עצמם מראש

עוד הדר

מחמם לי את הלב כל פעם מחדש לקרוא גייבראש ולה צ'אק.
עכשיו אפשר להתחיל לקרוא עניינית 🙂

amirarad

גייבראש ולה-צ'אק! את ללא ספק משלנו.

אסף

פוסט מעולה.
תודה רבה! כיף שחזרת!

יעל

נהדר, כל כך חשוב וברור, תודה!

Alfa Peri

מאלף.

תודה

עמית

קודם כל פוסט מצוין, אבל… כרגיל את מתעלמת מהעניין הלא-אהוב עלייך, וזה ההשקעות הלא-סולידיות, קרי השקעות באמצעות מינוף. העובדה שחיסכון אגרסיבי עדיף על כל אופצית חיסכון פחותה כבודה במקומה מונח, אבל השקעות מוצלחות תוך מינוף, מה לעשות, יביאו לעצמאות כלכלית הרבה, הרבה קודם. שניים שלושה אקזיטים מוצלחים שמים את כל הטבלאות האלה בכיס הקטן…

גיל

מסכים. מינוף באמצעות הלוואה בנקאית בריבית זולה שמה בכיס את ההכנסות של עובד שכיר. אשמח לשמוע את דעתה של הסולידית לגבי מינוף באחד הפוסטים העתידיים

גרישא

בוא נעשה תחרות. אני וזוגתי חוסכים 23k בחודש (חסכון של שכירים) ומשקיעים פאסיבית.
אתה תתמנף ותתמנף ונבדוק למי יש יותר כסף בעוד 10 שנים. הולך?

גרישא

ברור שעדיף שניים שלושה אקזיטים על פני השקעה פאסיבית.
השאלה היותר גדולה היא האם אתה מכיר מונח מתמטי שנקרא תוחלת?

איגור

מינוף תמיד (אבל תמיד!) עובד בשני כיוונים ואתה משום מה מתרכז רק בכיוון החיובי שלו (ובאלגנטיות מתעלם מהאפשרות השלילית). כמו בכל דבר בחיים שהוא חרב פיפיות, זה עניין של תפיסת סיכון אישי אבל אין לשכוח שאם המינוף התחיל לפעול נגדך אתה בבעיה כי למעשה אתה מפסיד כסף שאין לך בדיוק בגובה המינוף (בנוסף להפסד של ההון העצמי). שניים שלושה אקזיטים (כדברך) אבל *לא מוצלחים* תוף מינוף עלולים לקבור אותך כלכלית בצורה אכזרית. הכי טוב כתב על זה וורן באפט הגאון במכתב השנתי האחרון (2017) שלו. נכון, הוא מדבר כאן על סלידת המינוף שלו מעמדה של מישהו שיש לו כבר הרבה… קרא עוד »

Shmuel Horowitz

הסולידית מפספסת נקודה מאד חשובה וזה הצד החינוכי-פסיכולי שנגזר מאופי ההשקעה ומאופי החיסכון: אמנם בשנים הראשונות של בניית ההון העצמי יש לגובה החיסכון השנתי משמעות גדולה בהרבה מאשר לתשואה כפי שנכתב בצורה מאירת עיניים בפוסט אך דווקא אדם צעיר שמתחיל לחסוך באמת, נכנס לעולם הזה של ההשקעות צריך לעבור את טבילת האש הזו של השקעות עם תוחלת רווח גדולה יותר על מנת לפתח את הכישורים שלו בתור משקיע וכשאני כותב כישורים אני מתכוון בעיקר לכישורים המנטליים הנדרשים ממשקיע: היכולת להיצמד לתכנית עסקית, היכולת לצלוח משבר בשלום בלי לברוח עם הפסד (כפי שקורה להמון מתחילים), התשוקה של להיות בעולם הזה ולדעת… קרא עוד »

דוד

תגובה מעולה ומעורר מחשבה

אביתר

יש הרבה אמת במה שאתה אומר. הסולידית מכוונת לאזור הבטוח ביותר (סולדת מסיכונים) ועל כן היא בדעה שעדיף לך לעשות את הדבר הבטוח ביותר – להקטין את ה footbrint שלך מבחינה צרכנית על הפלנטה ולחסוך כמה שיותר – משהו שכל אדם יכול לעשות, ללא צורך בכישורים מיוחדים חוץ משינוי הסטייט-אוף-מיינד כמובן שאפשר לחיות עם פחות.

הסטייט-אוף-מיינד שאתה מדבר עליו כמובן יכול לתת לך איכות חיים הרבה יותר טובה, אבל
מינופים וספקולציות אלו פשוט לא דרכים סולידיות – הן טומנות בחובן סיכון שמעבר למה שהסולידית מסכימה לספוג (לפי מה שקראתי בבלוג).

זאב גובי

איפה יש לך 6-7% תשואה נטו על דירות ? איפה הריבית על ההלוואה (מינוף) ? איפה מיסים תיקונים וכו ?
ומה קורה אם אין לך שוכר תקופה מסוימת ?
דירה היא נכס לא נזיל ויש היום קשיים גדולים במכירה וכמובן היום מחירי הדירת בירידה

Guy

זה נכון צריך מדי פעם לשחק התקפי.

ערן

תגובה מעולה. זה בדיוק המחשבה שלי בנוגע לחיים בחסכון אגרסיבי, זה משפיע מאוד על התת מודע וגם אם מתמטית זה יסתדר, בסוף רמת החיים שתחייה בה לא מצדיקה את כל השנים של החסכון.

קובי טורנהיים

ואוו, זה ממכר להשוות שוב ושוב בין הנתונים השונים.
לדעתי ובלי לפגוע, זהו אחד הפוסטים הכי טובים שלך ever !

משקיע

מדהים
הענין הוא לדעתי שבעוד החיסכון כרוך בקושי רב ובויתור. להשיג תשואה זו הנאה .
גם ההתעסקות והלמידה הכרוכה בהשגת תשואה גבוהה יותר, מהנה ויוצרת סיפוק וענין. גפי שניתן לראות כאן בפורום. בניגוד לחיסכון שאצל רוב האנשים פחות נעים

סמי

מאוד נהנת לקרוא אותך, נוהגת לפי עצתך.אבל לצורך הנפש עדיין עובדת בחצי משרה ליד הבית. כל הבוקר פנוי לי לכל מה שאוהבת. אבל עדיין צריכה את העבודה,כך שאני כרגע לא נוגעת בחסכון, שגם ממשיך לצמוח כל האגחים למינהם.ו70% מהתיק בכסף מזומן,(לכל צרה שהיא)ודווקא היום שוקלת לחזור לבנק עם המזומן עדיף לקבל אפילו 1% מלא לקבל כלום בבית ההשקעות. בגילי המופלג לא מוכנה להתכלב כמו שכתבו כאן.חיה יפה מאוד + ביטוח לאומי ק.זקנה(אין לי פנסיה אחרת) משלמת שכירות לבד בתא,כפולה ממך על בטוח. מחושבת מאוד בהוצאות החודשיות.אך עדיין נוסעת לפחות פעם פעמיים בשנה לחו"ל. משלמת כל חודש סכום עצום על מועדון… קרא עוד »

Shlomi Almoslinos

70% מזומן זה יותר מידי לטעמי מכוון שערך הכסף נפגע (את בעצם מפסידה כסף כל שנה עקב האינפלציה).
נכון יותר לשלב הפנסיה יהיה לשמור סכום מזומן השווה ל3 שנות מחייה צמוד למדד ואת השאר להצמיד לקרן מחקה כגון ת"א 125 או s&p 500

הסולד מביטוחים.

מצטרף למפרגנים לסולידית. ממש החודש לאחר עוד דיון עם אשתי שאנחנו ״חייבים ביטוח סיעודי״ שאליו אני מתנגד הסכימה אשתי שנקים ״ביטוח סיעודי עצמאי״ שהוא למעשה הפקדה חודשית של 1,000 כל אחד לתיק השקעות ״כללי״ המנוהל על ידי אחת מחברות הביטוח הגדולות. הפוסט הזה מחזק את המהלך שעשינו…

דני

החלטה חכמה !!!

אביתר

להקצות 1000 ש״ח לאדם בחודש לביטוח סיעודי זה סכום לא מבוטל. ביטוחים סיעודיים עולים בד״כ עשירית מכך, וצריך להתחשב בכך שבעצם אתה לא נוגע בכסף הזה, אז זה כסף ״אבוד״ (או משמש ירושה לילדים).

האדם השלישי

מרשים.
שאלה – אם אני מרוויח 10,000 ש"ח בחודש, זה אפשרי לחסוך 80% מההכנסה ועדיין להישאר תלוי אך ורק בעצמי? אשמח לקבל קישור לפוסט שמתייחס לשאלה שלי ומלמד כיצד עושים זאת. תודה!

קרן

10 נטו או ברוטו? האם יש לך כספים שהולכים לקרן השתלמות וקרן פנסיה? זה גם חסכון. האם יש בונוסים או מענקים למיניהם? מתוך זה אתה יכול לחשב כמה נשאר לך נטו לשנה. תבדוק מה ההוצאות שלך נטו לשנה ותראה מה אתה יכול לצמצם. אין הכרח לחסוך דווקא 80%. תראה מה ריאלי בשבילך. אם השאלה היא האם אפשר לחיות מ 2000 שח בחודש, זה לא פשוט אבל אני מניחה שאפשרי. תלוי איפה אתה גר וכמה אתה מוכן להתגמש, והאם אתה מכניס עוד כסף (שיעורים פרטיים, ניקיון, כל דבר). תתאים את זה למה שהגיוני עבורך. גם לחסוך חצי מההכנסה זה יפה מאד.… קרא עוד »

Fliper

תודה.כיף שחזרת

שרה

היי, אני מאוד חדשה כאן וקוראת בשקיקה את הפוסטים שלך מאוד עוזר לי לנהל את כלכלת הבית, ממש נכס אשמח אם תתני טיפים לכלכלת הבית עם משכורת של 8000 כאדר רק בן זוג אחד עובד לבית עם שמונה נפשות, כן קראתם נכון אני מניחה שאין עוד כאלה כאן בפורום… כאשר יש הוצאות לגנים ומטפלת,מחיה וכו' אבל אין שכירות חודשית שזה כבר נס אודה לתגובות חשוב לי מאוד עד היום במשך 10 שנים חיינו בלי חשבון והגענו למינוס די גדול לקחנו הלוואה מהבנק וכרגע המצב הוא שאנחנו חייבים לבנק 39 אלף ש"ח ובעובר ושב כרגע לפני המשכורת יש מינוס של 5000… קרא עוד »

אמא בחינוך ביתי

אני יכולה לעזור.
אם אחד מבני הזוג עובד, אז שלא יהיו לכם הוצאות גנים ומטפלת. לבשל בבית ולא לקנות שטויות כשלא צריך.
8k אמור להספיק בהחלט למספר הנפשות.
ואפשר גם לחסוך קצת לעת צרה, זה חשוב.

אילנה
naftul21

את יכולה לנסות בפורום,יש שם רעיונות (תנסי).
אבל ממה שנראה לי אתם צריכים להתמקד בהגדלה של ההכנסות. גם לזה בפורום יש רעיונות
https://www.hasolidit.com/kehila/

דרור

שלום רב לסולידית ולפורום האיכותי-

אני מעוניין לחסוך ליילדי היקרים באפיק המשתלם ביותר לאורך זמן של כ 15 שנה+ ואשתמש בתובנות המצוינות שציינת כאן.

בנוסף רציתי לברר לגבי כתבה העוסקת באפיק להשקעה הבאה בלינק הבא מתוך Ynet. מה דעתכם?

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5047238,00.html

ניתנת שם המלצה לכיוון קופת הגמל להשקעה.
מה דעתכם ומה דעתה של המנטורית הסולידית לגבי הנקודות המועלות בכתבה?

כל טוב,
ולסולידית – תודה מיוחדת ונא המשיכי לחשוב מחוץ לקופסא ולהחכים אותנו.
שבת שלום,
דרור

תומר

התשובה היא בגדול שאף אחד לא יודע, תלמד, תבחר, תקווה לטוב. 🙂
כתוב גם בבלוג בכל מקום שהיא לא יועצת השקעות ולא מייעצת, אתה צריך לקחת אחריות על הכסף שלך ולהחליט לבד איך להשקיע אותו.

Abraham Snir

דבר דבור על אופניו

אוהד

אחלה פוסט.

מתגעגע לפוסטים פוליטים\פילוסופים.

אבי

פוסט מעולה!

אלי

פותח את המחשבה לכיוונים חדשים, תודה

Mister Abe

Frugality to me is kind of the "lowest common denomitator" of financial strategies, which is why so many "experts"/"gurus" tend to preach it. "Spend less than you earn" is a dead-simple concept and worthy advice to a certain extent. But trying to increase wealth more and more by cutting out less and less is not really a great long-term strategy, especially if you're interested in achieving significant gains in wealth. It's arguably much more effective to invest time and energy into things that will increase your earning potential over time rather than fretting about small guilty pleasures or trying to… קרא עוד »

קרן

הבעיה היא שלא חסרים אנשים שמרויחים הרים של כסף ועדיין בקלות מבזבזים את כולו (או יותר מזה) והם "במצוקה". אני אישית מסכימה שיש גבול להצטמצמות – אני מרגישה שאני לפעמים עוברת את הגבול בדברים מסויימים – ועדיין הנורמה היא כזו של בזבזנות בלתי נתפסת ואז להרגיש שאין מספיק כסף. או גישה של: לעולם לא אצליח לחסוך ("מה זה שווה לחסוך רק 1000 שח בחודש?") ועדיף לי לבזבז ולהנות מהכסף. אנשים לא רואים איך ההוצאות תופחות. 60 שקל פה, 200 שקל שם. לדעתי התנהלות כזו לרוב לא נפתרת על ידי הגדלת ההכנסה.

שחר

מעניין וכתוב היטב. הדובדבן שבקצפת – גייבראש ולה צ'אק! מקווה שבדוגמא הבאה יהיו לך שלושה חוסכים ואז תוסיפי גם את איליין.

אדיר

אלה לא חיים.. חיים מטרתם לקחת סיכונים ולעשות משהו מדהים.. הסולידית עושה זאת בדרכה המאוד ייחודית אבל נשענת על כתפיהם של ענקים שהשקיעו מליוני שעות ומילארדי דולרים, סיכנו הכל בשביל ליצור תשתיות עליהם יכולה לפרסם את רעיונותיה תוך כדי זה שמבטלת את עצם פעולתם.
לאנשים הצעירים שפה. אתם חייבים לחסוך אבל גם חייבים להסתכן, לצאת, לבלות, לראות תרבויות אחרות, להקים עסקים, לעשות ילדים, ליפול ולקום. אנחנו יותר טובים מ70 אחוז חסכון.

שחר

זוהי אולי מטרתם של החיים, אבל זה לא מטרתו של החיסכון ובזה עוסק הפוסט. אתה נתפס לאתוס הצרכני שפימפם לך את המשוואה של שריפת כסף = חיים מוצלחים. אין שום ניצחון מפואר בהפסד של כל כספך על השקעה ספוקליטיבית כלשהי, וכך או כך אין קשר בין אופן ניהול החסכון לבין העבודה שלך ופעולותיך בחיים.

אדיר

כל הפוסט הזה מסמלץ תרחיש שמכריח את החוסך לחיות בצורה מאוד מסוימת שלא נותנת מקום לקחת סיכונים גדולים ולכן אי אפשר להתייחס אליו בלבד. אנחנו לא חיים בריק.
אלא אם כן אתה מרוויח משכורת מאוד מאוד גבוהה

קרן

החיים והחוויות בחיים לא נמדדים לפי כמה כסף אתה מוציא. אפשר לטוס לחו"ל ולגור בהוסטלים או קמפינג או couch surfing סתם בתור דוגמה ולחוות הרבה יותר ולהכיר אנשים מאשר סופשבוע שופינג ומלון. נסיעה בתחבורה ציבורית והליכה ברגל למשל מרגישים לי הרבה יותר חי מאשר נהיגה ברכב. זה שהוצאת יותר כסף לא אומר שחיית יותר "חזק".

Ron B

פוסט יפה. מאד אהבתי.
אבל בשביל להגדיל את החיסכון אפשר להוציא פחות (״להתכלב״) ואפשר גם לשפר את ההכנסות — לדאוג לעבודה מכניסה יותר. גם אז אחוז החיסכון עולה.
מה עדיף? לא ברור. אני אישית בעד האפשרות השנייה.

גרישא

תלוי מאוד גם כמה אתה מרוויח.
אם אתה מרוויח 5k כנראה שלהעלות את השכר זו האופציה העדיפה.
אם אתה מרוויח 30k אז הרבה יותר קל והגיוני (לדעתי) למכור רכב אחד לדוגמא ולחסוך 2.5-3k בחודש נטו מאשר להעלות את השכר ב5-6 ברוטו.

Guy

יש עוד מסקנה מטבלה מספר 3:
מבחינה הסתברותית יש סיכוי של 66% להצליח ביצירת תיק השקעות שאינו הפסדי.

פוסט מדהים אחרי 7 שנות חיסכון זה בדיוק מה שאני חווה עכשיו.

לענין ה 100,000 : שהתחלתי לחסוך קראתי לזה זמן סבב לגיוס 100K – כמה זמן יקח לי לחסוך את הסכום הזה. עם השנים זה באמת מתקצר משמעותית! במיוחד אם יש לך אפשרות לעליות בשכר אז הזמן מתקצר עוד יותר.

Ron B

״מדהים לגלות שאם שיעור החיסכון שלכם הוא 70%, אפשר להגיע לעצמאות כלכלית בתוך כעשור גם אם התשואה על החיסכון היא 0%!״

אבל אם התשואה על החסכון היא 0% אי אפשר להגיע לעצמאות כלכלית אף פעם, אלא אם את מניחה מספר סופי של שנים שנותר לחיות. כי בעצמאות כלכלית אין יותר הכנסה מעבודה אלא רק מהתשואה על ההון. לא ברורה לי הטבלה הזאת.

קרן

אני חושבת שהכוונה היא שגם אם רק אחרי עשור תתחיל להשקיע את הכסף, תהיה עצמאי כלכלית. כלומר, אם בתקופת צבירת ההון רק צברת צבי להשקיע. ודאי שבתקופת ההכנסה הפסיבית ומשיכות כספים מהצבירה הכסף צריך להיות מושקע אחרת ברור מתי הוא ייגמר.

קרן

צבי=בלי. תודה אוטוקורקט.

כורה פחם

"אם את מניחה מספר סופי של שנים שנותר לחיות"?! "אם"?!
אולי אתה לא מודע לזה, אבל באמת לכל אחד מאיתנו נשאר מספר סופי של שנים לחיות.
המספר הזה, אגב, קטן מ-100…

אופיר

איך את מגדירה "עצמאות כלכלית"? לפי אילו פרמטרים?

אורי

פוסט מעניין מאוד!
שאלת תם- מדוע לא לשלב בין השניים? לחסוך אחוז גבוה יותר מההכנסה ולהשקיע חלק מהחיסכון?
כך חלק מהחיסכון צובר ריבית, גם אם לא גבוהה במיוחד

ד"ר יריב שולם

במאמר שלך הזכרת את מספר המפתח 300 משכורות כבסיס לעצמאות פיננסית. המספר הזה נשען על הממצאים של Trinity Project (שגם עליו דיברת בעבר). מה תגידי אם אומר לך שמצאתי שיטה המבוססת על השקעה פסיבית במדדים שתאפשר הגעה לעצמאות פיננסית על סמך פחות מ- 170 משכורות?! אם את רוצה לשמוע יותר, את מוזמנת לשלוח אלי מייל.

טראמפ

יש פורום פעיל, תפתח נושא ותציג את הגישה שלך

אורי

הפוסט מצויין,וכדאי לפתח אותו למקומות נוספים. ב-15 השנים האחרונות החיסכון לפנסיה הוא על בסיס ההפרשות של העובד והמעסיק. אין יותר מצטרפים לפנסיה התקציבית,זה אומר ,שחישוב הפנסיה שלך תיקבע לפי החיסכון ,ולא משכורת אחרונה כפי שהיה נהוג בגופים הציבוריים בעבר. מסקנה, השכר בשנים הראשונות הוא קריטי לחיסכון לפנסיה,וככל שהוא יהיה גבוה יותר,כך ההפרשה תהייה גבוהה יותר,ויהיה לו זמן לייצר תשואה . למה אני כותב את זה? כי עדיין יש במשק חוזים קיבוציים,שמבטיחים לצעירים שכר נמוך בתחילת דרכם,וקידום איטי בהמשך, מי שנכנס למסלול כזה דופק את הפנסיה שלו, ולך תדע מה יהיה בעתיד. על הצעירים להרוויח כמה שיותר ,כדי שההפרשות שלהם בתחילת… קרא עוד »

ביולוג ירושלמי

שוב תודה בפעם המי סופר כמה על כתיבה רהוטה, קולחת, מעניינת ומאמצת.
הפוסטים שלך מאתגרים את החשיבה, את הדמיון, את מקובעות השגרה והפנאי החסר. אני מחכה להם בכליון עיניים.
תענוג לקרוא ותענוג להחכים ולקבל רעיונות ומחשבות לדשדש בהן.

קובי

נשמח לפוסט שידבר על אסטרטגיות לשימור הון , אסטרטגיות משיכה וכו בזמן הפרישה אחרי ההגעה לעצמאות כלכלית, השפעת התשואה וחשיבותה בזמן תקופת המשיכה ועוד

דקלה

תמיד כיף לקרוא פוסט חדש
התחלתי לחשוש , כמו השאר , שאולי מיצית , וכבר נמאס לך , שמחה לראות שטרם .

Dan Porat

פוסט מעולה!

אמיר אהרן

הטבלה של מספר השנים עד לעצמאות כלכלית לא מסתדרת לי.
לפי הטבלה אם חוסכים 65% למשך 10 שנים ומצליחים לקבל תשואה של 6% שנתית, אפשר להגיע לעצמאות כלכלית בתום העשר שנים.

נניח עצמאות כלכלית שווה ל20,000שח בחודש.
65% מ 20,000 הם 13,000₪. כפול 12 חודשים כפול 10 שנים יוצא 1,560,000₪.

האם זה נכון – תשואה של 6% ריבית שנתית מקפיצה 1.5 מיליון ל 6?!

דוד

חוסך 5000₪ כל חודש; מנסה להגיע ל7500₪לחודש; כלומר 50% מההכנסה …אני חוסך בפיקדון בנקאי כלומר בלי תשואה ו חשבתי שזו לא דרך הנכונה לחסוך וחפסתי אפיקי חיסכון אחרים אם תשואה.
אבל אחרי שקראתי את הפוסט זאת , הבנתי שאני בדרך הנכונה בנתיים..
תודה רבה על הפוסט…

trackback

[…] הראשונות החיסכון קריטי והתשואה, כפי שכתבה הסולידית, כמעט לא רלוונטית. זה המקום בו הייתי בשנים הראשונות אך אם הזמן המצב התהפך […]

trackback

[…] אחרי הכל, בתחילת הדרך, שיעור החיסכון חשוב מהתשואה על ההשקעה. […]

נודניק

הקשר חשוב לכל מה שנאמר כאן הוא שהסוגיה המדוברת היא הגעה אל עצמות כלכלית, ולא ניצול מקסימאלי של משאבים. למשל, אם ניקח את הטבלה הראשונה, זה נכון שמי שמפקיד 20 אלף בשנה מסיים את העשור עם פחות כסף בחסכון ממי שמפקיד 40 אלף בשנה – כ 60 אלף פחות. מצד שני, הוא ניצל 200 אלף שקלים יותר לאורך העשור. כלומר הוצאות + חסכון שלו גבוהים יותר ב 140 אלף. כלומר, אלא אם מישהו מחפש ספציפית להגיע לעצמאות כלכלית במהירות האפשרית, התשואה על התיק דווקא משמעותית מאוד כבר מהרגע הראשון, ובהחלט תהיה מורגשת תוך עשור. זה לא אומר החיסכון אגרסיבי אינו… קרא עוד »

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן