על פניו, השקעה פסיבית בבורסה היא פעילות פשוטה למדי. כל שיש לעשות הוא לבחור מדד מסוים (מניות, אג"ח, נדל"ן, סחורות ושאר אפיקי השקעה), לרכוש את המוצר פיננסי העוקב אחר המדד הזה, להחזיק לטווח ארוך ולאזן לפי הצורך.

אבל לא כל המוצרים המדדיים זהים. המציאות היא שהמגזר הפיננסי, שמתפתח מהר יותר מחיידקים בבתי חולים, מעמיד בפני המשקיע מנעד רחב של מוצרים "עוקבי מדד" – כאשר חלקם טומנים בחובם סיכונים של ממש.

לפני שאתם צוללים ובונים את תיק ההשקעות הפסיבי שלכם, חשוב לעמוד על המאפיינים והסיכונים השונים של כל מוצר ומוצר.

להלן סקירה סכימטית של המוצרים הקיימים, מהטוב ביותר לרע ביותר:

הטוב

קרנות נאמנות מחקות (Mutual Index Funds)

קרן מחקה היא המוצר המדדי הפשוט והברור ביותר, והבחירה המועדפת ברוב תיקי ההשקעות הפסיביים. קרנות מחקות:

• בדרך כלל משקיעות במגוון רחב של מניות או אגרות חוב.
• מחזיקות ישירות ("פיזית") את הנכסים המרכיבים את המדד שאותו הן מחקות.
• בדרך כלל אינן מוגבלות בגודלן (קרנות פתוחות), כך שמחירן תואם במידה רבה את מחיר המדד שאותו הן מחקות.
• נסחרות פעם אחת ביום
• בגלל עיוות אכזרי ומרושע במיוחד של שוק ההון הישראלי, קניית יחידות מקרן נאמנות מחקה כרוכה בתשלום עמלת קנייה לברוקר (עמלה זו לא קיימת בקרנות נאמנות אקטיביות!)
• מגוון מוגבל מאוד בשוק ההון הישראלי (בעיקר למדדי אג"ח ומניות בישראל)
• דוגמאות משוק ההון הישראלי: קסם KTF ת"א 100
• דוגמאות משוק ההון האמריקאי: הקרן Vanguard Total World Stock Market (סימול: VTWSX)

קרנות סל פיזיות (ETF)

• קרנות סל (ETF) פיזיות זהות במהותן לקרנות המחקות לעיל, בשורת הבדלים מינוריים:
• הן נסחרות בבורסה ככל נייר ערך באמצעות ברוקרים
• ניתן למכור ולקנות אותם לאורך יום המסחר, בדיוק כמו מניות
• מגוון רחב מאוד בשוק ההון האמריקאי
• דוגמאות משוק ההון הישראלי: אין (יש צפי לכניסתן במהלך שנת 2014).
• דוגמאות משוק ההון האמריקאי: קרן הסל Vanguard Total World ETF בסימול VT.

המכוער

קרנות מחקות סינתטיות

מוצרים אלה מסוכנים ומורכבים יותר מהקרנות הפיזיות. יש להשקיע בהם רק אם ההבדל בין השניים ברור.

קרנות מחקות סינטטיות עוקבות אחר מדד נבחר, בהבדלים הבאים:

• הן לא מחזיקות ישירות (פיזית) את הנכסים המרכיבים את המדד שאחריהן הן עוקבות.
• במקום זה, הן מחזיקות בחוזה עתידי על מחיר המדד ו/או בנגזרים אחרים.
• חלק מהקרנות הללו מבצעות עסקאות swap. כלומר, מנהל הקרן נכנס להסכם עם ישות פיננסית אחרת שמשלמת את תשואת המדד.
• הקרנות הללו חשופות לסיכון מנפיק (במקרה שבו הישות הפיננסית לעיל קורסת).
• דוגמאות משוק ההון הישראלי: אי.בי.אי. סל S&P 500 , כמו כל "הקרנות המחקות" בישראל שעוקבות אחרי מדדי מניות בחו"ל, או קרנות ממונפות / שורטיסטיות למיניהן.

תעודות על מחירי סחורות (ETC)

מוצרים אלה עוקבים אחר מחיריהן של סחורות ומטבעות, לרבות זהב, נפט ו"בקר נמוך". יחד עם זאת, לפני שאתם רצים לרכוש אותם, חשוב להבין כי:

• מנפיקי התעודה לא מחזיקים את הסחורה בפועל, אלא משקיעים בחוזים עתידיים על מחיריהם בשוק הסחורות. התשואה על החוזים העתידיים עשויה להיות שונה ממחיר ה"ספוט" של הסחורה.
• המשקיעים חשופים לסיכון מנפיק (עד 100%)
• ההשקעה אינה נושאים דיבידנד
• דוגמא משוק ההון הישראלי: קסם זהב שקלי
• דוגמא משוק ההון האמריקאי: PowerShares DB Commodity Index Tracking Fund (סימול: DBC)

תעודות סל

תעודות סל הן מוצר ההשקעה הפסיבי הראשון שנכנס לשוק ההון הישראלי, וככזה הוא הנפוץ ביותר בבורסה המקומית. ככלל, מדובר במוצרים מדדיים זולים הנסחרים בבורסה, אלא שיש להם פוטנציאל מכוער במיוחד:

• מדובר למעשה בשטרות חוב שהונפקו על ידי מוסד פיננסי כלשהו (בישראל: החברות קסם, פסגות, תכלית, מיטב סל והראל)
• בית ההשקעות מתחייב לשלם לרוכשי התעודה את תשואת המדד ביום פקיעתה
• תעודות הסל אינן מחזיקות ישירות את נכסי הבסיס המרכיבים את המדד
• אם בית ההשקעות שהנפיק את התעודה קורס מסיבה כלשהי – אתם בצרות
• סיכון המנפיק הוא עד 100%
• הן מהוות דרך זולה להיחשף לשווקים שאין דרך אחרת להיחשף אליהם
• שגיאת העקיבה נמוכה
• דוגמא משוק ההון הישראלי: מיטב סל ת"א 100

הרע

מוצרים מובנים (סטראקצ'רים)

רוב הבנקים מציעים כיום מוצרי השקעה מובנים (פקדונות מובנים) שניתן לכנותם (במאמץ רב) מוצרים "מדדיים". המוצרים הללו יעקבו בדרך כלל  אחר ביצועיו של מדד מסוים וינסו לפתות משקיעים באמצעות תשואות "מובטחות".

באופן כללי:

• מדובר במוצרים סגורים עם אורך חיים מוגבל
• ניתן לשמור באמצעותם על ערך הכסף רק אם מחזיקים את המוצר המובנה עד לתאריך מסוים
• התשואה נובעת מנגזרים
• חשיפה של 100% לסיכון מנפיק במקרה של קריסת הבנק
• אין דיבידנדים
• בדרך כלל קשה מאוד להבין איך ההשקעה פועלת
• אין ארוחות חינם
• דוגמאות: דיסקונט, פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבינלאומי