בית » השקעות » שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הרביעי (2014)

שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הרביעי (2014)

הרבעון האחרון של 2014 הגיע לסיומו — וזהו זמן טוב לבדוק מה מצבו של “שוקולד מריר“, תיק ההשקעות העצל מבית הסולידית, שצפוי לחגוג אוטוטו שנה להולדתו.

שוקולד מריר

ברישיון CC. צילום: John Loo

כזכור, תיק ההשקעות הזה והפוסטים הנוגעים לו הנם תאורטיים בלבד ומיועדים למטרות אינפורמטיביות, קרי, להוות דוגמה אחת מיני רבות ליישום הלכה למעשה של העקרונות הקונספטואלים שנדונים באתר הזה.

אין מדובר בתיק השקעות אמיתי או במודל לחיקוי, וממילא אין לראות בו המלצה. כידוע, התיק במתכונתו הנוכחית הוא אגרסיבי למדי, מוטה צמיחה, ובשל חשיפתו הגדולה (65%) למניות עלול בהחלט להסב הפסדים כספיים ממושכים וצורבים מאוד.

בקיצור, ייזהר הקונה / Caveat emptor / דיר באלכ.

מי שעקב לאחרונה אחר השווקים בעולם כלל לא זקוק לאזהרה הזו. הרבעון הרביעי של 2014 הזכיר לכולנו שבהשקעה במניות אפשר גם להפסיד, ולא מעט.

בהלת האבולה של אוקטובר גרמה לירידות דו-ספרתיות במדדים המובילים, והורגשה במיוחד באירופה. בנובמבר השווקים טסו חזרה למעלה, ובחלק מהמקומות (ארה”ב) אף שברו שיאים חדשים. בדצמבר שבה התנודתיות לזירה, כשהרובל הרוסי והנפט נאבקים זה בזה על התואר “ההשקעה הגרועה ביותר לשנת 2014”. שניהם, אגב, הפסידו בענק לביטקוין.

ואם זה לא מספיק, שוק האג”ח המקומי חטף חזק — כולל באג”ח הממשלתי — כשברקע לכך חוסר היציבות סביב הבחירות המיותרות, והעלייה המטרידה בהשפעות הבולש(ל)יביזם הממסדי על הסביבה העסקית בישראל.

ולמרות כל זה, שוקולד מריר סיים את השנה הראשונה לקיומו עם רווח שנתי נומינלי נאה יחסית של 5.3%:

שוקולד מריר

שוקולד מריר – ביצועים סופיים, 2014 (לחצו להגדלה)

במונחים אבסולוטיים, זה לא נראה יותר מדי מרשים, ודאי אם נשווה זאת לפוטנציאל הרווח (וההפסד) האסטרונומי במסחר ממונף באופציות או בפורקס או באקזיטים ספקולטיבים על מניות ביומד.

זכרו — באתר הזה אנחנו מתעשרים לאט. אנחנו עוסקים כאן בתיק השקעות פאסיבי, עצל, המבוסס על צמיחה איטית ועקבית לאורך זמן, וחשוב מכך — על מינימום התעסקות מצד המשקיע — למעט חיסכון עקבי, הפקדות סדורות ואיזון מחדש בהתאם להקצאת הנכסים המקורית בעת הצורך.

בכוחה האמיתי של האסטרטגיה ניתן יהיה להבחין רק בעוד מספר שנים של צבירת ריבית דריבית, רווח על גבי רווח, שנים על גבי שנים. סגלו לעצמכם את היכולת לחשוב במונחים מעריכיים (אקספוננציאליים), לא ליניאריים. לא לחינם המטפורה “כדור-שלג” נטחנה עד דק בספרות ההשקעות המודרנית. זוהי באמת הדינמיקה.

כן, סביר להניח שבמוקדם או במאוחר התיק יתרסק יחד עם השווקים, אבל כמשקיעים פסיביים עם אופק השקעה ארוך — זה לא משנה דבר, כי לא נעשה דבר. הזמן פועל לטובתנו כשם שהאמוציות פועלות לרעתנו.

בינתיים, זמן לצאת לקניות לקראת הרבעון הקרוב:

  • ארה”ב -S&P 500 – 1,368 יחידות במחיר 1.3938 ש”ח ליחידה
  • ארה”ב – Russell 2000 – 169 יחידות במחיר 1.168 ש”ח ליחידה
  • אירופה – EuroStoxx 600 – 6 יח’ במחיר 349 ש”ח ליחידה
  • יפן – Nikkei 225 – 1 יח’ במחיר 223.54 ש”ח ליחידה
  • קנדה – TSX 60 – 38 יח’ במחיר 9.343 ש”ח ליחידה
  • שווקים מתעוררים – 991 יח’ במחיר 1.0434 ש”ח ליחידה
  • ממשלתי צמוד – 1993 יח’ במחיר 1.1334 ש”ח ליחידה
  • ממשלתי שקלי – 1561 יח’ במחיר 1.27 ש”ח ליחידה

רגע, אבל מה התשואה השנתית של התיק?!

שימו לב שעד כה דיברתי על רווח שנתי, ולא על תשואה שנתית. המונחים הללו דומים, אבל לא זהים!

הרווח השנתי הוא הסכום האבסולוטי שהתווסף לתיק ההשקעות שלנו במהלך שנה נתונה. שיעור הרווח השנתי מתקבל בקלות על ידי חלוקת שווי התיק הנוכחי (84,110.74 ש”ח) בסכום הכספים שהשקענו (79,649.53 ש”ח), והתוצאה כאמור 5.3%.

שיעור התשואה השנתית, לעומת זאת, מעט מורכב יותר, ואי אפשר למצוא אותו דרך השוואה פשוטה בין ערך התיק בתחילת השנה לערכו בסוף השנה.

הסיבה לכך היא שאת 79,649 השקלים שהשקענו בתיק לא “זרקנו פנימה” בבת אחת. הפקדנו סכומים שונים במועדים שונים לאורך השנה. לכל הפקדה כזו יש תשואה משל עצמה; כספים שהפקדנו באפריל הספיקו לצבור תשואה גבוהה יותר מכספים שהפקדנו באוקטובר, וכן הלאה.

אז איך ניתן לדעת מהי התשואה השקלית שהשיג התיק במונחים שנתיים מתחילת השנה?

הפתרון הפשוט ביותר הוא לשלוף אקסל ולהשתמש בפונקציה פיננסית המכונה XIRR. אל תברחו — זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע.

פונקציית XIRR משמשת לחישוב את שיעור התשואה הפנימי בתיק ההשקעות. היא עושה זאת תוך שקלול סכומי ומועדי ההפקדות והמשיכות אל התיק או ממנו. כדי שהפונקציה תעבוד, כל שעליכם לדעת הוא:
1) מה היה ערכו הראשוני של התיק (סכום ההפקדה הראשוני)
2) מהו ערכו הנוכחי של התיק
3) מתי וכמה כסף הפקדתם לאורך התקופה הנבחנת.

הבה נחשב את התשואה של “שוקולד מריר” במונחים שנתיים:

בגיליון אקסל חדש, ניצור שתי עמודות, A ו-B.

1. בראש עמודה A נזין את שוויו הראשוני של תיק ההשקעות (49892 ש”ח). בעמודה B המקבילה, נזין את התאריך בו פתחנו את התיק (22 בינואר 2014). חשוב לוודא שהתא בפורמט DATE.

2. בשורות הבאות בעמודה A נציין את כל סכומי הכסף החדשים שמשכנו או הפקדנו לתיק. בשורות המקבילות בעמודה B נציין את התאריך בו ביצענו כל משיכה או הפקדה.

(שימו לב: בחישוב תשואה פנימית מתעלמים מכל פעילות שמתרחשת בתוך התיק, כמו למשל דיבידנדים, ריבית, או רווחי הון שמושקעים מחדש בתיק. החישובים היחידים הרלוונטיים הם כאלה המתייחסים להוספה של כסף חדש, או משיכה של כסף מבלי שהושקע מחדש.)

3. בסוף הרשימה, בעמודה A נציין ואת ערך השוק הנוכחי של תיק ההשקעות כמספר שלילי, ובעמודה B נציין את התאריך הנוכחי (במקרה זה, נתייחס לסוף השנה החולפת 31/12/14).

4. נבחר תא ריק בגיליון ונלחץ על “פונקציה”. נבחר את הפונקציה XIRR מתוך הקטגוריה “פונקציות פיננסיות”. תחת “ערכים” (Values) נבחר את טווח התאים מעמודה A. תחת “תאריכים” (Dates”) נבחר את טווח התאים מעמודה B.

הפונקציה תיראה כך:

(XIRR (A1:A5,B1:B5,0.1=

Xirr

במקרה שלנו, התשואה של “שוקולד מריר” במונחים שנתיים היא 10.02%.

בדרך כלל משתמשים בפונקציית XIRR כדי לחשב את שיעור הצמיחה השנתי המורכב (CAGR) שמניב תיק השקעות מסוים על פני מספר רב של שנים. פונקציית XIRR מלמדת מהי התשואה השנתית שהניב התיק פר שנה קלנדרית, בהתחשב בכל מועדי ההפקדות. 

הארי בראון

הווריאציה הישראלית של תיק ההשקעות של הארי בראון — אסטרטגיית השקעה שמתיימרת להתאים לכל סביבה מאקרו-כלכלית על ידי שימוש בנכסים בלתי קורלטיביים זה לזה — הניבה השנה רווח שנתי של 4.62%.

(ג.נ: כידוע, תיק ההשקעות האישי שלי דומה מאוד לר”מ).

הארי בראון

הארי בראון, המודל המגויר – ביצועי התיק בשנת 2014

מעניין לראות איך שדווקא האג”ח הממשלתי הארוך — אולי הנכס המושמץ ביותר בשנים האחרונות על ידי מי שטוען שאנו בעיצומה של בועת אג”ח מסוכנת — הניב השנה תשואה הנושקת ל-20%, וזה למרות הירידות החזקות שחווה שוק האג”ח בחודשיים האחרונים.

שלא יהיה ספק — העובדה שמדובר באג”ח ממשלתית לא הופכת אותו לנכס סולידי. אג”ח ל-30 שנה, עם מח”מ של 14 שנה ומעלה, הוא מעצם הגדרתו נכס מסוכן ביותר, שיתרסק בחדות בתרחיש של העלאת ריבית או הורדת דירוג האשראי של ממשלת ישראל (הבטחתי לעצמי שאצליח להתאפק ולא אזכיר בולשליביזם פעמיים באותו פוסט!).

את התשואה השנתית של התיק לפי פונקציית XIRR אשאיר לכם לבדוק בעצמכם 😉

השקעה לרבעון הקרוב בהתאם למודל של בראון:

  • מניות: 1,807 יחידות על סך 2,575.85 ש”ח
  • אג”ח: 1,513 ע.נ על סך 2,077.36 ש”ח
  • זהב: 260 יחידות על סך 3,026 ש”ח
  • מק”מ: 2,022 יחידות על סך 2,280.33 ש”ח.

ומה עשה תיק ההשקעות שלכם השנה? מוזמנים לשתף בתגובות.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

93 תגובות

  1. זה לא שוקולד מריר, זה שוקולד מתוק 🙂

    • ההימור על השקל פגם בתשואה. אילו ההשקעות בחול לא היו שקליות התשואה היתה גבוהה הרבה יותר.
      לשנה הבאה לדעתי כדאי לקחת בחשבון עליית ריבית, שכנראה יפחית בכדאיות ההשקעה באגח שקלי ובמניות.

      • כן…שמענו את זה גם בשנה שעברה והאגח ארוך עלה ב 20%.
        אם לא הבנת, היא לא הולכת למכור, לא היום וגם לא בעוד 10 שנים. זה כל העניין בהשקעה לטווח ארוך ואיזון התיק.

  2. סימונה

    דורין,
    תודה על עוד פוסט מחכים.
    רציתי לשאול לגבי s&p 500 הוא עלה השנה ב 11.39% והדולר גם עלה בנוסף.
    אבל קרן הנאמנות הצמודה ל s&p 500 רק ב 5.65 אחוז, מדוע?
    כשאני משקיעה ב s&p 500 צמוד שקל אני מצפה להפסיד את הרווח מעליית הדולר אבל לא את העלייה במדד עצמו.
    כמשקיעים פאסיביים אנחנו רוצים את ערך השוק, ונראה שכאן לא קיבלנו אותו, גם לא מנוטרל מטבע.
    ויש לי חשש שבירידות דוקא נקבל את כל הירידה בקרן הנאמנות.
    שווה אולי לשקול שוב להשקיע בקרן ישירות בחו״ל למרות סיכוני המטבע וענייני המס?
    (קראתי את הפוסט בנושא)
    תודה שוב.

    • מצטרף לשאלה, גם אני לא מבין.
      אם הקרן צמודה ל s&p 500 אז מדוע יש הבדל?
      תודה

    • אני מבינה את הבלבול. אכן, מי שרכש את MTF סנופי מגודרת בתחילת השנה, ולא נגע בה מאז, הרוויח 13%+ ומעלה.

      יש כמה סיבות מדוע התשואה כאן שונה:

      1. תשואות הקרנות מחושבות בדרך כלל על ידי חלוקת מחיר הפדיון בתחילת השנה במחיר הפדיון בסוף השנה. אם בתחילת השנה מחיר יחידה בקרן היה 100 אגורות, ובסוף השנה המחיר היה 150 אגורות, זאת אומרת שהקרן הניבה רווח של 50%.
      2. בשוקולד מריר אנחנו לא קונים ני”ע פעם אחת ודוגרים עליהם. אנחנו קונים לאורך זמן ,בתקופות זמן שונות. זה משפיע על מחיר הקנייה הממוצע. הפריסה לאורך זמן משפיע על גובה התשואה שנקבל. זו הנקודה שניסיתי להעביר בדיון על XIRR.
      3. תשואות הקרנות מחושבות מה-1 בינואר ועד ה-31 בדצמבר. שוקולד מריר לא התחיל ב-1 בינואר, אלא ב-22 בינואר.
      4. במקרה הספציפי הזה, אל תשכחי מה עשיתי ברבעון השני: מכרתי (ברווח נאה של 6%+) תעודת סל יקרה על מדד ה-s&p 500, וקניתי ברווחים קרן מחקה זולה יותר. ברווח מהמכירה השתמשתי כדי לקנות עוד ניירות ערך, בלי להוסיף כסף חדש. הפעולה הזו היא חלק בלתי נפרד מהרווח הכולל של התיק ומגולמת בו.

      מקווה שזה עושה שכל

      • תודה,
        זה מה שחשבתי אלא שהנתון של קניה/מכירה לא נראה בטבלה וראיתי רק לאחר האיזכור שלך על הפעילות ברבעון השני.

  3. כמעט כל התיק שוקולד מריר מבוסס על מניות – כאשר הן ייפלו חזק הוא ייפול חזק – תיק מסוכן מאד וספקולטיבי. עכשיו כולם שמחים איתו , בעתיד כולם יבכו בגללו.

  4. אחלה כתבה דורין ותודה על הטיפ באקסל, אני בהחלט מתכוון להשתמש בו.
    האם את מתכוונת להסביר בעתיד על חישוב תשואה כאשר חלק מהתיק הוא דולרי?

  5. סימונה

    בדקתי בפנדר ומגדל s&p 500 מגודרת מטח עשתה 13%. אז מה אני מפספסת?

  6. שאלה קטנה דורין – אני גם מושקע בTSX60 הקנדי אבל דרך תכלית קנדה שקלי (’40a), ולא דרך הראל כמוך.
    האם זה הגיוני שהתשואה שלי שונה משמעותית מהתשואה אותה את מציגה כאן? אחרי הכל מדובר על תעודות סל שעוקבות אחרי אותו מדד בדיוק.

  7. האם הכסף להשקעה לרבעון הקרוב מגיע רק ממקור חיצוני או שהוא כולל את הרווח שהתיק עשה?

  8. ג'ונסון

    תשואה שנתית שלי בתיק 11.0%.
    הקצאת הנכסים 50:50 כאשר החלק המנייתי מורכב מETF של ואנגארד VTI ו VXUS ביחס של 1 ל1 והחלק האגחי מקרן מחקה על מדד אגח ממשלת ישראל.
    התשואה הגבוהה באופן יחסי נובעת מהתחזקות הדולר בחודשים האחרונים.

    אין לראות בכתוב לעיל המלצה לביצוע אי-אלו פעולות השקעה

  9. תשואות

    ההשקעות שלי מנוהלות אצל שני מנהלי תיקים גדולים, בצורה של שגר ושכח. 30% חשיפה למניות.

    תשואה שנתית:
    האחד 3.6% והשני 5.4%

    • שכחת לכלול דמי ניהול.
      בלי לפגוע, בשנה מוצלחת כמו שהייתה, אורנגוטאן היה מצליח יותר מהם ולא לוקח דמי ניהול כלל.

      • תשואות

        הסכומים האלו הם בנטו. כלומר לאחר דמי ניהול.

        מנהל התיקים שעשה 3.6% יוחלף. אני לא מסתכל על דמי ניהול אלא רק על השורה התחתונה. ודוגל בגישה של מי שנכשל מוחלף.

        התיק שלישי שלי מנוהל כולו בחול. עשה השנה 8.9% בדולרים (שזה 22% בשקלים). נראה טוב, אבל בראייה של 5 שנים הוא רק עכשיו סוגר פערים עם אלה שמנוהלים מכאן בשקלים.

        • לא ירדת לסוף דעתי. בניהול אקטיבי זה עניין של מזל, יכול להיות ששנה הבאה זה שהשארת ירוויח 3% וזה לא בגלל שהוא טיפש, הוא מצליח בדיוק כמו כל אחד שלא מסוגל לחזות את העתיד. לעומתו, זה שויתרת עליו יכול לעשות 7%.
          בסופו של דבר אף אחד (מלבד וורן באפט ומעטים כמותו) לא מכה את השוק, הם יעשו את מה שהשוק עשה או פחות.

          מזכיר לי את הקרן האקטיבית שהתחייבה להעסיק אך ורק בעלי Phd בכלכלה (Long Term Capital Management). הם היו מאד בטוחים בעצמם. היא התרסקה.

          • תשואות

            בעיניים שלי ההשקעה שלי היא פאסיבית. אני לא מתערב בניהול התיקים שלי בשוטף ומסתפק בבחירת מנהל התיקים. אני מסתכל לטווח ארוך ואני שומר את החשיפה למניות קבועה (30% ) ללא קשר להתנהגות השוק. ככה שאיזון התיק מתרחש כל הזמן.

            לא מעניינים אותי תארי PHD וסיפורים. מעניינים אותי ביצועים. הנסיון שלי מראה שישנם אנשים שבתנאים זהים מצליחים בעקביות יותר מאחרים. לטעון שהשקעות זה רק עניין של מזל זה מאד פשטני. כמו בכל תחום, גם כאן יש טובים יותר וישנם טובים פחות וניתן למצוא אותם.

  10. 10% שנתי זה מאוד יפה. מבדיקה קצרה שאני עושה זה נראה לי משמעותית יותר מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
    דורין, אם תמשיכי כך תוכלי להיות יועצת השקעות ולהרוויח 1% דמי ניהול!

  11. התיק שלי, מנוהל אקטיבית בבנק פרטי מוביל, עם 30% חשיפה למניות, עשה 5.1%. חלק לא קטן מזה הגיע לקראת סוף השנה, עקב עליית הדולר.

    • דורון,
      האם 5.1% זה נטו לאחר ‘דמי משמורת’?
      כמו כן אמרת ‘מנוהל אקטיבי’, ז”א שהיתה פעילות בתיק, האם ה 5.1% מגלם בתוכו גם עמלות קניה/מכיה?
      הדולר ב 2014 התחזק מול השקל עלה בכ 11%,
      s&p 500 עלה ב 11.4%,
      מדד ת”א עלה ב 11%,
      המעוף אם איני טועה עלה 22%,
      אז נראה לי שחטפת איזו מכה בכנף בנגזרים אחרים…
      בכול מקרה 5.1% זה יפה.

      • תיקון, המעוף עלה כ 11% ולא 22.

      • כן, 5.1% זה אחרי כל העמלות וכל הקיזוזים. רוב התיק, אולי 70%, מנוהל בשקלים, ולכן לא הרוויח מהדולר והשנה הטובה.

      • כל החומולוגים כאן הם בעלי תובנות בדיעבד ובנסיונות חיזוי חסרי כל ערך. אם מישהו, ולו אחד ידע מה יקרה בשוק ההון יום אחד מראש, הוא היה הופך למליארדר ללא השקעת אגורה מכיסו (בעזרת ניגזרים). כל מי שכותב 5.1% זה יפה או 10% לעומת 13% זה עלוב – אינו מבין את מהות השוק. גם מי שכותב שניתו לסמוך על מנהלי כספים בעלי רקורד של הצלחה אינו מבין כלום. הייתי מסכים אם רקורד ההצלחה היה לאורך 60 או 70 שנה (ומספיק לי שניצחו את השוק בתקופה הזו לא רווח אבסולוטי).
        העובדה שהרבה אינם מבינים זה ששוק ההון זהו מקום מסוכן. כל אחד שמשקיע ומצפה לקבל מעבר לריבית חסרת סיכון, מסכן את כספו (לא משנה לאיזה טווח). קראתי לא מזמן תיכנון פנסיוני של חברת צ׳רלס שוואב שנותנת צפי לתיק בן חצי מליון דולר לגדול במשך 20 שנה בצורה השמרנית שהם מציעים ועם סיכוי של 99% שהתיק יכיל לאחר 20 שנה כ-2 מליון, אולם יחד עם זאת קיים סיכוי של 1% שהתיק יכיל פחות מחצי מליון בסוף.

  12. שאלה קטנה וקטנונית, מצטער מראש. באקסל כתבת 84,404 למרות ששווי התיק הוא 84,110. יש לכך סיבה שאני לא מבין?

  13. לגבי השנה הבאה. האם אני מעתיקה תמונת מצב להיום וזה יהיה כמו יום הקנייה החדש?

  14. איך לוקחים בחשבון את האינפלציה בחישוב התשואה?

  15. שלום דורין,
    שוב תודה על פוסט מעניין ומשפיע.

    שאלה מתודולוגית קטנה:
    בבניית התיק הנ”ל הגדרת אחוז מסוים לכל שוק לאומי (על פי יחסו לשוק העולמי).
    לדוגמא: מניות ארה”ב מהוות 54% מתוך השווקים המפותחים (30% מכלל התיק).
    האם ניתן להרחיב כאן או בפוסט עתידי את דרך החישוב?

    תודה וסופ”ש נעים!

  16. סימונה

    תודה דורין על ההסבר.
    עכשיו זה מסתדר.
    ניתן לומר אולי של XIRR מראה מגמה, בעוד שעם הרווח אפשר ללכת למכלת 🙂

  17. לא מבין

    אני לא מבין משהו עקרוני, את קוראת לעצמך סולידית אבל שום השקעה שאת מתארת אינה סולידית בהגדרה !
    הארי בראון לא סולידי, שוקולד מריר בכלל לא סולידי (65% מניות)
    את בוודאי יודעת שמי שמחפש השקעה סולידית לא מחפש זהב או מניות או אג”ח ארוך
    הוא מחפש משהו שלא זז הרבה, כמו מק”מ למשל
    אז למה את לא מציגה תיקים סולידיים אמיתיים שבנויים רק ממק”מ?

    • הביטוי “סולידית” לא מתייחס לפילוסופיית ההשקעה שלי. הוא מתייחס לדרך החיים שלי, שבמובנים רבים היא חסינה, עמידה ובלתי-שבירה יותר מזו שמאמצים אלה שמנהלים סגנון חיים ממונף שכל כולו תלות באחרים.
      תיק המורכב מ-100% מק”מ הוא לא בדיוק סולידי. הוא אמנם לא תנודתי (וכביכול “לא מסוכן”), אבל מצד שני הוא מבטיחה הפסד ריאלי ודאי בפרספקטיבה של עשרות שנים. אינפלציה איז א ביץ’.

  18. דורין,

    אני נהנה מאוד לקרוא את הלובג שלך ולדעתי את עושה שירות נפלא לציבור. אני אישית קראתי את כל הכתבות שלך ואת כל התגובות מתחילת הבלוג.

    לדעתי, שימוש בקרנות בניטרול מטבע מכרסם בתשואות לאורך זמן. מה כל כך מפריע לנו ששערי חליפין $/ שח יעלה או יירד. הדבר אמור לא להשפיע לטווח ארוך.

    ושוב תודה לך.

  19. מתחילת שנת 2014 , השנה בה עברתי להשקעה פסיבית, בהשפעת הסולידית, סיכמתי הפסד ורווח; אם כן; נתחיל במוצלח שבכך, הרווחים שלי על כל התיק, הם 24.93% על מדדי חו”ל ות”א התיק החל מ- ינואר 2014, למעט תעודת סל קסם ת”א ביומד מינוס 43.31% – על סכום השקעה לא גדול, תל בונד 20 מינוס-1.28%.
    בינתיים לא מכרתי בדצמבר 2014 מהמופסדים הללו מאומה, על מנת לקבל מגן מס, מאחר אני שומרת לעצמי את הזכות בשנה זאת, בשני הניירות הנ”ל, אם בכלל, ולא ממהרת לשום מקום.
    חייבת לציין שבעקבות השפעתה של הסולידית, הכפלתי את כמות הרכישה שלי ב-נ.ע מתחילת השנה ועד סופה.
    למעשה אני משקיעה את מה שנשאר לי ביד, אחרי תשלומי חובה אחרים שיש לי, ולכן הסכומים שאני מייעדת לקניית ניירות ערך, הם לא קבועים, אבל מתמידים מדי חודש בחודשו, לא כולל את רכישת ינואר, בלאגן סוף השנה,רוצה לראות באיזה עולם אנחנו חיים בתחילת שנה זאת,פעמים רוכשת יותר ולפעמים פחות,כאשר הממוצע משביע רצון, ככל שאני מחשבת מה חייבים לרכוש ועל מה אפשר לוותר, אני מעדיפה לוותר, מאשר לבזבז, זה לא אומר שאני מתנזרת ממנעמי החיים, נהפוך הוא, אבל הזמן היעיל והמחושב כלכלית ועניינית עושה לי את החיים יותר יפים ויותר קלים.
    שנה טובה פוריה ומבורכת לדורין, חברות וחברי הבלוג של הסולידית.

    • דרך אגב, לא בדקתי את קופות הגמל, המוחזקות בחברת השקעות, מאחר וטרם קיבלתי את הדו”ח השנתי.
      טעיתי ב- 2008 , שלא התייחסתי לשינויים ברגולציה של קופות הגמל, מאחר ומאז, על מנת למכור אותן, יש לשלם 35% מס, עד לקופות גמל היה פטור ממס.
      מצד שני הן יכולות לשמש מעין בונקר לשעת חירום…או שהיורשים החוקיים ייהנו מהן.

  20. תודה על הנוסחה של האקסל! יעזור שארצה לאזן את התיק.
    תיק די סולידי של 85% אג”ח ישראלי והשאר מניות הניב 2.6% השנה.

  21. רציתי לשאול, אמרת שבתיק שלך יש זהב פיזי,
    איך עושים את התהליך הזה? אמרת משהו על קנייה באוסטריה ואחסון בשוויץ? איך עושים איזה חברות יש?
    תוכלי להסביר צעד צעד?
    עדיף לאחסן בשוויץ או בסינגפור? עדיף בוליון של אפריקה או נשר אמריקאי?
    יש גם שירותים באינטרנט שעושים את זה בשבילך, זה עדיף על לעשות את זה ידנית בטיסה לשם?
    איך זה שונה מלהחזיק ETF של GLD בתיק?

  22. מדד ת”א 100 עלה כ- 7% ב-2014 ומדד ת”א 25 ( המעו”ף) כ- 11%

  23. אני משקיע לפי הארי בראון אבל רק מחודש דצמבר הגעתי למסקנה זו.
    כלומר,
    25% IAU (בעתיד יהיה זהב בוליון)
    12.5% VTI
    12.5% VXUS
    25% אגח מדינה 5+
    25% מק”מ (כדי שלא אצטרך למשוך מהתיק במקרה חירום)

    תמיד זה מדהים אותי לראות (אני עוקב כל יום בסוף היום בשביל הסקרנות) איך כאשר משהו אחד יורד משהו אחר עולה. אם ניקח את היום VTI ו VXUS ירדו בעוד הזהב עלה. איכשהו תמיד אני מרוויח גם אם הזהב והמניות יורדים למחרת זה גורם לעלייה של האגח בתל אביב. עוד נחיה ונראה בטווח של עשר שנים מה יעשה התיק הזה.

    בקרן השתלמות אני 50% S&P ו 50% אגח מדינה 5+.

    • אז תקנה יגואר, אתה מליונר בפוטנציה לא?, סולידית שמולידית, וכולם רעבים לכסף פה!, ממש סולידיים!, חחחחחחחחחח

      • הוא באמת מיליונר בפוטנציה, ואולי גם באופן מעשי, בגלל זה הוא לא יקנה יגואר…

    • יש המון עבודות שמראות שזהב לא מגן מאינפלציה. וורן באפט אגב מתנגד חזק לזהב.
      בכל מקרה, כשאתה משקיע בeft ולא בזהב פיזי, אתה משלם על זה מס רווח הון. רק מהשיקול הזה, לדעתי עדיף או זהב פיזי (שם אין מס) או לא להשקיע בזהב. אתה למעשה מקבל השקעה נחותה ממה שהשוק מקבל, שכן הם לא משלמים מס.

      • יש גרף 40 שנה אחורה שהוא inflation adjusted שמראה שהוא כן מגן עם כל הכבוד לעבודות.
        זהב עושה 0% בניכוי אינפלציה, התפקיד שלו בתיק הוא למקרה חירום בלבד.

        בקשר לרווחי הון, זה לא חוקי לא לדווח על בעלות על זהב ולא לשלם עליו מס.
        הסיבה להשקעה ב ETF היא שזה עניין זמני עד שאקנה זהב פיזי.

      • מחיר הזהב בשנת 1966 היה בערך 35 דולר לאונקיה שזה היה 105 לירות אז.
        האינפלציה גרמה להעלאת המחירים פי 78000 כלומר 1 לירה אז היתה שווה 7.8 ש”ח היום ו-105 לירות אז שוות ל-820 ש”ח היום.
        מחיר הזהב היום הוא כ-1200 דולר לאונקיה שהם 4700 ש”ח.
        כלומר הזהב עלה פי 5.7 שזה 3.7% לשנה.

  24. אברם הבסטיונר

    עזבי אותך משטויות, ב 2015 תמכרו הכל!, ירד כמה אחוזים, כולם ייבהלו, ויימכרו, כולכם אופטימים וטייקוניי בורסה כשהכל עולה, יופי של תכונה.

    • נדבר בשפה שתבין: סבבה גבר…
      למה שאמכור? יש לי עוד 15 שנה של לקנות מכסף שאני חוסך. האינטרס שלי הוא שהכל יירד עכשיו ואני אקנה נכסים בזול.
      אני אהיה הכי מרוצה אם יתחילו נפילות, אם אוכל, אגדיל את החיסכון בתקופה כזו של משבר כדי לקנות יותר.

      בקשר ליגואר, לא תודה. יש לי אופניים.

  25. המלצת על קרנות ריט לפני כמה חודשים , אני קניתי 5% ואכן בחודשים האחרונים היו עליות ממש יפות , מה דעתך להוסיף אותן לתיק באופן קבוע

  26. שאלה בקשר לרשימת הקניות לרבעון הנוכחי: ע”פ הטבלא, רב האפיקים כבר נמצאים מעל המשקל המיועד שלהם אז אין לכאורה צורך בקניות נוספות לאפיקים אלה – אלא אם כן הכוונה היא להגדיל את כל התיק באופן כזה שיהיה ביעדים שקבעת?

  27. לא בטוח מה בדיוק המטרה בהשוואת התיקים פה, אבל הנה:
    הרכב התיק (50% מניות/50% אג”ח):
    פסגות עוקבת אג”ח – 30%
    MTF תל בונד 60 – 5%
    SPDR Barclays Intermediate Term Treasury ETF (ITE) – 10%
    SPDR Barclays Intl Treasury Bond (BWX) – 5%
    פסגות מחקה תא 100 – 15%
    MTF תא יתר 50 – 5%
    VWRD.L – 27%
    IPOX-100 Index Fund (FPX) – 3%

    מיוני 2014 עשה כ-15%.
    ותודה רבה על הבלוג.

    • אם אני מבינה נכון, הרי שעשית 100% רווח במשך חצי השנה האחרונה.
      פשוט מעניין ממתי התחלת להשקיע בשיטה זאת?
      מחליפים דעות, מוסיף המון להבנה וידיעת הנושא.

    • בקריאה שנייה נראה לי שעכשיו הבנתי, אתה הצגת את מבנה התיק באחוזים והרווח שלך למחצית השנה מיוני 2014 עשה תשואה של 15%, יפה למדי.

    • שי היקר באדם!, את רוב התשואה שלך, עשית מהדולר, ולא ממבנה ההשקעה שלך.

      • @פאטיה – בדיוק כך. מצטער אם זה לא היה ברור (לא כולנו יודעים לכתוב כמו הסולידית).
        התחלתי להשקיע ביוני השנה ובגלל זה פירטתי רק מאז.
        allen@ – אני מניח שחלק מהתשואה הוא בגלל הדולר, חלק פשוט בגלל שהבורסה עלתה. מבנה ההשקעה נועד לפזר סיכונים ולהקטין תנודתיות. כל הרעיון באתר הזה הוא שמשקיע פאסיבי לא מרוויח/מפסיד כי הוא חכם/טיפש.
        בכל מקרה, כרגע אני כנראה יותר יקר מהתיק שלי (;

        • מעולה. גם עלי מקובל 50% מדד מנייתי ו- 50% אג”ח ושאר ירקות בסיכון נמוך, מאחר והבנתי שקיימת מתינות מתמשכת של האגח”ים פניתי יותר לכיוון המנייתי וכאן חרגתי מהמסגרת שהטלתי על עצמי 50 +50 , בינתיים כבר עשיתי את ההשקעה הראשונה שלי לשנה זאת במילוי המצברים של פלח האג”חים על מנת לחזור למבנה המקדים של התיק.

  28. אם מעניין מישהו,
    נפגשתי השבוע עם נציג מכירות של גוף השקעות גדול בארץ. הוא ניסה לשכנע אותי ששום גוף פיננסי לא באמת מייצר תשואה עודפת לאורך זמן (כאילו שקוראי הבלוג הזה לא יודעים את זה מזמן) ושהם לא ממליצים להכנס לבורסה באופן משמעותי לתקופה של פחות מ 5 שנים (מסכים לחלוטין).
    ה”פתרון” שהם מציעים (כמה מפתיע) הינו השקעה בתעודות סל ורה-בלנס תקופתי… רעיון לא רע 🙂

  29. החוסך הטרי

    סולידית יקרה,
    אני קורא די חדש של הבלוג שלך (משהו כמו חודשיים). הצלחתי להוריד הוצאות כך שיש לי כעת בערך 1,000 שקלים שאני רוצה לחסוך. אני בן 32 ומעולם לא חסכתי כלום. קריאה רציפה בבלוג שלך נותנת לי את כוח הרצון להמשיך בכך.
    השאלה שלי היא איך לעשות את זה בפועל? האם אפשר להשקיע 1,000 שקלים? אם לא, איפה אני שם את ה-1,000 שקלים הללו עד שהם יגדלו לסכום שכן אפשר להשקיע? ואם אפשר להשקיע – אז איפה ואיך?
    אני מניח שכבר טיפלת בשאלות הללו בעבר, אבל אני בטוח שקוראים חדשים רבים שלך שהינם חוסכים ממש ממש טריים ישמחו לקבל תשובות לשאלות מעין אלו.
    ואגב, איך פונים אליך בפרטי?
    תודה!

  30. לא היה לי תיק השקעות אמיתי, בדר”כ אני משקיע בתכניות חיסכון קצרות מועד בשביל כסף נזיל אבל הריבית האפסית שכנעה אותי ללכת על אג”ח ממשלתי ארוך טווח (שהוא בסופו של דבר, כן סולידי יחסית). חצי צמוד וחצי לא.
    התשואה בין 11% ל – 12%.
    אפס התעסקות, שמתי הכל שם, במהלך השנה קניתי עוד ואת השאר ביליתי בלצפות מידי שבוע איך הקרן הולכת וגדלה.
    עליית ריבית? יש עד למחצית השנייה של 2015 לפחות, כשזה יגיע נראה.

  31. שלום יקירתי,
    רק לתזכר שאפשר לקנות גם ניירות ערך / קרנות נאמנות מחו”ל –
    דמי ניהול זולים יותר,
    וחשיפה מאוזנת יותר ליותר שווקים.

    למשל: VT – מניות עולמי,
    או VTI – מניות ארהב,
    שניהם מבית וונגארד, שחוקק על דגלו דמי ניהול מינימאליים.

    שתמשכנה שנים טובות,
    מיכל (:

  32. מצטרפת לבקשת החוסך הטרי ומוסיפה -אולי תוכלי להקדיש תגובה או פוסט עם רעיון לתכנית פשוטה לפשוטי העם? תודה

  33. שאלה לגבי אג”ח:
    אג”ח זה נייר ערך שידוע כמה נרויח\נפסיד ממנו עד יום פרעונו (בניגוד למניות).
    כלומר באג”ח אתה יודע מהי התשואה השנתית העתידית הממוצעת.
    אם האגח”ים עולים הרבה בתקופה מסויימת אז התשואה העתידית שלהם יורדת בהרבה.
    אם נניח שלאג”חים לטווח של 10 שנים היתה תשואה עתידית של 2% לשנה והשנה הם עלו ב-20% אז התשואה העתידית שלהם היא 0%. כלומר אם אתה מחזיק אגח”ים כאלו היום, אין לך שום סכוי להרויח עליהם במשך 10 השנים הבאות.
    אז למה ללכת על אג”ח כאלו אם הם עלו כל כך הרבה השנה?
    לפי מה שאני מבין ירידת הריבית תגרום לעלית מחירי האג”ח ועליתה (אפילו עליה קטנה שתעיד על שנוי מגמה) תגרום לירידת מחירי האג”ח, לריבית אין כבר לאן לרדת, האם זה לא אומר שהאג”חים צפויים לכל היותר להשאר במחירם ולא לעלות?

    • לך תדע מה יהיה. כל עוד הריבית לא עולה האגח הארוך נחשב כמסלול מצויין לחיסכון ולכן מחירו ימשיך לעלות. בנוסף, יש קורלציה שלילית בין ת”א 100 ו S&P500 לאגח ממשלתי ארוך. גם השנה כששניהם עלו רואים בבירור את הקורולציה הזו שכשהמניות יורדות שער האגח עולה וההיפך. כך שיכול לקרות מצב שהאגח יעלה כי המניות יורדות.

      בקיצור, אולי יעלו את הריבית ואולי לא. לי אין מושג. אם יעלו אז האגח יירד ואקנה את הקרן יותר בזול עד ששוב יורידו את הריבית ושוב הקרן תנסק מעלה מעלה. אם לא יעלו את הריבית אז מחיר האגח ימשיך לעלות מה שאומר שבאיזון הקרוב אקנה ממנו פחות ביחס לנכסים שיירדו.

      נ.ב. ריבית גם יכולה להיות שלילית (זה המצב בשוויץ).

      • עוד משהו קטן, מומלץ לחפש בגוגל Shannon’s Demon. זו הדגמה טובה לאיך פיזור מגדיל את הרווח ומקטין את הסיכון.

      • יש הסבר לקורלציה השלילית בין האג”ח לטווח ארוך ות”א 100?
        מה זה S$P500?
        הנקודה היא איננה מה תקנה בעתיד אלא איך תחזיק את נכסיך היום. לא ברור איך תרויח מאג”ח אם התשואה עליו עד תקופת הפרעון היא קרוב לאפס?

        • תכניס פה TLT ובאחוזים 100%. זה יראה לך את ה TLT שהוא מדד האגח 20+ בארה”ב אל מול ה SPY שהוא מדד 500 החברות הגדולות בארה”ב.
          http://www.etfreplay.com/combine.aspx

          לי אין הסבר, והוא גם לא ממש מעניין אותי.
          בינתיים אני מרוויח מאגח למרות שלדעתך הוא כבר לא רווחי. אני לא חושב מה אקנה בעתיד כי אני כל הזמן קונה אותו הדבר, גם אם בעתיד יירד האגח אני אמשיך לקנות אותו רק במחיר זול יותר מהיום (אולי זה מחיר שאתה תחשיב כרווחי) ואשמור אותו כרבע מהתיק עד סוף ימיי.
          אני לא טוען שאני כל הזמן מרוויח מכל הנכסים, אני מרוויח בדר”כ מנכס יחיד שעולה בצורה קיצונית ביחס לשאר הנכסים ועל ידי האיזון אני סוג של נועל רווחים.

          בקיצור, חיפוש בגוגל permanent portfolio יציג לך את כל ההסברים.

  34. “את הזינוק הגדול ביותר בהיקף הנכסים רשם אפיק הקרנות המחקות (קרנות שמחקות מדד מניות או אג״ח מבלי שלמנהל הקרן יש שיקול דעת). אפיק זה מנהל כיום 24.5 מיליארד שקל, אחרי שצמח ב–77% ב–2014 תוך שהוא מגייס כ–9 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לגיוסים היא דמי ניהול של 0% בקרנות אלה, וחוסר היכולת של מנהלי הקרנות המסורתיות השנה להכות את מדדי היחס.”

    זה ציטוט מ דהמרקר היום

    כנראה שהרבה מקשיבים לסולידית שלנו

  35. חישוב רווח שנתי: פונקציית XIRR, רשמתי לעצמי, מדהים איך כל פוסט לומדים אצלך משהו חדש.

    תודה.

  36. עידו מרוז 46%
    אסף נתן 20+%
    מרק 20%
    אם נוסיף שהכל כמעט אצלם בדולרים נקבל עוד 9 אחוז
    עד מתי הבלוגים בארץ של השקעות ערך ינצחו ותעצמו את העיניים?

    • עד המפולת הבאה 🙂

    • איש (3718)

      עידו מרוז עובד עם תיק מניות ונגזרים סלקטיבי בעל שונות גבוהה. צריך להיות בעל אופי חזק מאד, יכולת מחקר ועמידות יוצאת דופן כדי להתמודד עם זה, ואפילו לו היה קשה השנה. ראה איך הוא מתחיל את הפוסט האחרון שלו ב lichyot.com . זה רחוק מלהתאים לכל אחד.

      אפשר לקרוא עליו קצת באתר שלו כדי להבין שיש לו אופי יוצא דופן (כמו דורין 🙂 )

      לי יש נסיון של עשרות שנים בהשקעות עם ידע אקדמי מתאים, ולא הייתי מסוגל לישון בלילה עם תיק כמו שלו. מבחינתי, שינה בלילה זה פרמטר מאד חשוב 🙂 אני מוכן לוותר על אחוזי תשואה עבור הפינוק הזה.

    • מתעניין

      איך אתה יודע מה התשואה של אסף נתן (עדן, לצורך העניין) לשנת 2014?

  37. שאלה קצרה, איך את מתחשבת בדיבדנדים או קופונים בחישוב התשואה XIRR?

  38. אפשר לרשום את מספרי הניירות ערך / קרנות נאמות? כשאני מחפש אותם לפי השמות אני מקבל מספר תוצאות

  39. שאלה של טירון, אני מתנצל מראש. אשמח מאד לקבל תשובה.
    למשקיעים הפסיביים האמריקאים מומלץ להשקיע בקרנות של vanguard בגלל שהן מכסות את כל השוק האמריקאי, יש להם קרנות לשאר העולם לארופה, לשווקים מתעוררים למזרח אסיה/אוקיאניה. בנוסף יש להם דמי ניהול נמוכים מאד יחסית לקרנות אחרות.
    למשקיעים ישראלים יש בעיה להשקיע בקרנות האלה בגלל התנודתיות של השקל מול הדולר.
    האם יש דרך להשקיע בקרנות של vanguard ולגדר/לנטרל את השפעת המטבע?

  40. שלום דורין.
    נהנה מאוד לקרוא את הבלוג שלך, ולמרות שלא תמיד אני מיישם ,זה מעשיר ופותח את הראש להתנהלות אחרת . ( אני משכנע אנשים בעבודה להיכנס ולקרוא)
    רציתי לשאול לגבי פונקציית האקסל, מכרתי וקניתי קרנות למניות מס’ רב של פעמים במהלך השנה, כיצד ניתן להזין את הנתונים כדי לחשב מה היה הרווח השנתי?

    • אם קנית ני”ע – ציין את הסכום ולצדו את התאריך.
      אם מכרת ני”ע והשתמשת בכסף כדי לקנות דברים אחרים — ציין את הסכום (כמספר שלילי) ולצדו את התאריך.
      אם מכרת ני”ע וקנית בכסף בכסף ני”ע חדשים — תתעלם מהפעולה.

  41. היי, שאלה קטנה
    את עדיין משקיעה בקרן מחקה על S&P של מגדל (נייר 5117478) שגובה 0.04%. יש סיבה להעדיפו על קרן מקבילה של תכלית (5113998) שגובה רק 0.03%?

  42. שלום דורין ותודה רבה על הבלוג המצויין.
    רציתי לשאול האם יש הבדל בין התשואה שמופיעה בתיק באתר הבנק לבין החישוב בעזרת אקסל כפי שתארת?
    תודה רבה

  43. יש אפשרות לרשום את מספר המנייה ליד כל מנייה בשני התיקים האלה ? עשיתי הכל כדי למצוא את המנייה לפי השם אבל לא מצליח לי….

  44. שאלה קטנה לגבי ה – XIRR:

    מסיבה כלשהיא התוצאה המתקבלת קטנה בפקטור מאה מהרצוי (0.02 אחוז במקום 2 אחוז).

    מה פיספסתי?

השאר תגובה