על פניו, השקעה פסיבית בבורסה היא פעילות פשוטה למדי. כל שיש לעשות הוא לבחור מדד מסוים (מניות, אג"ח, נדל"ן, סחורות ושאר אפיקי השקעה), לרכוש את המוצר פיננסי העוקב אחר המדד הזה, להחזיק לטווח ארוך ולאזן לפי הצורך.
אבל לא כל המוצרים המדדיים זהים. המציאות היא שהמגזר הפיננסי, שמתפתח מהר יותר מחיידקים בבתי חולים, מעמיד בפני המשקיע מנעד רחב של מוצרים "עוקבי מדד" – כאשר חלקם טומנים בחובם סיכונים של ממש.
לפני שאתם צוללים ובונים את תיק ההשקעות הפסיבי שלכם, חשוב לעמוד על המאפיינים והסיכונים השונים של כל מוצר ומוצר.
להלן סקירה סכימטית של המוצרים הקיימים, מהטוב ביותר לרע ביותר:
הטוב
קרנות נאמנות מחקות (Mutual Index Funds)
קרן מחקה היא המוצר המדדי הפשוט והברור ביותר, והבחירה המועדפת ברוב תיקי ההשקעות הפסיביים. קרנות מחקות:
- בדרך כלל משקיעות במגוון רחב של מניות או אגרות חוב.
- מחזיקות ישירות ("פיזית") את הנכסים המרכיבים את המדד שאותו הן מחקות.
- בדרך כלל אינן מוגבלות בגודלן (קרנות פתוחות), כך שמחירן תואם במידה רבה את מחיר המדד שאותו הן מחקות.
- נסחרות פעם אחת ביום
- בגלל עיוות אכזרי ומרושע במיוחד של שוק ההון הישראלי, קניית יחידות מקרן נאמנות מחקה כרוכה בתשלום עמלת קנייה לברוקר (עמלה זו לא קיימת בקרנות נאמנות אקטיביות!)
- מגוון מוגבל מאוד בשוק ההון הישראלי (בעיקר למדדי אג"ח ומניות בישראל)
- דוגמאות משוק ההון הישראלי: קסם KTF ת"א 100
- דוגמאות משוק ההון האמריקאי: הקרן Vanguard Total World Stock Market (סימול: VTWSX)
קרנות סל פיזיות (ETF)
- קרנות סל (ETF) פיזיות זהות במהותן לקרנות המחקות לעיל, בשורת הבדלים מינוריים:
- הן נסחרות בבורסה ככל נייר ערך באמצעות ברוקרים
- ניתן למכור ולקנות אותם לאורך יום המסחר, בדיוק כמו מניות
- מגוון רחב מאוד בשוק ההון האמריקאי
- דוגמאות משוק ההון הישראלי: אין (יש צפי לכניסתן במהלך שנת 2014).
- דוגמאות משוק ההון האמריקאי: קרן הסל Vanguard Total World ETF בסימול VT.
המכוער
קרנות מחקות סינתטיות
מוצרים אלה מסוכנים ומורכבים יותר מהקרנות הפיזיות. יש להשקיע בהם רק אם ההבדל בין השניים ברור.
קרנות מחקות סינטטיות עוקבות אחר מדד נבחר, בהבדלים הבאים:
- הן לא מחזיקות ישירות (פיזית) את הנכסים המרכיבים את המדד שאחריהן הן עוקבות.
- במקום זה, הן מחזיקות בחוזה עתידי על מחיר המדד ו/או בנגזרים אחרים.
- חלק מהקרנות הללו מבצעות עסקאות swap. כלומר, מנהל הקרן נכנס להסכם עם ישות פיננסית אחרת שמשלמת את תשואת המדד.
- הקרנות הללו חשופות לסיכון מנפיק (במקרה שבו הישות הפיננסית לעיל קורסת).
- דוגמאות משוק ההון הישראלי: אי.בי.אי. סל S&P 500 , כמו כל "הקרנות המחקות" בישראל שעוקבות אחרי מדדי מניות בחו"ל, או קרנות ממונפות / שורטיסטיות למיניהן.
תעודות על מחירי סחורות (ETC)
מוצרים אלה עוקבים אחר מחיריהן של סחורות ומטבעות, לרבות זהב, נפט ו"בקר נמוך". יחד עם זאת, לפני שאתם רצים לרכוש אותם, חשוב להבין כי:
- מנפיקי התעודה לא מחזיקים את הסחורה בפועל, אלא משקיעים בחוזים עתידיים על מחיריהם בשוק הסחורות. התשואה על החוזים העתידיים עשויה להיות שונה ממחיר ה"ספוט" של הסחורה.
- המשקיעים חשופים לסיכון מנפיק (עד 100%)
- ההשקעה אינה נושאים דיבידנד
- דוגמא משוק ההון הישראלי: קסם זהב שקלי
- דוגמא משוק ההון האמריקאי: PowerShares DB Commodity Index Tracking Fund (סימול: DBC)
תעודות סל
תעודות סל הן מוצר ההשקעה הפסיבי הראשון שנכנס לשוק ההון הישראלי, וככזה הוא הנפוץ ביותר בבורסה המקומית. ככלל, מדובר במוצרים מדדיים זולים הנסחרים בבורסה, אלא שיש להם פוטנציאל מכוער במיוחד:
- מדובר למעשה בשטרות חוב שהונפקו על ידי מוסד פיננסי כלשהו (בישראל: החברות קסם, פסגות, תכלית, מיטב סל והראל)
- בית ההשקעות מתחייב לשלם לרוכשי התעודה את תשואת המדד ביום פקיעתה
- תעודות הסל אינן מחזיקות ישירות את נכסי הבסיס המרכיבים את המדד
- אם בית ההשקעות שהנפיק את התעודה קורס מסיבה כלשהי – אתם בצרות
- סיכון המנפיק הוא עד 100%
- הן מהוות דרך זולה להיחשף לשווקים שאין דרך אחרת להיחשף אליהם
- שגיאת העקיבה נמוכה
- דוגמא משוק ההון הישראלי: מיטב סל ת"א 100
הרע
מוצרים מובנים (סטראקצ'רים)
רוב הבנקים מציעים כיום מוצרי השקעה מובנים (פקדונות מובנים) שניתן לכנותם (במאמץ רב) מוצרים "מדדיים". המוצרים הללו יעקבו בדרך כלל אחר ביצועיו של מדד מסוים וינסו לפתות משקיעים באמצעות תשואות "מובטחות".
באופן כללי:
- מדובר במוצרים סגורים עם אורך חיים מוגבל
- ניתן לשמור באמצעותם על ערך הכסף רק אם מחזיקים את המוצר המובנה עד לתאריך מסוים
- התשואה נובעת מנגזרים
- חשיפה של 100% לסיכון מנפיק במקרה של קריסת הבנק
- אין דיבידנדים
- בדרך כלל קשה מאוד להבין איך ההשקעה פועלת
- אין ארוחות חינם
- דוגמאות: דיסקונט, פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבינלאומי
דורין שלום,
תודה על הבלוג שלך.
רציתי לשמוע את דעתך בשני נושאים:
1. אג"ח – ברור שהעלאת הריבית תגרור ירידה משמעותית במחיר האגח, ברור גם ששוק האגח גבוה עכשיו.
מאחר שיש סיכוי לא רע לעלאת ריבית ב 2014 מדוע להמשיך להחזיק אגח עכשיו ? לא עדיף לממש ולקנות שוב אחרי הירידה ? השאלה כללית וספציפית ל 0142 ודומיו.
2. מה דעתך על מוצרי פוליסת חיסכון של חברות הביטוח דוגמת טופ פייננס של מנורה ויש מוצר דומה של מגדל, המציעים בחירה בין 10 תמהילי תיק שעשו תשואות מרשימות בשנים האחרונות בכל המסלולים.
תודה רבה
הי דורין,
תודה רבה על הבלוג המחכים !!
שאלת הבהרה בהמשך לבלוג ..האם אין בישראל קרן נאמנות מחקה אחרי מדדי חו"ל למשל: S&P 500 , אשר באמת מחזיקה את נכסי המדד ? אם רוצים כזו אז צריך קרן סל מחו"ל ?
תודה רשה,
שרה
היי דורין ,שאלות:
תכלס,איך מבחינים בין קרנות מחקות טובות לבין קרנות מסוכנות שחשפות לסיכון מנפיק?? (יש דרך לראות זאת בפרטי ניע"?)
אם קרנות/תעודות סל חו"ל מגלמות סיכון-על של בית השקעות קטן במזרח התיכון , עדיף לוותר עליהן, לא? הסיכון עצום ביחס לסיכויי רווח קטנים יחסית.
אבל איך אפשר להשקיע בחו"ל אחרת, בלי לקנות קרנות נאמנות מסורתיות עם דמי ניהול גבוהים , ובלי לשלם עמלות בדולרים לברוקר מחו"ל (שזה מסובך וסתם יקר, ודורש התמצאות בתחום אחר)
הי דורין,
האם יש יתרון מיסויי ברכישת קרן סינטטית שמחקה מדד חו"ל על פני רכישת קרן סל זרה?
אני אמקד את השאלה:
על קרן סינטטית (למשל MTF s&p 500 לא מגודרת) גובים מס על הרווח הריאלי (רווח נומינלי פחות האינפלציה בישראל)
כיצד מחשבים מס על הרווח הריאלי בקרן סל זרה (לדוגמא Vanguard S&P 500 ETF)?
האם המס מתחשב באינפלציה או בירידת/עליית ערך הדולר?
תודה מראש,
בלוג מעולה
בועה באג"ח?
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3619211,00.html
בהחלט בועה,
את ההגיון שלא ניתן לתזמן אני מבין.
את ההגיון בלהמליץ להכנס לתיק השקעות בידיעה שאוטוטו ירידות, לא כל כך.
מדדים בשיא, הבורסה אדומה וצפי ברור לירידות באגח קונצרני…
הייתי שמח לראות תיק כפי שאת מציעה שנכנס בשיא לפני נפילה, לא בדקתי אך לדעתי הפסד ענק שיתוקן רק אחרי 10 שנים
התיק הוא סופר סולידי. הנפילה המקסימלית של התיק היתה כ 4.1 אחוז וזה היה בשנת 1981
יש המון נתונים על התיק הזה ברשת…
"ידיעה" זה לא תזמון? 🙂
היי דורין,
האם לאי בי אי אין קרנות סל ? (ETF)
מה סוג הקרן הזו ?
http://www.funder.co.il/fund.aspx?id=5116967
הי דורין,
איך את מתייחסת לסיכון המטח (למי שמרויח בשקלים ומתכוון להוציא את כספו בשקלים) כאשר משקיעים באפשרויות ה"טובות" שסקרת, אשר כולן נסחרות במטח.
באחת התגובות שלך כתבת שאת שומעת שיש מגמה להחליש את השקל. האם אין כאן, לדעתך סיכון מצטבר של שני אפיקים – ניירות ערך/סחורות + מטח?
תודה
אהלן דורין,
בלוג מעולה. עוקבת אחריו כמה מזה זמן מה. תודה..
האם אפשר לשאול באיזה קרנות ETF את מושקעת? הייתי סוחרת יומית בעבר ועכשיו אני עוברת להשקעה פאסיבית ותרה אחרי רעיונות…
[…] שעה שהיקף הנכסים המנוהלים באופן "פסיבי" — במוצרים עוקבי מדד כגון תעודות סל וקרנות מחקות — עומד על 100 מיליארד […]
לגבי הפקדונות המובנים:
אני לא כל כך מסכים איתך, זה כלי סולידי מאוד, מגודר יחסית עם אפשרויות לתשואה נאה עם מינימום סיכון. זה לא מחליף תיק השקעות אבל זה בהחלט אלטרנטיבה ראויה ל"פחדן שוק הון" מצוי. אני מנהל חשבון בפועלים ובשנים האחרונות היו לי כמה הצלחות עם הפקדונות האלה:
פקדון BEST INVEST:
10% תשואה ל4 שנים. עדיף מפק"ם, הרבה יותר נמוך מאג"ח
פקדון דיגיטלי על יורו: 2.6 % ריבית שנתית בגלל עליית יורו + רווח מעליית מט"ח.
מבחינת סיכון, קריסת בנק הוא אירוע עם סיכוי היתכנות אפסי בארץ. בטח לא אחד משלושת הגדולים. אבל נכון, הכל יכול להיות…
הי
1. האם למרות העמלה לברוקר קרן נאמנות עדיין עדיפה על תעודת סל ?
2. ביקשתי מהבנקאית שלי שתשקיע לי סכום קטן בקסם תא 100 KTF והתברר לי שהיא בחרה ב:
http://www.etf.funder.co.il/etf.aspx?id=1117266
במקום מה שהמלצת: http://www.funder.co.il/fund.aspx?id=5113345
האם להגיד לה להחליף או שזה לא קריטי ?
3. האם יש קרנות נאמנות גם לתא 25, למדד 500 האמריקאי ולמדד 600 האירופאי ? והאם גם במקרים אלה הן עדיפות על תעודות הסל ?
תודה,
יאיר
אני באופן אישי מעדיפה להשקיע בקרנות נאמנות על פני תעודות סל. הסיבה: 1. תעודת סל היא התחייבות של המנפיקה לשלם לך. זהו חוב בלתי מובטח, ממש כמו אגרות חוב קונצרניות, על כל המשתמע מכך – כלומר, סיכון אשראי. אם מנפיק התעודה קורס, לא בדיוק ברור מה קורה לכספי המשקיעים. לעומת זאת, בקרן נאמנות יש לך, כנאמן בקרן, זכות מוקנית על חלק מנכסי הקרן. גם אם מנהל הקרן קורס, כספך אינו בסיכון. 2. בממוצע, תעודות סל יקרות יותר מקרנות מחקות במונחים של דמי ניהול. 3. תעודות סל פחות שקופות ויותר מסובכות מקרנות נאמנות. 4. קרנות מחקות על מדדים בארץ מחזיקות פיזית… קרא עוד »
הי יאיר.. לא יודעת באיזה בנק אתה, אבל באופן כללי אפשר לבצע קניות ומכירות באתר האינטרנט של הבנק – ואז אתה יודע בדיוק מה אתה קונה.
ושאלה לדורין..
שמעתי שלפעמים בבנק יכולים להשיג מחירים טובים יותר ממה שמופיע באתר.
הבנקאי שלי אמר שזה לא משנה ואפשר לקנות באינטרנט וזה אותו הדבר.
האם הוא צודק, או סתם עצלן?
תודה.
לא הבנתי, מחרים טובים של מה?
מחיר הקרן / נייר הערך לא משתנה לפי הפלטפורמה …
הדבר היחיד שמשתנה הוא עמלות הקנייה. בממוצע, בתי השקעות גובים עמלות נמוכות יותר מהבנקים.
יש נושא שלא כל כך מובן מההבדל בין קרן מחקה סינטטית לבין קרן סל מחקה (ETF).
נניח קיימת קרן A שהיא קרן מחקה סינטטית שמחזיקה חוזים עתידיים על מדד S&P500, מאידך קיימת קרן סל B שמחזיקה את בפועל את המניות. (למשל VTI מול S&P500 MTF). שתיהן מנסות לחקות את תשואת המדד.
הבדל מהותי בין השתים הוא שקרן B מקבלת דיבידנדים שהמניות שהיא מחזיקה נותנות, לעומת קרן A שלא מקבלת.
לכאורה אין סיבה לעולם להשקיע בקרן סינטטית כי אתה מפסיד "כסף חינם" שהוא הדיבידנד שאתה לא מקבל.
יש כאן משהו שאני לא מבין?
עיוות מרושע ואכזרי ??? קרנות מחקות הן ב 0% דמי ניהול !!!
את לא באמת מצפה שזה יהיה לגמרי בחינם … אחרת את יכולה בעצמך לעדכן את התיק בכל אירוע דיבידנד ושינויים במדדים. אם את רוצה שיעשו את זה בשבילך כנראה שזה יהיה תמורת תשלום סמלי …
דורין, אחלה פוסט!
בהקשר של שוק ההון האמריקאי (שם המגוון רחב), חוץ מההבדל שקרנות נאמנות מחקות נסחרות פעם אחת ביום ואילו קרנות סל פיזיות ניתן למכור ולקנות לאורך יום המסחר, האם ישנם עוד הבדלים שאמורים להשפיע על ההחלטה לבחור בין קרן נאמנות מחקה לבין קרן סל?
יכול להיות שאני מפספס פה משהו – האם ההבדל לעיל משמעותי?
תודה
דורין תודה רבה!
אפשר הסבר איך לזהות משם הקרן או בצורה אחרת האם קרן היא מחקה או סניטטית?
אין, אתה צריך להסתכל על תשקיף הקרן. כאן הסברתי איך לקרוא אותו.
בסוף קרנות הסל נכנסו רק בסוף 2018
רציתי לשאול איך אני יכול לזהות את אותן קרנות מחקות סינטטיות?