בית » השקעות » איך (לא) לבחור יועץ השקעות

איך (לא) לבחור יועץ השקעות

אנו חיים בעולם שבז ל”ידע כללי” ומאידך סוגד וזובח ל”מומחים”. קל היום יותר מאי פעם להפוך למומחה: קורס מקצועי אחד או שניים, 4-3 שנות חנייה במכללה / אוניברסיטה, והא לכם מומחה חדש.

לתחום הפיננסי יש מומחים משלו. הם קוראים לעצמם מאמנים כלכליים, מתכננים פיננסיים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים ועוד ועוד. המשותף לכל מנהלי הכספים הללו הוא תואר, רישיון מקצועי, והרבה מאוד יוקרה. אם שוק ההון נתפס כזירה “למבינים בלבד” – הרי שהם המבינים הגדולים.

או כך לפחות היו רוצים שתחשבו.

כשכל אותם אשפים פיננסיים למיניהם מציעים לנהל את כספי תמורת תשלום נאה, אני מישירה מבט ומסרבת באופן קטגורי.

הנחת היסוד שלי היא שמכל האנשים בעולם, ישנו אדם אחד בלבד שבאמת איכפת לו מהכסף שלי – והוא אני. במקביל, ישנם אין-ספור “נותני שירותים” שרק מחכים לקחת ממני כסף.

על בסיס הנחת היסוד הזו, בחרתי לנהל את כספי בעצמי ולצמצם ככל הניתן את הסכומים המשולמים לאנשים אחרים.

משחק סכום אפס

לא מדובר על גרושים. החיסכון פה הוא דרמטי, מפני שהשירות שיועצי ההשקעות נותנים הוא יקר. למעשה, עלותו אסטרונומית.

חשוב להבין שרוב יועצי ההשקעות — המועסקים בבנקים ובבתי ההשקעות השונים — פועלים בהגדרה מתוך ניגוד עניינים חד למול הלקוחות שלהם.

במילים אחרות – כדי שהלקוח (אתם) תקבלו את התשואה הגבוהה ביותר על כספכם, יועץ ההשקעות יידרש בדרך כלל לפעול בניגוד לאינטרס האישי שלו. זה משחק סכום אפס, שרק צדיקים תמימים ירשו לעצמם להפסיד בו – ולא קל למצוא כאלה בחוגים הפיננסיים במחוזותינו.

בניגוד לבלוגרים אקראיים באינטרנט, ליועצי השקעות מותר על פי חוק להמליץ על השקעה בניירות ערך. הצרה היא שבהמלצות הללו פעמים רבות אין שום תועלת. תפקידו של היועץ היא לא להמליץ על מכשירי ההשקעה הטובים ביותר, אלא דווקא על המכשירים הרווחיים ביותר מבחינתו. לכן, יש לו אינטרס כלכלי לשווק מוצרים פיננסיים כמו קרנות נאמנות אקטיביות הגובות דמי ניהול גבוהים מאד ומפרישות עמלה נאה ליועץ. מטבע הדברים, מרחב התמרון של היועץ מוגבל מאוד על ידי המוסד הפיננסי שמעסיק אותו.

בישראל, המנגנון הנפוץ לגביית עמלות מסוג זה היא באמצעות מה שמכונה “שיעור הוספה” בקרנות נאמנות מנוהלות – תשלום “אקסטרה” שהמשקיע צריך לשלם מעביר למחיר השוק של היחידה. בקרנות נאמנות מחקות או בתעודות סל – אין שיעור הוספה. לעומת זאת בקרנות נאמנות מנוהלות, שיעור ההוספה עומד על 0.5%-1.5% עבור כל קנייה. הכסף הזה הולך ישירות לכיסו של בית ההשקעות שמעסיק את היועץ, או מקושר אליו עסקית בדרך זו או אחרת.

במובן זה, רוב יועצי ההשקעות הם לכל היותר אנשי מכירות. על איזו קרן לדעתכם ימליץ יועץ שירצה לגזור קופון שמן, פסיבית זולה או אקטיבית יקרה?

סבתא בישלה דייסה

לצד מודל העמלות, הנפוץ בעיקר בקרב יועצי השקעות בבנקים, ישנם יועצים שגובים דמי ניהול שנתיים תמורת ניהול כספכם. בדרך כלל דמי הניהול עומדים על 1.5% ל-3% מהיקף הנכסים המנוהלים.

על פניו מדובר בסכום זניח. הצרה היא שתוך מספר לא רב של שנים הסכום הזה מצטבר למימדים מפלצתיים. דמי ניהול של 2% בשנה יצטברו כעבור 50 שנות השקעה ל-63% מכלל הרווחים!

חשבו על זה כך. סבתא בישלה דייסה, ולאחר מכן הרכיבה תיק השקעות שהניב תשואה שנתית של 8%. נתנה 2% למס הכנסה. נתנה 2% לאינפלציה. נתנה 2% ליועץ. ועם כמה נשארה בסוף?

זכרו – גם אם היועץ אינו מקבל עמלות תמורת שיווק מוצרים פיננסיים אלה ואחרים, הוא עדיין עלול לפעול שלא בטובתכם. הוא ירצה שתשקיעו כמה שיותר כסף כדי שיוכל להנות מדמי ניהול מקסימליים – גם אם השקעה בבורסה איננה הדבר הנכון בשלב זה של חייכם.

כדור הבדולח שלי צלול משלך

מבחינתו של היועץ, דמי הניהול שתשלמו לו מובטחים – גם אם ההשקעות האקטיביות עליהן ימליץ יקרסו באופן מוחלט ולא יצליחו להכות את השוק.

כמובן שיהיו יועצים שיצליחו להשיג תשואה פנומנלית – אבל בדיוק כשם שלא ניתן לבחור מראש קרן נאמנות אקטיבית מנצחת, אין שום דרך לחזות עשרים שנה מראש מיהו היועץ שכדאי להקשיב לו ומיהו היועץ שכדאי לברוח ממנו.

ולא, גם כאן ביצועי העבר לא אומרים שום דבר על ביצועי העתיד.

קיצורו של דבר – הלקוח התמים שזה עתה יצא ממשרדו של יועץ ההשקעות השקיע את כספו במוצרים פיננסיים אקטיביים, מסובכים ויקרים מאוד, שספק אם יצליחו להכות את השוק לאורך זמן, וגם אם יתרסקו – יועץ יקבל אחוזים נאים מכספו. כשאני חושבת על כמות האנשים שנופלים בפח הזה, אני פשוט מצטמררת.

מתעקשים? שקלו ייעוץ השקעות פרטי

יש אנשים שאין להם את הזמן, העניין והרצון ללמוד להשקיע בכוחות עצמם. יש כאלה שנרתעים מכסף, ומעדיפים להאציל סמכויות או שמישהו אחר יחליט בשבילם (כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים). יש כאלה שפשוט לא בוטחים ברגשותיהם ומשוכנעים שברגע האמת, הם ימכרו בפאניקה בהתקף של חוסר משמעת עצמית. יש כאלה שמעדיפים להסתייע ביועץ ככל שהם מזדקנים, ואין להם את כבר את היכולת הפיזית והקוגניטיבית לעשות זאת בעצמם.

אם אתם נמנים על המחנה הזה, ומוכנים לפתוח את הארנק, יתכן שתמצאו טעם בשירותיו של יועץ השקעות פרטי ובלתי תלוי.

אזהרה מקדימה: ודאו שאתם לא הולכים ל”חבר של הבן דוד” או ל”בחור החמוד מסביון שעשה מיליונים לצילה מהמכולת ובטוח שיעשה גם לי.” אין זה מקרי שתחום עיסוק שמאפשר חשיפה ישירה לכספים של אחרים מושך אנשים מפוקפקים. הריצו חיפוש בגוגל על צ’רלס פונזי, ערן מזרחי או ברנרד מיידוף, כדי להבין את כוונתי.

ודאו שהיועץ המיועד עומד בקריטריונים הבאים:

– יועץ השקעות פרטי, בעל רישיון ייעוץ השקעות, אשר אינו מועסק או קשור עסקית לאף מוסד פיננסי (בנק או בית השקעות בארץ או בחו”ל). ישנם כמה מאות כאלה בארץ (הרוב המכריע כאמור מועסק במוסדות השונים). שימו לב – יועץ השקעות פרטי יכול רק להמליץ, הוא לא מבצע פעולות בחשבונכם ומחוייב להתלות את רישיון ניהול התיקים שלו (אם יש לו כזה).

– מוכן להתחייב בכתב לכך שאינו מקבל עמלות משיווק מוצרים פיננסיים מסוימים ושעצותיו אינן לוקות בניגוד עניינים.

– מוכן להמליץ על מכשירי השקעה פסיביים וזולים ככל האפשר. זהו ביטוי להגינות מסוימת מצדו. אם הוא מסרב – עמתו אותו עם המידע באתר זה ונסו לקבל הסבר המניח את דעתכם. בעיני, יועץ המסרב מסיבה כלשהי להשקיע במכשירים פסיביים צריך להדליק נורה אדומה: משתקף מסירובו אמונה כוזבת ביכולתו לחזות את העתיד.

– מתחייב לתיעוד מלא של כל פעילות והמלצה.

– סבלני, עונה לשאלות, עובד איתכם ובשבילכם.

בשורה התחתונה

באופן אישי, אני חושבת שהסיבה הלגיטימית היחידה לשכור שירותי ייעוץ השקעות פרטי היא כדי שתהיה דמות חיצונית שתאפשר לכם “להישאר במסלול” ולא לעשות שטויות המונעות מכוח דחפים אמוציונליים כשהשווקים משתוללים.

מעבר לכך, ברמת העיקרון, אני טוענת שלרוב האנשים אין צורך ביועץ השקעות. גרוע מכך, נוכח העלויות הגבוהות, שירותי הייעוץ עלולים להסב נזק חמור וממושך לתשואה שלכם.

שוק ההון לא מסובך כפי שרוצים שתחשבו, ואדם הניחן במוטיבציה, אינטליגנציה סבירה והיגיון בריא יכול ללמוד לנהל את כספו לא פחות טוב מ”המומחים” כל זמן שידבוק במכשירי השקעה פסיביים ובפילוסופיית השקעה ברורה.

זה לא מדע טילים. פתחו חשבון להשקעות בבנק או בבית ההשקעות המועדף עליכם, העבירו כספים, קבעו את אסטרטגיית ההשקעה שלכם ואת הרכב תיק ההשקעות הרצוי, רכשו את ניירות הערך הרלוונטים, השקיעו מחדש את הריבית והדיבידנדים, אזנו את התיק לפי הצורך חזרה להרכבו המקורי, בסוף שנת המס קזזו מס רווחי הון אם יש צורך, וזהו זה.

פשוט, ברור, משעמם – כמו כל השקעה טובה.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

48 תגובות

  1. אני מסכים לגמרי לכל מילה, אבל את מתעלמת מ”השקעות בוטיק”. ישנם כל מיני קרנות השקעה שמשקיעות בנישות באופן מאד מסויים. יש כאלו שמתמחות בנדל”ן, בסטארט-אפים, במתן הלוואות טווח קצר לעסקים ובמה לא.. אותן “קרנות בוטיק” בדר”כ לא נגישות לציבור הרחב (בגלל רף השקעת מינימום גבוה) והציבור הרחב גם נרתע מלהשקיע בהן (כי זה לא דרך בנק). צריך לעשות הבדלה, כי מכשירים אלו מלאי סיכון, אבל שם, בניגוד לקרנות האקטיביות שאת מתייחסת אליהן בפוסט זה, דמי הניהול מוצדקים. מנהל הקרן לא בוחר מניות לפי תחזיות, אלה ממש מצדיק את שכרו ע”י ליווי עיסקי של חברת סטארט-אפ, מהחיתולים ועד לקצירת הרווחים באקזיט אם הוא מתממש לדוגמא.

    • חבל שאת לא מעודכנת. ישנם חוקים במדינה שמונעים העדפה בין קרן נאמנות אחת לאחרת, עמלת ההפצה בקרנות זהה.
      בנוסף, החוק במדינה אוסר על מעסיקים לדבר עם יועצים על רווחיות.
      לכן, היועצים כן אובייקטיבים ויעדיפו את טובת הלקוח.

  2. ניתן להשיג עמלות נמוכות משמעותית עבור תיק מנוהל אם יש סכום מכובד ומוכנות להתמקח. אמא שלי לדוגמא משלמת 0.4% שנתי. זה פחות מדמי הניהול שהבנק הטיפוסי ייקח מכם בשנה רק על החניית התיק אצלו ובלי ניהול אקטיבי. האם המנהל שלה שווה את הכסף? לדעתי לא, אבל הוא נותן לה שקט נפשי וגם זה שווה כסף.

  3. עצות שוות זהב
    דורין, כמה שאלות הבנה
    1. אני מבין שיועצי השקעות בבנק חיים משכר גלובלי כך שלהם אישית אין עניין לדחוף לך עמלות, זה נכון שהם מקבלים המלצות מאנליסטים של הבנק ושם בוודאי יש הטעיה. האם את יודעת יותר בנושא?
    2. איך חישבת מ 2% עמלות אחרי 50 שנה 65% מהתיק?
    תודה,
    רון

  4. בנימין

    ראשית, כל הכבוד על האזהרות הרלוונטיות ועל ההבהרה הברורה שיועצים בבנק/בית השקעות הם בסה”כ אנשי מכירות. אין להם כל מעוף או אפשרות בחירה מעבר לכללי התקנון. מי שנעזר בהם ימצא שהם אף פעם לא יקטינו חשיפה בזמן אלא רק באיחור רב, וכך גם עם הגדלת חשיפה מנייתית בעיתות שפל, כמו שאמרת, הם את דמי הניהול מקבלים, בין אם יש שמש או שיורד גשם שוטף.

    ד”א, לצורך מתן ייעוץ בניהול תיקי השקעות לא חייבים רישיון, וכל זאת כאשר אתה מנהל את כספך שלך ושל עוד 4 אנשים זרים (5 בסה”כ, לא כולל בני משפחה מדרגה ראשונה), ובמקרים כאלו “דמי הניהול” מוגדרים ב-% מהרווחים בלבד (בין 15% ל-20%) ולא מההון. כמובן שבמקרה זה ישנם מספר תנאי סף, ישנם כאלו שעובדים עם מינימום 2.5 מש”ח לתיק וישנם כאלו שעובדים עם מינימום 1 מש”ח בתנאי שזה לא המיליון היחידי של הלקוח. לרוב, אלו סוחרים/משקיעים עם המון נסיון ועם יכולת תמרון מהירה פי כמה וכמה מכל מערכת השקעות גדולה.

    לגבי “השקעות בוטיק”, או במילה אחרת “אקוויטי”, זה די ברור שככל שיהיה לך יותר כסף ניתן להרוויח יותר כסף על ידי חשיפה לתחומים יוקרתיים יותר, אך אלו הן השקעות מסוכנות עבור מי שאין לו מספיק כסף וזה משחק נחמד למי שיש לו די והותר. הכסף הגדול נעשה בחברות שהן טרם הנפקה ראשונית אך כדי להיכנס למועדון הזה צריך להכיר את הנפשות הפועלות ולהיות בעל כיסים תפוחים. ד”א, במרבית קרנות האקוויטי דמי הניהול הם 0.5% עד 1%, אך כפי שכתבתי, הם עושים את עיקר הונם מההשקעה הנכונה ולא מסחטנות החשבון של המשקיע.

  5. “הייתי נזהר מאוד מהמילים “השקעות בוטיק”, “אקוויטי”, “יוקרתי” וכו…..וממי שמשתמש בהם.
    כיסים תפוחים לא עוזרים בהבנת יתר של השוק כמו שהם לא עוזרים לברוח מה”משווה הגדול” 🙂 .
    היתרון שיש לכיסים התפוחים הינה באחד משני הבטוחים – מוות ומיסים. ובנתיים מדובר על השני בלבד.
    עד אז
    כאמור – “פשוט, ברור, משעמם”

    • בנימין

      גיא, אשמח לשמוע ממך כמה זמן הינך מתעסק בהשקעות ובמסחר, מה הבנתך בכל נושא מיסוי על רווחי הון ועל אחזקת חברות אחזקה כאלו ואחרות.
      אוכל לומר לך שכאשר מישהו עם כיסים תפוחים נכנס לפוזיציות עם סיכון של לא יותר מ-1% מהונו (סוחר אמיתי לא מתעסק באחוזים אלא בנקודות, סנטים או אגורות, תלוי בארץ המסחר), קרוב לוודאי שאותו 1% סיכון שלו הם ה-100% מההון שלך.

      דבר איתי קצת על חוזים עתידיים, על שווי הוגן ואזור הוגנות של שוק, על ניהול סיכונים ועל ניהול כסף, ועל תוכנית החשיפה שלך לשנה הקרובה, מכיוון שלבנתיים אני מרגיש שאתה בעיקר מצטט את בעלת הבלוג היקרה (שהוכיחה דעה יציבה ונסיון ולא תמיד אני מסכים איתה), אך לך עדיין אין דעה ונסיון משלך.

      • בנימין

        מאין הגעת לאמירה שאני מהמר? לא אני אמרתי שאני “משחק וקונה”.
        ה”בית” נכון במקרים של אופציות/חוזים לטווח קצר, ובמקרים של גידור השימוש של חוזה או נגזר הוא להגן על כסף גדול באמצעות כסף קטן.
        60% מנייתי? כיום? בארץ? אני מקווה שאתה לפחות מוגן על ת”א 25 ועל ה-SPY באמצעות אופ’ ושהמח”מ באג”חים אינו ארוך יתר על המידה.
        אני מקווה שאתה משאיר דלת פתוחה במקום העבודה שאתה פורש ממנו כי מנסיון של אחד שפרש כבר ממזמן, אוכל לומר לך שבחשיפה שכזו אתה נמצא בדרגת סיכון שעשויה להוציא לך את כל האוויר.

        • תודה. אפילו חברי כנסת
          במדינת ישראל לא צריכים לתת הצהרת הון מפורטת כל כך בשביל לדבר שטויות ועוד בשכר.

          אבל עם כבר אז יש לי נכסים אחרים שברשותך לא אפרט , אשתי עובדת … ואני יכול לספוג את 1929 מחר … דרך אגב עברתי מספר לא מועט של מפולות מ 1992 ….וכספי המניות כנראה ינוצלו על ידי ילדיי … והאחוז הגבוהה שלהם בתיק הוא בשל העליות של בשנים האחרונות. אני לא שש לשלם את המס.

          ד.א 2 – נראה לי שלהחזיק זהב או נדל”ן לטווח ארוך עדיף ובטוח על קנייה של ביטוחים אם מחזיקים את התיק לטווח הארוך….מה שבטוח זה עונה על עקרון הפשטות וחוק החסכון – “התער של אוקהם”. אבל שיהיה לך בהצלחה.

          ד.א 3 – אני גם מאמין שאם “השקעות בוטיק” היו באמת עובדות עם הקהל העשיר אז בשוק חופשי לא הייתה כל מניעה לשווק אותה לכולם – ראה פורד – רכב להמונים ואחריו את מחשב האישי.

          ד.א. 4 – מכיר את טאלאב והסיכונים שהוא מפרט – אני לא יודע אם לביטוחים שלך יהיה ערך מוסכם אם ברבור שחור כל כך נוראי יופיע.
          אני בכל אופן בתסריט כזה – מסתער על השומר הגרמני בידים חשופות או נוגע בגדר.

          ד.א 5 – לגבי מקום העבודה לא אפרט מחשש שהסולידית תמחוק לי את התגובה לאחר שכתבתי הרבה.

          וכמו שאומרים כאן – נשאיר לקורא הנבון להחליט.

        • בניימין, אני 7 שנים בשוק ההון ולמזלי כבר הייתי במפולת אחת בפנים.
          יש לי שאלה – למה לשלם המון כסף על גידור כאשר טווח ההשקעה שלך הוא 15-20 שנה?
          תפזר, תשקיע גם במניות בחו”ל, באג”ח, נדל”ן (ריטים), זהב. זה עדיף לפחות תקבל תשואה (חוץ מזהב) ולא תשחק ע”י contango או backwardation.

          בקיצור – פשטות. אפילו גראהם בעצמו אמר שמי שחושב שלא יצליח לנצח את השוק לאורך זמן – עדיף להשקיע פאסיבית. נכון יש לו תלמיד שהצליח לעשות את זה. אז אם אתה משווה את עצמך לוורן באפט – שיהיה לך בהצלחה!

    • גיא, אני כן מכיר בחור שמכה את השוק כבר כמה שנים טובות כולל 2008, לשם כך הוא אובססיבי בחקר ערך אמיתי של חברות כך שקימים משקעי ערך טובים. לגבי קרנות אקטיביות, אני מסכים שרובן לא שוות אך יש שכן עושות את העבודה.

      אני מוכרח לומר כחסר נסיון, בימים כאלה שהשוק מדשדש ויש צפי לירידות לא נראה לי חכם להשקיע במדדים, לא מניות ולא אגח, כך שלמצוא השקעות ערך בתקופה כזו עושה שכל – אלא אם יש לך רעיון אחר…

      • בוקר טוב רון.
        באמת שאין לי מה להוסיף (אולי חוץ מכמה אנקדוטות פה ושם) על מה שכבר נכתב ( והוגב (יש כזאת מילה? )) בבלוג. אני כנראה באמת כבר שכחתי חצי מה”ידע” שהיה ברשותי לגבי השווקים ואני שמח על כך. בתור קורא ותיק ממני של הבלוג – אולי שווה לך לקרוא מהתחלה – תשים לב לדברים שלא ראית קודם.
        אני יכול להמליץ לך על הספר או סדרת הרצאות שהוספתי כאן באיזה קישור של יובל עוז הררי –”קיצור תולדות האנושות” בו הוא מסביר בין השאר על הכלכלה המודרנית ותהליכי הצמיחה בה שהחלו עם התפתחות המערב. אני מאמין שאם תהליכים אילו ימשכו הבורסות ישקפו זאת בסופו של יום אם הן לא מתומחרות ביתר מופרז.
        ספרים נוספים הם של נאסים טאלאב שהומלצו כאן. קראתי מזמן אבל אני זוכר שהוא מסביר שם יפה שצריך למדוד הצלחה של יועצי השקעות בהתאם לגודל המדגם( של היועצים וכמובן תקופות השקעה – 5-7 שנים זה לא מספיק).
        לגבי אג”ח ומניות אין לי כדור בדולח ( ובדקתי – לא נשארו כאלה באפסנאות של הסולידית). מאחר ואני משקיע לטווח ארוך וכנראה שלא אמשוך יותר מ 3 אחוזים מהתיק שנתית אני מסתפק בתשואה של 2+ ריאלי אחרי מס על האג”ח ומניח ומסתפק מתשואה על המניות של נניח 3-4 ריאלי אחרי מס.

  6. היד הנעלמה

    יש גם עוד אפשרות: שהיועצים מנסים לשווק את ההשקעות המתאימות ביותר ללקוחות שלהם כדי שאלו יתעשרו, יהיו מרוצים, ויעבירו עסקים נוספים לייעוץ בבנקים וכן ימליצו לחבריהם.
    נכון, זה פחות ציניקני ולא נותן כותרת מגניבה, אבל אופציה ששווה לשקול לפני שמטילים רפש בעשרות אלפי אנשים שעוסקים בתחום.

  7. לא אכנס כאן לנושא ניגוד הענינים, אבל רוב האנשים לא מבינים שגם במקרה שיועץ השקעות באמת ובתמים רוצה לעזור ללקוח, אז **על פי חוק** (ולא משנה כאן רצונו הטוב, יש חוק) הוא לא יכול להציע השקעות באופן שיחרוג מרמת הסיכון שהלקוח הגדיר מראש. אפילו כאשר יועץ השקעות הוא ישר ואמין, אז לקוח ש”אין לו את זה” בנושא שוק ההון (שזה גם דורש עבודה עצמית של כמה שנים כדי ש”יהיה את זה”),יועץ השקעות לא יוכל לעזור לו הרבה. ממש כשם שצריך גם הרבה עבודה עצמית כדי להצליח בדיאטה בנוסף להישענות על איש מקצוע, אמין ככל שיהיה.

  8. אמיר ניצן

    המשך: התכוונתי קודם שגם כאשר יועץ השקעות מאמין בכל ליבו שהשקעות מסוימות יכולות להניב תשואות מצוינות (ואפילו יש לו סיבות אוביקטיביות להאמין בכך), הוא לא יכול להציע ללקוח תיק עם רמת סיכון מעבר למה שהלקוח הגדיר ,. סה”כ יועץ השקעות נועד לכל היותר- יהיה אשר יהיה רצונו הטוב- לטפל ברמת הסיכון ולא בתוחלת הרווח כשליתר דיוק, רמת סיכון זה למעשה מילת קוד לרמת התנודתיות: השקעה עם תוחלת רווח שלילית וסטיית תקן קטנה סביב התוחלת עדיין עלולה לעיתים קרובות להיות מסוכנת יותר מאשר השקעה עם תוחלת רווח מאד חיובית וסטיית תקן גדולה יותר.

  9. אילן רוזנברג

    הכתבה נכונה בעיקרה, אך ישנם כמה אי דיוקים טכניים שצורמים לי.
    1. “חשוב להבין שרוב יועצי ההשקעות — המועסקים בבנקים ובבתי ההשקעות השונים — פועלים בהגדרה מתוך ניגוד עניינים חד למול הלקוחות שלהם.”
    בבתי השקעות אין יועצי השקעות, מאחר וליועץ אסורה שתהיה זיקה ליצרן. לכן בבתי השקעות יש מנהלי תיקים ומשווקי השקעות בלבד.
    2. “תפקידו של היועץ היא לא להמליץ על מכשירי ההשקעה הטובים ביותר, אלא דווקא על המכשירים הרווחיים ביותר מבחינתו. לכן, יש לו אינטרס כלכלי לשווק מוצרים פיננסיים כמו קרנות נאמנות אקטיביות הגובות דמי ניהול גבוהים מאד ומפרישות עמלה נאה ליועץ”.
    אני מניח שהכוונה הנה ליועצי ההשקעות בבנקים, הייתי נזהר מאמירה גורפת כל כך, ישנם יועצים שאכן זה הקו המנחה אותם ואולם ישנם גם יועצים שמאוד חוששים מאכיפה מנהלית ו/או לא מתרגשים מהכתבות גלויות או סמויות של המערכת ולכן לא ממליצים דווקא על המוצרים היקרים. הקרנות האקטיביות לא מפרישות שום דבר ליועץ, ישנו תשלום דמי שמירה (כמו בתעודות סל) ותשלום עמלת הפצה לבנק (לא ליועץ).
    3.”בישראל, המנגנון הנפוץ לגביית עמלות מסוג זה היא באמצעות מה שמכונה “שיעור הוספה” בקרנות נאמנות מנוהלות – תשלום “אקסטרה” שהמשקיע צריך לשלם מעביר למחיר השוק של היחידה.”
    מדובר בעמלה היסטורית שבמרבית הקרנות אינה קיימת כלל. אני מניח שקיימת אולי ב 5% מהקרנות אם בכלל.
    עמלה זו נועדה ד”א למנוע יציאה וכניסה תכופה של משקיעים ספקולנטיים ולא כדי להעשיר את מנהל הקרן.
    4. “שיעור ההוספה עומד על 0.5%-1.5% עבור כל קנייה. הכסף הזה הולך ישירות לכיסו של בית ההשקעות שמעסיק את היועץ, או מקושר אליו עסקית בדרך זו או אחרת.”
    בית השקעות מעסיק משווקים לא יועצים ובכל מקרה אין כיום עמלת הוספה.
    5.”במובן זה, רוב יועצי ההשקעות הם לכל היותר אנשי מכירות. על איזו קרן לדעתכם ימליץ יועץ שירצה לגזור קופון שמן, פסיבית זולה או אקטיבית יקרה?”
    אני מציע לדורין לקרוא היטב את הגדרות חוק הייעוץ בנושא ההבדל בין יועץ השקעות / משווק השקעות / מנהל תיקים. יועץ לא גוזר עמלה, רק משווק.
    6.”קיצורו של דבר – הלקוח התמים שזה עתה יצא ממשרדו של יועץ ההשקעות השקיע את כספו במוצרים פיננסיים אקטיביים, מסובכים ויקרים מאוד, שספק אם יצליחו להכות את השוק לאורך זמן, וגם אם יתרסקו – יועץ יקבל אחוזים נאים מכספו. כשאני חושבת על כמות האנשים שנופלים בפח הזה, אני פשוט מצטמררת.”
    אני למשל, יועץ השקעות פרטי שממליץ על מוצרי השקעה פאסיביים (תעודות סל, קרנות מחקות ו ETF.
    מצטער לקלקל לך את התאוריה הקונפירטיבית משהו.
    7.”יועץ השקעות פרטי, בעל רישיון ייעוץ השקעות, אשר אינו מועסק או קשור עסקית לאף מוסד פיננסי (בנק או בית השקעות בארץ או בחו”ל). ישנם כמה מאות כאלה בארץ (הרוב המכריע כאמור מועסק במוסדות השונים). שימו לב – יועץ השקעות פרטי יכול רק להמליץ, הוא לא מבצע פעולות בחשבונכם ומחוייב להתלות את רישיון ניהול התיקים שלו (אם יש לו כזה).”
    לשמחתי מדובר בעשרות ולא במאות, מאחר ובאמת כנראה שיותר משתלם להיות משווק השקעות…
    8. “אם אתם נמנים על המחנה הזה, ומוכנים לפתוח את הארנק, יתכן שתמצאו טעם בשירותיו של יועץ השקעות פרטי ובלתי תלוי.
    אזהרה מקדימה: ודאו שאתם לא הולכים ל”חבר של הבן דוד” או ל”בחור החמוד מסביון שעשה מיליונים לצילה מהמכולת ובטוח שיעשה גם לי.” אין זה מקרי שתחום עיסוק שמאפשר חשיפה ישירה לכספים של אחרים מושך אנשים מפוקפקים. הריצו חיפוש בגוגל על צ’רלס פונזי, ערן מזרחי או ברנרד מיידוף, כדי להבין את כוונתי.”
    שוב, סתירה במאמר שנובעת מידע לקוי, ערן מזרחי מסביון פעל ללא רישיון ייעוץ השקעות או ניהול תיקים ולכן אין טעם להזהיר מיועץ שכזה. מספיק לבדוק אם השם מופיע באתר הרשות לניירות ערך כבעל רישיון.

    לסיכום, מי שמעוניין ביועץ שעונה על הדרישות המזכרות על הכתבה (ויש לו הון בסך 10 מיליון ש”ח לפחות), מוזמן ליצור עימי קשר.

    (נערך, מידע שיווקי. נא לא לפרסם כאן. דורין)

    • אילן,

      שאלה לי אליך (בהנחה שקראת את “המשקיע הנבון”) – למה צריכים אותך?
      אחדד את השאלה – למה משקיע פאסיבי צריך אותך?
      בסכומים שאתה מדבר עליהם – אני רואה רק את האופציה של קישור לשורטיסטים שישלמו עמלה עבור מכירה בחסר של המניות של המשקיע שלך. אבל… משקיע פאסיבי לרוב ישקיע במדד ולא במניה ספציפית.
      אופציה אחרת – הקמת קרן נאמנות וגילגול מס רווחי הון, אבל 10 מיליון לא מספיקים בשביל זה.
      אני בזמנו דיברתי עם בית ההשקעות של רוטשיד ולא הצלחתי להבין על מה אני אמור לשלם להם.

      מניסיוני עם יועצי השקעות למיניהם – לרוב הם ימליצו ללקוח על השקעות פאסיביות זולות במקרה שהם רואים שלקוח קצת יודע על שוק ההון (הכוונה לידע בסיסי סוגי ניירות ערך).

      לגבי עמלות הוספה, אתה מטעה כי יש עמלות הוספה, לדוגמה: http://www.funder.co.il/fund.aspx?id=5120811

      דרך הגב כאשר אתה מפרסם את עצמך פה – אולי כדאי להציג את הביצועים שלך מול מדד רלוונטי ללפחות 10 שניםץ

      • כאחד שהתחיל ללמוד את נושא ההשקעות, מסכים איתך.
        עם זאת אני יכול לציין שכאחד ששנים נתן לבנק לנהל לו את הכספים, הפסדתי שנים רבות של השקעה עד שלפני שנה נפגשתי עם יועץ פרטי שפתח לי צוער לעולם ההשקעות הפסיבי, מה שהבנק שנים לא ניסה.

  10. מרגלית

    לאילן היקר!..מי שיש לו 10 מיליון ש”ח ומעלה לא צריך אותך!..ברברן,..לא התעייפת מהספר שכתבת פה?…פרסומת טובה אה?

    • אילן רוזנברג -

      מרגלית שלום, ייעוץ ההשקעות הנו חלק מהשירות הכולל שאני נותן ללקוח. לכן השירות נקרא “פמילי אופיס” ולא ייעוץ השקעות. אם יש לך השגות לגבי מה שכתבתי (תיקונים לשגיאות של כותבת המאמר) את מוזמנת לציין אותן. לקוחות שאני מטפל בהם הינם בעלי יתרות גבוהות משמעותית מ 10 מלש”ח ותתפלאי אבל הם מאוד זקוקים ליועץ השקעות / פנסיה / נדל”ן אובייקטיבי שיעשה להם סדר פיננסי וייצג את האינטרסים שלהם בלבד.

      תוכן שיווקי. נא לא לפרסם כאן. –דורין

  11. אני רואה שיש הרבה משקיעים מנוסים+יועץ השקעות אני אשמח אם מישהו מכם יפתור לי את הדילמה הבאה:

    הדילמה: מה יותר בטוח, אג”ח של חברה או תעודת סל?

    הנה כמה ציטוטים שהוצאתי מתוך תשקיף של תעודת סל, שמדברים על הדברים שהחברה יכולה לעשות אם הכסף שלנו:

    ציטוט א’: “החברה תעשה שימוש בתמורת ההנפקה, לצורך רכישת ניירות ערך הכלולים במדד לייחוס…. ו/או נגזרים ומכשירים פיננסיים על כל או חלק ממרכיבי המדד לייחוס.”

    כלומר החברה מרשה לעצמה להשקיע את הכסף בניירות ערך אבל מצד שני היא גם מרשה לעצמה להשקיע מאה אחוז מהתיק רק בנגזרים, כלומר למשקיע אין שום ודאות, והחברה בעצם אומרת שהיא יכולה לעשות אם הכסף מה שהיא רוצה.

    ציטוט ב’:”מדיניות החברה לעניין התכסות בנגזרים בקשר עם התעודות המוצעות.. הינה רכישת נגזרים המונפקים על ידי בנקים שהינם תאגידים מדווחים… וכן מכשירים פיננסים העומדים במבחנים של החברה לעניין חשיפה לסיכוני אשראי.. במקרה בו תשנה החברה את מדיניותה האמורה, ותרכוש נגזרים שאינם נגזר מאושר, תדווח על כך החברה בדיווח מיידי,”

    כלומר איכות החברות שמספקות לחברה את הנגזרים שדרכם היא מבטיחה לנו את המדד, יכולות לנוע מאיכות גבוהה לאיכות נמוכה

    ציטוט ג’: “חברה שומרת לעצמה את הזכות לקבוע את שיעור היקף ההשאלות המרבי ולשנותו בהתאם לצרכיה.נכון למועד הדוח נקבע שיעור היקף ההשאלות המרבי על ידי דירקטוריון החברה על שיעור של 100% .”

    כלומר גם אם החברה מחזיקה בבעלות על ניירות ערך היא לא בהכרח מחזיקה אותם ברשותה, אלה מלווה אותם למשקיעים אחרים.

    מה שאני לא מצליח להבין זה למה לשלם דמי ניהול לחברה, על הבטחה לשלם.. הרי זה בפועל מה שתעודת סל נותנת למשקיע היא מבטיחה לשלם ותמורת זה היא יכולה לעשות אם הכסף כמעט כל מה שהיא רוצה, זה בדיוק כמו הלוואה, שבה אתה נותן את הכסף שלך לחברה והיא מבטיחה להחזיר לך אותו אם ריבית והיא יכולה לעשות אם הכסף מה שהיא רוצה.

    אז אם נניח אתה משקיע טווח ארוך שרוצה להחזיק את הכסף שלך במקום אחד ל20 שנה וחברה מסוימת מוציאה תעודת סל והיא מבטיחה לשלם לך את המדד העתידי , למשל כמו החברה הזו:
    https://www.harel-group.co.il/wps/wcm/connect/3c3710004fd8a71abf34bf103811b065/s%26p+shikli.pdf?MOD=AJPERES&lmod=84432916&CACHEID=3c3710004fd8a71abf34bf103811b065

    והיא גם מוציאה אג”ח שמבטיחה ריבית של 4.65% צמוד[שזה בערך 7% תשואה בשנה], למשל כמו החברה הזו:

    http://www.tase.co.il/Heb/Management/GeneralPages/Pages/GridOnSeparatePage.aspx?GridId=3&CurGuid={8E613D8A-3A29-4CC1-87A0-81DD8443B5B5}&shareID=01099738&subDataType=1&companyID=001367&ETFid=01099738

    אז למה אני אמור להגיע למסקנה שהאג”ח יותר מסוכן מתעודת הסל ולא להתקרב אליו? איפה אני טועה פה?

    • בנימין

      טעות!!!!!!!!!

      חלק מהקרנות המחקות במדדים בארץ אכן מחזיקות ישירות בנכסי הבסיס, אך קרנות מחקות חו”ל (סנופי, ראסל, נאסדק וכו’) מבוססות על חוזים עתידיים (E-MINI), על חוזי שטרי אוצר, ETF מקומי (למשל IWM עבור הראסל2000) ואם הקרן-סל (מחקה) היא גם מגודרת מט”ח אזי ישנם אלמנטים של חוזי מט”ח ושאר תסבוכות.
      אני ממליץ לחטט בהרכב הקרן/תעודה שרוצים לקנות כדי להבין ממה הסלט שלהם מורכב.
      מצורפת דוגמה לקרן מחקה שממש, אבל ממש מסובכת להחריד:
      http://www.funder.co.il/fund.aspx?id=5118419
      או
      http://www.funder.co.il/fund.aspx?id=5117478

      לגולל את הדף למטה עד לטבלת נכסים.

      • זו הבעיה המרכזית של המשקיעים הפסיביים בישראל – לא קיימים מוצרים (תעודות סל/קרנות מחקות) שעוקבים אחר מדדים בחו”ל ומחזיקים בנכס הבסיס. כלל המוצרים הללו למעשה סינתטיים, מתכסים בחוזים עתידיים וחשופים לסיכון מנפיק / סיכון הצד שכנגד. הנושא עלה כאן לא מעט פעמים בעבר. חלופה אחת היא להשקיע בקרנות סל זרות.

        • בנימין

          ולכן במקרה הזה חשיפה לקרנות נאמנות מנייתיות בארה”ב עדיפה למרות עלות דמי הניהול.
          ניתן להיכנס לכל אחת מהקרנות ולראות את אחזקותיה והחלק היחסי של כל מנייה ומנייה (זה הרע במיעוטו מכיוון שהדיווח המפורסם הוא רבעון לאחור).

          אם מישהו בוחר להיחשף לשוק האמריקאי שלא דרך ברוקר אמריקאי (אינטראקטיב, טריידסטישן וכו’ וכו’), שידע שהעמלות שהוא ישלם בארץ, הן בבתי השקעות מקומיים והן (רחמנא ליצלן) בנקים מקומיים, ישחט גם ישחט במחירי העמלות.

          בואי נאמר, גם משקיע פאסיבי אין מומלץ עבורו להיות פאסיבי ויהיה עליו ללמוד וללמוד תוך כדי תנועה, לפנים ולאחור.

  12. בניימין,

    למה לקנות קרן נאמות זרה? מה רע בקרנות סל זרות?
    על איזה עמלות גבוהות את מדבר?
    VTI גובים 0.05.
    קנייה\מכירה בבנק -0.15%, אתה גם לא קונה או מוכר כל שנה.
    דמי ניהול בבנק הם די נמוכים (אם התמקחת מספיק). אישית הגעתי ל0.04% שנתי. אבל תשלם דמי ניהול גם על קרנות מחקות בישראל.
    ישנו סיכון (וגם סיכוי) מת”ח וזהו.

    • בנימין

      איליה, התכוונתי למי שכספו נמצא בארץ בשקלים והוא מעוניין להיחשף לשווקי חו”ל ולכן עברו עדיפה האפשרות של קרנות נאמנות מנייתיות חו”ל על פני קרנות סל (מחקות) חו”ל.

      אני כבר שנים רבות לא פועל באמצעות בנקים ישראלים, כך שיתכן ומה שאתה אומר זה נכון לגבי 0.15%, אך זה עדיין גבוה מאוד ביחס ל-1 סנט ליחידה או 1.5$ מינימום לעסקה.

      סיכון מט”ח זה נכון, אך במחירי אופציות שקל/דולר בארץ וברמת הסחירות שלהן, עדיף להשלים עם מחיר הסיכון או להתעסק עם UUP או אופציות/אסטרטגיות על אינדקס דולר (אני לא חובב את העיסוק הזה).

      • היי בנימין אני אשמח אם תוכל לפרט, על הקישורים שהבאת מהאתר פאנדר,
        אני באופן אישי לא הצלחתי להבין כלום:

        למשל בקישור הראשון רשום פיא מניות בחו”ל ארה”ב, ואז כשה אני עובר על נכסי הקרן: אני רואה שם אג”ח קונצרני ואג”ח ממשלתי חצי מהכסף בכלל במזומן. ורק 3.47% מושקע במדדים שונים שעונים לשם SANDP.

        כמו כן יש שם סעיף שנקרא חשיפה בפועל ורשום מניות 103% ומטח 98%

        לא ברור לי מה רמת המינוף בתעודת סל.
        לא ברור למה רשום 103% מניות ואז בפירוט תיק רשומים רק אג”חים ממשלתיים וקונצרנים.

        כמו כן אם אתה מכיר אני אשמח אם תוכל להפנות אותי לקישורים רלוונטיים או לספרים שמסבירים בפשטות את הנושא.

        • בנימין

          פורג’קטיו,
          הבאתי את הדוגמאות הנ”ל כדי להסביר בפשטות שאין דבר כזה משקיע סולידי ואין חיה כזו משקיע פאסיבי/עצל/מגן, אלא אם כן אתה שם כספך היכן שאתה שם ואתה מקווה שבחרת נכון, ואם לא מקווה, אז פשוט לא אכפת לך.

          לא אכנס לפירוט מה אומר כל סעיף מכיוון שאני לא מתכוון לפרט על כל מדרגי החשיפה של קרנות נאמנות ותעודות סל ועל המרכיבים הסינטטים בניירות הללו, אך מהם תוכל להבין האם הקרן/תעודה בה אתה מתכנן לשים כספך, האם הם מורכבים מנכסי בסיס (מניות או אג”חים) או מורכבים מנכסים סינטטים (חוזים, נגזרים וכו’)

          את רמת המינוף אתה יכול לבחון על פי התשקיף המפורסם האתר מאי”ה ובהתאם לנוסחא המרכיבה את התעודה. לטעמי, טוב ללימוד מיותר להשקעה/מסחר.

          חצי מהכסף במזומן? זו באמת הקצאה גבוה מאוד למזומן שמיועד לרוב לפדיון של הקרן (לספק מזומן עבור המוכרים) אך יתכן גם שהקרן גייסה הרבה כסף ממשקיעים ועדיין לא מצאה למזומן הזה בית (דווח על כך שינואר היה פורה מאוד לתעשיית הקרנות ובעיקר המנייתיות, בטח בזכות עוד כמה טמבלים שמאמינים במושגים כמו “אפקט ינואר, וכו’)

  13. היי בנימין
    אני לא משקיע בתעודות, אלה בetf בסגנון הזה אבל אני חייב להודות שגם את ההשקעה הזו ביצעתי על סמך דעה, או יותר נכון בחינה של מגוון דעות מנוגדות ובחירה באחת מהן ולא מבדיקה טכנית ומעמיקה של המוצר עצמו, חלק מזה בגלל הסיבות שציינת.. הסיבה לשאלות שלי, היא סקרנות ורצון להבין ולא כי אני רוצה להשקיע בתעודות סל בארץ.

    אני אשמח אם בכל זאת תוכל לכוון אותי [אם אתה מכיר] למקורות מידע בארץ או בחו”ל שמסבירים בפירוט מושגים כמו EMINI או שטרי אוצר ומקורות שמסבירים איך לפרש ולהבין נכון מוצרים סינטטיים.

    תודה
    projectio

  14. בנימין

    פרוגו’,
    האם התכוונת לנייר שהסימול שלו הוא IHD? אם כן, זה מסוג הניירות שאני לא מתקרב אליהם.
    אני מעדיף את ה-SPY או IWM או שאר הסקטוריאלים. רוצה פיננסים? XLF, רטצה אנרגיה? XLE או XOP, רוצה חומרים? XLB, רוצה תעשייה? XLI או DIA, טכנולוגיה? XLK או QQQ, רוצה הלף-קר? XLV, רוצה צרכנות? XLY אן XLP. כל אלו הם ניירות שמנים עם סחירות גבוהה, אבל אפשר להסתכם ב-SPY שבפועל מפגר במעט אחרי הסקטור המוביל התורן. הנסיון להכות באמצעות בחירת הסקטור המוביל נועדה לכישלון, אלא אם כן השוק נכנס לדשדוש (שוק = ממוצע) ותמיד יהיה הסקטור החזק בשוק והחלש בשוק (לא ארחיב על כך).

    EMINI – מסחר בחוזים עתידיים על השוק, מקנה יכולת מינוף,
    שטרי אוצר (ממשל ארה”ב) – אג”ח בעברית, לרוב הכוונה לאג”חים ממשלתיים קצרים של עד שנה למועד הפרעון. לעיתים משתמשים בנגזרים על שורי אוצר, כמו הנגזרים שיש בארץ על ממשלתי שקלי 0120 או על 0217 (לא לא לא לגעת בהם!!!)
    אני יכול להציע לך לעיין בספר “מכשירים פיננסים וניהול סיכונים” של וינר/סנדלר, ספריית גלובס, עברית.

    בקצרה, מוצר סינטטי הכוונה במוצר שמדמה את התנהגות נכס הבסיס מבלי להחזיק פיזית בנכס הבסיס (קרי, מנייה), כך שסוחר/משקיע יכול לדמות את המעקב אחר השוק מבלי להיחשף באמת לשוק אלא אך ורק דרך הניגזרים עליו, באמצעות בניית אסטרטגיות חשיפה פשוטה של קניית CALL בתוך הכסף ומכירת (כתיבת) PUT בתוך הכסף גם, כך ששווי התמורה שיתקבל על המכירה של ה-PUT תכסה את עלות רכישת ה-CALL ובתקווה שהשוק ילך בכיוון שהעריך הסוחר/משקיע..אך אם לא יבוצעו הגנות לכתיבה של ה-PUT והשוק יתהפך, אז זה מה שנקרא “נמחק לו החשבון..”

  15. היי בנימין, תודה על ההסברים המפורטים וההמלצה על הספר,אני אקנה ואקרא הנושא חשוב לי, עד עכשיו קראתי רק את הספר של ריצ’רד פרי -ETF אבל לא מצאתי שם הסברים מעמיקים על פעילות המוצרים הסינטטיים ובטח לא בארץ.

    בנוגע לאוסטרליה המדינה מכה את השוק העולמי[ארה”ב\אירופה] לאורך תקופה ארוכה מאוד, והסיבות והיתרון התחרותי שלה על שאר השוק רק התרחבו[הצטמצמות המשאבים הטבעיים בעולם + כניסה של רוב המדינות המערביות לחובות כבדים]. זה בנוגע לעניין הסקטוריאלי.

    בנוגע לסחירות של הנייר, בחרתי בו בגלל שהמדד המורכב בנייר פחות חשוף למגזר הבנקאי במדינה, שגם היא כמו ישראל, סובלת מבועת נדל”ן.

    • בנימין

      פרוג’יק,
      באיזו בורסה אתה סוחר על הנייר הזה? מכיוון שב-NYSE הנייר הזה הוא קרן שמתעסקת באחזקות מניות דיבידנד בשווקים מתעוררים ואילו בלינק שאתה צירפת הבחנתי שזה בכלל בבורסה האוסטרלית. היתכן?

  16. כן כן זה בורסת asx, הרכישה התבצעה בדולרים אוסטרלים.

  17. וכאן יש אישוש לטענה שה”מומחים” אינם מסוגלים לייצר תשואה עודפת למשקיעים.
    http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3624657,00.html

  18. הי דורין,
    למרות שאני לא תמיד מסכים איתך על צורת המחיה שלך אני מאוד נהנה מהכתיבה שלך על השקעות בבורסה.
    הטיפים שלך בנושא ההשקעות פתחו בפניי עולם חדש ולמדתי הרבה דברים ממך.
    שאלה קטנה לי אלייך: דרך איזה כלי את משתמשת לצורך השקעות בבורסה? מה דעתך על זה של בנק לאומי?
    תודה רבה מראש על התשובה.

    • אתה מדבר על מערכות מסחר? אני מוצאת את מערכות המסחר של הבנקים (במיוחד זו של לאומי) נוחות בהרבה ממערכת המסחר של בתי ההשקעות – “אורדרנט 2” קוראים לה. יחד עם זאת, בממוצע, בתי ההשקעות מציעים עמלות זולות משמעותית.

  19. חשוב לציין שבניגוד ליועץ בבנק, שיש לו אינטרס להציע מוצרים עליהם הבנק מקבל עמלת הפצה, יועץ השקעות פרטי אינו מקבל תגמול מאף גורם זולת הלקוח. לכן, יועץ ההשקעות הפרטי הוא אובייקטיבי באמת.

    גילוי נאות: כותב התגובה הנו יועץ השקעות פרטי בעל רשיון מטעם הרשות לניירות ערך.

  20. אז הלכתי ליועצת השקעות בבנק בשביל להתמקח על דמי הניהול שלי וראיתי את ניגוד האינטרנסים באופן חד למול עיני.

    ראשית, היועצת ניסתה לשכנע אותי למכור ולקנות כמה שיותר, להשקיע באופציות ולהשקיע לטווח קצר.
    שמעתי משפטים כמו: ‘אם אתה חושב שהדולר ירד בקרוב אתה יכול להשקיע באופציות מט”ח…’

    משום מה הבנק מעדיף תעודות סל על קרנות נאמנות. התרוץ הוא ש-“תעודות סל אתה יכול לראות את המחיר באותה שנייה” או משהו כזה.

    לסיום אצטט את יועצת ההשקעות שלי בבנק:
    “תשכח מכל התוחלת וסטיות התקן, אם השקעות היו מדע בחיים לא הייתי יועצת השקעות”

  21. סולידית ושאר מבינים שלום,
    קראתי את הפוסט הנ”ל ועוד פוסטים נוספים רבים אני כרגע בדילמה האם לנטוש את הייעוץ בבנק והדילמה היא כזו-
    קסמה לי מאוד הגישה של השקעות הערך, אך היות ואיו לי הזמן הדרוש ע”מ לצלול לתחום הזה, אני נוטה לסמוך על היועץ והאנליסטים שמאחוריו שההמלצות קניה ומכירה שלהם נשענות במידה רבה על פרמטרים מקצועיים (סטיות תקן, מכפילים ושאר ירקות).

    האם אני טועה?

    • התשובה הסטנדרטית היא, אם הוא כל כך טוב אז למה הוא עובד בבנק? ולמה הבנק לא מכה את השוק בהשקעות שלו

      • כי השקעת ערך לא מבטיחה תשואות פנומנליות היא רק הופכת את הסיכוי לתשואה לבטוח יותר.

  22. האם מישהו יכול להמליץ על יועץ השקעות טוב ברוח הבלוג של הסולידית.

  23. מאמר יפה מעלה נקודות חשובות.
    לגבי יועצי השקעות פרטיים, נכון לפברואר 2018 ישנם רק 19 כאלו!

    אנחנו אחד מהם….

  24. התייעצתי עם היועץ בבנק לגבי אפיק השקעה אליו אפריש בהוראת קבע בכל חודש. הוא טען כי לא מומלץ לחסוך בהוראת קבע בקרנות מחקות משום שיש בהן עמלות קניה ומכירה. במקום זאת, המליץ על קרן נאמנות בדמי ניהול של 2.3%.
    יש בקהל רעיונות איך חוסכים בהו”ק מבלי לשלם דמי ניהול מוגזמים?

השאר תגובה