אני אלך לעמוד בפינה ואתבייש.
משפחה של 4 מתוכם אחד עדיין זוחל:
אחרי שנים ארוכות שחסכנו כ- 50-25% מההכנסה, פרקנו כל עול, והוצאנו, (אתם יושבים?) ממוצע של 22 אל"ש לחודש.
נראה לי שלהיכנס לפירוט מיותר, אבל אני אציין את הקצוות.
הסעיף שנותר סולידי בהחלט הוא (תופים תופים תופים):
מזון - כ- 2000 ש"ח לחודש כולל כמות לא סבירה של חיתולים למפעל הקקי שלנו - וכולל מסעדות שף בתדירות של אחת לשבועיים.
אז אם אני מעריכה נכון את עלות מצרכי המזון שלנו, למעשה אני מבשלת לארבעה בעלות של 1000 ש"ח לחודש, ומציעה תפריט שכולל בשר ודגים, מוצרי חלב והמון פירות וירקות.
אני מכריזה על עצמי מלכת הבישול החסכוני שלא מתבסס על קטניות.
הסעיפים הלא סולידיים שלנו הם:
בריאות - בואו לא ניכנס לזה
דיור - שכ"ד, ריהוט, שיפוצים, אחזקה, חשבונות
ההוצאה החודשית שלנו גדולה יותר משכר הבסיס החודשי שלנו, למי שמתעניין, וכנראה שמזל שיש לנו מקורות הכנסה נוספים, כי סיימנו את השנה בגרעון של 7 אל"ש בלבד.
בתחילת השנה היה לי רצון לשמור על 10% חיסכון מההכנסות, אבל הייתי עסוקה בכל מיני דברים אחרים, ולכן לא שמרתי שמישהו מסויים לא יתפרע..
אתמול בערב בסיכום השנה המשפחתי, נזפתי עמוקות בבנזוג, אבל הוא ניפנף אותי והזכיר לי שהסכמתי לשחרר את הרסן השנה, והוא צודק, והאמת.. למעט העובדה שאני קצת מתבאסת שאני לא יכולה להשוויץ בשרשור על הוצאות מצומצמות ואלגנטיות זו הייתה שנה נהדרת.
זה נורא משחרר לא לחשוב על כסף.
גם אם היה נדמה לי שאני פשוט לא מוציאה כי אין לי צורך, ושאני אדם חסכני ומצומצם מטבעי, כנראה שזה בכל זאת תפס לי חלק מהתת מודע, שהשנה התפנה לעניינים אחרים.
רוב השנה לא עבדתי. כלומר, לא עבדתי כשכירה, המעסיק שלי איפשר לי חופשת לידה אינסופית, ובאמת לקחתי אותה בשמחה גדולה.
החיסכון האגרסיבי של השנים הקודמות איפשר לי את זה, עם תגבור של עבודות פרילנס.
בנוסף, פתרנו לעצמנו בכסף(!) כמה בעיות שהטרידו אותנו שנים ארוכות, והגשמנו פנטזיה מסויימת בתחום הדיור (ולכן הסעיף המנופח להחריד).
אבל סולידיות היא לא רק כסף..
השנה הייתה שנת פריחה מבחינת מיומנויות. אני מניחה שאם היינו מביאים אנשי מקצוע לבצע את השיפוצון שאנחנו עשינו במו ידינו, העלות הייתה מתקרבת ל-15 אל"ש. יצא לנו מהמם אגב, ואנחנו מאוד מאושרים מהעניין.
הדבר היחיד שאני קצת מתחרטת עליו, הוא שלא הזדמנה לנו אפשרות לחופשה משפחתית מושחתת.
עכשיו אנחנו צריכים להחליט איך ממשיכים מכאן.
בן הזוג רוצה רוצה שנפסיק עם החיסכון ונחייה את החיים הטובים. הוא אומר שיש לנו מספיק בצד בשביל להיות רגועים ושלווים.
אני בכל זאת הייתי רוצה לחזור לאחוז חיסכון של 20%. יש לי מטרה ענקית מול העיניים ורק באמצעות חיסכון כזה נוכל להגשים אותה.
בנוסף הייתי רוצה לאזור קצת אומץ ולהגדיל את ההכנסות שלי ע"י פעולה מסויימת, אבל כנראה שעדיין לא הבשלתי.
אז זה היה פוסט אישי ומשתפך לכבוד 2016, וסנובים גודם לכולם!
