אין קורלציה של 100%, אבל הפער מוגבל.ואני טוען שאי אפשר לומר כי קיימת קורלציה של 100% בין החלשות/התחזקות השקל ובין המחירים בסופר. ולכן אדם (המודד את רווחיו בשקלים) יכול למצוא את עצמו קונה נייר ערך X ולהפסיד או להרוויח בכוח הקניה בגלל החלשות/התחזקות השקל.
יכול להיות לך אולי הפרש של 10-20% לכאן או לכאן לתקופות זמן מסויימות, אבל הפערים לא יכולים לגדול לאינסוף. (זה לא שזה מוגבל ל10% בשנה אלא 10% סה״כ)
בסוף יש גבול כמה מוצר יכול להיות יותר זול/יקר בארץ לעומת מדינות אחרות.
בנכסים (מניות, פיאט וכו'), לעומת זאת, אין באמת גבול.
אבל אין באמת סיבה למדוד אותה בשקלים.זה מעניין אם אני מודד את ההשקעה שלי בשקלים. אם הייתי מודד אותה בביטקוין אז הייתי מושפע מאוד מהתחזקות/החלשות הביטקוין.
מה יעזור לך שעשית תשואה נומינלית מעולה ושיש לך מליון שקל, אם כיכר לחם במכולת עולה 5 מליון?
בסוף מה שמעניין זה שווי ריאלי - כמה "דברים" (לחם, חלב שקי אורז, מכוניות, טיולים וכו') אני יכול לקבל עבור הנכסים שלי.
בניגוד למה שאנשים חושבים, מטבע הוא לא נכס יציב ויש מקרים שבו הוא מאבד מערכו בחדות.
לא טענתי שיש 100% קורלציה. טענתי שיש קורלציה.קודם, אי אפשר לטעון לקורלציה של 100% בין החלשות/התחזקות השקל לבין האינפלציה
זה נכון שתהליך של שגשוג יכול לגרום למחירים לעלות ריאלית (ללא קשר לתנודות המטבע). זה כי באופן כללי במדינות עשירות עלות העבודה גבוהה יותר ולכן עלות של הרבה מוצרים גם גבוהה יותר.לפעמים אפילו קורה תהליך הפוך: תהליך של שגשוג יכול לגרום להתחזקות השקל מצד אחד אבל לעליות מחירים מצד שני
דירות הן לא מוצר צריכה והן לא חלק מהמדד.ראה מחירי הדירות בארץ ב10 השנים האחרונות
מה שיוצר לך את מה שאתה קורה לו "חשיפה לשקל" היא עצם העובדה שאתה גר בישראל, ולא הנכס שבו אתה משקיע.ולכן האמירה: "אפס חשיפה" למטבע למי שמודד את השקעתו בשקלים לא עומדת במבחן המציאות.
וגם, החשיפה היא לא לשקל (כמו שבעצמך אמרת, עליות המחירים יכולות להיות אפילו מעבר לעליית המטבע עצמו) אלא ל "יוקר המחיה" במדינת ישראל (המדינה שבה אתה חי).