בטיפשות, ביטחון מופרז,שורט, מינוף גבוה וחוסר מזל משווע בתזמון - הצלחתי להפסיד (ולא רק על הנייר) קצת יותר מ270,000 ש"ח וזה עוד לפני ימי המפולות של הקורונה בשבועיים האחרונים.
מה שהדהים אותי הוא גם הקצב המטורף שבו זה התרחש - שלושה חודשים בלבד. הציטוט המפורסם " איך פשטת רגל? בהתחלה לאט ואז בבת אחת" זה בדיוק מה שקרה.
עקרונית הגעתי למצב של איבוד של כל הכסף הנזיל שברשותי ומשתדל להתעודד מהעובדה שהתזרים חיובי וצפוי להמשיך להיות חיובי מאוד בשנים בקרובות.
הסיכון, הוא אמיתי - אין דבר כזה הפסדים על הנייר זו פיקציה. היכולת שלי לעמוד בסיכון שהתממש, היא טובה ממה שציפיתי. אני קצת שמח שהחזירות התחלפה בפחד קולקטיבי וכמובן שמחירי נכסים יורדים כך שכולנו נוכל לקנות בזול בעתיד.
מהבחינה הפסיכולוגית - לא פשוט להתמודד עם הפסדי עתק, אלפי דולרים יורדים לטמיון כל יום. בסוף, זהו סכום ששווה ל-3-4 שנות חיסכון אגרסיבי. (אין ילדים או משכנתא) היו לילות שקשה להירדם, היו מחשבות על לצאת מהטירוף הזה שמשפיע גם בריאותית, ולא שווה שום סכום של כסף.
אנחנו יצורים סתגלניים. זה אומר שהתחושות הקשות, בהנחה ולא משפיעות על חיי היום יום, נעלמות מהר. מבחינתי, הכסף הזה מעולם לא היה שלי כי לא ראיתי אותו ולא נהנתי ממנו.
מה הלאה? חשבתי על "לא מתקרב יותר לבורסה הזאת" מצד שני, אני צעיר עם כושר השתכרות גבוה וחוסך די הרבה ויש ברשותי נכס עם משמעות גדולה מדי מכדי לזרוק לפח - מגן מס בשווי של יותר מרבע מליון שקל.
שיעור יקר ומחשל. ובאמת באמת שבסוף - העיקר הבריאות.
בברכת קנה - החזק -אזן באש ובמים לא משנה מה ואל תתפתה לשטויות...