כלומר, אתה לא חושב שפרוגרסיבים הם טיפשים ו/או מרושעים?
לא. למעשה זאת מחלה שפוגעת הכי קשה באנשים אינטליגנטים, שרוצים לעשות "טוב".
יש כמובן טיפשים, ויש כמובן מרושעים, אבל אני לא חושב שזה תופס לרוב, ואפילו לא לרוב המובילים.
זה לא אד-הומינם. אד-הומינם, זה "הטיעון שלך לא תקף, כי את אשה/גבר/חתול".
מה שעשיתי זה להכליל ממך אל הכלל. שזאת גם סוג של דמגוגיה אגב, אבל מסוג אחר.
אני אדם חביב, אני רוצה שיהיו חביבים אלי חזרה, וממש מצחיק אותי שאני בעד נימוס בסיסי בין בני אדם ורומזים שאני רוצחת אלימה.
תתפלאי, אבל גם אני אדם חביב, בד"כ. ואפילו משתדל לעזור לזולת. ורוב הזמן משתדל להימנע מלפגוע באנשים.
אני פשוט מאמין, שהדרך לקיים חברה מתוקנת היא שכל אחד יחשוב, ידבר, יחיה ויתנהל, לפי ראות עיניו, ולא לפי ראות עייני. גם אם זה עלול להוביל לחיכוכים מסוימים.
אני מניח שזה כי החרדי ההוא היה פרוגרסיבי הזוי.
אם מסתכלים על ההגדרה הטכנית, הישנה של פרוגרסיביזם, אז חרדים, וגם ליברטאנים קיצונים, הם לגמרי פרוגרסיבים, פשוט השינוי החברתי שהם שואפים אליו נראה אחרת. איפשהו בשנות ה60~ הפרוגרסיביזם עשה מעבר מליברליזם, ונאורות, לניאו-מרקסיזם. בכלל פרוגרסיביזם בארה"ב התחיל מהרפובליקנים (בתקופה לפי שהם התחלקו על השכל), למרות שגם ווילסון ראוי לציון בקטע טוב בהקשר הזה.