קראתי את דעתכם על טרנסג'נדרים, ורק אומר שטוב שמשקיעים מאמצים רבים, כולל קורס פעם בחצי שנה, כדי שאנשים מכל המינים, הסוגים, הגזעים, האמונות ודעות הפוליטיות יוכלו לעבוד באותו מקום עבודה בלי להתנפל אחד על השני ולהגיד לאנשים שמקומם בבית חולים לחולי נפש.
כמו כן אני חושב שאחרי ההודעות האחרונות אפשר להסכים שהויכוח אינו רק על אנשים שהחליטו שהם נשים למרות שחיצונית הם נראים ומתנהגים כגברים, אלא על טרנסג'נדרים בכלל.
היי, לא קראתי את 40 העמודים הקודמים ומצטער אם אני הורס לכם את הדיון.
אני מעריך את הסובלנות שלך לכלל סוגי האוכלוסיה ואני שמח שאתה רוצה שכולנו נוכל לעבוד יחד בלי להכניס אף אחד לבית משוגעים.
מהניסיון שלי עם אנשים שמוגדרים כחולי נפש , הם יכולים להסתובב בעולמינו כרצונם.
ההגבלה היחידה שקיימת על חופשיותם מגיע כאשר הם נחשבים ככאלה שעשויים לסכן את עצמם ו/או לסכן אחרים.
כאשר מגיעים למצב זה הרשויות בדרך כלל מתערבות ומקיימות אשפוז בכפייה.
קיים אתר שאיני מוצא אותו כרגע (Google PC) שדיבר על סטטיסטיקות של יותר מ- 50% התאבדות עבור אלו אשר עברו את התהליך.
חיפוש זריז בגוגל מביא את זה:
When ‘the tumult and shouting dies,’ it proves not easy nor wise to live in a counterfeit sexual garb. The
most thorough follow-up of s*x-reassigned people—extending over 30 years and conducted in Sweden, where the culture is strongly supportive of the transgendered—documents their lifelong mental unrest. Ten to 15 years after surgical reassignment, the suicide rate of those who had undergone s*x-reassignment surgery rose to 20 times that of comparable peers.
McHugh points to the reality that because s*x change is physically impossible, it frequently does not provide the long-term wholeness and happiness that people seek.
הפסיכיאטר שמטפל בחבר שלי שחושב שרודפים אותו ושהמים מורעלים מעולם לא המליץ שנגיד לו שהוא צודק וגיבור.
מהניסיון שלי "לזרום" עם הפנטזיות של החולים מרגיע אותם לטווח הקצר אך לעולם לא פוטר את הבעיה.
דווקא אחרי כמה מפגשים שצחקתי עליו והסברתי לו שילך להתקלח כי הוא מסריח, פתאום אחרי שנים של כלום זה קרה.
ומה אתה אומר על זה?
https://www.wired.com/story/the-glorious-victories-of-trans-athletes-are-shaking-up-sports/
או שאולי אנחנו באמת הולכים לדמיין שטרסנגדר זה אישה ביולוגית?
או על זה?
Body Integrity Identity Disorder (BIID) is a rare, infrequently studied and highly secretive condition in which there is a mismatch between the mental body image and the physical body. Subjects suffering from BIID have an intense desire to amputate a major limb or severe the spinal cord in order to become paralyzed. Aim of the study is to broaden the knowledge of BIID amongst medical professionals, by describing all who deal with BIID.
ולמה בכלל לעצור פה?
חבר שלי שחושב שהוא אלוהים תמיד פינטז על מקדש, איך אנחנו יכולים לפגוע לכזאת נפש עדינה ברגשות הרי הוא מרגיש שהוא אלוהים.
בארה"ב לא מזמן היה מקרה של זוג הורים לילד בן 8 אשר התגרשו.
האם התחילה להלביש את הילד ולהתנהג אליו כאילו הוא אישה , זה הגיע למצב שהילד אומר שהוא אישה.
האמא רוצה לקחת את הילד לסרס אותו ולהעביר אותו באיזשהו תהליך כימי.
במקביל האבא מנסה לעצור את הסיפור בדרכים משפטיות וטוען להתעללות מהרמה החמורה ביותר וניסיון להתנקם בו בדרך הזו.
פעם אחרונה שעקבתי אחרי זה ייתכן שהילד המסכן לא יילקח מהאמא שלו ויעבור כל מיני תהליכים מחרידים כאלו ואחרים.
כמובן שעל ההתעללות חסרת התקנה הזו האמא מקבלת נקודות PC במקום להכנס לכלא
בעוד שזה ברור מאוד כבר היום איזה חיים יהיו לילד המסכן.
ודרך אגב אין לי שום בעיה אישית עם אף אחד מהאנשים האלה, הבעיה שלי מתחילה שאני מרגיש שדוחפים לי את זה חזק לתוך הגרון.
הבעיה שלי שמנסים לנרמל ולהכניס לשגרה של כולם משהו שקיים אצל חלק מאוד מאוד מינורי מהאנשים בחברה.
ושוב אני אחזור על זה אנשים שהם טראנס יכולים להיות אנשים מדהימים בדיוק כמו כל אחד אחר.
השאלה המעניינת היא איפה עובר הגבול בין מציאות לדימיון.
וכמה אנו בתור חברה מוכנים "להפוך" את הדימיון למציאות?
האם אין איזשהי נקודה שבה לזרום עם חבר שלי שהוא אלוהים פוגעת בו ובסובבים אותו או שאין גבול כזה?
האם אנו כחברה מייצרים יותר אנשים כאלה עם אנחנו ממשיכים להכיל את זה ולעודד את זה? ובמידה וכן זה לא מסוכן לנו כחברה?