• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

תאוריה פמיניסטית סולידית

  • פותח הנושא פותח הנושא 123W
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
רצח נשים ע"י גברים קורה אחת לכמה מאות אלפי זוגות במגזר היהודי.

גם תאונות דרכים קטלניות קורות אחת לכמה מאות אלפי נסיעות.
אז נפסיק להילחם בתאונות הדרכים?

גם אלימות של מטפלות כלפי תינוקות קורית אחת לפעם ב..
אז זה אומר שזה לא ביג דיל?
 
אני לא חושב שרצח נשים על ידי בני זוגן מקבל יותר התייחסות מרצח אחר. במחשבה נוספת, אפילו פחות.
 
יש מנטרה שחוזרת על עצמה שאחוז תלונות השקר הוא 2% אך מאז הוכח שהוא יותר קרוב ל- 15-40%
ולמה מה שאתה טוען הוא לא מנטרה? אם זה הוכח- הבא את ההוכחה לכאן בבקשה.
הנחיה 2.5 מתייחסת לתלונות של אנשים שחזרו בהם מעדותם (ולא בהכרח בנושא תקיפה מינית אלא גם עבירות רכוש והשגת גבול) זה משהו שבשגרה קורה מפעם לפעם בלי קשר לאלימות מינית.
הנחיה 2.5 יצאה מתוך הנחה שגם אותן מיעוט נשים שמעזות להגיש תלונה, רבות מהן מבטלות אותה ולא בגלל שלא קרה המעשה אלא בגלל שמצבן הנפשי אינו מאפשר להן להמשיך את התביעה. אני בטוחה שיש גם תלונות שווא שנועדו לנקום ולהרוס אבל להערכתי הם מיעוט זניח מתוך אלו שהחליטו לבטל את תלונתן במשטרה ואין שום סיבה להציף את זה בתקשורת או בכנסת. זה רק נועד להמשיך את שתיקת רוב המותקפות.
 
רק הערה על מחקרי האפליה בשכר (ספציפית על המחקר האחרון של הדס פוקס שסיפרו עליו ב"ערך מוסף - פודקסט כלכלי של שני בוגרי משרד האוצר" - פוסט שכתבתי בפייסבוק:
התשובה הידועה במחקרים הללו היא שרוב פערי השכר בין גברים ונשים לא מוסברים על ידי אפליה אלא על ידי גורמים אחרים. זה נתון שחוזר על עצמו בהרבה מחקרים, השאלה היא בדיוק כמה. לפי המחקר של הדס פוקס במרכז טאוב יש פער שכר של 42% בין גברים ונשים ומתוכו רק 6% לא מוסבר על ידי גורמים אחרים. זה אומר שרק 6% מפערי השכר יכול להיות מוסבר על ידי אפליה. זה תואם למחקרים מקבילים בארצות אחרות.

אגב נקודה מעניינת – לנשים יש יותר נסיון מקצועי מגברים (מתחילות את החיים הבוגרים מוקדם יותר)

כמה הערות מתודלוגיות רלבנטיות למחקרים מהסוג הזה:

אחת הבעיות המרכזיות בהסבר כזה היא מתודלוגית: אנחנו בעצם לא בודקים "כמה אחוז הוא אפליה" אלא "כמה אחוז הוא לא אפליה".
המתודלוגיה היא כזו: לוקחים את פערי השכר (למשל 1000 שח בחודש). מתוך הפערים הללו כל חלק מההפרש שיכול להיות מיוחס לגורמים אחרים מיוחס לגורמים אחרים. נניח ש 94% מההבדל בשכר מוסבר על ידי השכלה - לגברים יש יותר השכלה מנשים. אז אנחנו יודעים ש94% מפערי השכר לא מוסבר על ידי אפליה. נמשיך לגורמים אחרים ובסופו של דבר אחרי שנבדוק הרבה משתנים נמצא מה נשאר לא מוסבר. החלק הלא מוסבר יכול להיות מוסבר על ידי אפליה. לדוגמא אם ה94% בשכר הוא הנתון היחידי שמשפיע על שכר שמצאנו - אז 6% מפערי השכר נשארים לא מוסברים. המסקנה היא שלכל היותר 6% מהשכר מוסבר על ידי אפליה.
נקודה חשובה: זה לא אומר שכל מה שנשאר לא מוסבר הוא אפליה. תמיד יכולים להיות גורמים אחרים שלא בדקנו ומסבירים חלק מה6%. אז בעצם אנחנו בודקים רק "כמה הוא לא אפליה" ולא "כמה אפליה". זה נכון להרבה מתודולוגיות דומות (כמו במחקרי תאומים למי שמכיר)

בעיה מתודלוגית שניה במחקרים מהסוג הזה היא מדידה רק של האפליה הקשיחה – האפליה של נשים בשוק העבודה פר אקסלנס. זאת אומרת רק האפליה מהסוג של "את אישה ולכן תקבלי פחות". אם יש אפליה רכה יותר או אפליה שנמצאת בתוך הגורמים המוסברים, היא נעלמת במחקרים הללו. שתי דוגמאות שמוזכרות בפודקאסט לאפליות רכות אפשריות:
חלק מהפער בשכר בדרך כלל מוסבר בזה שנשים פחות טובות במיקוח ובמשא ומתן על שכר. זה לכאורה גורם מסביר שאיננו אפליה אבל בהחלט יכול להיות שמתחבאת כאן גם אפליה - שחלק מהיכולת הפחותה שלהן בתחום הזה נובעת מאפליה נגד נשים המביאה לכח מיקוח קטן יותר של נשים בשוק העבודה.
דוגמא שניה – מה תלמידים לומדים בתיכון הוא גם נתון שיש לו מתאם חיובי עם הכנסה וגם בו מסתבר שגברים לומדים תחומים יותר רווחים בתיכון. גם שם יכולות להיות אפליות מסוגים שונים.
דוגמא שהם לא מדברים עליה - חלק גדול מהשכר מוסבר לפי בחירת מקצוע. יש מתאם בין מקצועות עם רוב נשי לבין שכר נמוך ויש מתאם בין חדירה של נשים לתחום מסויים לירידה בשכר. האפליה יכולה להסתתר כאן בסיבתיות – אם חלק מרכזי מהסיבות שהשכר יותר נמוך הוא שמדובר במקצוע "נשי" או שנכנסים אליו נשים אז יש כאן אפליה למרות שגם כאן מדובר בגורם מוסבר על פי מחקרים מהסוג הזה.
זאת אומרת שיכול להיות שחלק מסויים מתוך פער השכר המוסבר גם נובע מאפליה, פשוט באופן רך יותר מבחינת המחקר .
 
ולמה מה שאתה טוען הוא לא מנטרה? אם זה הוכח- הבא את ההוכחה לכאן בבקשה.

אפשר לקרוא כאן: http://mida.org.il/2015/11/24/הטרדות-גירושין-ומתאבדים-תעתועי-הסטטי מאמר ממצה שמציין את הבעיות במחקרים עליהם מתבססים המחקרים המצטטים את המספר 2% וכן בעיות מתודולוגיות של מחקרים נוספים בתחום.
מקובל עלי שיש תת דווח על הטרדות מיניות (חזיתי בעצמי ואפילו התלוננתי על כאלה במקום העבודה שלי) אבל זה לא מצדיק בעיני תלונות שקר ושימוש בכלי הזה כנגד גברים.
יותר מזה, לדעתי תלונות שקר/שווא רק מזיקות כי דווקא הנשים החלשות (מוחלשות?) לא מתלוננות ולא יתלוננו ושנים חזקות עם הדרכה משפטית ישתמשו בכלי של תלונות על אלימות והטרדה. זה לא יאזן את המצב בשום צורה.
 
זאת אומרת שיכול להיות שחלק מסויים מתוך פער השכר המוסבר גם נובע מאפליה, פשוט באופן רך יותר מבחינת המחקר .
קודם כל ברוך הבא ומזל טוב על ההודעה הראשונה שלך :)
לגבי מה שכתבת, נדמה לי שכשחוקרים על אפליית שכר כזאת או אחרת, ההשוואה נעשית בין נושאי אותו תפקיד או שווה ערך לו (נניח מנהל מחלקה) ואותה השכלה רלוונטית. ולגבי אותו מחקר שעשה/עשתה הדס- משום מה המחקר הזה נפוץ ומצוטט רק ע"י אלה שממילא טוענים שאין אפליה או שהיא לא מהותית. הייתי מצפה שאם המחקר איכותי, הוא יצוטט ע"י גורמים אובייקטיבים יותר אבל מה אני מבינה בפוליטיקה של מחקרים.
אם יש אפליה רכה יותר או אפליה שנמצאת בתוך הגורמים המוסברים, היא נעלמת במחקרים הללו.
אני לא יודעת מה נעלם במחקרים האלה אבל אני זוכרת היטב סממנים של אפליה בעבודתי שלא קשורים בהכרח למשכורת. למשל, החלטה למדר אותי מישיבות הכנת תקציב לשנה הבאה בטענה שאני מדברת יותר מדי :> כשהאמת היתה שהגברים ביזבזו חצי מהישיבה לשיחות על ספורט ונעליים ולא היה להם כוח להיכנס לרזולוציות מיקרו של התקציב ובעיות ביצוע מהשנה הקודמת. אני אף פעם לא התעסקתי בסמולטוק בישיבות וזה כנראה לא התאים לחבר'ה.

לגבי יכולת ההתמקחות, אתה צודק. זאת חולשה ידועה של נשים בגלל שהורגלו לעבוד קשה בחינם (בניקיון, בישול וטיפול בביתן) ובגלל שמלמדים אותן לרצות ולהיות נחמדות ולא ביצ'יות. אני לימדתי את עצמי להתמקח ועכשיו הבת שלי הצעירונת מתלמדת בזה.
 
משום שהמצב השתפר באופן דומה בכל העולם ללא תיאום עם ההשקעה בהסברה.
אז אני מניח שאתה אומר שכנראה ההסבר לשיפור הוא עליה באיכות התשתיות וטכנולוגיית הבטיחות של הרכב, שהם ודאי השתפרו.
 
אז אני מניח שאתה אומר שכנראה ההסבר לשיפור הוא עליה באיכות התשתיות וטכנולוגיית הבטיחות של הרכב, שהם ודאי השתפרו.
אני מנחש שהם היו גורם משמעותי, אבל לא אמרתי את זה כי אני לא יודע.
אני לא מכיר מחקר מהימן על קשר סיבתי בין שיפור בתשתיות לבין ירידה בכמות הנפגעים מתאונות דרכים. הסיה לכך היא בעיקר העדר סטטיסטיקה.
 
משום שהמצב השתפר באופן דומה בכל העולם ללא תיאום עם ההשקעה בהסברה.
איך בדקו את זה? יש מדינה בה אפס השקעה במלחמה בתאונות דרכים בה ירידה דומה לסונדבישראל בתאונות?
אגב מלחמה בתאונות דרכים זה לא רק הסברה
 
אתה מאמין שאם נפסיק אכיפה, ונבטל את חוקי התנועה יהיו פחות הרוגים?
תלוי בדרך. ברוב הדרכים כמות ההרוגים תעלה, לפחות בטווח הקצר.
עם זאת, אני חושב שיש דרכים לבטל את החוקים באופן הדרגתי, ובמקביל להפסיק את האכיפה הממשלתית, ובכל זאת להפחית את כמות ההרוגים והנפגעים בכלל, בטווח הארוך.


איך בדקו את זה?
אני לא זוכר את כל תוכן המחקר. קראתי אותו לפני כשנתיים, וגם אז ברפרוף. אבל המסקנות שלו שכנעו אותי לכל הפחות להטיל ספק ביעילות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

יש מדינה בה אפס השקעה במלחמה בתאונות דרכים בה ירידה דומה לסונדבישראל בתאונות?
כן. זו היתה הטענה. אני לא זוכר איזוהי.
 
תלוי בדרך. ברוב הדרכים כמות ההרוגים תעלה, לפחות בטווח הקצר.
עם זאת, אני חושב שיש דרכים לבטל את החוקים באופן הדרגתי, ובמקביל להפסיק את האכיפה הממשלתית, ובכל זאת להפחית את כמות ההרוגים והנפגעים בכלל, בטווח הארוך.



אני לא זוכר את כל תוכן המחקר. קראתי אותו לפני כשנתיים, וגם אז ברפרוף. אבל המסקנות שלו שכנעו אותי לכל הפחות להטיל ספק ביעילות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.


כן. זו היתה הטענה. אני לא זוכר איזוהי.
נשמע מאד משונה. מעולם לא שמעתי על טענה לפיה רמזור, חוקי תנועה או הפרדה בין נתיבים לא רלוונטיים למספר הנפגעים בתאונות, אבל אני מניח שכולם יעדיפו שבמימון הולם אפשר לקבל מחקר שקובע אפילו את זה.
 
נערך לאחרונה ב:
נשמע מאד משונה. מעולם לא שמעתי על טענה לפיה רמזור, חוקי תנועה או הפרדה בין נתיבים לא רלוונטיים למספר הנפגעים בתאונות, אבל אני מניח שכולם יעדיפו שבמימון הולם אפשר לקבל מחקר שקובע אפילו את זה.
[ההדגשה איננה במקור]
נשמע שאתה כל כך מקובע בהנחות על הסיבתיות, שאפילו אם הדבר יופרך באור הצהריים, אתה תסרב לקבל.

הבהרה:
ברור שבמקרה ספיפי, קיומו של רמזור, נוכחות של שוטר, יראת הקנס, החינוך, ההסברה והנראות, עשויים כולם לתרום למניעת תאונה. השאלה היא כמותית: האם המאמץ שנעשה היום כדי להפחית את כמות התאונות, באמת מפחית את כמות התאונות?
אני טוען שלכל הפחות, צריך לפקפק בתוצאות לא מוכחות, ושהירידה בכמות התאונות איננה הוכחה לאף צד ללא נתונים משלימים.
 
אני לא זוכר את כל תוכן המחקר. קראתי אותו לפני כשנתיים, וגם אז ברפרוף. אבל המסקנות שלו שכנעו אותי לכל הפחות להטיל ספק ביעילות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
כל זה ממחקר מלפני שנתיים, ברפרוף, של אגודת ניד פור ספיד 5.
אני מנחש שאת הילדים אתה מגדל לפי אותו עיקרון ונותן להם קורקינט בלי ברקסים, כי עדיין לא יצא מחקר שמוכיח שילדים בני 10 על קורקינט חשמלי ב 70 קמ"ש שעוברים ברמזור אדום מתים יותר.
אני טוען שלכל הפחות, צריך לפקפק בתוצאות לא מוכחות, ושהירידה בכמות התאונות איננה הוכחה לאף צד ללא נתונים משלימים.

אהבתי את הגישה, קודם נירה לעצמנו כדור בראש, כי עוד אין מחקר על אחוזי הפגיעה.

וחוץ מזה, לפקפק אפשר ורצוי על הכל, כולל על עצם קיומך. השאלה אם בעקבות הפקפוק הקיומי אתה יורה לעצמך כדור בראש או לא.
 
[ההדגשה איננה במקור]
נשמע שאתה כל כך מקובע בהנחות על הסיבתיות, שאפילו אם הדבר יופרך באור הצהריים, אתה תסרב לקבל.

הבהרה:
ברור שבמקרה ספיפי, קיומו של רמזור, נוכחות של שוטר, יראת הקנס, החינוך, ההסברה והנראות, עשויים כולם לתרום למניעת תאונה. השאלה היא כמותית: האם המאמץ שנעשה היום כדי להפחית את כמות התאונות, באמת מפחית את כמות התאונות?
אני טוען שלכל הפחות, צריך לפקפק בתוצאות לא מוכחות, ושהירידה בכמות התאונות איננה הוכחה לאף צד ללא נתונים משלימים.
הדיון התחיל בטענה שלך שהיום מושקע כסף לשווא, ועכשיו הטיעון שונה.
כל המחקרים קושרים בין תשתיות לתאונות. גם לגישתך אם רמזור עשוי לעזור אז 100 רמזורים שממוקמים נכון כנראה יפחית את מספר התאונות.
אז תיאורטית ייתכן שאנחנו כבר באופטימום ואין מה לשפר בדרכים בארץ. אני בספק אם מישהו שחי בארץ באמת חושב כך.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
הדיון התחיל בטענה שלך שהיום מושקע כסף לשווא, ועכשיו הטיעון שונה.
לא. הממשלה צריכה להצדיק את הכסף שהיא שופכת. קל לי להצביע על אגף ההסברה כתקציב מבוזבז, כך שאני עדיין עומד מאחורי הטענה הראשונה.

כל המחקרים קושרים בין תשתיות לתאונות
לצורך הדיון, אקבל את הטענה ללא סימוכין.

גם לגישתך אם רמזור עשוי לעזור אז 100 רמזורים שממוקמים נכון כנראה יפחית את מספר התאונות.
  1. לא. יתכן שרמזור אחד עשוי להשפיע על הפוטנציאל לתאונה אחת, ושמאה רמזורים לא ישפיעו בכלל. יתכן גם שתוספת מאה רמזורים תגדיל את מספר התאונות.
  2. גם אם מאה רמזורים בוודאות יפחיתו את כמות התאונות, אולי יש דרך יעילה יותר להשקיע את אותם המשאבים?
אני בספק אם מישהו שחי בארץ באמת חושב כך.
שוב.
אני מוכן לסבול את הדחיקה מחוץ לקונצנזוס, אבל הטענה שלא יתכן שאני או אחרים חושבים באופן מסוים, מצביעה על קבעון מחשבתי ופסילת האחר.



אתה מצפה לתגובה?
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
M השקעה סולידית בדולרים שוק ההון 11
H השקעה סולידית למימון עסקת נדל״ן שוק ההון 3
ש השקעה סולידית ובטוחה! (רמז; לא לכל הדתות..) קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 20
ג השקעה סולידית דולרית - הצעות לקרנות ETF או אופציות אחרות? שוק ההון 4
א השקעה סולידית/חניית כסף באינטרקטיב ברוקרס שוק ההון 5
א איך להשקיע סולידית דרך IB שוק ההון 1
E השקעה סולידית חשבון דולרי שוק ההון 5
N חוות דעת לגבי תמהיל משכנתא "סולידית" של 700K נדל"ן 3
ה תוכנית סולידית לפרישה בגיל 40 יומני מסע אישיים 30
Y חישוב תשואה סולידית על הלוואה שוק ההון 4
ה השקעה סולידית ונזילה ברוקרים ופלטפורמות מסחר 6
P השקעה סולידית בחשבון ברוקר שוק ההון 1
N השקעה סולידית לטווח קצר שוק ההון 11
עידו ג חופשה בחו"ל - חופשה סולידית צרכנות פיננסית 30
A איזה מכשיר מאפשר השקעה סולידית עם מט״ח בלי להמיר לשקלים צרכנות פיננסית 5
פ אסטרטגיה סולידית לדירה ראשונה נדל"ן 4
ד IBKR - השקעה סולידית שוק ההון 1
א השקעה סולידית בדולרים שוק ההון 2
F פרישה מוקדמת סולידית בארה"ב פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 24
M השקעת 100K ביורו סולידית שוק ההון 8
א דרך סולידית ויעילה להכנסה שוטפת מאגח שוק ההון 28
ש הצמדה סולידית ליורו שוק ההון 18
ה בת זוג סולידית אוף טופיק 41
D מיקסום השקעה סולידית ל-3 שנים שוק ההון 14
K עיר סולידית- לרווקים? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 3
yossik סולידית וחגיגית: ראיון טוויטר עם אושיית הרשת דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 24
Avi W האם השקעה בתל בונד היא סולידית? שוק ההון 19
Tsachi01 האם קופאית בסופר יכולה להיות סולידית? אוף טופיק 53
S השקעה במנית דיבידנד סולידית (פייזר כמשל) שוק ההון 10
Y כניסה ראשונה להשקעה עצמאית סולידית שוק ההון 8
נ גיטרה קלאסית אשמח להמלצה סולידית התפתחות אישית 10
Adrian חתונה סולידית בזמן הקורונה מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 29
S השקעה סולידית לאזרח אמריקאי שוק ההון 35
ל התיעצות: אסטרטגיית השקעה לא סולידית שוק ההון 2
R השקעה סולידית לשנה וחצי שוק ההון 0
ט קבועי זמן להשקעה סולידית שוק ההון 4
Bjron Rangarson קרן השקעות סולידית/פסיבית שוק ההון 51
א השקעה סולידית בשוק ההון: אסטרטגיה פשוטה למתחילים אוף טופיק 21
מ מגורים בעיר סולידית צרכנות פיננסית 6
trast_noe_wan השקעה סולידית במוצר להשכרה שוק ההון 1
ל דירה סולידית במרכז מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 8
א השחזת סכינים סולידית אוף טופיק 34
נ איפה אפשר לקנות יאכטה סולידית, מטוס סולידי, ושיט קרוז סולידי אוף טופיק 23
S יציאה למסעדות סולידית מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 34
C מחפש השקעה סופר סולידית לטווח מאוד קצר שוק ההון 4
flower סולידית אוף טופיק 4
unrealx המרת מט"ח סולידית צרכנות פיננסית 17
S רעיונות להשקעה סולידית ללא סיכון שוק ההון 11
L תיאורויות מתנגדות ל'סולידית'? מישהו מכיר? שוק ההון 105
E קרן 75/25 לא סולידית? שוק ההון 11

נושאים דומים

Back
למעלה