שר המיסים מכה שוב

[אורי ג.]

מדובר בחברות ארנק, והוא צודק לחלוטין.

אתה טועה, מדברים על כל החברות במשק! תקרא את הכתבה.

 

[סולידי]

ביטאת כאן חשיבה מאוד מופשטת וכוללנית. לפעמים זה טוב ולפעמים זה רע, כי מחמיצים פרטים רלוונטיים והבחנות חשובות.
מבלי להביע דעה בעד או נגד המס המוצע, אני אנסה להציג את צורת ההסתכלות האחרת, השונה משלך, כדי לקדם את הדיון וההבנה.

כשאתה חושב על ביקוש מישהו אחר יכול לחשוב על שלושה סוגי ביקוש: מחסה, תחושת בעלות, חיפוש תשואה.
כשאתה חושב על שוק אחד שמספק צורך אחד, מישהו אחר יכול לחשוב על שווקים שונים שמשתלבים זה בזה אבל לפעמים מפריעים זה לזה.

כשאתה חושב על סך המס, מישהו אחר יכול לחשוב על סוגים שונים של נישומים, ועל מי מהם המס מוטל, ומה יהיו ההשלכות של זה.
כשאתה חושב על התוצאה ארוכת הטווח של שיעור מס כזה או אחר, מישהו אחר יכול לחשוב על שלב המעבר בעקבות העלאת המס, כשהרבה דירות ינסו להחליף ידיים מסוג אחד של מחזיקים (מחפשי תשואה) לסוג אחר (רוכשי דירה ראשונה).

כשאתה אומר "מחירי דיור", מישהו אחר יכול לחשוב שאתה מדבר לא ברור. עבורו, יש מחירי דירות, יש מחירי שכירות, ויש תנאי משכנתה. אין "מחירי דיור".

מצטער, אבל אני לא מבין מה אתה אומר, מלבד זה שיש הרבה כוחות שפועלים כאן.
אני מנסה להסתכל על שקול הכוחות והוא מתמצת ל-העלאת מיסים גוררת העלאת מחירים; הורדת מיסים גוררת הורדת מחירים.
אתה מכיר דוגמא אחרת?

ובאנלוגיה:
מישהו חושב שהורדת מיסים (מע"מ) על פירות וירקות תגרור עליה בביקוש ועקב כך עליית מחירים?
למי שזוכר את הורדת המיסים על מוצרי החשמל לפני כך וכך שנים שבאופן מידי גררה ירידה של כ-50% במחיר לצרכן.
איפה יש דוגמא של עלית מיסים שגררה ירידת מחירים?

כמו כן יש מתאם חיובי בין מחירי הדירות למחירי השכירות כך שעליה של אחד גוררת עליה של השני ולהיפך.

ובאופן קונקרטי לגבי הנקודות שהעלת:

כתבת על שלושה סוגים של ביקוש. אז אני טוען שהתשואה נובעת מהצורך במחסה. אם אין ביקוש לגור בדירה, לא תהיה עליה תשואה. ולגבי תחושת הבעלות, מדוע הביקוש לתחושת בעלות של משקיע שונה מהביקוש לתחושת בעלות של דיר? לדעתי אין הבדל ולכן שלושת סוגי הביקוש שציינת מסתכמים לדעתי בסופו של דבר לביקוש למחסה.

לגבי המעבר בו דירות ינסו להחליף ידיים, אם מספר המוכרים זהה למספר הקונים (כי אין שינוי בביקוש הליבה שהוא ביקוש למחסה), אז מדוע שתהיה ירידת מחירים? אם כבר עלייה כי בתהליך משלמים מיסים והוצאות שוליות נוספות כמו עו"ד ותיווך.

ולבסוף, לגבי אי הבהירות במושג מחירי הדיור, אז ככה: לתנאי המשכנתא התיחסתי בהודעה שלי וקראתי לזה מחיר הכסף. כאשר הריבית גבוהה הכסף "עולה" יותר ולהיפך. זה לא מחירי הדיור אבל ציינתי שאם הכסף ייתיקר, מחירי הדירות מן הסתם יוזלו (נומינלית) או לפחות העליה תואט. ולגבי מחירי הקניה לעומת מחירי השכירות, לדעתי חייב להיות מתאם חיובי ביניהם כי אם השכירות עולה, משתלם יותר למשקיעים לקנות ולהשכיר, ואם מחיר הקניה עולה, בעלי הדירה צריכים להעלות את שכר הדירה כדי לקבל תשואה הוגנת.

 

[משקיע מתחיל]

כמו כן יש מתאם חיובי בין מחירי הדירות למחירי השכירות כך שעליה של אחד גוררת עליה של השני ולהיפך

אתה מתבלבל בין קורלציה לקוזיציה. הראשון זה קשר בין הדברים והשני זה שבגלל דבר אחד (או שינוי בו) יש שינוי בדבר השני. קורלציה קל למצוא. קוזיציה מאוד קשה לחקור בנושאים כאלה (מחירי דיור ושכירות)

כאשר הריבית גבוהה

כי אם השכירות עולה, משתלם יותר למשקיעים לקנות ולהשכיר, ואם מחיר הקניה עולה, בעלי הדירה צריכים להעלות את שכר הדירה כדי לקבל תשואה הוגנת.

התשואה מהשכרת דירה קשורה לריבית חסרת סיכון במשק וכאשר הריבית חסרת סיכון במשק יורדת התשואה יורדת ולהפך. אם ירידת (ועליית) התשואה יתבטאו בעתיד בשינוי במחרי השכירות או במחירי הדירות (או בשניהם) זה רק ימים יגידו

 

[סולידי]

אתה מתבלבל בין קורלציה לקוזיציה. הראשון זה קשר בין הדברים והשני זה שבגלל דבר אחד (או שינוי בו) יש שינוי בדבר השני. קורלציה קל למצוא. קוזיציה מאוד קשה לחקור בנושאים כאלה (מחירי דיור ושכירות)

לא מכיר את המושג קוזיציה. מכיר קוזליטי. בכל אופן התכוונתי, בדיוק כפי שכתבתי, שקים מתאם חיובי (קורלציה) ולא סיבתיות.

התשואה מהשכרת דירה קשורה לריבית חסרת סיכון במשק וכאשר הריבית חסרת סיכון במשק יורדת התשואה יורדת ולהפך. אם ירידת (ועליית) התשואה יתבטאו בעתיד בשינוי במחרי השכירות או במחירי הדירות (או בשניהם) זה רק ימים יגידו

נושא הדיון הוא העלאת מיסים על דירות והשפעתם על מחירי הדיור. כל זה בסביבה של ריבית קבועה. הטענה שלי שוב היא שהעלאת מיסים היא גורם לעלייה במחירי הדיור.
אני מסכים, כפי שכתבתי בהודעות הקודמות שלי, שהעלאת הריבית תגרור ירידת מחירי דיור.

 

[daat99]

טמטום חדש במשמרת של פחלון : לחייב חברות לחלק דיבידנד:

http://www.themarker.com/law/1.3032926

המטרה שלו היא לחייב חברות שצברו רווחים שלא מנווטים לצורכי קידום החברה לחלק את הרווחים הללו כדיבידנד.
מבחינתך כמשקיע זה יכול להיות מעולה כי זה אומר שיש בקופת החברה פחות כספים שיוכלו להיות מנווטים בשנה הבאה לבונוסים חסרי פרופורציות.

לאף אחד אין אינטרס להוריד את המחירים באופן אקטיבי כי זה יפגע ביציבות המערכת הבנקאית ולדעתם (ולדעתי) יציבות בנקאית חשובה יותר מדירות זולות

+1

 

[משקיע מתחיל]

מבחינתך כמשקיע זה יכול להיות מעולה כי זה אומר שיש בקופת החברה פחות כספים שיוכלו להיות מנווטים בשנה הבאה לבונוסים חסרי פרופורציות.

וזה יכול לגרום לחוסר יציבות של החברה

 

[daat99]

וזה יכול לגרום לחוסר יציבות של החברה

איך לדעתך חלוקת דיבידנד על רווח שלא הוקצה להשקעה בצמיחת החברה או ביציבותה הכלכלית פוגעת ביציבות החברה?

 

[משקיע מתחיל]

ביציבותה הכלכלית פוגעת ביציבות החברה?

סליחה לא ראיתי את החלק הזה.

 

[מתכנת]

טמטום חדש במשמרת של פחלון : לחייב חברות לחלק דיבידנד:
http://www.themarker.com/law/1.3032926

כפי הנראה, אם ההצעה בכלל תעבור, זה יהיה אחרי שהיא תגודר וייקבעו קריטריונים ממוקדים יותר.

מדובר בחברות ארנק, והוא צודק לחלוטין.

לא נכון, מדובר על כל חברה.

ועוד משהו - העובדה שחוקים דרקוניים כאלה (שנכנסים לניהול החברה) עוברים בשקט מול ציבור מסוים, תביא לזה שחוקים דרקוניים אחרים עוד יגיעו לכלל הציבור.

+1
@c881 דיבר על זה כאן וכאן בתחילת השרשור בהקשר (שלשמו נפתח) - המיסוי החדש על פיצויים.

 

[amit]

איך לדעתך חלוקת דיבידנד על רווח שלא הוקצה להשקעה בצמיחת החברה או ביציבותה הכלכלית פוגעת ביציבות החברה?

ומי יקבע מה מוקצה להשקעה ומה לא? רשות המיסים? זה אבסורדי.

זכותה של חברה לשמור מזומנים ליום סגריר וזכותה לא לחלק דיבידנד,בטח ובטח אם היא בבעלות פרטית.
כל הדיון בנושא הזה הוא פשע.

 

[מתכנת]

לא נעים לומר אבל מרגיש שהמדינה מתנהגת כמו צרכניסט ממוצע השקוע בחובות עד צוואר.
במקום לטפל בדימום שטף ההוצאות משקיעים את כל המאמצים להגדלת ההכנסות. nice.

 

[אורי ג.]

כל הדיון בנושא הזה הוא פשע.

סתם בלון נפוח כל הסיפור, אין סיכוי שיעבור.

 

[פיטר]

+1

אני לא מכתיב לו שום דבר. השאלה היא אם אני מאמין לו. מבחינתי, או שאני מאמין לו שהכאבים עזים ונוראים, או שאני מאמין לו שהוא מאושר. זה לא הולך ביחד. ויש גם אפשרות שלישית, פחות מעניינת, שהוא משתמש במלים באופן שונה ממני. אני לא מכתיב לך אם להאמין לו או לא, ואתה אל תכתיב לי.

נ.ב. אולי הוא מרוצה מהיבטים מסויימים של חייו. אבל מרוצה מהיבטים מסויימים זה עדיין לא מאושר, לשיטתי, אם החיים רוויים בכאב פיזי עז.

יש גם מזוכיסטים מאושרים.

 

[פיטר]

למיטב ידיעתי המשפט במקורו נאמר באופן גורף

איזהו עשיר？ השמח בחלקו. （לא נאמר על בריאות）

https://he.m.wiktionary.org/wiki/איזהו_עשיר_השמח_בחלקו

 

[מתכנת]

איזהו עשיר？ השמח בחלקו. （לא נאמר על בריאות）

אתה צודק, נאמר על מצב כלכלי בלבד.
וויקי טקסט

תודה על התיקון.

 

[ע.מדי]

אתה צודק, נאמר על מצב כלכלי בלבד.
וויקי טקסט

תודה על התיקון.

בעניני בריאות כנראה הכוונה לאמירה גם-זו -לטובה המיוחסת לר' נחום איש גמזו
https://he.wikipedia.org/wiki/נחום_איש_גמזו

 

[c881]

אני שמעתי גם
איזהו עשיר? שבית כסא קרוב לשולחנו...
https://he.m.wikipedia.org/wiki/תלמוד_בבלי
כלומר, לפי חז"ל, כל מי שיש לו שירותים פרטיים הוא עשיר.

 

[שמוליק קיפוד]

סתם בלון נפוח כל הסיפור, אין סיכוי שיעבור.

גם לי בהתחלה זה נראה כמו עז בשביל לתת קרדיט לפוליטיקאים.
מצד שני עבר החוק שמחייב בנק לקבל את אישור הרגולטור האם מותר לו לסגור סניפים לא רווחים.

 

[מתכנת]

כל מי שיש לו שירותים פרטיים הוא עשיר.

אז לא היה לך בבית אסלה פרטית עם מיכל מים, במקרה הטוב היה בחצר המשותפת בור גדול....

 

[ע.מדי]

בכל שנה יש מו"מ קשוח בין האוצר לקואליציה על התקציב, וכמו בכל משא ומתן כל צד מתחיל קשוח, וכל צד מכניס דרישות מרשימות שמאוד קל לו להתפשר עליהן ולוותר,
זה ריטואל קבוע, וכל שנה הציבור נזעק קשות, אז זה לא אומר שלא יוצאות גזירות / קיצוצים/ חוקים רעים/ תקנות משונות (כל אחד לפי דעתו ותפיסתו)
אבל 50% זה חלק מהמו"מ וכבר היו מקרים שבדקה ה 90 האוצר ביטל מעצמו דרישות שדרש כ"קלף מיקוח" כי אף אחד לא התנגד באמת לסעיף והאוצר לא באמת התכוון שזה יעבור