כלומר, אתה מאמין להצגה שלו שהוא פועל לטובת האזרח מדאגה אישית ולא מתוך רצון להשיג הון פוליטי...
עיני אינה צרה באלו שרוצים להשיג הון, גם אם מדובר בהון פוליטי, כל זמן שהם לא מייצרים נזק ומייצרים איזשהו ערך.
בכל מקרה, אני משוכנע שיש דברים שהולכים יותר ויש כאלה שהולכים פחות, ויש דברים שאני מסכים איתם יותר ומסכים איתם פחות.
אבל נראה לי שהכיוון הכללי הוא די בסדר במישור ההצהרתי, וגם במישור המעשי.
יש אינספור דוגמאות קטנות מהשבועות האחרונים: קרן פנסיה ברירת מחדל, הקפאת כל רגולציה חדשה במשרדי הממשלה עד שלא יחתכו את הרגולציה הקיימת ב-25%, הורדות מיסים (גם באופן רוחבי וגם באופן ממוקד יותר - למשל לחברות בי"ל שיקבעו את מרכזן פה), פתיחת המשק לייבוא (הדגים עולים הרבה בכותרות, אבל זו רק טיפה בים) ואני בטוח שיש עוד המון נושאים שלא זוכים לסיקור כלל.
כל סעיף כזה מלווה בכ"כ הרבה לחצים מצד קבוצות מאורגנות ולוביסטים שזה די מובן שלא הכל יצליח, ולא בדיוק איך ש*אני* רוצה שיצליח. אבל זו הפוליטיקה: מעבירים 100 מיליון ש"ח לישיבות, ומקבלים את תמיכת המפלגות החרדיות בהורדת מס חברות ב-2% (מיליארדים). מעבירים כספים לטובת "מלחמה בעוני בפריפריה", ומקבלים בתמורה תמיכה בהורדת מכסים ופתיחת המשק לייבוא. ועוד ועוד.
מי שלא מצביע, לא מתפקד למפלגה כדי לבחור את האנשים שמייצגים את עמדותיו, ובשלבים מתקדמים יותר לא עושה מעשים פוליטיים מעשיים במסגרת כללי המשחק, שלא יתפלא שאין לו נציגים שמייצגים את האינטרסים שלו בכנסת ושכל הזמן דופקים אותו.
נ.ב. לא הצבעתי כחלון.