קרן סל ישראלית מנוטרלת - איפה החסרונות?

[klayhamn]

איפה זה כתוב ומה המשמעות של המספר הזה שבמרכאות?

אני חושב שכל ETF שרשום איפשהו - מוכרח חוקית לדווח על ה-NAV שלו בכל יום.
אני למשל משתמש באתר של החברה המנפיקה כדי למצוא את ה-NAV, אבל אני לא יודע מה בדיוק התשתית החוקית שמסדירה את זה.

בעיני זו נקודה שממחישה בפשטות את היעדר ההיגיון שבגידור לדולר נכסים ששינוי מחירים לא קשור בכלל דולר (לפעמים קשור, לפעמים לא קשור וכאשר קשור יכול להשפיע לשני הכיוונים ובעוצמות שונות).

זה אולי נכון, אבל רציתי להבהיר שזה לא "משולל הגיון" לדבר על נטרול מט"ח בהקשר של המטבע שבו נקוב נייר הערך.
כלומר זה שהיא נסחרת אולי בחמישה מטבעות שונים לא קשור, כי בסוף ה-ASSETS שלה וכו' נקובים באיזשהו מטבע ספציפי,

אז אם טיעון היעדר הרלוונטיות של נטרול המט"ח הוא נכון - זה לא משנה שהיא נקובה דווקא במטבע היחיד הזה ולא בחמישה שבהם היא נסחרת.

אני רציתי להראות שכמות המטבעות שבהם היא נסחרת לא קשור לעניין - גם אם המחיר שלה היה נקוב במטבע אחד בלבד ואסור היה בכלל לציין אונליין את המחיר שלה במטבע אחר, עדיין הטיעונים על היעדר הרלוונטיות של נטרול המט"ח היו תופסים, לכאורה.

אגב, אני חושב שאם כבר - דווקא למדוד את הסנופי במונחים שקליים (או כל מטבע אחר מקומי שבו אתה משתמש) זה טוב יותר מאשר למדוד אותו בדולרים - כלומר, במובן הזה האמריקאים נמצאים בעמדת נחיתות ביחס אלינו, וזה בגלל שאנחנו בעצם כל הזמן רואים מה קורה לדולר, ואצל האמריקאים זה "מסווה" מאחורי אינפלציה, מחירים של דברים בסופר וכו'.
אצלנו זה מיוצג במספר מדיד כל הזמן.

כמובן שאמריקאי שהיה מאוד מתעניין יכל כל יום להשוות את הסנופי לסל מוצרי צריכה או ל-X משכורות או לסל של מטבעות זרים, אבל זה לא אותו דבר מבחינת הנוחות והקלות.


לכן, כשהדולר יורד נניח ב-10% על פני תקופה, והסנופי לא ממש זז, אז אנחנו כישראלים רואים את זה בכך שהוא נחלש ביחס לשקל (עד כדי התחזקות בלתי תלויה של השקל מול מטבעות אחרים, אבל נעזוב את זה). אז אנחנו יודעים שבפועל בעצם הסנופי שווה בערך 10% פחות ממקודם.

האמריקאים חיים באשליה שהוא נותר באותו ערך - על פני התקופה הזו (עד שהם הולכים לסופר ומגלים שאותם 100 דולר שהם קיבלו כדיבידנד כבר לא מספיקים כדי לקנות XBOX יד 2 ועכשיו הם צריכים להוסיף עוד קצת כסף מהכיס).

 

[גרהם]

כלומר זה שהיא נסחרת אולי בחמישה מטבעות שונים לא קשור, כי בסוף ה-ASSETS שלה וכו' נקובים באיזשהו מטבע ספציפי,

אבל זו בדיוק הנקודה. אין שום קשר בין המטבע בו נסחרת התעודה (גם אם קיים מספר כזה במטבע אחד כפי שטענת) לבין המטבע בו נקובים הנכסים בהם היא מחזיקה.
כשמדובר בתעודה עולמית זה גם לא ייתכן, כי הנכסים נסחרים במספר גדול מאד של מטבעות.
אם אתה מבין למה אין קשר בין המטבע בו נקובה התעודה למטבעות בהם נקובים מחירי הנכסים בהם היא מחזיקה (שוב, בהנחה שיש מחיר אחד כזה כפי שטענת),יהיה לך קל גם להבין את חוסר ההיגיון שבגידוד לדולר.

 

[mi22]

אתה יכול באותה מידה להגיד: "כשאתה קונה מקרר מנוטרל מט"ח, אתה מגדר כנגד אירוע שהדולר ירד ביחס לשקל. כשאתה קונה מקרר לא מנוטרל, אתה מגדר נגד אירוע שהשקל ירד ביחס לדולר".

אין משמעות לצירוף המילים "מקרר מנוטרל מט"ח"

קודם כל - זה אגב לא נכון לקרוא למקרה השני "גידור" כי אין שום פעולה נוספת מלבד אחזקה בנייר ערך , וזה לא עולה שום דבר נוסף.

הייתי אומר שזה בהחלט גידור, אבל אני לא רוצה להתווכח על סמנטיקה. קרן מנוטרלת מגנה נגד דבר אחד, קרן לא מנוטרלת מגנה נגד דבר אחר. נכון - בקרן מנוטרלת אתה משלם קצת יותר דמי ניהול, וזה חלק מהשיקול, אבל זה לא פוסל את העובדה שהיא מגנה עליך מירידה של הדולר, ויש מקרים בהם תרצה לשלם על ההגנה הזאת.

חוץ מזה, הטענה היא שאין קשר בין ההימור על המטבע ובין האחזקה בנכס.

אתה יכול לקנות אייפון ולגדר את עצמך מירידה בדולר. נכון?
אבל ברור לך שאין קשר בין הדברים, נכון? כאילו, כבר יש לך אייפון. מה איכפת לך מה יקרה לדולר?
האחזקה בנכס וניטרול המט"ח אלה שתי פעולות שונות שאין קשר ביניהן --- לא ברמה הטכנית, וגם לא ברמה הפיננסית (לטענת אלה שטוענים לחוסר הרלוונטיות של הנטרול).

משום מה זה לא ברור לך כשמדובר בנייר ערך של חברות אמריקאיות.

למה?

נניח קנית עכשיו אייפון בניו יורק ב-1000 דולר. יום למחרת הפד הדפיס עוד 19 טרליון דולר והדולר צונח בערכו - ועכשיו כל דולר שווה 1.6 שקלים, במקום 3.2.
אם תנסה למכור את האייפון (הסגור בקופסא) למישהו בלובי של המלון שלך - אתה תראה שאתה מסוגל למכור אותו לפתע ב-2000 דולר, ואם אתה תמכור ב-1000 אתה תפסיד כסף.
אבל לך עדיין יש ביד אייפון. אייפון זה אייפון. בין אם הוא שווה 19 תפוזים או 1000 דולר או 9000 דולר - זה אותו אייפון, ובהנחה שהוא שווה לאנשים אותו דבר (הביקוש לו וההיצע של האייפונים לא השתנה בין-לילה) אז תוכל לחזור ארצה ולקבל עליו עדיין 3200 ש"ח, אפילו שהדולר איבד מערכו, וזה בגלל שהמחיר עצמו של האייפון קפץ במונחים דולרים כדי "לפצות" על ירידת הערך של הדולר.

חברות אמריקאיות מחזיקות מספר רב של הנכסים שלהן ב-cash, וכאשר הדולר יורד גם ערך הנכסים הללו יורד. מה גם שלירידה בערך הדולר לוקח זמן להשפיע על המחירים בשוק - כלומר, גם אם הדולר ירד ב-5%, מחיר האייפון בדולרים ישאר כפי שהוא לתקופה ארוכה, ולכן ה-cash flow של אפל ירד משמעותית, דהיינו ערך החברה ירד כתוצאה מתנודתיות בערך הדולר.
יש עוד מלא סיבות מאקרו-כלכליות ששינוי בערך הדולר ישפיע על ערך החברה, אבל זה בקטנה.

 

[klayhamn]

אין משמעות לצירוף המילים "מקרר מנוטרל מט"ח"

יש לזה אותה משמעות בדיוק כמו "נייר ערך מנוטרל מט"ח".

זה נכס כלשהו (במקרה אחד, מקרר, במקרה השני, אחזקה חלקית בעסק)

מה זה משנה איך קוראים לנכס?

הייתי אומר שזה בהחלט גידור, אבל אני לא רוצה להתווכח על סמנטיקה. קרן מנוטרלת מגנה נגד דבר אחד, קרן לא מנוטרלת מגנה נגד דבר אחר. נכון - בקרן מנוטרלת אתה משלם קצת יותר דמי ניהול, וזה חלק מהשיקול, אבל זה לא פוסל את העובדה שהיא מגנה עליך מירידה של הדולר, ויש מקרים בהם תרצה לשלם על ההגנה הזאת.

למה שתרצה לשלם על ההגנה הזו? אתה מחזיק דולרים?

חברות אמריקאיות מחזיקות מספר רב של הנכסים שלהן ב-cash, וכאשר הדולר יורד גם ערך הנכסים הללו יורד.

ומצד שני הן חוסכות הרבה על משכורות שלא עולות כל כך מהר, ולמעשה נהיות זולות יותר בין-לילה.
ההכנסות שלהן גדלות באותה פרופורציה (במוקדם או במאוחר) כמו הירידה בדולר (ובסופו של דבר גם ההוצאות, ככל שהן צמודות לדולר, איכשהו).

אז ערך החברה עצמו לא משתנה בין לילה. ההוצאות גדלות, ההכנסות גדלות (במונחים נומינליים) ואלא אם היה שינוי מהותי בעסק, החברה תהיה שווה בערך אותו דבר במונחים ריאליים.

חברות עם אחזקה גדולה בדולרים (כמו ברקשייר האת'ווי למשל) יכולות לגדר את עצמן נגד ירידה בערך המטבע ע"י אחזקה של אג"ח צמוד וכו' או נכסים נזילים צמודי-מדד אחרים.

ה גם שלירידה בערך הדולר לוקח זמן להשפיע על המחירים בשוק - כלומר, גם אם הדולר ירד ב-5%, מחיר האייפון בדולרים ישאר כפי שהוא לתקופה ארוכה, ולכן ה-cash flow של אפל ירד משמעותית, דהיינו ערך החברה ירד כתוצאה מתנודתיות בערך הדולר.

כמו שאמרתי, גם ההוצאות של החברה ישארו נומינלית אותו דבר למשך אותה "תקופה". יהיה טפטוף איטי של עליה נומינלית בהוצאות יחד עם טפטוף איטי של עליה בהכנסות, כשכל חברה מתאימה את עצמה לערך היורד של הדולר (מעלה מחירים, בסופו של דבר גם מעלה משכורות, וכו' וכו').

בסיכומו של דבר אין הבדל דרמטי בערך החברה כתוצאה משינוי כזה ---

אם כבר יש עלויות הן קשורות יותר לתלות של החברות האלה בסחר חוץ, להלוואות למיניהן שנקובות בדולרים או במטבעות אחרים וכו') - אבל פה - זה יכול לנוע לכל כיוון - הן לטובה והן לרעה. תלוי בעסק. חברות שיש להן תלות גבוהה בדברים האלה בדרך כלל נוקטות בעצמן בגידור - בדיוק כדי למנוע נזקים מהסוג הזה, אבל זה כאמור ברגע שיש להן עצמן חשיפה לשערי מטבע באופן ישיר (לדוגמא, אפל שמשלמת משכורות לעובדים בסין במטבע סיני, רגישה - לפחות בטווח הקצר - לשינויים בשער המטבע דולר-יואן, ולכן אולי היא תגדר את עצמה כדי שתוכל להמשיך לשלם משכורות בלי להפגע. אבל שים לב שלאפל במקרה כזה יש חשיפה ישירה למטבע כי המשכורות נקובות במונחים נומינלים).

אפילו בתוחלת אתה לא יודע לאיזה כיוון זה ילך בהכרח - אם אתה מדבר על סל של 500 החברות הגדולות בארה"ב.

 

[גרהם]

חברות אמריקאיות מחזיקות מספר רב של הנכסים שלהן ב-cash, וכאשר הדולר יורד גם ערך הנכסים הללו יורד

זה משפט לא נכון, או לפחות לא משפט שיכול להגיד מי שאינו מכיר היטב את מבנה ההון של חברה מסויימת (ואין אדם שמכיר את מבנה ההון של כל "החברות האמריקאיות").
חברות אמריקאיות מחזיקות נכסים שונים אשר נקובים במספר רב של מטבעות ובמקביל יש להן התחייבויות במטבעות שונים. מול אלו הן מגדרות חשיפה מטבעית, כל חברה לפי המדיניות שלה, ולמיטב ידיעתי נתוני הגידור לא מפורסמים לציבור, אלא רק מדיניות כללית שאי אפשר להסיק ממנה מה שכתבת.
מה שכן אפשר להגיד וגם זה באופן כללי, זה שחברות אמריקאיות שיש להן מרכזים גדולים (=הוצאות שכר ותקורות גבוהות בדולרים) בארה"ב ומוכרות בכל העולם, יהיו חשופות בדרך כלל לדולר כך שהתחזקות הדולר תקטין את ריווחיהן. כלומר, לפי הדוגמה שלך אם אתה קונה מניה של חברה כזו, אם כבר כדאי לגדר (ולדעתי לא נכון לגדר), אז זה דווקא נגד הדולר, כי כאמור התחזקותו תביא לירידת ערך המניה.

 

[יעקב 1]

@mi22
מנסה לדבר איתך במשהו ארצי יותר מאשר קרנות.
אם תקנה אחוז בחברת קוקה קולה שנותן לך ערך של בקבוק ליום בתור דיבידנד (לא כולל טיפולי שיניים), יקרה לך משהו אם ערך הדולר ירד או יעלה?
התשובה היא שבגדול לא.
אם ערך הדולר ירד וחברת קוקה קולה תתייקר בגלל פיחות זה, תוכל עדיין לקנות קוקה קולה באותו המחיר כי השווי של הדיבידנד שלך יהיה גבוה יותר בדיוק באותו שיעור של ירידת ערך הדולר.
עכשיו תסביר לי בשביל מה אתה צריך לגדר?

 

[mi22]

יש לזה אותה משמעות בדיוק כמו "נייר ערך מנוטרל מט"ח".

זה נכס כלשהו (במקרה אחד, מקרר, במקרה השני, אחזקה חלקית בעסק)

מה זה משנה איך קוראים לנכס?


למה שתרצה לשלם על ההגנה הזו? אתה מחזיק דולרים?


ומצד שני הן חוסכות הרבה על משכורות שלא עולות כל כך מהר, ולמעשה נהיות זולות יותר בין-לילה.
ההכנסות שלהן גדלות באותה פרופורציה (במוקדם או במאוחר) כמו הירידה בדולר (ובסופו של דבר גם ההוצאות, ככל שהן צמודות לדולר, איכשהו).

אז ערך החברה עצמו לא משתנה בין לילה. ההוצאות גדלות, ההכנסות גדלות (במונחים נומינליים) ואלא אם היה שינוי מהותי בעסק, החברה תהיה שווה בערך אותו דבר במונחים ריאליים.



כמו שאמרתי, גם ההוצאות של החברה ישארו נומינלית אותו דבר למשך אותה "תקופה". יהיה טפטוף איטי של עליה נומינלית בהוצאות יחד עם טפטוף איטי של עליה בהכנסות, כשכל חברה מתאימה את עצמה לערך היורד של הדולר (מעלה מחירים, בסופו של דבר גם מעלה משכורות, וכו' וכו').

בסיכומו של דבר אין הבדל דרמטי בערך החברה כתוצאה משינוי כזה ---

אם כבר יש עלויות הן קשורות יותר לתלות של החברות האלה בסחר חוץ, להלוואות למיניהן שנקובות בדולרים או במטבעות אחרים וכו') - אבל פה - זה יכול לנוע לכל כיוון - הן לטובה והן לרעה. תלוי בעסק.

אפילו בתוחלת אתה לא יודע לאיזה כיוון זה ילך בהכרח - אם אתה מדבר על סל של 500 החברות הגדולות בארה"ב

ערך החברה ביחס לערך הדולר זה משהו שמאד תלוי בעיסוק החברה. הערך של חברה שכורה זהב תלוי באופן מאד משמעותי בשווי הזהב. כך גם הערך של חברה שרוב הכנסותיה\נכסיה הן בדולרים תלוי בערך הדולר. מצד שני, אפל כנראה לא מאד תלויה בערך הדולר לטווח הארוך, כיוון ש(עד כמה שאני יודע) היא סוחרת בכל העולם ובכל מטבעות העולם.

אז למה שמישהו ירצה לקנות קרן "מנוטרלת" דולרים? לצורך המחשה בוא נלך רגע לעולם של bitcoin (אפשר גם לדבר כאן על זהב, אבל שיהיה ביטקוין בשביל ה-memes). יש חברות שכורות ביטקוינים ומיד מוכרות את הביטקוינים הללו בעבור דולרים. יש חברות שכורות ביטקוינים ושומרות על הביטקוינים כביטקוינים, לנצח. החברות שמוכרות את הביטקוין מגנות על עצמן נגד קריסה (חלקית, לפחות) של ערך הביטקוין. חברה כזאת יכולה לצפות שערך הביטקוין יהיה יציב בטווח הארוך, אבל בטווח הבינוני יכול להיות מאד לא יציב, מה שישפיע על היכולת של החברה לשלם את החשבונות שלה (למשל, אם בחודש מסוים מחיר הביטקוין יורד ב-90%, החברה תהיה בבעיה גדולה מאד אם לא מכרה). כמובן שלא מדובר בהגנה מוחלטת - הרי אם מחיר הביטקוין לא יחזור לעצמו בטווח הארוך, אפילו חברה שמוכרת את הביטקוינים שהיא כורה תפשוט רגל. אבל יש בזה מעין גידור לטווח הבינוני והורדה של volatility, כי במקום להחזיק נכס שערכו יכול לנוע ב-10% ביום בנוסף לכרייה של אותו נכס, אנחנו מוכרים את הנכס שאנחנו כורים, ובכך מגדרים כנגד תנודתיות בטווח בינוני. אפשר להגיד שחברת הביטקוין שמוכרת את הביטקוינים שלה מפזרת סיכונים ואילו חברות שכורות ביטקוין ולא מוכרות אותו מתמנפות בביטקוינים.

אוקיי, אז מה הקשר לתעודת סל מנוטרלת מט"ח? אתה יכול לחשוב על זה כאילו אתה קונה חברות "סינתטיות" שכל יום ממירות חלק מהערך הנצבר הדולרי שלהן בעבור שקלים. נכון - לא מדובר בחברה אמיתית שבעולם האמיתי עושה את זה, וצריך להיזהר כאן (אפל האמיתית כמובן לא ממירה את הדולרים שלה לשקלים) - אבל באופן סינתטי זה מה שתעודת הסל המנוטרלת שלך מנסה לעשות: היא לוקחת את ההכנסות הדולריות של ה"חלק שלך" של חברת אפל, וממירה אותן לשקלים לפי שער המרה שנקבע מראש במועד בו קנית את אותו חלק. כך החברה ה"סינתטית" מגדרת את עצמה נגדת התנודתיות העתידית של הדולר ביחס לשקל (ומשיקולים של פיזור, אולי גם קצת נגד התנודתיות של הדולר ביחס לכל מטבע אחר) - היא ממירה את צבירת הערך הדולרית שלה בשקלים. לכן אם אני חושב שבטווח הבינוני (למשל, 5-10 שנים) מחיר הדולר יהיה מאד לא יציב, אולי שווה לי לקנות קרן שקלית מנוטרלת ש"מחליפה" את הדולרים בשקלים וכך ההכנסות שלי יהיו יציבות יותר. אז נכון, זה לא מציל את ערך המניות שלי אם הדולר ירד לאפס ואפל תקרוס, אבל בהנחה שמדובר בתנודתיות לטווח בינוני, ושאפל תשרוד בין כך או כך, מדובר בכלי חזק יחסית: אתה מפזר סיכונים בין הדולר לבין השקל.

בפן המעשי, הפיזור הזה השתלם יפה למי שהשקיע בתעודת סל מנוטרלת בעשרים השנה האחרונות: השקל עלה ב-38% ביחס לדולר.

אז זה לא מכשיר מושלם, ויש אמנם חורים באנלוגיה לכריית ביטקוינים, אבל אני לא חושב שהרעיון של פיזור סיכונים בין הדולר לשקל פסול. זה פשוט שיקול שאתה יכול לעשות. אני למשל חושב שבעשר השנים הקרובות קרנות מנוטרלות שיקלית ישתלמו, כיוון שאני חושב שהאינפלציה בארה"ב תמשיך ותתגבר.

 

[mi22]

זה משפט לא נכון, או לפחות לא משפט שיכול להגיד מי שאינו מכיר היטב את מבנה ההון של חברה מסויימת (ואין אדם שמכיר את מבנה ההון של כל "החברות האמריקאיות").
חברות אמריקאיות מחזיקות נכסים שונים אשר נקובים במספר רב של מטבעות ובמקביל יש להן התחייבויות במטבעות שונים. מול אלו הן מגדרות חשיפה מטבעית, כל חברה לפי המדיניות שלה, ולמיטב ידיעתי נתוני הגידור לא מפורסמים לציבור, אלא רק מדיניות כללית שאי אפשר להסיק ממנה מה שכתבת.
מה שכן אפשר להגיד וגם זה באופן כללי, זה שחברות אמריקאיות שיש להן מרכזים גדולים (=הוצאות שכר ותקורות גבוהות בדולרים) בארה"ב ומוכרות בכל העולם, יהיו חשופות בדרך כלל לדולר כך שהתחזקות הדולר תקטין את ריווחיהן. כלומר, לפי הדוגמה שלך אם אתה קונה מניה של חברה כזו, אם כבר כדאי לגדר (ולדעתי לא נכון לגדר), אז זה דווקא נגד הדולר, כי כאמור התחזקותו תביא לירידת ערך המניה.

יש המון חברות שזה נכון לגביהן, תסתכל ב-quarterlies של (אם אני זוכר נכון) microsoft או tether למשל, רוב ההכנסות שלהן בדולרים והן מחזיקות אף באג"חים שנקובים בדולרים
כמובן, יש גם חברות פחות חשופות לדולרים. זה מאד תלוי חברה ומקור ההכנסות של החברה.

 

[גרהם]

יש המון חברות שזה נכון לגביהן, תסתכל ב-quarterlies של (אם אני זוכר נכון) microsoft או tether למשל, רוב ההכנסות שלהן בדולרים והן מחזיקות אף באג"חים שנקובים בדולרים
כמובן, יש גם חברות פחות חשופות לדולרים. זה מאד תלוי חברה ומקור ההכנסות של החברה.

מה שאתה כותב זו תמונה מאד חלקית.
צריך לבדוק גם הוצאות והתחייבויות כי אין שום היגיון להסתכל על צד אחד של המאזן.
בנוסף, כפי שכתבתי קודם, כל החברות הגדולות מגדרות (ודאי מיקרוסופט), כך שאין שום משמעות לניתוח המאזני או של דוח רווח והפסד בלי לדעת מה רמת הגידור.
אני בספק אם תמצא חברה אחת שהנתונים בדוחות הפומביים שלה מספיקים כדי להגיע למסקנה שהגעת אליה.
באופן יותר כללי, מטבע חזק נחשב רע לכלכלה. אין שום סיבה להניח שחברות אמריקאיות ככלל (לבדיל מחברה אקראית כזו או אחרת) יהיו יוצאות דופן בהקשר הזה.

 

[klayhamn]

באופן יותר כללי, מטבע חזק נחשב רע לכלכלה

לכלכלות שמסתמכות על ייצוא כמנוע הצמיחה שלהן, כן

אם ארה"ב תחליט שהיא חוזרת להיות משק יצרני ומייצרת את כל הטקסטיל, הצעצועים מפלסטיק, השבבים, וכו' שלה בעצמה - אני לא בטוח מה יקרה לכלכלה "סגורה" כזו כשהמטבע שלה מתחזק או נחלש. ע"פ ההגיון - מי שיפגע בטווח הקצר הם צרכני הקצה (כי לעסקים קל יחסית להעלות מחירים אבל לעובד מן השורה קשה להעלות את המשכורת שלו), אבל בטווח הארוך זה לא אמור לשנות. עובדה, פעם כרטיס קולנוע עלה בארה"ב חצי דולר והיום הוא עולה פי כמה יותר --- והחיים ממשיכים להתנהל כסדרם ואנשים הם לא WORSE או BETTER OFF בגלל זה.

אם כבר הם יכולים להרשות לעצמם (שוב, באופן כללי) כנראה יותר דברים מפעם, לא פחות, אפילו שחל פיחות משמעותי בערך המטבע בגלל אינפלציה טבעית.

כפי שאני מבין את זה - הבעיה הגדולה היא יציבות מחירים (או היעדר יציבות). כשאין יציבות נוצר הרבה "חיכוך" מהשינוי האסימטרי כביכול במחיר של X לעומת מחיר של Y, וכל הדברים מתעדכנים בקצב אחר. בטח שאם מדובר באינפלציה דו-ספרתית מתמשכת - קשה מאוד להתנהל בצורה הזו.

אבל זה קצת סוטה מהנושא -
נכסים ריאליים צמודים בגדול למדד על פני זמן, וההנחה היא בכל מקרה שמי שמשקיע בבורסה לא ממיר כל יום בבוקר שקל לדולר ואז בערב בחזרה - אלא לכל היותר קונה פעם ב-דולרים ואז בפרישה הוא יעשה את הכיוון ההפוך - אבל הנכס הריאלי (במיוחד אם הנכס הזה הוא סך כל החברות הציבוריות בארה"ב) לשמור על הערך שלו ו/או לצמוח עם הזמן (ריאלית).

אז כל מיני תנודות קצרות טווח בדולר ממילא לא אמורות לעניין אותך.

יש יותר תנודות בבורסה עצמה.

 

[אליהו]

בפן המעשי, הפיזור הזה השתלם יפה למי שהשקיע בתעודת סל מנוטרלת בעשרים השנה האחרונות: השקל עלה ב-38% ביחס לדולר.

הדולר לפני 20 שנה בדיוק היה 4.68 והיום 3.20 יוצא שהשקל עלה בערך 31.5 אחוזים ואחרי ששילם 20 שנה על הגידור

אני מאמין שגם אם הוא הרוויח עסקה הכי חכמה בהיסטוריה הוא לא עשה

נגיד שהוא שילם 1 אחוז לשנה אז הוא הרוויח 11.5 אחוז שזה די נחמד אבל אם השקל לא היה עולה ביחס לדולר הוא היה מפסיד 20 אחוז שאותם הוא שילם

 

[יעקב 1]

ערך החברה ביחס לערך הדולר זה משהו שמאד תלוי בעיסוק החברה. הערך של חברה שכורה זהב תלוי באופן מאד משמעותי בשווי הזהב. כך גם הערך של חברה שרוב הכנסותיה\נכסיה הן בדולרים תלוי בערך הדולר. מצד שני, אפל כנראה לא מאד תלויה בערך הדולר לטווח הארוך, כיוון ש(עד כמה שאני יודע) היא סוחרת בכל העולם ובכל מטבעות העולם.

לפי ההגיון הזה, אז כדאי לגדר את כל המניות שאתה מחזיק ביחס לכל רכיבי הסיכון הקיימים בהם, מדוע אתה מחליט לגדר דווקא את הסיכון של ירידת ערך הדולר (ולקבל בתמורה את הסיכון של ירידת השקל) יותר מאשר לגדר סיכונים אחרים שמשפיעים על החברות הנ''ל כמו פלישה סינית לטיוואן/צניחת מחירי הכסף (מתכת)/מיסוי משקאות מתוקים בקנה מידה עולמי/ירידת האירו וכו' וכו' וכו'?

היא לוקחת את ההכנסות הדולריות של ה"חלק שלך" של חברת אפל, וממירה אותן לשקלים לפי שער המרה שנקבע מראש במועד בו קנית את אותו חלק. כך החברה ה"סינתטית" מגדרת את עצמה נגדת התנודתיות העתידית של הדולר ביחס לשקל (ומשיקולים של פיזור, אולי גם קצת נגד התנודתיות של הדולר ביחס לכל מטבע אחר) - היא ממירה את צבירת הערך הדולרית שלה בשקלים.

האנלוגיה ממש לא ברורה. ראשית, המנוטרלת ממירה לשקלים את כל שווי החברה ולא רק את הכנסותיה, ממילא זה ממש לא פיזור (הכנסות ומחיר חברה) אלא תוספת של סיכון נוסף לפיחות המטבע הישראלי על כל התיק שלך, במקום לקבל את האפשרות של ירידה מסויימת בהכנסות ביחס לחברות שחשופות לדולר באופן חריג.

מדובר בכלי חזק יחסית: אתה מפזר סיכונים בין הדולר לבין השקל.

אתה מעביר סיכון של ירידת הדולר כמשפיע על הכלכלה העולמית, לסיכון של ירידת השקל כמשפיע על ההחזקה האישית שלך!
פיזור סיכונים נקרא, כאשר אתה מעביר סיכון שמשפיע עליך דרסטית בחלק קטן מהמקרים, לסיכון שמשפיע עליך באופן קל בחלק גדול מהמקרים.
ירידת הדולר היא סיכון מסוים לכלכלה העולמית אבל היא לא אמורה להפיל את התיק שלך, לעומת זאת צניחת השקל היא סיכון שיכול ממש למחוק לך עשרות אחוזים מהתיק.

 

[klayhamn]

סרטון תמציתי ואיכותי בנושא:

Should You Currency Hedge Your Portfolio? | Common Sense Investment with Ben Felix

This video is in response to a question from abe on LinkedIN. Abe wanted to know if he should hedge the foreign currency exposure of his equities when the Ca...

www.youtube.com

בשורה התחתונה (שלו), אין יתרון בטווח הארוך בנטרול מט"ח (וגם לא בהיעדר נטרול). בשני המקרים אתה יכול למצוא את עצמך עם תוצאה שבדיעבד יכלה להיות "טובה לך יותר" אם היית נוהג הפוך.

בכל מקרה - אם אתה מנטרל את כל המט"ח בפורטפוליו שלך, אתה מאבד את היתרון שבפיזור על פני מס' מטבעות שונים ושם את כל הביצים שלך בסל של המטבע המקומי בלבד (שזה סיכון מיותר שאין הגיון לקחת).

אם אתה רוצה לגדר את עצמך במט"ח בגלל שאתה צורך את הפורטפוליו שלך (מושך ממנו), אז תגדר כמה שאתה צריך כדי להגן על הצריכה בפועל, בטח לא את כל התיק

חוץ מזה שרוב משתתפי הפורום הזה (ואני מרשה לעצמי לנחש שגם משתתפי הדיון הזה) לא בשלב המשיכה עדיין אלא בשלב החסכון, ולכן (כמו שהסברתי קודם) תנודות במט"ח לא אמורות לעניין אותם לפחות למשך כמה עשורים (אבל כמובן שזה תלוי במטרות ובאופק ההשקעה האישי של כל אחד).

אם בעוד 30 שנה הדולר יהיה שווה שקל וחצי כחלק מהתחזקות טבעית וארוכת טווח של השקל - זה ישתקף גם בעלות של המוצרים פה, במשכורות, וכו' - ואין סיבה (שאני מכיר) לחשוב שתפגע מזה. אם לעומת זאת השקל יחלש (מה שכבר קרה בעבר ובהחלט יכול לקרות שוב) אתה עלול למצוא את עצמך בבעיה חמורה במקרה של גידור ארוך טווח.

 

[חתול לילה]

אם בעוד 30 שנה הדולר יהיה שווה שקל וחצי כחלק מהתחזקות טבעית וארוכת טווח של השקל - זה ישתקף גם בעלות של המוצרים פה, במשכורות, וכו' - ואין סיבה (שאני מכיר) לחשוב שתפגע מזה. אם לעומת זאת השקל יחלש (מה שכבר קרה בעבר ובהחלט יכול לקרות שוב) אתה עלול למצוא את עצמך בבעיה חמורה במקרה של גידור ארוך טווח.

אני מסכים, רק בוא נציין את האופציה השלישית למען ההגינות:
אם ב- 30 שנה השקל יתחזק ביחס לדולר, אז מי שהחזיק תעודה מגודרת ירוויח יותר ממי שהחזיק תעודה לא מגודרת.
וכפי שכתבת, אם השקל ייחלש אז הוא ירוויח פחות.

הגידור פשוט מוסיף אלמנט של הימור ביחס לאחזקה של המניות.

 

[mi22]

בשורה התחתונה (שלו), אין יתרון בטווח הארוך בנטרול מט"ח (וגם לא בהיעדר נטרול). בשני המקרים אתה יכול למצוא את עצמך עם תוצאה שבדיעבד יכלה להיות "טובה לך יותר" אם היית נוהג הפוך.

מסכים שבטווח הארוך זה לרוב לא כדאי-- אני חושב על השקעות בטווח בינוני (5-10 שנים) ושם השיקול של פיזור נגד תנודתיות זמנית-אבל-דרמטית של הדולר ביחס לשקל משחק תפקיד. (קרא גם מה שכתבתי בתחתית הודעה זו)

לפי ההגיון הזה, אז כדאי לגדר את כל המניות שאתה מחזיק ביחס לכל רכיבי הסיכון הקיימים בהם, מדוע אתה מחליט לגדר דווקא את הסיכון של ירידת ערך הדולר (ולקבל בתמורה את הסיכון של ירידת השקל) יותר מאשר לגדר סיכונים אחרים שמשפיעים על החברות הנ''ל כמו פלישה סינית לטיוואן/צניחת מחירי הכסף (מתכת)/מיסוי משקאות מתוקים בקנה מידה עולמי/ירידת האירו וכו' וכו' וכו'?

כמו בכל השקעה, כי אתה יכול, וכי אתה חושב שכדאי. גם לא לגדר נגד משהו זו החלטה פעילה שאתה עושה

האנלוגיה ממש לא ברורה. ראשית, המנוטרלת ממירה לשקלים את כל שווי החברה ולא רק את הכנסותיה, ממילא זה ממש לא פיזור (הכנסות ומחיר חברה) אלא תוספת של סיכון נוסף לפיחות המטבע הישראלי על כל התיק שלך, במקום לקבל את האפשרות של ירידה מסויימת בהכנסות ביחס לחברות שחשופות לדולר באופן חריג.

אתה לא ממיר לשקלים את כל שווי החברה. שווי החברה תלוי מהותית בערך של הדולר גם לאחר ההמרה - באותו אופן ששווי כורה הזהב\ביטקוין\משמו תלוי בערך של הנכס אותו הוא כורה. אתה מגדר נגד סיכון מסוים שקשור לנכסי החברה (במקרה זה, הדולר).

תחשוב שאתה משקיע בקרן מנוטרלת זהב בכורה זהב שלא מוכר את הזהב שלו. ידוע שאם ערך הזהב ירד אז כורה הזהב ירד -יותר- מערך הזהב, כיוון שהוא "ממונף" בזהב, ואם ערך הזהב יעלה אז ערך כורה הזהב יעלה יותר מערך הזהב. כשאתה משקיע בקרן מנוטרלת זהב אתה מבטל חלק מהתנודתיות הזאת.

באותו אופן, כשערך הדולר עולה, ערכן (נמדד בשקלים) של חברות שהכנסותיהן העתידיות הן בדולרים אבל חלק מהוצאותיהן לא דולריות (כמו מרבית חברות ארה"ב) עולה יותר, וכאשר הערך יורד, ערכן (נמדד בשקלים) יורד יותר.

אתה מעביר סיכון של ירידת הדולר כמשפיע על הכלכלה העולמית, לסיכון של ירידת השקל כמשפיע על ההחזקה האישית שלך!
פיזור סיכונים נקרא, כאשר אתה מעביר סיכון שמשפיע עליך דרסטית בחלק קטן מהמקרים, לסיכון שמשפיע עליך באופן קל בחלק גדול מהמקרים.
ירידת הדולר היא סיכון מסוים לכלכלה העולמית אבל היא לא אמורה להפיל את התיק שלך, לעומת זאת צניחת השקל היא סיכון שיכול ממש למחוק לך עשרות אחוזים מהתיק.

פיזור סיכונים משמע הורדת התנודתיות של התיק שלך, וזה משהו שמושג כתוצאה מהחלשת הקורלציה בין הנכסים שלך. זאת הסיבה למשל שאנשים קונים זהב כדי לגדר מאינפלציה של הדולר.
אני בהחלט לא אטען שאדם צריך לשים את כל נכסיו בקרן מנוטרלת מט"ח. הדבר מתאים להשקעה לטווח בינוני בה אותו אדם חושש מסיכונים מאקרו אקונומיים מסוימים, או כאחוז קטן של תיק מפוזר לטווח ארוך. אבל ממש לא מדובר בכלי פסול.

 

[גרהם]

באותו אופן, כשערך הדולר עולה, ערכן (נמדד בשקלים) של חברות שרוב הכנסותיהן העתידיות הן בדולרים (כמו מרבית חברות ארה"ב) עולה יותר, וכאשר הערך יורד, ערכן (נמדד בשקלים) יורד יותר.

זה לא נכון לא רק בתיאוריה (עליה לא הסכמנו) שבה יש רלוונטיות גם להוצאות, התחייבויות, נכסים ולגידור, אלא גם בפועל. ובכל מקרה, נדמה לי שמדברים כאן על קרן msc עולמית, ואז ודאי אין שום טיעון שדולר חזק כדאי לחברות בכל העולם.

 

[SomeGuy]

פיזור סיכונים משמע הורדת התנודתיות של התיק שלך

אז אני חושב שעל הנקודה הזו הרבה אנשים לא מסכימים איתך.
בתקופה של תנודתיות גדולה בשער הדולר שקל (שנניח מושפע בגלל השקל, ולא בגלל משהו מהותי בדולר), קרן מנוטרלת תשיג תשואה נומינלית שקלית יותר יציבה, אבל תשואה שנתית ריאלית תהיה יציבה יותר דווקא בקרן הלא מנוטרלת.

 

[גרהם]

אני מסכים, רק בוא נציין את האופציה השלישית למען ההגינות:
אם ב- 30 שנה השקל יתחזק ביחס לדולר, אז מי שהחזיק תעודה מגודרת ירוויח יותר ממי שהחזיק תעודה לא מגודרת.
וכפי שכתבת, אם השקל ייחלש אז הוא ירוויח פחות.

הגידור פשוט מוסיף אלמנט של הימור ביחס לאחזקה של המניות.

וככל שמסתכלים יותר רחוק, השאלה מפני מה חשוב יותר להתגונן -
ישראל מעצמה כלכלית עולמית כך שכל פועל ישראלי יסתובב בכל העולם עם תחושת עושר של שייח סעודי.
או ישראל מתדרדרת להיות עם כלכלת עולם שלישי בה השכר הדולרי למי שאינו מתחרה בשוק העולמי, הוא עלוב.
שכל אחד יעשה את החשבון מה סביר יותר ומה מסוכן לו יותר לפי נתוניו האישיים.

 

[חתול לילה]

בתקופה של תנודתיות גדולה בשער הדולר שקל (שנניח מושפע בגלל השקל, ולא בגלל משהו מהותי בדולר), קרן מנוטרלת תשיג תשואה נומינלית שקלית יותר יציבה, אבל תשואה שנתית ריאלית תהיה יציבה יותר דווקא בקרן הלא מנוטרלת.

אין צורך בחלוקה לריאלית/נומינלית.

מבדיקה שעשיתי פעם, לקרן המנוטרלת הייתה תנודתיות גבוהה יותר - גם נומינלית.

זה לא מפתיע. הקרן הלא מגודרת משקפת את ערך המניות, הקרן המגודרת מוסיפה רעש של היחס בין המטבעות.

 

[אוגורן]

גידור לא נועד להרוויח משינוי שערים שאנחנו מעריכים שיקרה.
הוא נועד לצמצם סיכונים כאשר אנחנו לא יודעים מה יקרה, ע"י קירוב המקרה הטוב והרע זה אל זה (ואל המכוער).

מה זה אומר על ישראלי שמשקיע בסנופי ומוציא שקלים?
צריך לקחת בחשבון את השפעת שער המטבע בשני הצדדים. התחזקות השקל מביאה גם לירידת מחירי המוצרים המיובאים ועלויות המחיה. החלשות השקל - להיפך.

1. השקעה לא מגודרת, שקל עולה - התיק קטן, עלויות מחיה יורדות.
2. השקעה לא מגודרת, שקל יורד - התיק גדל, עלויות מחיה עולות.
3. השקעה מגודרת, שקל עולה - התיק גדל, עלויות מחיה יורדות.
4. השקעה מגודרת, שקל יורד - התיק קטן, עלויות מחיה עולות.

קל לראות שבמקרה המגודר הפער בין טוב לרע גדול יותר. בלי גידור עלויות המחיה מקזזות חלקית את השינוי בתיק, עם גידור הן מצטרפות אליו.
לכן במקרה הזה הגידור מוסיף סיכון.