קופגל״ה להגדלת קצבת הפרישה- עד כמה זה באמת טוב?

[ארליך]

לעת פרישה יש יתרון פסיכולוגי וכלכלי משמעותי לקצבה יציבה שנכנסת על אוטומט, על פני ניהול משיכות חודשיות מתיק ממוסה.

לעניין ייפוי כוח מתמשך, הוא כלי חשוב בתיאוריה, אבל במציאות מול המערכת הבנקאית הוא מתרסק על קיר בטון. היכולת של מיופה כוח לפעול בבית השקעות, לממש ניירות ערך, ולהזרים כספים מחשבון המסחר לחשבון הבנק, היכולת הזאת מוטלת בספק כבד, או לכל הפחות כרוכה במלחמת התשה בירוקרטית בלתי נגמרת. הבנקים מקשים מאוד על פעולות כאלה, דורשים ניסוחים פרטניים מראש, מערימים קשיים על העברות כספים.

קצבה פנסיונית שנכנסת על אוטומט לחשבון הבנק מדי חודש עוקפת את כל המוקשים האלה. אף פקיד בנק לא חוסם משכורת/קצבה שוטפת שמגיעה מקרן פנסיה. תיק עצמאי אולי חוסך שברירי אחוזים בדמי ניהול, אבל ברגע האמת הוא עלול להתברר כמלכודת נזילות וסיוט ניהולי.

חשוב לי להדגיש שאני לא יועץ פנסיוני או מתכנן פרישה. סה"כ מדבר מניסיון משפחתי.

תודה על השיתוף ואני רואה את הרצון שלך לעזור ומעריך אותו ממש, גם מצטער לשמוע שחווית דבר כזה נשמע סיוט נוראי
הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה זה להגיע למצב שהכסף של אבא (או אמא, אחים ובכללי משפחה ואנשים אהובים) תקוע בזמן שהוא צריך אותו

חושב שחכם יותר לשבת רגע עם אבא, ולראות שנייה מה הוא יעדיף
יכול להיות שהוא ירצה לחיות את חייו בפשטות בפרישה, לא לשחוק את עצמו בשנים האחרונות בעבודה ולוותר על עניין הירושה (מבאס אבל זכותו)

ואם הוא כן מעוניין, להבין במה זה כרוך (המשך עבודה ושמירה על שיעור חיסכון גבוה) ולא בהכרח עכשיו אבל לדעת להיערך לזה בהתאם בעזרת עו״ד או איש מקצוע שייתן את הניסוחים המדוייקים כדי למנוע כמה שיותר בלתמים

 

[YPV]

תודה על השיתוף ואני רואה את הרצון שלך לעזור ומעריך אותו ממש, גם מצטער לשמוע שחווית דבר כזה נשמע סיוט נוראי
הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה זה להגיע למצב שהכסף של אבא (או אמא, אחים ובכללי משפחה ואנשים אהובים) תקוע בזמן שהוא צריך אותו

חושב שחכם יותר לשבת רגע עם אבא, ולראות שנייה מה הוא יעדיף
יכול להיות שהוא ירצה לחיות את חייו בפשטות בפרישה, לא לשחוק את עצמו בשנים האחרונות בעבודה ולוותר על עניין הירושה (מבאס אבל זכותו)

ואם הוא כן מעוניין, להבין במה זה כרוך (המשך עבודה ושמירה על שיעור חיסכון גבוה) ולא בהכרח עכשיו אבל לדעת להיערך לזה בהתאם בעזרת עו״ד או איש מקצוע שייתן את הניסוחים המדוייקים כדי למנוע כמה שיותר בלתמים

למען הסר ספק, הדברים שלי ממש לא נועדו להגיד שלא צריך ייפוי כוח מתמשך. להפך, זה כלי קריטי וחובה לעשות אותו. בסופו של דבר אפשר להתגבר על כל מכשול מול הבנקים עם מספיק זמן, עקשנות ולפעמים הליכים משפטיים.

הנקודה העיקרית שלי היא שבתכנון פרישה, הבסיס צריך להיות פשטות תפעולית לפני אופטימיזציית מס.

המטרה הראשונה והחשובה ביותר היא שאבא יקבל סכום קבוע, ידוע וסדיר שנכנס ישירות לחשבון שלו בלי שום צורך בהתערבות. לא שלו ולא שלך. זה המפתח לשקט נפשי אמיתי. כל מנגנון שמצריך פעולות שוטפות, משיכות יזומות, איזונים בתיק או התעסקות בירוקרטית רק מייצר שכבות של סיבוכיות ונקודות כשל פוטנציאליות. אף אחד מאיתנו לא יודע איפה הוא יהיה בעוד 10–15 שנה, ואילו כוחות, זמן או אילוצים יהיו לך ולאביך.

ברגע שרצפת הקצבה לצרכים השוטפים סגורה ומובטחת על "טייס אוטומטי", עם כל שקל שנשאר מעבר לזה בהחלט אפשר ורצוי לשחק באופטימיזציות מס, בתיק השקעות עצמאי, במשיכות מתוזמנות ובמחשבה על ירושה. פשוט קודם כל דואגים ליסודות, ורק אחר כך לקומה השנייה.

 

[YPV]

יכול להיות שהוא ירצה לחיות את חייו בפשטות בפרישה, לא לשחוק את עצמו בשנים האחרונות בעבודה ולוותר על עניין הירושה (מבאס אבל זכותו)

ועוד משהו, המשפט הזה ("לוותר על עניין הירושה.. מבאס אבל זכותו") ממחיש בדיוק את ניגוד העניינים המובנה שכל ילד שמנהל כספים להורים שלו נקלע אליו במוקדם או במאוחר.

ברגע שאתה מנהל תיק השקעות שממנו אמורים למשוך כספים למחיה, נוצר מתח מובנה בין שתי מטרות סותרות: הרווחה של ההורה מול שימור ההון לירושה.

במודל של משיכות מתיק, בכל פעם שאבא יצטרך סכום כסף משמעותי, אם זה לטיפול רפואי, לרווחה אישית, לשיפוץ או סתם כדי לחיות טוב, אתה (או האחים שלך) תעמדו מול דילמה מעצבנת. האם למשוך עכשיו כשהשוק אולי בירידה? האם זה יפגע בקרן? האם "יישאר משהו"? זה מעמיד אותך בעמדה לא הוגנת כלפיו וכלפי עצמך, ועלול לייצר חיכוכים משפחתיים קשים.

אם הרווחה של אבא באמת עומדת בראש סדר העדיפויות, הדבר הכי נכון ובריא לעשות הוא לנעול אותה מראש באמצעות קצבה. כשבונים קצבה טובה וסדירה שמכסה את מלוא הצרכים שלו, מנטרלים לחלוטין את ניגוד העניינים הזה. הכסף מיועד לחיים שלו, הוא נכנס אוטומטית, ואף אחד לא צריך לשקול "הוצאה מול ירושה" בכל חודש מחדש. קודם כל דואגים שהוא יחיה בכבוד וברווחה מקסימלית עד 120. אם יישאר מעבר לזה, מעולה, אבל זו לא צריכה להיות נקודת ההחלטה השוטפת שלכם.

 

[בת העמק]

הנקודה העיקרית שלי היא שבתכנון פרישה, הבסיס צריך להיות פשטות תפעולית לפני אופטימיזציית מס.

אני מוצאת שכל מה שכתבת בשרשור הזה מדליק לי נורות אדומות באופן אישי.
אמנם אני זאת שבחרתי, אבל לאחרונה אני מרבה לחשוב איך להעביר את המושכות על ניהול הכספים שלנו למקרה שנאבד יכולת לתפעל ולחשוב לבד.
האם יספיק שהילד שלי יודע את קוד הכניסה לתיק במערכת בית ההשקעות? כי הפקודות שם נעשות באופן אישי ע"י המשתמש דרך המחשב ולא בהכרח דרך טלפון לחדר העסקאות.
ואם אחד הילדים הופך להיות שותף בתיק ההשקעות ובחשבון הבנק, איזה מכשולים יעמדו בפניו מולם? מה כן יתנו הרשאה ומה לא?
והאם אני צריכה לבנות מראש דרך לילדים איך לתקצב את חיינו, האם וכמה מותר להם להוציא בשביל עצמם.
האם אני צריכה ויכולה להורות מראש לבנק ולבית ההשקעות מה יקרה אם נאבד "את הראש"?
אולי אני בכלל צריכה שנות דיסקט בקשר לפיזור ההון שלי, כך שיהיה נגיש לילדים לתיפעול (אבל לא נגיש להוצאות לעצמם על חשבוננו)?
נראה לי שאם אתעסק בכך יותר מדי אז עלולה להפוך לחשדנית מדי גם כלפי הילדים שלי

 

[קפיצת הדרך]

למען הסר ספק, הדברים שלי ממש לא נועדו להגיד שלא צריך ייפוי כוח מתמשך. להפך, זה כלי קריטי וחובה לעשות אותו. בסופו של דבר אפשר להתגבר על כל מכשול מול הבנקים עם מספיק זמן, עקשנות ולפעמים הליכים משפטיים.

הנקודה העיקרית שלי היא שבתכנון פרישה, הבסיס צריך להיות פשטות תפעולית לפני אופטימיזציית מס.

המטרה הראשונה והחשובה ביותר היא שאבא יקבל סכום קבוע, ידוע וסדיר שנכנס ישירות לחשבון שלו בלי שום צורך בהתערבות. לא שלו ולא שלך. זה המפתח לשקט נפשי אמיתי. כל מנגנון שמצריך פעולות שוטפות, משיכות יזומות, איזונים בתיק או התעסקות בירוקרטית רק מייצר שכבות של סיבוכיות ונקודות כשל פוטנציאליות. אף אחד מאיתנו לא יודע איפה הוא יהיה בעוד 10–15 שנה, ואילו כוחות, זמן או אילוצים יהיו לך ולאביך.

ברגע שרצפת הקצבה לצרכים השוטפים סגורה ומובטחת על "טייס אוטומטי", עם כל שקל שנשאר מעבר לזה בהחלט אפשר ורצוי לשחק באופטימיזציות מס, בתיק השקעות עצמאי, במשיכות מתוזמנות ובמחשבה על ירושה. פשוט קודם כל דואגים ליסודות, ורק אחר כך לקומה השנייה.

+10000

מסכימה במאה אחוז.
זו בדיוק הסיבה שגם עבורנו זו התוכנית. כלומר לייצר קצבת פנסיה שמתאימה לכל הצרכים שלנו, ושתיכנס כמו שעון בלי שנצטרך לנהל את זה בגיל זקנה. ולא מעניין אותי שיש דרך יותר אופטימלית לנהל את הכסף (מבחינת מס או דמי ניהול או יעילות מזומן וכו’…).

אגב, אצלנו הקצבה היא לא רק לצרכים בסיסיים אלא כוללת פינוקים ושומנים או חס וחלילה סיעוד יקר אם נזדקק.
בדיוק מהסיבה שציינת כאן:

ועוד משהו, המשפט הזה ("לוותר על עניין הירושה.. מבאס אבל זכותו") ממחיש בדיוק את ניגוד העניינים המובנה שכל ילד שמנהל כספים להורים שלו נקלע אליו במוקדם או במאוחר.

ברגע שאתה מנהל תיק השקעות שממנו אמורים למשוך כספים למחיה, נוצר מתח מובנה בין שתי מטרות סותרות: הרווחה של ההורה מול שימור ההון לירושה.

במודל של משיכות מתיק, בכל פעם שאבא יצטרך סכום כסף משמעותי, אם זה לטיפול רפואי, לרווחה אישית, לשיפוץ או סתם כדי לחיות טוב, אתה (או האחים שלך) תעמדו מול דילמה מעצבנת. האם למשוך עכשיו כשהשוק אולי בירידה? האם זה יפגע בקרן? האם "יישאר משהו"? זה מעמיד אותך בעמדה לא הוגנת כלפיו וכלפי עצמך, ועלול לייצר חיכוכים משפחתיים קשים.

אם הרווחה של אבא באמת עומדת בראש סדר העדיפויות, הדבר הכי נכון ובריא לעשות הוא לנעול אותה מראש באמצעות קצבה. כשבונים קצבה טובה וסדירה שמכסה את מלוא הצרכים שלו, מנטרלים לחלוטין את ניגוד העניינים הזה. הכסף מיועד לחיים שלו, הוא נכנס אוטומטית, ואף אחד לא צריך לשקול "הוצאה מול ירושה" בכל חודש מחדש. קודם כל דואגים שהוא יחיה בכבוד וברווחה מקסימלית עד 120. אם יישאר מעבר לזה, מעולה, אבל זו לא צריכה להיות נקודת ההחלטה השוטפת שלכם.

אז אמנם כתבת כאן על הדילמה של הילדים.
אבל אני מגדילה ואומרת שזו גם (ואולי אפילו יותר) דילמה של ההורים!

לי מאוד חשוב לעזור לילדים גם בעודם בחיים וגם בירושה, ועובדה שאנחנו חוסכים הון משמעותי (מאוד) עבורם.
לא רוצה *שאני* אחשוב פעמיים אם למשוך תקציב גדול יותר על כל מיני פינוקים שלי, או טיפול סיעודי יקר יותר.

 

[בת העמק]

אצלנו הקצבה היא לא רק לצרכים בסיסיים אלא כוללת פינוקים ושומנים או חס וחלילה סיעוד יקר אם נזדקק.

לי מאוד חשוב לעזור לילדים גם בעודם בחיים וגם בירושה, ועובדה שאנחנו חוסכים הון משמעותי (מאוד) עבורם.

בהחלט יותר קל לתכנן כך כשהשמיכה רחבה להפליא

 

[קפיצת הדרך]

בהחלט יותר קל לתכנן כך כשהשמיכה רחבה להפליא

ברור.
אבל לא תמיד השמיכה הייתה כל כך רחבה…
והסכומים גדלו *רק* כשהתיק גדל. גם לתקציב הרצוי וגם למה שרוצים לתת לילדים.
אבל העיקרון נשמר.

 

[לילוצ]

מנסיון

אשמח להבין איך? איתי הם מתעקשים ש 0.55 זה המינימום, אפילו עם ניוד כספים נוספים מבחוץ. מה זה סכומים קטנים? תודה

 

[mostly-harmless]

אני מוצאת...

האם יספיק שהילד שלי יודע את קוד הכניסה לתיק במערכת בית ההשקעות? כי הפקודות שם נעשות באופן אישי ע"י המשתמש דרך המחשב ולא בהכרח דרך טלפון לחדר העסקאות.

לא - הם עלולים להקפיא פעילות עד להמצאת צו ירושה או מינוי אפוטרופוס (תלוי במקרה)

ואם אחד הילדים הופך להיות שותף בתיק ההשקעות ובחשבון הבנק, איזה מכשולים יעמדו בפניו מולם? מה כן יתנו הרשאה ומה לא?

פורמלית הוא שותף מלא לכל עניין - עלולים לעקל את החשבון אם הוא מסתבך, דירוג האשראי שלו עלול להיפגע אם התבלבלת ונכנסת למינוס, לא ברור מה לגבי הטבות מס למבוגרים וכו'

והאם אני צריכה לבנות מראש דרך לילדים איך לתקצב את חיינו, האם וכמה מותר להם להוציא בשביל עצמם.
האם אני צריכה ויכולה להורות מראש לבנק ולבית ההשקעות מה יקרה אם נאבד "את הראש"?

אני מאמין ש ייפוי כוח מתמשך זה מה שאת מחפשת (חפשי בגוגל או תשאלי את ה AI החביב עלייך).
לדאוג לכיסוי גם בפן הכלכלי וגם בפן הבריאותי.

(אני לא עו"ד או יועץ או מומחה - מה שכתבתי מבוסס על נסיון אישי בלבד ויכול להיות מטעה)

 

[ארליך]

אם הרווחה של אבא באמת עומדת בראש סדר העדיפויות, הדבר הכי נכון ובריא לעשות הוא לנעול אותה מראש באמצעות קצבה

הארת את עיניי. תודה

באמת המטרה זה למצוא את הסכום שאבא יצטרך, ולעשות לו אוטומציה. יותר קל לכולם.

שאלת סקרנות- האם אפשרי להעביר רק חלק מקופת הגמל להשקעה לקצבה? נגיד אם חסכנו סכום משמעותי שנותן לאבא הרבה יותר ממה שהוא צריך...

 

[בת העמק]

מה שכתבתי מבוסס על נסיון אישי בלבד

פורמלית הוא שותף מלא לכל עניין - עלולים לעקל את החשבון אם הוא מסתבך, דירוג האשראי שלו עלול להיפגע אם התבלבלת ונכנסת למינוס, לא ברור מה לגבי הטבות מס למבוגרים וכו'

גם לי יש ניסיון אישי כבת שטיפלה בהוריה עד מותם, מכל הזוויות של החיים.
זכיתי והוריי היו צלולים עד יום מותם בגיל 90 +- אבל גם כך מצאתי את עצמי מיופת כח בחשבון ואז שותפה בחשבון וגם כמובן מתעסקת באין ספור רמאים ששיכנעו אותם לקנות משהו, להירשם למנוי על משהו, לעשות ביטוח על כלום...
דווקא בסניף הבנק שלהם התייחסו אלי לא כפי שאתה טוען (על אף שהייתי באותו בנק אבל בסניף אחר), ונתנו לי להבין שיש מגבלות לשותפות כזאת. אולי היום השתנו הכללים?

 

[YPV]

בהחלט יותר קל לתכנן כך כשהשמיכה רחבה להפליא

הנקודה בעיניי היא ממש לא רוחב השמיכה, אלא סדר הפעולות.

תכנון פנסיוני לקוי של הון גדול מביא בסוף לאותה תוצאה בדיוק כמו תכנון פנסוי לקוי של הון קטן. חרדות, היסוסים, וחשבונאות בלתי נגמרת מול הילדים ומול עצמך בכל פעם שצריך להוציא כסף על איכות חיים, בריאות או סיעוד. הגודל של ההון אולי קובע את רמת החיים, אבל המתודולוגיה של ההפרדה היא הדבר היחיד שמעניק את השקט הנפשי.

 

[בת העמק]

הגודל של ההון אולי קובע את רמת החיים, אבל המתודולוגיה של ההפרדה היא הדבר היחיד שמעניק את השקט הנפשי.

אני מסכימה עקרונית, לכן בניתי תכנית לתיקצוב הפרישה שלנו מחוץ לתיק המנייתי.
אבל ההבדל בין הון גדול (שמפוזר בין כמה מכשירים הוניים ונדלניים ובין כמה מדינות/בורסות) להון קטן (למשל קרן פנסיה קטנה, דירת מגורים בבעלות וקיצבת זיקנה) הוא לא רק לגבי רמת חיים אלא גם לגבי אפשרויות במצבי קטסטרופה שיכולים לגרום לגיהנום בעודנו בחיים.

 

[הייטקיסט מנוסה משקיע חדש]

אשמח להבין איך? איתי הם מתעקשים ש 0.55 זה המינימום, אפילו עם ניוד כספים נוספים מבחוץ. מה זה סכומים קטנים? תודה

0.55 זה אכן הממוצע בהראל לפי מיי גמל נט. נראה לי שהייתה לי את הקופה היה שם 200 או 300 אש"ח

 

[קפיצת הדרך]

הון קטן (למשל קרן פנסיה קטנה, דירת מגורים בבעלות וקיצבת זיקנה) הוא לא רק לגבי רמת חיים אלא גם לגבי אפשרויות במצבי קטסטרופה שיכולים לגרום לגיהנום בעודנו בחיים.

אז במקרה כזה, כמו שפות״ש הציג, קודם כל דואגים להגדיל את קצבת הפנסיה ככל שעוד אפשר, גם במחיר ״ירושה״…

 

[בת העמק]

אז במקרה כזה, כמו שפות״ש הציג, קודם כל דואגים להגדיל את קצבת הפנסיה ככל שעוד אפשר, גם במחיר ״ירושה״…

התייעצתי בזמנו, כשהתקבל אצלנו סכום מעל 100K פתאומי, האם להגדיל את קרן הפנסיה או להוסיף לתיק ההשקעות. החישוב הראה שהאחרון היה עדיף מבחינת מה זה ייתן כתוספת לקיצבה בגיל הפרישה.ובדיעבד זה היה נכון מאד.
זה היה צומת הדרכים שהחלטנו לתעדף את התיק לירושה אבל עם אפשרות לשימוש כקביים מפעם לפעם.
מה שנאמר בשרשור הזה גורם לי לחשוב על כך מחדש, אבל אני אנסה לפתור את זה כרגע בכיוון משפטי (ייפוי כוח, אפוטרופסות, אפשרות אחרת שלא ידועה לי כרגע) ואם לא אמצא פתרון הולם לדעתי, יתכן ובאמת אפזר אחרת את הכסף החדש שאנחנו חוסכים החל מהיום (וזה לא מעט יחסית לעצמנו) ואולי אפילו אפדה לטובת זה חלק מהתיק אם יהיה צורך (קיבוע הזכויות כנראה מאפשר לי פטור ממיסוי עד רווח מסוים בשנה) ואשאיר שם רק מה שבוודאות גדולה יהיה לירושה בלבד.

 

[קפיצת הדרך]

התייעצתי בזמנו, כשהתקבל אצלנו סכום מעל 100K פתאומי, האם להגדיל את קרן הפנסיה או להוסיף לתיק ההשקעות. החישוב הראה שהאחרון היה עדיף מבחינת מה זה ייתן כתוספת לקיצבה בגיל הפרישה.ובדיעבד זה היה נכון מאד.
זה היה צומת הדרכים שהחלטנו לתעדף את התיק לירושה אבל עם אפשרות לשימוש כקביים מפעם לפעם.
מה שנאמר בשרשור הזה גורם לי לחשוב על כך מחדש, אבל אני אנסה לפתור את זה כרגע בכיוון משפטי (ייפוי כוח, אפוטרופסות, אפשרות אחרת שלא ידועה לי כרגע) ואם לא אמצא פתרון הולם לדעתי, יתכן ובאמת אפזר אחרת את הכסף החדש שאנחנו חוסכים החל מהיום (וזה לא מעט יחסית לעצמנו) ואולי אפילו אפדה לטובת זה חלק מהתיק אם יהיה צורך (קיבוע הזכויות כנראה מאפשר לי פטור ממיסוי עד רווח מסוים בשנה) ואשאיר שם רק מה שבוודאות גדולה יהיה לירושה בלבד.

אני חושבת שהמצב שלך ושל פות״ש מאוד שונה.
את ההחלטות על ההשקעה אתם עושים לעצמכם בעצמכם.
כאן הבן צריך להחליט ולנהל את הכספים של האבא, כאשר לא הבן ובוודאי לא האב מורגלים בניהול עצמאי של הכסף.

לגבי המצב שלך. אני מפרידה בין שלב הצבירה לבין השלב בו צריך להחליט איך מייצרים את הקצבה.
בשלב הצבירה אני לא רואה בעיה לנהל את הכסף בעצמך כל עוד את פעילה ועצמאית, וניהול הכסף מתאים לך.
אישית אני חושבת ששווה (ממש) להפקיד את המקסימום הניתן לפנסיה מקיפה (בגלל כל היתרונות שלה) אבל מעבר לכך כל חיסכון אחר בהחלט אפשר לאפטם כרצונך.
אני כן חושבת שבשלב המשיכה כדאי לייצר קצבה פשוטה ומסודרת שנכנסת אוטומטית לחשבון שלך ובגובה כזה שמתאימה לתקציב שבאמת צריכים (ורוצים) בשלב הפנסיה. אבל אפשר בהחלט לעשות את זה גם מכסף שנחסך בתיק השקעות רגיל (דרך הפקדה לפי תיקון 190).
ואז, כמו שכתבת, להשאיר ״בחוץ״ רק את הכספים שהם ״מעבר״.

 

[בת העמק]

אני מפרידה בין שלב הצבירה לבין השלב בו צריך להחליט איך מייצרים את הקצבה.

אני נמצאת בו זמנית בשני השלבים. יתכן מאד שגם אביו של הפות"ש יימצא במצב הזה החל מגיל 60.

אבל אפשר בהחלט לעשות את זה גם מכסף שנחסך בתיק השקעות רגיל (דרך הפקדה לפי תיקון 190).

נדמה לי שאי אפשר להפקיד לתיק השקעות עצמאי רגיל, רק לקופת גמל.

אני כן חושבת שבשלב המשיכה כדאי לייצר קצבה פשוטה ומסודרת שנכנסת אוטומטית לחשבון שלך

אני תוהה אם קרן כספית היא מספיק פשוטה כדי להזרים משם כסף נחוץ ע"י מיופה הכוח/אפוטרופוס או שצריכה לחשוב על קרן אג"ח/דיבידנדים שמזכה את חשבון הבנק אחת לתקופה.

 

[קפיצת הדרך]

אני נמצאת בו זמנית בשני השלבים

אוקי עכשיו הבנתי.
אז עכשיו את עדיין מפקידה לקרן הפנסיה שלכם?

נדמה לי שאי אפשר להפקיד לתיק השקעות עצמאי רגיל, רק לקופת גמל.

כספים חדשים אתם כמובן יכולים להפקיד ישירות לקרן הפנסיה או לקופת הגמל.
דיברתי רק על מצב שבו אתם רוצים לייצר קצבה גדולה יותר, ובשביל זה אתם חייבים להשתמש בכסף שכבר חסכתם בתיק העצמאי.
החיסרון הוא כמובן שבשביל לעשות את זה צריך למכור, ולשלם מס. אבל ההנחה שלי היא שהפקדתם לשם ולא לקופת גמל/קרן פנסיה לאחר שכבר חישבתם והחלטתם בזמנו שכך תחסכו יותר כסף (כי דמי הניהול נמוכים/כי זה יעיל יותר/ כי משקיעים במה שרוצים וכו’).

אני תוהה אם קרן כספית היא מספיק פשוטה כדי להזרים משם כסף נחוץ ע"י מיופה הכוח/אפוטרופוס

זה נשמע לי ממש ממש לא מוצלח.
להכניס סכום אדיר שאמור לשמש אותך לפנסיה לכל ימי חייך למכשיר שמייצר בערך 0% תשואה ראלית?…

או שצריכה לחשוב על קרן אג"ח/דיבידנדים שמזכה את חשבון הבנק אחת לתקופה.

זה נשמע כבר יותר הגיוני.
לגבי קרנות אג״ח אין לי מושג (הקרנות מחלקות קופונים?)
אבל אפשר לקנות קרנות שמחלקות דיבידנד וזה נראה לי הכי קרוב.
אבל בהנחה שאת קונה קרנות אמריקאיות, האם מתאים לך שהכסף ייכנס בדולרים? והאם מתאימה לך החשיפה למס ירושה?

 

[גרביל מרוץ]

אולי אפילו אפדה לטובת זה חלק מהתיק אם יהיה צורך

ציינת שקרן הפנסיה שלכם קטנה אז אולי כדאי לכם להשלים לפחות את חלק המקיפה, עד סוף שנה זו אתם עוד יכולים להפקיד ליתרת התקרה של 2021, וכמובן שלכל השנים משם ועד השנה הנוכחית אם לא ניצלתם את כל התקרות בהפקדות מהכנסות מיגיעה. זו הפקדה לפי סעיף 190 כך שבמשיכה הקצבה תהיה פטורה ממס ללא קשר לגובה שאר ההכנסה (קצבה מוכרת) וגם רווח ההון יהיה פטור לגמרי ממס. זה נותן לכם רשת בטחון עם אחוז מסויים של תשואה מובטחת אוטומטית לכל החיים.

אני תוהה אם קרן כספית היא מספיק פשוטה כדי להזרים משם כסף נחוץ ע"י מיופה הכוח/אפוטרופוס או שצריכה לחשוב על קרן אג"ח

אלה פתרונות פחות יעילים לטווח רחוק, ולא ברור מה ההבדל התפעולי בין זה לבין שמי שמנהל את העניינים ימכור מתיק המניות

דיבידנדים

בניה וניהול של תיק דיבידנדים חזק זה תהליך מאד אקטיבי וכרוך בשיקולי מיסוי לא פשוטים, אפשר לעשות עם דיבידנדים דברים מאד יפים אבל חייבים ללמוד מראש את הנושא לפני שנכנסים לזה. בכל מקרה זה לא משהו שרץ על אוטומט, בוודאי לא כמו מכירה מקרן מדד רחבה.