חיסכון לכל ילד- מנוף להגדלת הצריכה של מעמד הביניים?

[איש ירח]

השכונה שלי היא שכונת מעמד ביניים יחסית סולידית. אנשים בגיל העמידה, ילדים שעברו את גילאי הגן, עובדים ותיקים, מי בממשלה ומי בהייטק. סך הכל, לא רואים שופוני, מדי פעם, נופשונים זולים בחו"ל. והנה, לאחרונה, שמתי לב להמון ג'יפים. חדשים ויד שנייה, כאלה שלא ראיתי קודם. אז שאלתי. אנשים מרגישים שעכשיו, הילדים כבר יותר גדולים ועצמאיים, אולי גם סוג של משבר גיל ה-40, אפשר לשחרר.
ואז הבנתי שהרבה אנשים סומכים על הפקדון והמענק שהילדים מקבלים מהצבא ועכשיו, גם חיסכון לכל ילד, ומרגישים שהילדים "מסודרים" לא צריך להשאיר רזרבות לעתיד שלהם, לזה המדינה דאגה ואפשר להוציא בכיף.
אז האם זו אכן תכנית שמצמצמת פערים או בסך הכל תכנית שמעבירה עוד כסף לאוכלוסיות חזקות?
ברור לי שעדיף לייצר תכנית לטווח ארוך - כלומר, שהמשפחה רואה את הכסף רק כשהילד בגיל 18 (מינימום) ולא לתת אותו באופן מיידי להורים כך שהכסף מבוזבז. מצד שני, האם לא נוצרת כאן אותה תוצאה רק בטווח רחוק יותר?

 

[Minimi]

ואז הבנתי שהרבה אנשים סומכים על הפקדון והמענק שהילדים מקבלים מהצבא ועכשיו, גם חיסכון לכל ילד

שמתי לב להמון ג'יפים. חדשים ויד שנייה

אתה משתמש לא נכון במילה "הבנתי". זה בערך כמו לומר שדיאט קולה משמין כי רוב מי ששותה אותו הוא שמן.

התוכנית קיימת כ4 שנים ולכל היותר הצטברו בה כמה אלפי שקלים. גם בתוכנית שתשלים את כל חייה יהיו כמה עשרות אלפי שקלים לכל היותר.
איך הגעת ללאוסף המסקנות המוזרות הללו + קוספירציה?

אז האם זו אכן תכנית שמצמצמת פערים או בסך הכל תכנית שמעבירה עוד כסף לאוכלוסיות חזקות?

מה?

 

[איש ירח]

התוכנית קיימת כ4 שנים ולכל היותר הצטברו בה כמה אלפי שקלים. גם בתוכנית שתשלים את כל חייה יהיו כמה עשרות אלפי שקלים לכל היותר.

קודם כל, זה לא רק תכנית "חיסכון לכל ילד" אלא, גם. גם זה וגם הפיקדון והמענק שמקבלים בסיום השירות הצבאי.
עכשיו, בסביבה שלי, כמה עשרות אפלי שקלים זה המון. המון! לרוב האנשים, למרות שלשני בני הזוג יש קריירות יפות, אין סכומים כאלה. הרוב חיים ממינוס קטן או גדול וסומכים (או סמכו בעבר) על קרנות השתלמות לכיסוי חובות וכיסוי אירועים ולימודים לילדים.
אז כן, השיח משתנה.
מבחינתי, קצבאות ילדים זה דבר שצריך לבטל. נקודה. בהתייחס למצב שקצבאות ילדים משמשות כמקור הכנסה להורים, בודאי שחיסכון עדיף כמו שחיסכון בקרן השתלמות עדיף על בזבוז הכסף באופן מיידי.
עכשיו, אם אתה מחלק את אוכלסיית הבוגרים הצעירים ישנן כמה אפשרויות:
1. אוכלוסייה ענייה שהכסף הזה (בצרוף פיקדון מהצבא) זה הסכום היחידי שיש להם והם יכולים להשתמש בו לשם התחלה יותר נוחה ובניית עתיד להמשך. אין עורף כלכלי לסמוך עליו.
2. אוכלוסיית מעמד ביניים שמתוך דאגה לעתיד הילדים "שמים עבורם כסף בצד". או, לפחות בונים על קרנות השלמות והלוואות שונות כדי לממן לימודים ואולי דירה וחתונה לילדים. במקרה זה, הכסף עובר נטו לבניית הון התחלתי לילדים.
3. אנשים עשירים- לא ממש רלוונטי.
עכשיו, לתחושתי, אצל רבים מהשכנים שלי, קיימת תחושה של ה_גדלת העושר כי החיסכון הצפוי מתכנית חיסכון לכל ילד היא סכום משמעותי מאד ביחס להון המשפחתי. במיוחד אם במשפחה יש יותר משני ילדים. התחושה הזו של ה_גדלת העושר גורמת להגדלת ההוצאה.

 

[Minimi]

כמה עשרות אפלי שקלים זה המון. המון! לרוב האנשים, למרות שלשני בני הזוג יש קריירות יפות, אין סכומים כאלה

אז אתה אומר שמכיוון שלאנשים סביבך 20-30K זה המון כסף, זה גורם להם להוציא 100-150K על גיפ חדש?

מנסה להבין אם זאת הטרלה. מצד שני, למדתי לוגיקה לפני 20 שנה אז אולי דברים השתנו.

 

[bengi]

אז האם זו אכן תכנית שמצמצמת פערים או בסך הכל תכנית שמעבירה עוד כסף לאוכלוסיות חזקות?

תוכנית שמעבירה כסף לאוכלוסיות חזקות?!

מטרת התוכנית היא להעביר כסף מאנשים שאין להם ילדים או שיש להם מעט ילדים, לאנשים שיש להם הרבה ילדים.

 

[קפיצת הדרך]

תוכנית שמעבירה כסף לאוכלוסיות חזקות?!

מטרת התוכנית היא להעביר כסף מאנשים שאין להם ילדים או שיש להם מעט ילדים, לאנשים שיש להם הרבה ילדים.

גם זה לא נכון. לפחות לא לגבי התוכנית הספציפית הזאת.
קצבאות ילדים היו גם לפני התוכנית. התוכנית הזו באה להכריח אנשים לחסוך אוטומטית חלק מהכסף של קצבאות הילדים שהם מקבלים.

 

[גרהם]

אנשים מרגישים שעכשיו, הילדים כבר יותר גדולים ועצמאיים, אולי גם סוג של משבר גיל ה-40, אפשר לשחרר.

וגם נוסעים פחות לחו"ל וצריך פיצוי על הירידה באיכות החיים בקורונה ואווירה כללית של "אוכל ושתה כי מחר קורונה" שמביאים לעלייה במכירת רכבים.
לדעתי, לא קשור ל-50 שקל בחודש של חסכון לכל ילד.

 

[SolidusMaximus]

ג'יפ(ונ)ים בגיל 40 כפונקציה של משבר גיל 40\סתם ילדים ש"יוצאים מהבית" (כיום הם לא באמת יוצאים, אבל זה עניין אחר) זה מעמד בינוני קלאסי.
תוסיף לזה את עלייתם של הקרוסאוברים, קיבלת מתכון מנצח.
מפה ועד ל"הילדים מסודרים" כי יש פיקדון ויש חסכון לכל ילד? הקשר די קלוש, נשמע.
דווקא מעמד בינוני סולידי יודע טוב שכמה עשרות אלפי שקלים זה בסך הכל תואר לילד או טיול אמצע חיים מרגש במלונות 4 כוכב מחוף לחוף, אנחנו לא ב2002

 

[איש ירח]

אז אתה אומר שמכיוון שלאנשים סביבך 20-30K זה המון כסף

כפול 4 ילדים...
אבל כן..

לאנשים שיש להם הרבה ילדים.

אבל אותם אנשים חסכו קודם הרבה יותר עבור עתיד ילדיהם ועכשיו לא. מצד שני,

עלייתם של הקרוסאוברים, קיבלת מתכון מנצח.

הרוב לא קונים ג'פ חדש אבל גם יד שנייה זה הוצאות גדולות וטיולים בחו"ל.
אולי השכונה שלי התברגנה ולא שמתי לב.

 

[גרהם]

באותו עניין, חייל קרבי שמתגייס היום יקבל עבור השירות כ 130 אש"ח. נקווה שידע לעמוד מול מוכרי חלומות ההתעשרות שיעוטו עליו.

 

[SolidusMaximus]

כפול 4 ילדים...
אבל כן..

אבל אותם אנשים חסכו קודם הרבה יותר עבור עתיד ילדיהם ועכשיו לא. מצד שני,

הרוב לא קונים ג'פ חדש אבל גם יד שנייה זה הוצאות גדולות וטיולים בחו"ל.
אולי השכונה שלי התברגנה ולא שמתי לב.

טבען של שכונות, טבעם של אנשים
אינפלציה של טבע האדם, זה לא רק שיש לו יותר כסף בגיל 40, אלא ההתנהלות משתנה.
וכל זה כשמדברים על אדם מהשורה. לא מן הנמנע שגם מילאניאלס וזומרים מהסוג הקלאסי בגיל 40-50 ימצאו עצמם במשבצת דומה (עם קצת פחות כסף)

 

[SolidusMaximus]

אם יורשה לי, גם אומר שחסכון לילדים זה דבר שבאופן כללי פוחת בחברה.
ואני לא מדבר על מימון תואר\תמיכה שוטפת, שזה דווקא עולה.
סביר להניח שהאחד מתקזז בשני, בכל מקרה התופעה שתיארת לא מפתיעה אותי בכלל.

 

[איש ירח]

מימון תואר\תמיכה שוטפת

מימון תואר ותמיכה שוטפת זה שני דברים שונים לגמרי. שניהם מגיעים לסכומים ניכרים.

 

[SolidusMaximus]

מימון תואר ותמיכה שוטפת זה שני דברים שונים לגמרי. שניהם מגיעים לסכומים ניכרים.

אין שאלה. אבל על כל פנים מה שבעבר היה עזרה לילד בהתבססות בחיים (בדרך כלל קניית דירה, אבל זה תלוי כמה אחורה הולכים),
שינה פניו. אפשר לשבור על זה קולמוסים של סוציולוגים, פסיכולוגים, כלכלנים, קוראים בקפה...

 

[איש ירח]

קולמוסים של סוציולוגים, פסיכולוגים, כלכלנים, קוראים בקפה...

קדימה. בשביל זה אנחנו פה.
בלי ציניות. באמת.

 

[SolidusMaximus]

קדימה. בשביל זה אנחנו פה.
בלי ציניות. באמת.

זה בגדול גובל בפסיכולוגיה בשקל. וכל הנרטיבים הידועים על כך שמחיר הנדל"ן עלה, מחיר מותרות ירד,
ומכאן והלאה זורמים לקונספציות של אי דחיית סיפוקים, בואכה קונספירציות דור מפונק ונפולת של עצלנות.

שורה תחתונה, זה נידוש, אישית אני חושב שהכסף בסך הכל עובר בין יד ליד, לא באמת השתנה משהו.
אם בעבר דירה הייתה דרך אלמנטרית להתחיל את החיים, ואילו אוניברסיטה לא הייתה חובה,
היום יש שוק שכירות מפותח ועלויות דירה גבוהות, בעוד שתואר זה סוג של מאסט.
בעוד בעבר האוכל היה יחסית פשוט מונוטוני ולא יקר (אני נזהר מלומר זול), ואף אחד לא היה חושב לטוס בגיל 19 לחו"ל,
היום ליטרלי אנשים מוצאים טיסות לחו"ל במחירים זולים יותר מקנייה לשבת.
זה לא רק סולידי\לא סולידי, כי היום גם מי שטס פעם בשנה\שנתיים בדילים, יש מצב שהוא יחסית חסכן.

ככה שבמבט מדור אחר\מבט בומרי, זה נראה פינוק, אבל אין חדש תחת השמש, הכסף פשוט זורם לאן שהוא יכול לזרום, וזה משתנה בין דורות
הרבה מכל זה יש לו השפעה ישירה מההורים. תשלום על השכלה, תמיכה לטובת שכ"ד ואוכל... גם "ההורים" כיישות עברו להזרים כסף לאפיקים אחרים כשהם עוזרים לילדים שלהם, הרי אין יכולת לתת לו בוסט בדמות דירה\חצי דירה, אבל כן אפשר לסייע בשכ"ד, כך שבמובן מסויים הם מתנהגים בדיוק כמו הילדים המילאניאלס\זומרים שלהם.