פתאום התחלתי לחשוש

[Homer]

מחשבה אחרת היא להתחיל לתת לילדים מתנות גדולות לימי הולדת, נניח 50K שח בשנה. עדיין זה לא ינגוס משמעותית בתיק. לא יודע מה לעשות עם זה.
אשמח לרעיונות.

דבר ראשון： כל הכבוד.
מבחינת המלצה/רעיון:
1. תעודד אותם לפתוח תיק השקעות, ותן להם את הכסף הראשוני לזה, הם יכולים מדי שנה להגדיל את התיק ויהיה לזה אימפקט משמעותי כשיגיעו לגילאי ה30 שלהם.
2. נכדים: ההורים שלי למשל מימנו חוגים לנכדים בתור מתנה. זו עזרה גדולה להורים צעירים. עוד אין לך, אבל הם יגיעו תוך כמה שנים.

 

[סולידי]

ולמה לא בעצם?
אנחנו שיתפנו את הילדים גם בסכומים וגם במחשבות איך לנהל את הכסף. מגיל מסוים כבר התייחסנו אליהם כפרטים בוגרים במשפחה.

זו דילמה. אני מסכים שילדי כבר בוגרים מספיק על מנת להבין מה צברתי, איך זה מנוהל וכמה הכל פשוט.
מצד שני גיליתי שהסביבה מתחילה להיכנס לי לכיס כשמבינים שלא חסר לי. הילדים אמנם לא מבקשים כלום, אבל דוקא לחברים יש מה להגיד. דברים בסגנון:

יותר מפנק לשכור מטוס פרטי, לא?

לכן אני שומר בקנאות את המספרים לעצמי. החשש שלי הוא שהילדים לא ישמרו את המספרים לעצמם ולכן עד עתה מידרתי גם אותם.

תעודד אותם לפתוח תיק השקעות, ותן להם את הכסף הראשוני לזה, הם יכולים מדי שנה להגדיל את התיק ויהיה לזה אימפקט משמעותי כשיגיעו לגילאי ה30 שלהם.

זה כבר קורה. בהתחלה השקעתי עבורם, אבל בשנים האחרונות אני מלמד אותם לקנות 1159235 בעצמם דרך הבנק. הם כל כך מרוצים שהם מספרים לחברים שגם עושים אותו הדבר. מדהים מה שהסולידית התחילה כאן

 

[קפיצת הדרך]

נקודה מצוינת. מדי פעם מגדיל. עד הפרישה חשבתי על 300K שח לכל ילד. בשנה האחרונה הגדלתי מדי פעם ועכשיו ההקצאה שלי היא 1M שח לכל אחד. נראה לי שכאן אעצור על מנת לאפשר להם לבנות חיים ולחסוך בעצמם בלי לפנק באופן מוגזם.

כן, גם אנחנו עברנו/עוברים את התהליך הזה … אצלנו לא ברור אם זה נעצר ואם כן באיזה סכום (לפחות ברמת המחשבה). אבל כמו שרואים מהשאלות שלי אנחנו לגמרי לא יודעים מה נכון/מתאים/כדאי לעשות ואיך. והחשש הוא לא רק לפנק באופן מוגזם, אלא נכנסים גם שיקולים של בני זוג עתידיים (גם לא לפגוע בזוגיות ובחיים המשותפים, אבל גם להגן על הצאצא הפרטי).

הגעתי למצב שמלבד ההקצאה לקצבה פנסיונית, עזרה לילדים ושיפוץ קטן בבית ישארו לי השקעות בעוקבי מדד של כ-$4.5M. קצבת הפנסיה בתוספת שכר דירה שאקבל לאחר השיפוץ/חלוקה של הבית כנראה שיספיקו לי באופן שוטף, מה שאומר שהתיק הממוסה יתפח לו לאיטו. מחשבה אחת היא לא לגעת אם אין צורך. מחשבה אחרת היא להתחיל לתת לילדים מתנות גדולות לימי הולדת, נניח 50K שח בשנה. עדיין זה לא ינגוס משמעותית בתיק. לא יודע מה לעשות עם זה.
אשמח לרעיונות.

לא ממש. לא התרגלתי עדיין ואני באמת לא יודע איך להגדיל את התקציב ועל מה להוציא יותר כסף. אולי אתחיל לטוס ביזנס בטיסות ארוכות

אני לא חושבת שאתה צריך ״בכוח״ לחשוב ״מה לעשות עם הכסף״.
אבל אני כן יכולה לשתף מה חשבתי לעשות. כבר עכשיו חלק משמעותי מהתקציב שלנו מיועד לחוויות וטיולים עם המשפחה או החברים. חשבתי לפתוח ״חשבון משפחתי״ משותף (לילדים ולנו), שמיועד לטיולים משפחתיים, ארוחות משפחתיות, פעילויות משפחתיות וכו׳. ולייצר תקציב (גם לפי כלל ה- 300-400) שמיועד לזה. החשבון כמובן לא חייב להיות גם על שמם (ויכול להיות רק על שמנו) אבל המטרה ב-״חשבון משותף״ זה שגם לילדים תהיה אחריות לחשבון הזה. בסופו של יום, כל מה שיישאר/יגדל שם, הרי ילך אליהם. מצד אחד זה מקל להשתמש בכסף הזה לדברים שבאופן רגיל, כנראה, הם לא היו מרשים לעצמם (אבל לדעתנו זה מייצר קשר מאוד מיוחד, במיוחד כאשר נכנס דור נוסף לתמונה), מצד שני זה מטיל מגבלות והבנה שלא כדאי להגזים ולמשוך מעבר לאחוז המשיכה שהוחלט עליו.

בכל מקרה זה עדיין בגדר ״מחשבות״. להבדיל ממך אנחנו עדיין לא מכרנו/מוכרים את ה- RSU שהצטברו. אז כל הרעיונות האלו יכולים לקרוס לתוך עצמם בדיוק באותה הקלות שבה הם נוצרו.

 

[בת העמק]

הילדים אמנם לא מבקשים כלום, אבל דוקא לחברים יש מה להגיד

לחברים של הילדים או לחברים שלך?
בכל מקרה זה מדהים בעיניי, מעולם לא נתקלתי במישהו שנכנס לי לארנק. כנראה סביבה חברתית/תרבותית שונה.
מצד שני

אני מלמד אותם לקנות 1159235 בעצמם דרך הבנק. הם כל כך מרוצים שהם מספרים לחברים שגם עושים אותו הדבר. מדהים מה שהסולידית התחילה כאן

מסתבר שהילדים שלך מושפעים ממך לטובה ומשפיעים לטובה על חבריהם. הילדה שלי לימדה את חבריה כבר מהעבודה הראשונה אחרי הצבא לדאוג לקרן פנסיה מהמעסיק ולא לוותר על זה.

החשש שלי הוא שהילדים לא ישמרו את המספרים לעצמם ולכן עד עתה מידרתי גם אותם.

זה מהיכרות עם הילדים שלך או מאקסיומה כללית כזאת?
לי אין מושג מה הילדים שלי שיתפו עם חבריהם/בני זוגם, וגם לא אכפת לי. אני גם יכולה לדון בחופשיות עם כלתי ועם הוריה על העניינים האלה (הם נדלניסטים, אני בבורסה, ואנחנו לומדים אחד מהשני).

 

[סולידי]

אבל אני כן יכולה לשתף מה חשבתי לעשות. כבר עכשיו חלק משמעותי מהתקציב שלנו מיועד לחוויות וטיולים עם המשפחה או החברים. חשבתי לפתוח ״חשבון משפחתי״ משותף (לילדים ולנו), שמיועד לטיולים משפחתיים, ארוחות משפחתיות, פעילויות משפחתיות וכו׳. ולייצר תקציב (גם לפי כלל ה- 300-400) שמיועד לזה.

רעיון נפלא! אני אוהב.

לחברים של הילדים או לחברים שלך?

חברים/מכרים שלי. כמו שלך נפלטה הלצה כזאת. אף אחד לא יודע בדיוק כמה צברתי, אבל כשאני מתנהג בנדיבות או מדבר על שיקולים כלכליים, אנשים קולטים ומתחילים להסתלבט.

מסתבר שהילדים שלך מושפעים ממך לטובה ומשפיעים לטובה על חבריהם. הילדה שלי לימדה את חבריה כבר מהעבודה הראשונה אחרי הצבא לדאוג לקרן פנסיה מהמעסיק ולא לוותר על זה.

נכון. וזה נפלא בעיני. בתך מבינה כבר עכשיו שהחסכון חשוב.

 

[בת העמק]

כמו שלך נפלטה הלצה כזאת. אף אחד לא יודע בדיוק כמה צברתי, אבל כשאני מתנהג בנדיבות או מדבר על שיקולים כלכליים, אנשים קולטים ומתחילים להסתלבט.

מתנצלת, אני מבינה שאתה רגיש לעניין הזה.
לי יש עכשיו אפשרות להוציא כסף על חשקים שונים. אבל אחרי המון שנים של חיים על הקשקש, בתוספת האישיות שלי והגדילה בסביבה ספרטנית - אני לא מוצאת שום עניין לשדרג מלתחה, רכב, טיסה וכן הלאה. למזלי גם בעלי די דומה לי בעניין.
הבעיה היא שבאיזשהו שלב מבינים שגם אם כן רוצים משהו משודרג, הרגל הקמצנות מאד מקשה על זה. כבר חודשים אני לא מצליחה להחליט איזה תנור אפיה לקנות, ואנחנו באמת צריכים אחד חדש. אפילו בעניינים שקשורים להתבגרות שלנו, קשה לשחרר. למשל בנושא של רפואה פרטית או של מישהו שיעזור בניקוי הבית.
מצד שני, אנחנו כן מדברים עם חברים על ענייני כלכלה. כבר יצא לי בעשור האחרון להרגיע שתי חברות שונות שחשבו שלא יוכלו לשרוד גירושין, להרגיע חברה אחרת שפוחדת לפרוש מהעבודה, לנסות לשכנע חברים/אחים לשנות התנהלות כלכלית (גברים זה עם קשה, אני פחות מצליחה בזה ) - ואת כל זה לעשות תוך כמה שאלות קונקרטיות על מצבם הפיננסי.
לדעתי, כסף והתנהלות איתו זה כן משהו שצריך לשוחח עליו בטבעיות אבל בחברה שסובבת אותנו נהוג להתייחס לזה כנושא מביך (כמו מיניות או בעיות נפשיות) ולכן אנשים נוהגים להתבדח על זה או מסרבים לדון בזה עם אלה שמכירים אותם הכי טוב.

 

[albert yaron]

אבל אני כן יכולה לשתף מה חשבתי לעשות. כבר עכשיו חלק משמעותי מהתקציב שלנו מיועד לחוויות וטיולים עם המשפחה או החברים. חשבתי לפתוח ״חשבון משפחתי״ משותף (לילדים ולנו), שמיועד לטיולים משפחתיים, ארוחות משפחתיות, פעילויות משפחתיות וכו׳. ולייצר תקציב (גם לפי כלל ה- 300-400) שמיועד לזה. החשבון כמובן לא חייב להיות גם על שמם (ויכול להיות רק על שמנו) אבל המטרה ב-״חשבון משותף״ זה שגם לילדים תהיה אחריות לחשבון הזה. בסופו של יום, כל מה שיישאר/יגדל שם, הרי ילך אליהם. מצד אחד זה מקל להשתמש בכסף הזה לדברים שבאופן רגיל, כנראה, הם לא היו מרשים לעצמם (אבל לדעתנו זה מייצר קשר מאוד מיוחד, במיוחד כאשר נכנס דור נוסף לתמונה), מצד שני זה מטיל מגבלות והבנה שלא כדאי להגזים ולמשוך מעבר לאחוז המשיכה שהוחלט עליו.

לא עדיף פשוט לומר להם יש תקציב של 100 ש"ח לשנה לכיף משפחתי בוא נחשוב איך לחלק את זה?
למה להצמיד את התקציב לקרן נפרדת?
יכול להיות שתחליטו באיזשהו שלב שעדיף לכם לתקצב 200 ש"ח בשנה לכיף, ולהוריד את תקציב הפקאנים המסוכרים.
שואל, רק כי נראה לי קצת מוזר לקבע לעצמך דברים.
כל ההון בגדול הוא של הילדים גם באיזשהו מובן, כך אני רואה את זה לפחות.

 

[צדיק נסתר]

אולי אתחיל לטוס ביזנס בטיסות ארוכות

אנחנו בהחלטה שכל הטיסות טרנס אטלנטיות טסים בעסקים.
או כמו שאמר חבר שלי: אם אני לא אטוס בעסקים אז הילדים שלי בטוח יטוסו בעסקים.
לא רואה סיבה בטיסות קצרות לטוס בעסקים
לא רואה סיבה בטיסות ארוכות לטוס בתיירים

 

[קפיצת הדרך]

לא עדיף פשוט לומר להם יש תקציב של 100 ש"ח לשנה לכיף משפחתי בוא נחשוב איך לחלק את זה?
למה להצמיד את התקציב לקרן נפרדת?
יכול להיות שתחליטו באיזשהו שלב שעדיף לכם לתקצב 200 ש"ח בשנה לכיף, ולהוריד את תקציב הפקאנים המסוכרים.

שאלה טובה. ואני לא בטוחה שיש לי תשובה טובה, אבל היא מספיק טובה עבורי. והיא נובעת מהיבטים פסיכולוגיים.
בדיוק כמו שצריך (לדעתי) להתייחס להיבטים פסיכולוגיים בהשקעות, כך חשוב להתייחס אליהם בהוצאות.

העלות של טיולים כאלו, שהם קצת יוצאי דופן, ובמיוחד כאלו שכוללים שלושה דורות (סבים, הורים, ילדים/נכדים), יכולה לנוע על מנעד כספי מאוד משמעותי.
ולפסיכולוגיה כאן יש השפעה עצומה. מצד אחד קושי להוציא את הכסף (מה?? אני אוציא עכשיו 100,000₪ על טיול אחד?? השתגעתי??) ומצד שני ״קל״ להיסחף ולהגדיל את התקציב (נו, אם אנחנו כבר מגיעים לקצה העולם לא נראה גם את… ולא נעשה גם את…). לדעתי קביעת תקציב מכניסה את הכל לגבולות גיזרה ברורים. ואם מתוכנן טיול ממש ממש יקר אז טסים פעם בשנתיים.

בנוסף, העובדה שזה תקציב ״משפחתי״ משפיעה לדעתי פסיכולוגית על כל המשתתפים (הבוגרים). אני מרגישה/חושבת שלכסף שהוא לגמרי ״לא שלך״ (נניח בלעדית על שם ההורים) לילדים יותר קל ״לבזבז״ אותו. מצד שני כסף שהוא בלעדית באחריות שלך (נניח רק של אחד הילדים ובת זוגו) קשה מאוד להוציא אותו גם אם זה משהו שלדעתך חשוב וחיוני. העובדה שההורים מקציבים סכום (שמבחינתם הוא אקסטרא והוא מיועד לפעילות המשותפת) שמתוכו נגזר תקציב מסוים, ואותו מכנסים לחשבון משותף, על שם ההורים והילדים (הבוגרים), מאפשרת מצד אחד לנסוע ״בלב קל יותר״ למרות שזה הרבה כסף (כי זה ״לא ממש כסף שלך״) אבל לא ״להתחרע״ מצד שני ולדעת לשים בעצמך גבולות על ״רצונות וחשקים״ (כי זה גם ״כסף שלך״).

כמובן שאם יש חשש לרשום את הכסף גם על שם הילדים, אז החלק הזה של ״חשבון משותף״ לא חייב להתבצע. ואז נשאר רק ההשפעה (הפסיכולוגית) של החלק הראשון (קביעת תקציב מוגדר).

 

[גרהם]

שאלה טובה. ואני לא בטוחה שיש לי תשובה טובה, אבל היא מספיק טובה עבורי. והיא נובעת מהיבטים פסיכולוגיים.
בדיוק כמו שצריך (לדעתי) להתייחס להיבטים פסיכולוגיים בהשקעות, כך חשוב להתייחס אליהם בהוצאות.

העלות של טיולים כאלו, שהם קצת יוצאי דופן, ובמיוחד כאלו שכוללים שלושה דורות (סבים, הורים, ילדים/נכדים), יכולה לנוע על מנעד כספי מאוד משמעותי.
ולפסיכולוגיה כאן יש השפעה עצומה. מצד אחד קושי להוציא את הכסף (מה?? אני אוציא עכשיו 100,000₪ על טיול אחד?? השתגעתי??) ומצד שני ״קל״ להיסחף ולהגדיל את התקציב (נו, אם אנחנו כבר מגיעים לקצה העולם לא נראה גם את… ולא נעשה גם את…). לדעתי קביעת תקציב מכניסה את הכל לגבולות גיזרה ברורים. ואם מתוכנן טיול ממש ממש יקר אז טסים פעם בשנתיים.

בנוסף, העובדה שזה תקציב ״משפחתי״ משפיעה לדעתי פסיכולוגית על כל המשתתפים (הבוגרים). אני מרגישה/חושבת שלכסף שהוא לגמרי ״לא שלך״ (נניח בלעדית על שם ההורים) לילדים יותר קל ״לבזבז״ אותו. מצד שני כסף שהוא בלעדית באחריות שלך (נניח רק של אחד הילדים ובת זוגו) קשה מאוד להוציא אותו גם אם זה משהו שלדעתך חשוב וחיוני. העובדה שההורים מקציבים סכום (שמבחינתם הוא אקסטרא והוא מיועד לפעילות המשותפת) שמתוכו נגזר תקציב מסוים, ואותו מכנסים לחשבון משותף, על שם ההורים והילדים (הבוגרים), מאפשרת מצד אחד לנסוע ״בלב קל יותר״ למרות שזה הרבה כסף (כי זה ״לא ממש כסף שלך״) אבל לא ״להתחרע״ מצד שני ולדעת לשים בעצמך גבולות על ״רצונות וחשקים״ (כי זה גם ״כסף שלך״).

כמובן שאם יש חשש לרשום את הכסף גם על שם הילדים, אז החלק הזה של ״חשבון משותף״ לא חייב להתבצע. ואז נשאר רק ההשפעה (הפסיכולוגית) של החלק הראשון (קביעת תקציב מוגדר).

את יכולה לתת דוגמה איך זה פועל? מי מחליט לאן נוסעים ובאיזה סטנדרט? מה קורה כשאין הסכמה?

 

[צדיק נסתר]

אנחנו מנסים לאסוף את כולם לטיול משפחתי פעם בשנה
זה לא פשוט לתאם זמנים לכולם (הורים ילדים ובני/בנות זוג) אך לגמרי שווה את זה
אנחנו נוסעים לשבועיים-שלושה ומתכננים מראש.
כדי למנוע חיכוכים ולתת תחושת עצמאות אז שוכרים 3 רכבים
כמובן שכל זוג בחדר משלו
לטעמי זה נותן המון
מחישוב שעשיתי עם אשתי גם אם נוריד להם מיליון שקל מהירושה עדיין יישארו עם החוויות
והקשרים המצוינים בין האחים שלא לדבר על מספיק כסף /רכוש
מאוד ממליץ!

 

[קפיצת הדרך]

את יכולה לתת דוגמה איך זה פועל? מי מחליט לאן נוסעים ובאיזה סטנדרט? מה קורה כשאין הסכמה?

מעלים רעיונות על מקומות. כאשר נוסעים שלושה דורות אז צריך להתחשב בכך שיש או ילדים קטנים או אנשים מבוגרים עם מגבלות. אז גם זה מצמצם אפשרויות.
הסטנדרט נקבע בין השאר מהעלות הכוללת ומהצרכים של כל אחד (לדוגמא, סבתא מבוגרת שצריכה יותר פרטיות ותנאים יותר טובים).

אם אין הסכמה לא נוסעים. מאוד פשוט.
אין דבר כזה שאין הסכמה.

 

[גרהם]

מעלים רעיונות על מקומות. כאשר נוסעים שלושה דורות אז צריך להתחשב בכך שיש או ילדים קטנים או אנשים מבוגרים עם מגבלות. אז גם זה מצמצם אפשרויות.
הסטנדרט נקבע בין השאר מהעלות הכוללת ומהצרכים של כל אחד (לדוגמא, סבתא מבוגרת שצריכה יותר פרטיות ותנאים יותר טובים).

אם אין הסכמה לא נוסעים. מאוד פשוט.
אין דבר כזה שאין הסכמה.

נשמע מעניין. מאחל לכם שימשיך לעבוד בלי חריקות גם כשתגדל המשפחה.

 

[קפיצת הדרך]

אמכור עוד 2000 בחודשים הקרובים.
ה-1000 האחרונים יהפכו ל-10,000 אחרי הספליט, ומהם אמכור 10% כל שנה החל מגיל 60 שזה בעוד 5 חודשים.

מזל טוב

 

[סולידי]

מזל טוב

מכרתי 1000 לפני 10 ימים, שניה לפני הספליט.
היום עוד 10,000.
נשארתי עם ה 10,000 האחרונים לשנים הבאות ...

 

[Harpagon]

נקודה מצוינת. מדי פעם מגדיל. עד הפרישה חשבתי על 300K שח לכל ילד. בשנה האחרונה הגדלתי מדי פעם ועכשיו ההקצאה שלי היא 1M שח לכל אחד. נראה לי שכאן אעצור על מנת לאפשר להם לבנות חיים ולחסוך בעצמם בלי לפנק באופן מוגזם.


הגעתי למצב שמלבד ההקצאה לקצבה פנסיונית, עזרה לילדים ושיפוץ קטן בבית ישארו לי השקעות בעוקבי מדד של כ-$4.5M. קצבת הפנסיה בתוספת שכר דירה שאקבל לאחר השיפוץ/חלוקה של הבית כנראה שיספיקו לי באופן שוטף, מה שאומר שהתיק הממוסה יתפח לו לאיטו. מחשבה אחת היא לא לגעת אם אין צורך. מחשבה אחרת היא להתחיל לתת לילדים מתנות גדולות לימי הולדת, נניח 50K שח בשנה. עדיין זה לא ינגוס משמעותית בתיק. לא יודע מה לעשות עם זה.
אשמח לרעיונות.


לא. הם יודעים שלא חסר. אבל לא יודעים מה הסכומים.


בני 26-23-21. לא ילדים.


לא ממש. לא התרגלתי עדיין ואני באמת לא יודע איך להגדיל את התקציב ועל מה להוציא יותר כסף. אולי אתחיל לטוס ביזנס בטיסות ארוכות

מזכיר לי ראיון ששמעתי עם אדם שצבר הון משמעותי ולא חלק עם ילדיו במשך שנים (מתרגם למיטב זכרוני ויכולותיי):
מראיין: "למה בעצם אתה לא מספר להם או עוזר להם כלכלית?"
מרואיין: "אני לא רוצה שהם יהיו waiters"
מראיין: "אבל הפןך, אם לא תעזור להם, הם יצטרכו למלצר כדי לממן את עצמם בקולג', לא?"
מרואיין: "לא, אני לא רוצה שהם wait שאמות"

 

[קפיצת הדרך]

תשמע, אני בן 60

אמנם קישור משרשור אחר… אבל אם כבר נגעת בנושא…
אשמח אם תוכל לעדכן לגבי המקדם המובטח שמקבלים בגיל 60 בביטוחי המנהלים הישנים.
אני יודעת שזה תלוי המסלול שבוחרים אז אם במקרה אתה יודע אשמח אם תוכל לשתף את המקדמים לכל מסלול.

מעניין אותי אם זה באמת כמו בטבלה שיש לי.
(לביטוחי מנהלים משנת 1991 ועד 2001):
לגיל 60 -
קצבה יסודית (הבטחה של 120 קצבאות) - 190.79
קצבה ללא הבטחה - 183.96
קצבה שורד אחרון (בפטירה לבת הזוג 60%, צעירה בשנתיים) - 218.21

 

[סולידי]

קצבה יסודית (הבטחה של 120 קצבאות) - 190.79
קצבה ללא הבטחה - 183.96

בדיוק.

קצבה שורד אחרון (בפטירה לבת הזוג 60%, צעירה בשנתיים) - 218.21

לא יודע. אני גרוש אז לא הוצג לי. גם שונה בין נשים לגברים.

 

[אוהב_ללמוד_ולהחכים]

בדיוק.


לא יודע. אני גרוש אז לא הוצג לי. גם שונה בין נשים לגברים.

ראשית. תודה על השרשור. לדעתי אחד היפים והכנים בפורום

ברשותך אשמח לשאול אותך מעט על בחירת מקום העבודה.
כמה שנים עבדת באנבידיה?
מה גרם לך להיכנס לחברה שעל פניו נראתה בשעתו כחברה עם מנהל קיקיוני?
איך אתה מסביר שלרוב המוחלט אנבידה התפרשה כמין חברת גיימינג ושבבים ופתאום מגלים מפלצת שקשורה להכל הח מ ai ועד ביטקוין?

תודה רבה ובהצלחה

 

[סולידי]

כמה שנים עבדת באנבידיה?

התחלתי במלאנוקס כחלק מרכישה של סטרטאפ קטן שהקמתי. מלאנוקס נרכשה ע"י אנבידיה. סה"כ כ-10 שנים.

נראתה בשעתו כחברה עם מנהל קיקיוני?

למי אתה מתיחס? מנכל אנבידיה או מלאנוקס? נראה לי שאתה טועה לגבי שניהם.

איך אתה מסביר שלרוב המוחלט אנבידה התפרשה כמין חברת גיימינג ושבבים ופתאום מגלים מפלצת שקשורה להכל הח מ ai ועד ביטקוין?

מזל. היא פיתחה טכנולוגיה לגיימינג שבתכלס זה מעבד מקבילי, SIMD. התגלה כאקסלרטור גם לבלוקצ'יין וגם לרשתות נוירונים.

מלבד זאת, התרבות האירגונית של אנבידיה וגם של מלאנוקס מעודדת יצירתיות. בניגוד למשל לאינטל שמדכאת יצירתיות. אני אומר את זה על רקע ההצלחה של אינטל לייצר ב-18 אנסטגרם אחרי שנים שהשתרכה מאחורי TSMC ולהערכתי יש סיכוי שאנבידיה תרכוש את המפעלים של אינטל.