על מקרה בקופה בסופר

[breezblock]

אני פשוט לא מבין למה לעשות משהו שאתה אוהב נקרא "לוותר לעצמך".
כאילו יש משהו רע בלהנות בחיים ולא רק לחסוך באופן אגרסיבי.

 

[c881]

אין רע.
אין טוב.
יש יחסי.

אני אמחיש -
משפחה שמכניסה X ומוציאה חצי X. האם היא צריכה לקצץ במה שהיא אוהבת לעשות ולחסוך יותר? להגיע לפרישה מוקדם יותר?
החלטה של המשפחה.

משפחה שמכניסה X ומוציאה 1.25X. האם היא צריכה לקצץ במה שהיא אוהבת לעשות ולנסות להגיע להוצאות בגודל X?
כדאי.
עדיין, החלטה של המשפחה.
ברוב המקרים, יהיה למשפחה קל יותר לברוח ל - נעבוד קשה יותר ונגדיל את ההכנסות.
הנקודה היא ש-X הכנסות זה 1.25~1.5 X ברוטו.
הגדלה של X ל-1.25X הכנסות זה למעשה להגדיל את הברוטו ב-33% אם לא יותר.
מה שיגרור ל"מגיע לי .... נוסף כדי להרגע מכל העבודה שעשיתי".

עכשיו כשאנחנו מדברים על "משהו שאתה אוהב", יש לשאול למה הכוונה?
לדוגמה - משפחה שאב המשפחה הוא נהג משאית בחברת מזון, עובד בלילות, כשהוא חוזר בבוקר הביתה, הוא אוהב לשבת עם כוס שוקו יטבתה, לחמניה רכה, סיגריה ועיתון שקר כלשהו בבוקר להרגע, אחרי שחזר מהעבודה הלילית שלו.
ככה הוא נרגע.
עכשיו אם הגעתי אליו דרך פעמונים, אנחנו יודעים שהוא במינוס והמינוס ממשיך לגדול.
השלב הראשון לפני שמתחילים בשינויי מרחיקי לכת וקיצוץ בקניות ו... זה לשאול מה אתה מוכן להוריד מההוצאות שלך.
"אל תיגע לי בשוקו, לחמניה, סיגריה ועיתון היומיים, זה בנפשי".
OK
2 כרטיסי הלוטו בשבוע?
"אל תיגע לי בכרטיסי הלוטו, איך אצליח לצאת מהמינוס בלי לשלוח לוטו?"
OK
המנוי של החדר כושר?
...
וכן הלאה.

בסוף מציגים להם את ההוצאות של כל המשפחה, שחלקן לא בשליטתנו - ארנונה, חשמל, מים, שכר דירה...
אבל הוא יכול לעבור דירה ולהוריד את שכר הדירה, הארנונה ו....
נכון מאוד, אפשרי...
אבל לא יותר פשוט לקנות חלב ושוקולית ולהכין שוקו בבית? במקום לקנות שוקו יטבתה כל בוקר בסופר?
לא יותר פשוט לאכול סנדוויץ במקום לחמניה?
לא יותר פשוט לקנות חבל קפיצה במקום מנוי לחדר כושר שלא מגיעים אליו?
...

השינויים הקטנים הללו, בסוף מצטברים.
ועוד לא דיברנו עם האשה, עם הילדים בני ה-13 ומעלה...

 

[מרק עוגיות]

@c881 מה שמדהים אותי בסיפורים האלו הוא איך אנשים יכולים לחיות כל כך הרבה שנים במצב שההוצאות גדולות מההכנסות ולא להרגיש את התוצאות של זה בחיים שלהם בכלל. זה באמת כך? איך הם מצליחים?

מישהו המליץ כאן על התוכנית של הbbc, שנקראת britains spending secrets . רואים שם אם חד הורית שחיה על קצבאות, שמפונה מהדירה שלה אחרי שאת המעט שיש לה היא הוציאה על מאות בגדים ונעליים (במבצע! ). מעניין אם זה גרם לה להבין שיש תוצאות למעשים ולשנות את סדרי העדיפויות.

 

[Edward]

אני מאמין שבעיה זו היא כה חמורה ומזיקה לפרט ולחברה ככלל שהטיפול בה צריך לבוא מהממשל ואני לא מתכוון לפתרון שמבטל את תחושת הסוכנות בסגנון ״החיים קשים, המדינה צריכה לעזור דרך סובסידיה תלושים וכד׳) אלא ע״י יצירת תחושת סוכנות והנחלת השכלה כלכלית בסיסית לכל האזרחים, החלשים בפרט.

יש לי תחושה שחלק מהסיבה שהאישה הזו הגיעה למצב שאליו היא הגיעה הוא שהיא כבר קיבלה אחלה עזרה מהמדינה בעבר ולאורך שנים.

במחיר שיעלה לך להציל את האישה הזו בגילה תוכל להציל עשרים ילדות צעירות מלהגיע למצב דומה, שם צריך לרכז מאמץ.

 

[breezblock]

כל הדוגמאות האלה טובות ויפות - אבל למה לומר שאני, שבאופן מודע ומחושב, מפריש חלק מההכנסה שלי לצורך הליכה לבית קולנוע, נניח, "מוותר לעצמי".

 

[c881]

@breezblock , בפעמונים מגדירים סכום מסויים בתקציב החודשי ל"יציאות".
כשאתה מגדיר "הולך לקולנוע"... כל כמה זמן זה קורה? כמה פעמים בחודש?

ומי שלא הולך לקולנוע יחשיב הוצאה שכזו כ-"ויתור לעצמך", כי עובדה שהוא מסתדר בלי זה.
ושוב - הגדרת תקציב, הפרשת לזה? תהנה. ההחלטה היא אישית. הסולם שלי והסולם שלך שונים ואני מקבל את זה.

הרבה משפחות רואות שאנחנו מחשבים שלמעשה צריך לשים X שקלים בחודש לנופש השנתי.
שסתום בטחון לשחרור הלחץ מהתהליך, אנחנו ממש מעודדים את זה שיראו "פרס, אור בקצה המנהרה" ולא רק "קיצוצים".
דבר ראשון שקופץ להן לראש - אז השנה לא נצא לחופש, הנה חסכנו X שקלים בחודש, טפיחה על השכם והרגשה טובה.
באמת?
עד היום חסכתם? לא. יצאתם ואז לקחתם הלוואה. אנחנו יודעים שעוד 2~5 חודשים יגיע השלב של "די! כמה כבר אפשר להתכלב בבית, מגיע לי... " ומשם לפרוץ את התקציב הדרך קצרה ואז הם מתבאסים שירדו מהדרך ו"כבר חרגנו, אז הרשנו לעצמנו עוד..."
אז, כן יש סעיפים של נופש, אוכל בחוץ... להשתמש בהם.


@מרק עוגיות , לכל משפחה ה"סיפור שלה".
יש מי שלוקחת הלוואות בלופ... כל כמה שנים ממחזרת כי הריבית ירדה, כי מוכרים את הדירה הנוכחית וקונים אחרת במקום זול יותר...
יש משפחה שאחד מבני הזוג עובד בעבודה ממשלתית, הוא יודע מהיום לשנתיים הבאות מתי המשכורת עולה בכמה, למעשה כבר כמה שנים טובות שהוא מוציא כל הזמן לפי "כמה שירוויח בעוד 5 חודשים".
במקרים חמורים, הם מוציאים לפי הברוטו של אוגוסט כאילו זה הנטו כבר בינואר.

בעיקר, חושבים על זה כ-"גזירה משמים" כולם במינוס, אנחנו חיים בצמצום, אין לנו מאיפה להוריד/לצמצם... נאלצים לגלגל הלוואות, עד שההכנסה תדביק את קצב ההוצאות.

 

[breezblock]

@c881 אתה מתייחס כל הזמן למשפחות שמגיעות לפעמונים, ואני מתייחס לאנשים שגולשים פה, שאני מניח, שרובם, לא נמצאים במצוקה כלכלית, ולא סובלים משיקול דעת כלכלי לקוי.

מן הסתם, ברגע שאתה נוסע לחופשת סקי פעם בשנה, ולוקח הלוואה בשביל זה, המצב לא תקין, כי בסופו של דבר אתה משלם מחיר לא הגיוני על הגשמת תשוקה.
אבל אם אתה אחד כמוני, שחי בצניעות סה"כ, לא בחובות, ללא הלוואות, ואני מניח שהקהל פה יותר דומה לי מאשר לפובליקה שמגיעה לפעמונים, אז חופשת הסקי השנתית מגיעה ממקום שקול יותר, שאומר - אני מוותר על חודשיים שלושה של יציאה לפנסייה מוקדמת, או קניית בית - או וואט-אבר מטרת העל שלי, כדי להנות פעם בשנה כמו שצריך בחופשת סקי, או פעם בחודש בארוחת גורמה אצל אדוני, או פעם בשבועיים בסרט ביס-פלאנט, או פעם בחמש שני בסאפרי צלילות במאלדיביים, או כולם גם יחד, כל אחד לפי כיסו ולפי טעמו.

צריך לעשות את ההפרדה בין מצב חירום כלכלי, שבו אנשים עלולים להיזרק לרחוב חסרי כל בגלל חובות, לבין אנשים מאוזנים כלכלית, שמחליטים להוציא את התקציב שלהם על פאן במקום להיכנס למוד של חיסכון אגרסיבי רק למען "פרישה מוקדמת".
לא כולם חולמים על פרישה מוקדמת.

 

[c881]

@breezblock השרשור התחיל בתצפית על אשה בסופר... שכנראה לא תואמת את הקהל שפה.
אני בסך הכל חוזר ואומר שכולנו בני אדם.
ושוב בחירה אישית.
בסולם שלי סרט מיותר, בסולם שלך להחליף סלולרי כל חצי שנה זה מיותר.
וכמו שאמרת לא כולנו חולמים על אותו דבר.


האמת, אם כל ההפחדות של חברות הביטוח, אני לא חולם על שום דבר אחרי גיל 50.