תודה
@זאב ו@daat99 על ההזמנה לדיון, אבל נדמה לי שאתם כבר יודעים מה אני חושב...
אני לא נכנס לדיון אם הגיע הזמן או לא ואם יש מספיק הון ראשוני או לא, ואם לקחתם בחשבון חתונות, שירות צבאי, ונעלמים אחרים, צפויים יותר או פחות, הקשורים בגידול ילדים.
אם הגיע זמן הפרישה, או הפרישה החלקית, אז אסטרטגיית ההשקעה כעת היא ייצור תזרים מזומנים תוך שימור הקרן לשנים הבאות. בסך הכל מדובר על משפחה צעירה עם ילדים קטנים, ויש עוד הוצאות רבות לשנים ארוכות. כאסטרטגיית על עומדות בפניכם שתי אפשרויות: למכור נכסים מהקרן כדי לממן מחייה שוטפת בשיעור כזה שהתיק יספיק לתוחלת הצפויה בעתיד, או לרכוש נכסים שמייצרים תזרים מזומנים תוך שמירה על הקרן.
האסטרטגיה הראשונה פירושה להחזיק תיק המושקע בשוק ההון במניות ובמדדים ובקרנות, ולפי הצורך שנקבע מראש למכור/לממש נכסים כאשר הצמיחה בתיק כולו מכסה על המשיכה. זה המקום בו כללי האצבע של השלושה-ארבעה אחוזים מהתיק נכנסים לפעולה ומטרתם לוודא ששיעור המשיכה לא יפגום בקרן כך שהיא תספיק למשך הזמן הדרוש. בבלוג יש מספר רב של פוסטים העוסקים באסטרטגיה זו ואני לא האיש להסביר אותה לפרטי פרטים. קרן (חיסכון) של כמליון שקלים, לדוגמא, תייצר, לפי כלל אצבע של 3% כ-2,500 ש״ח בחודש.
האסטרטגיה השנייה היא קניית נכסים שמייצרים תזרים מזומנים. מניות דיווידינדים הם סוג כזה של נכסים, ו@daat99 מבין בכך לפרטי פרטים.
השרשור מאיר העיניים שפתח כאן הוא נקודת התחלה מצויינת.
@הסולידית עצמה
התייחסה לכך בבלוג ורואה דברים קצת אחרת.
סוג אחר של נכסים שמייצרים הכנסה שוטפת נמצאים מחוץ לשוק ההון. למשל, השקעה בעסק קיים תמורת אחוזים מהרווחים או כהלוואה תמורת ריבית, הלוואות באופן כללי, השקעה ישירה (כלומר שלא דרך שוק ההון) בחברות שונות, למשל של קידוח נפט, ועוד. כאן האפשרויות גמישות מאוד, נתונות למשא ומתן ואינן מובנות תמיד. הן גם דורשות הבנה, ניסיון, ולעתים קשרים. זו לא אפשרות רעה או ״מסוכנת״ יותר מאחרות, אלא יש לה את הסיכונים שלה. לא הייתי נכנס לכך בלי להליך לימוד והתנסות משמעותי.
לבסוף, סוג נוסף של נכס שמייצר הכנסה שוטפת הוא נדל״ן מניב. אני לא האיש לשאול אותו על נדל״ן בישראל: כיום אני לא משקיע בשוק הנדל״ן הישראלי, אני חושב שהתשואות בו לא מרשימות לעומת החלופות, ובאופן כללי אני חושב שהשוק מתומחר גבוה מדי לעומת הערך, וזה לפני שנכנסנו לחוסר הוודאות הנובע מה רגולציה הצפויה שאיש לא יודע מה היא תהייה ומה יהיו השלכותיה.
@סנופי מבינה בשוק זה יותר ממני ואולי תבוא ותחווה דעתה, וכך גם אחרות ואחרים. אני רק רוצה לציין שבעוד שבדרך כלל אנחנו חושבים על דירת מגורים עם שוכרים, נדל״ן מניב כולל גם מבני תעשייה, מסחר, ומשרדים, ואלו נכסים שבדרך כלל מתומחרים כדי להניב תשואה חד ספרתית גבוהה (בסביבות -8%) ועם מינוף והשבחה גם מספר דו ספרתי. אלו נכסים שדורשים תחזוקה מועטה (בדרך כלל כמעט הכל הוא על השוכר) וחוזים נחתמים לעתים קרובות למספר שנים (עסק דורש יציבות). זו, לדעתי, האפשרות המעניינת ביותר בתחום הנדל״ן בישראל היום ולמרות שהיא קצת פחות אינטואיטיבית מדירת מגורים, המוכרת לכולנו, נכס מסחרי הוא לא זר לחלוטין
וניתן ללמוד את הנושא.
הבחירה האישית שלי היא נדל״ן מניב בארצות הברית. כיום ניתן לרכוש נכסים מניבים בארה״ב ללא מינוף (זמינות המשכנתא תלויה בנסיבות האישיות שלכם) בסכומי כניסה נמוכים מאוד (כחמישים-שישים אלף דולר) שמניבים תשואה דו ספרתית לפני הוצאות ו-שמונה תשעה אחוזים אחרי כל ההוצאות, כולל רזרוות ומיסים. זהו גם מכשיר שנהנה מיתרונות מס ניכרים. כן, גם מכשיר זה דורש הבנה ולימוד, אבל לדעתי זה בהישג ידו של כל אחד. מליון שקלים, שהם בערך 270,000 אלף דולר, יכולים לקנות כארבעה - חמישה בתים ללא מינוף שכל אחד מניב כ-$650 בחודש לפני הוצאות, וכ-$450 אחרי הוצאות ורזרוות, קרי כ- 6,500 עד 8,200 ש״ח בחודש (חישוב הדולר לפי 3.7).
[תוספת מאוחרת: חבר פורום תיקן את המספרים הראשוניים שלי לעיל. תודה על התיקון!]
אז מה ההבדל בין החלופות השונות? אין להסתכל רק על התשואה, זו תהייה טעות. יש שיאמרו שככל שהתשואה גבוהה יותר כך גם גובר הסיכון. אני לא רואה את הדברים כך וחושב
שהסיכון הוא נגזרת של ידע, ולכן נשאלת השאלה מה אתם יודעים לעשות עם כסף ומה אתם רוצים ומוכנים ללמוד כדי להשקיע את כספכם. שנית, תצטרכו להחליט על מידת הפסיביות אותה אתם רוצים להגדיר. בשביל אחד להיות בעליה של דירת מגורים זו השקעה אקטיבית ולאחר, זו השקעה פאסיבית, למשל. שלישית, תצטרכו להבין את התכונות של כל מכשיר ומכשיר: מה הוא נותן, מה יתרונותיו, מה חסרונותיו, וממה נובע הסיכון בו, וכיצד מתמודדים עם סיכון זה. קישרתי לעיל על דיון שכזה בענייני נדל״ן, בבלוג ובפורומים תמצאו הרבה על סיכונים וגידורם בשוק ההון. מקווה שעזרתי. בהצלחה.
)
