אשמח לפתח דיון בנושא על סוגי הגישות הנפוצות, ההבדלים ביניהם ומידת היעילות שלהם.
אני לא מכירה את שיטות ה NLP/CBT או גישות אחרות שהן שיטה שלמה,
אך אני יכולה לתרום לדיון 3 כלים שאני משתמשת בהן (בתדירות כזו או אחרת) כדי לשפר את החוויה שלי על תפיסת המציאות באופן כללי (ובעקיפין לשפר את הפרשנות לאירועים שונים).
זה לא בדיוק מה שאתה ביקשת: "לשפר את האופן בו אנו חושבים והפרשנות שאנו מעניקים לאירועים שונים". אבל אולי זה יעזור למישהו אחר שמחפש משהו דומה.
(אני מקווה שזה לא יסיט לך את הדיון ממה שאתה מבקש.
במידה וכן, אתה יכול להגיב שוב ולחדד את בקשתך. זה עשוי לעזור לדיון להתפקס מחדש.)
3 הכלים שאני משתמשת בהם (והספר שדרכו הגעתי לכלי) :
Gratitude journal (מקורות שונים ברשת)
מדיטציה (10% happier)
Deep work + flow state (Deep work)
קצת בהרחבה על כל כלי
Gratitude journal
הפרקטיקה (שלי): לכתוב כל בוקר 3 דברים שאני מכירה עליהם תודה. משפט קצר או מילים בודדות לכל דבר. עדיף שכל אחד יהיה מתחום אחר (למשל שלא יהיו שלושתם מתחום האוכל)
הרציונל שמאחורי השיטה:
מסיבות אבולוציוניות יש לנו הטייה כבדה לראות יותר סכנות ואיומים באחוז ניכר מאשר דברים טובים. (לדעתי התיאוריה הזו מוטלת בספק אם מדברים על האנושות כולה. לא ראיתי הוכחות מדעיות. אבל בחיי האישיים ההטייה הזו קיימת. לכן לי זה לא משנה
)
והתרגול היומיומי להתמקד בחווית הכרת הטוב אמור לאזן את ההטייה הזו, לבנות ולחזק במוח קשרים אלו בין הנוירונים.
הכתיבה גורמת למוח לעצור להתמקד בזה לכמה שניות.
מדיטציה
הפרקטיקה (שלי): 5 דקות מדיטציה בבוקר. לשבת בצורה פחות או יותר ישרה אך נוחה.להתרכז בנשימה, וכל פעם שהמוח נודד למחשבות - לשים לב לזה, להגיד בלב 'נו, טוב' ולהחזיר את הריכוז לנשימה. הרעיון הוא לתרגל את "שריר החזרה אל הריכוז" לאחר הסחת דעת.
הרציונל שמאחורי השיטה, לפי מה שהבנתי: מדיטציה גורמת לגלים מסויימים במוח, שלא מופיעים בזמן עירות רגילה. גלים שהוכחו(?) כמסייעים בהגברת הריכוז במשך היום, בהפחתת חרדה ותורמים לאופטימיות (או משהו כזה). נמצא גם קשר בין תרגול מדיטציה לבין הפחתה בתחושת הבדידות אצל זקנים.
אין לי הרבה מה להוסיף או לסתור,
חוץ מזה שאצלי לפעמים זה גורם להרגשה נעימה. לפעמים זה סתם לא מזיק, עוד 5 דקות מנוחה ביום. ובד"כ זה עוזר ברמה מסוימת לריכוז במשך היום (ובכלי השלישי אפרט למה ריכוז תורם לתחושה כללית טובה)
deep work + flow state
הפרקטיקה שלי: להמעיט באופן פרואקטיבי כל הסחת דעת אפשרית. וליצור פרקי זמן של מינימום שעה וחצי שבהם אני מרוכזת בפעילות שמאתגרת אותי באופן אופטימלי (flow mental state)
בתכלס: ככל שניתן, אך במיוחד בנתחי הזמן אותם אני מקדישה ל deep work: ה outlook שלי סגור, הskype לא מאופשר, שמה אוזניות עם מוסיקת רקע שממסכת את הדיבורים סביבי וכד'.
הרציונל שמאחורי השיטה
כשבדקו באלו פעילויות אנשים מדווחים על מצב רוח טוב (הציקו להם עם beeper לאורך היום, כמדומני, ושאלו אותם: מה אתם עושים עכשיו ואיך אתם מרגישים) נמצא שבניגוד לדעה הרווחת, התחושות הטובות ביותר הופיעו לא בשעות מנוחה (עם פינקולדה על ערסל בצל הדקל על החוף) אלא במצב של אתגר אופטימלי: מספיק מורכב בשביל להעסיק אותנו, אך לא מורכב מדי שגורם לסטרס.
זה מצב שהוגדר כ flow.
לעצמי מצאתי שבימים שאני במצב flow למשך שעה וחצי לפחות - אני תופסת אותו כיום מוצלח במיוחד.
הספר Deep work עזר לי לייצר נתחי זמן אפשריים - במציאות בה הסחות דעת זה המצב הנורמלי - לעיסוק עם ריכוז שמאפשר הגעה למצב זה.
