אני בהחלט משועשעת מהכיוון של השיח. כמי שעוסקת בזה באופן רשמי במקום העבודה שלי, התגובות כאן בהחלט עונות על כל סטריאוטיפ. בראש ובראשונה, יש הבדל בין להדיר נשים לבין להתעלם מהשוני שיש בין נשים לגברים. גם כאשר אין הדרה, הסביבה העסקית-מקצועית מותאמת פעמים רבות להתנהגות של גברים ולא של נשים. נשים חושבות פעמים רבות שאין מקום לנושא המגדרי, ושהן עושות את הבחירות הספציפיות שלהן, אבל כשאוספים את הסיפורים שלהן ורואים שנשים רבות בוחרות את אותן הבחירות, מקבלים אישוש שיש נושא מגדרי ושצריך לדבר עליו. אני מדברת כרגע באופן כללי, ולא על הפורום הזה.
אם תלכו איתי קצת בכיוון הזה, אני אומר שההתנהגות המיידית של נשים, הדיפולט שלהן, שונה בדרך כלל מגברים. הנשים בסביבתי מצפות לסביבה הרבה פחות אגרסיבית, והן נעלבות או מוטרדות מעימותים, שהגברים סביבי רואים בהם מטרד ותו לא. האמפליטודה שבה הדברים נתפסים היא שונה, ולכן נשים הרבה פעמים נתפסות כרכות או כחלשות יותר, ולעתים ככאלה שאין להן דעה. במקום העבודה שלי, אני עסוקה לעתים בלתרגם לנשים שנזקקות לעזרה שלי מה הקודים שהעולם סביבן מתנהל לפיו, ומעודדת אותן ליטול חלק בזירה המקצועית בלי להרתע מהאווירה, שמאד זרה ומפריעה להן.
אם נגיע קצת יותר קרוב, אז העובדה שנשים רווקות בגילאי 25-35 לא מציפות את הפורום הזה, מטרידה אותי. אולי כל אישה בנפרד, בגילאים הרלבנטים, תסביר לנו למה היא לא מתעניינת בכספים או בחסכונות או בהשקעות, אבל כשרואים את המספרים והאחוזים, אני חושבת שאפשר להגיד חד משמעית שנשים הן לא שותף שווה בניהול הפיננסי האישי. זה נובע כי הן מקבלות שדרים שלטפל בכסף זה לא נשי, שלהתמקח זה לא עדין וחביב, לפעמים הן חושבות שזה נחמד להיות "האשה המבזבזת", כזו שמחביאה קניות מהבעל. הן גם מקבלות שדרים שהן לא חייבות לטפל בכסף, כי יהיה להם מישהו שידאג להן, גבר שיסדר להם את העניינים המורכבים האלה. אני לא מזדהה עם זה, אבל כפי שכתבתי כבר פעם קודם, נפלתי לסטטיסטיקה הזו עם בן זוג שהיה בטוח שהוא לפחות נגיד בנק ישראל, ואני אישה שעיסוקה העיקרי במספרים ובאנליזות. באמת, אין לי תירוץ מספיק טוב למה לא התעסקתי בזה באופן מעמיק קודם לכן. זה לא ענין אותי והוא אפשר לי שלא להצטרך להתעסק, כמו עם המוסך וכמו עם החיבור לאינטרנט.
מה שכן צריך לעשות, זה לא להתעלם כשעולה נושא כזה. צריך להיות מודעים לעובדות האלה, ואולי קצת לעזור יותר לנשים שכבר מעזות לשאול שאלה, ולעודד נשים להשתתף יותר ולשאול יותר. אני חושבת שזו טעות להגיד שאין דבר כזה הדרה. אם אישה נכנסת הנה, שואלת שאלה ומקבלת יחס נוקשה, בסטייט אוף מינד שלה זה ענין מהותי גם אם לאחרים זה לא היה קריטי. מבחינתה זו אולי הדרה, גם כשאין יד מכוונת שיש לה אג'נדה כזו.
כאמור, בקונטקסט המקצועי שלי, אני מנסה ללמד את הגברים סביבי, כשכולנו בעמדות ניהול, להיות קצת שונים כלפי העובדות שלהן. אין סיבה שחמישים אחוז מכוח העבודה יצטרך להתאים עצמו לסביבה שהתהוותה כשהחמישים אחוז השניים היו הרוב במקום העבודה. יהיה צורך להתגמש, להחיל שינויים, ובגדול- להתמודד עם השוני, מבלי לוותר על מקצועיות, מצוינות וערכים אחרים. זה השנקל שלי.
אם תלכו איתי קצת בכיוון הזה, אני אומר שההתנהגות המיידית של נשים, הדיפולט שלהן, שונה בדרך כלל מגברים. הנשים בסביבתי מצפות לסביבה הרבה פחות אגרסיבית, והן נעלבות או מוטרדות מעימותים, שהגברים סביבי רואים בהם מטרד ותו לא. האמפליטודה שבה הדברים נתפסים היא שונה, ולכן נשים הרבה פעמים נתפסות כרכות או כחלשות יותר, ולעתים ככאלה שאין להן דעה. במקום העבודה שלי, אני עסוקה לעתים בלתרגם לנשים שנזקקות לעזרה שלי מה הקודים שהעולם סביבן מתנהל לפיו, ומעודדת אותן ליטול חלק בזירה המקצועית בלי להרתע מהאווירה, שמאד זרה ומפריעה להן.
אם נגיע קצת יותר קרוב, אז העובדה שנשים רווקות בגילאי 25-35 לא מציפות את הפורום הזה, מטרידה אותי. אולי כל אישה בנפרד, בגילאים הרלבנטים, תסביר לנו למה היא לא מתעניינת בכספים או בחסכונות או בהשקעות, אבל כשרואים את המספרים והאחוזים, אני חושבת שאפשר להגיד חד משמעית שנשים הן לא שותף שווה בניהול הפיננסי האישי. זה נובע כי הן מקבלות שדרים שלטפל בכסף זה לא נשי, שלהתמקח זה לא עדין וחביב, לפעמים הן חושבות שזה נחמד להיות "האשה המבזבזת", כזו שמחביאה קניות מהבעל. הן גם מקבלות שדרים שהן לא חייבות לטפל בכסף, כי יהיה להם מישהו שידאג להן, גבר שיסדר להם את העניינים המורכבים האלה. אני לא מזדהה עם זה, אבל כפי שכתבתי כבר פעם קודם, נפלתי לסטטיסטיקה הזו עם בן זוג שהיה בטוח שהוא לפחות נגיד בנק ישראל, ואני אישה שעיסוקה העיקרי במספרים ובאנליזות. באמת, אין לי תירוץ מספיק טוב למה לא התעסקתי בזה באופן מעמיק קודם לכן. זה לא ענין אותי והוא אפשר לי שלא להצטרך להתעסק, כמו עם המוסך וכמו עם החיבור לאינטרנט.
מה שכן צריך לעשות, זה לא להתעלם כשעולה נושא כזה. צריך להיות מודעים לעובדות האלה, ואולי קצת לעזור יותר לנשים שכבר מעזות לשאול שאלה, ולעודד נשים להשתתף יותר ולשאול יותר. אני חושבת שזו טעות להגיד שאין דבר כזה הדרה. אם אישה נכנסת הנה, שואלת שאלה ומקבלת יחס נוקשה, בסטייט אוף מינד שלה זה ענין מהותי גם אם לאחרים זה לא היה קריטי. מבחינתה זו אולי הדרה, גם כשאין יד מכוונת שיש לה אג'נדה כזו.
כאמור, בקונטקסט המקצועי שלי, אני מנסה ללמד את הגברים סביבי, כשכולנו בעמדות ניהול, להיות קצת שונים כלפי העובדות שלהן. אין סיבה שחמישים אחוז מכוח העבודה יצטרך להתאים עצמו לסביבה שהתהוותה כשהחמישים אחוז השניים היו הרוב במקום העבודה. יהיה צורך להתגמש, להחיל שינויים, ובגדול- להתמודד עם השוני, מבלי לוותר על מקצועיות, מצוינות וערכים אחרים. זה השנקל שלי.
