בכל מקרה העלאת ריבית אמורה ליצור את ההפך (להגדיל את הביקוש לשקלים), התחזקות נוספת של השקל מול הדולר. לשינוי בשער הריבית כך או כך יש השלכות רבות נוספות כך שעדיף לנסות ולנהל את התנודות בשער החליפין באמצעות יתרות מט"ח.
אישית, אני חושב שהדרך היעילה והנקייה ביותר להחלשת השקל היא הסרת חסמי ייבוא והשקעה ממשלתית גדולה (שדרכה יתבצע ייבוא בהיקפים גדולים) ובכך לאזן את עודף הייצוא על היבוא שמוביל לייסוף.
אישית, אני חושב שהדרך היעילה והנקייה ביותר להחלשת השקל היא הסרת חסמי ייבוא והשקעה ממשלתית גדולה (שדרכה יתבצע ייבוא בהיקפים גדולים) ובכך לאזן את עודף הייצוא על היבוא שמוביל לייסוף.
אתמול לדעתי ראינו דוגמה מוכחת לכך שהתחזקות השקל אינה נובעת רק מ"כוחות השוק" וההדפסות של הפד כשהדולר אינדקס עלה בחצי אחוז ובאותו הזמן השקל התחזק מולו בארבע עשיריות.
זה תרחיש לא ריאלי.
אנחנו משק קטן שתלוי בריבית בארה"ב ומבוסס על ייצוא , אם נעלה ריבית משמעותית מול הדולר -כל העולם יבוא לקנות פקדונות שקליים והייצוא יהפוך ללא כדאי.
אתמול לדעתי ראינו דוגמה מוכחת לכך שהתחזקות השקל אינה נובעת רק מ"כוחות השוק" וההדפסות של הפד כשהדולר אינדקס עלה בחצי אחוז ובאותו הזמן השקל התחזק מולו בארבע עשיריות.
איך זה מוכיח שיש כאן משהו פרט לכוחות השוק?
השקל הוא היום מצרך מבוקש כי יש מי שרוצה אותו ואין מספיק מי שרוצה למכור אותו. זה נכון כבר הרבה זמן (ובנק ישראל קיזז חלק מזה) וזה אפילו יותר נכון בזמן קורונה.
מעבר לכך יש גם במקביל תנודות דולר מול שאר המטבעות/נכסים ממגוון סיבות כאשר העיקרית שבהן ככל הנראה ההדפסות הנ"ל אבל יותר קשה לומר כי לדולר יש עוד תפקידים עולמיים בניגוד לשקל שהוא די "פשוט".
או שהוא מצרך מבוקש שכל העולם רוצה להחזיק ומוכן לקנות בכל מחיר (בגלל שהוא מתחזק מול כל סל המטבעות ולא רק מול הדולר (ואני יודע שהוא מוטה דולר וכו', לא צריך להרחיב)) - טענה שקשה לי להבין מה עומד מאחוריה.
או שגופים ספוקלטיביים רואים כמה קל לעשות עליו סיבוב בגלל שהם רואים שאין פה מבוגר אחראי ( כתוצאה מהוזלת היד של בנק ישראל ושל ממשלה פופוליסטית שלא מתפקדת ועסוקה בהישרדות) ופשוט ממשיכים לעשות את הטרייד של החיים שלהם בלי מפריע. מי יודע..
או שהוא מצרך מבוקש שכל העולם רוצה להחזיק ומוכן לקנות בכל מחיר (בגלל שהוא מתחזק מול כל סל המטבעות ולא רק מול הדולר (ואני יודע שהוא מוטה דולר וכו', לא צריך להרחיב)) - טענה שקשה לי להבין מה עומד מאחוריה.
או שגופים ספוקלטיביים רואים כמה קל לעשות עליו סיבוב בגלל שהם רואים שאין פה מבוגר אחראי ( כתוצאה מהוזלת היד של בנק ישראל ושל ממשלה פופוליסטית שלא מתפקדת ועסוקה בהישרדות) ופשוט ממשיכים לעשות את הטרייד של החיים שלהם בלי מפריע. מי יודע..
השוק בסוף תמיד מתאזן ומגיע לשיווי משקל.
אם לא יפתחו את השוק לייבוא והשקל ימשיך להתחזק אנחנו נתחיל לראות פיטורים בהיי טק כי השכר עבודה שלהם נהיה יקר מדי, כפועל יוצא מזה היצוא ירד והנה שיווי משקל חדש.
או שהוא מצרך מבוקש שכל העולם רוצה להחזיק ומוכן לקנות בכל מחיר (בגלל שהוא מתחזק מול כל סל המטבעות ולא רק מול הדולר (ואני יודע שהוא מוטה דולר וכו', לא צריך להרחיב)) - טענה שקשה לי להבין מה עומד מאחוריה.
או שגופים ספוקלטיביים רואים כמה קל לעשות עליו סיבוב בגלל שהם רואים שאין פה מבוגר אחראי ( כתוצאה מהוזלת היד של בנק ישראל ושל ממשלה פופוליסטית שלא מתפקדת ועסוקה בהישרדות) ופשוט ממשיכים לעשות את הטרייד של החיים שלהם בלי מפריע. מי יודע..
אם לא יפתחו את השוק לייבוא והשקל ימשיך להתחזק אנחנו נתחיל לראות פיטורים בהיי טק כי השכר עבודה שלהם נהיה יקר מדי, כפועל יוצא מזה היצוא ירד והנה שיווי משקל חדש.
לא חובה.
הייבוא נהיה עכשיו יותר זול אז אנשים פשוט ייבאו יותר למרות החסמים.
אל תשכח שכל מה שאתה קונה בסופר (למשל) יוצר בחו"ל או מבוסס על הרבה דברים שיוצרו בחו"ל:
דלק, תבואה, דשנים וכו' וכו'. אפילו חקלאות "ישראלית" מייבאת את רוב חומרי הגלם מחו"ל
כמובן שגם הביקוש לעובדי הי טק הוא לא קשיח אז יהיו פחות משרות ככל שהשקל יתחזק אבל שינוי השער עוזר משני צדדי משוואת היבוא/יצוא
השוק בסוף תמיד מתאזן ומגיע לשיווי משקל.
אם לא יפתחו את השוק לייבוא והשקל ימשיך להתחזק אנחנו נתחיל לראות פיטורים בהיי טק כי השכר עבודה שלהם נהיה יקר מדי, כפועל יוצא מזה היצוא ירד והנה שיווי משקל חדש.
הייבוא נהיה עכשיו יותר זול אז אנשים פשוט ייבאו יותר למרות החסמים.
אל תשכח שכל מה שאתה קונה בסופר (למשל) יוצר בחו"ל או מבוסס על הרבה דברים שיוצרו בחו"ל:
דלק, תבואה, דשנים וכו' וכו'. אפילו חקלאות "ישראלית" מייבאת את רוב חומרי הגלם מחו"ל
זה בדיוק הבעיה, הרבה ממה שציינת מוגבל ביבוא בגלל מיסים ומכסות:
דלק: פשוט מעלים את הבלו אז המחיר לא ממש יורד.
אוכל: על כמעט הכל יש מכסות ומיסים דרקוניים.
רכבים: מעלים את המס.
לגבי החסמים הם חסמי יבוא ועסקים באופן כללי גורמים שירידת השער מתורגמת לירידת מחירים ליבואן ולאו דווקא לירידת המחיר לצרכן.
או שגופים ספוקלטיביים רואים כמה קל לעשות עליו סיבוב בגלל שהם רואים שאין פה מבוגר אחראי ( כתוצאה מהוזלת היד של בנק ישראל ושל ממשלה פופוליסטית שלא מתפקדת ועסוקה בהישרדות)
הוא אומר שצריך לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם ואני מסכים עם הטענה הזאת עם הסתייגות מסוימת.
אם נשים את התערבות הספקולנטים בשוק המט"ח המקומי בצד (שזוהי ספקולציה בפני עצמה, רק העלתי את האפשרות הזאת ולא אמרתי שאני יודע שזה מה שקורה) אז אפשר לראות שבנוסף להחלשות העולמית של הדולר יש גם ייסוף של השקל, אחרת אי אפשר להסביר את הקורלציה החיובית ביניהם בזמנים שבהם שניהם מתחזקים ביחד.
אחת הסברות הרווחות להתחזקות השקל היא החשיפה העצומה של המוסדיים לחו"ל שגדלה פי 8 בעשור האחרון ופעולות הגידור שהם עושים כדי להקטין הפסדים שנובעים משינוי בשערי המטבע. אז תגיד לי אתה האם פעולות הגידור שלהם נחשבות לכוחות השוק או שאפשר להתייחס אליהן כמניפולציה פיננסית שיכולה להצדיק התערבות כבדה יותר של בנק ישראל ו/או משרד האוצר?
וחוץ מזה, בתקופה שבה כולם מרמים ומתחרים בהחלשת המטבע המקומי, למה שמדינת ישראל תהיה הצדיקה היחידה שיושבת ביציע ומאפשרת למטבע שלה להתחזק כל כך?
השוק בסוף תמיד מתאזן ומגיע לשיווי משקל.
אם לא יפתחו את השוק לייבוא והשקל ימשיך להתחזק אנחנו נתחיל לראות פיטורים בהיי טק כי השכר עבודה שלהם נהיה יקר מדי, כפועל יוצא מזה היצוא ירד והנה שיווי משקל חדש.
היא לא, בנק ישראל מתערב. אבל הוא לא מצליח לפתור את הבעיה. הפתרון טמון ביבוא.
בסופו של דבר הכלכלה הישראלית תחרותית ומייצאת שזה מעולה, אבל אם לא מיבאים בהתאם השקל יתייסף עד שזה לא ישתלם. אני בעד התערבות קצרת טווח כדי למתן כל מיני תנודות חריגות ובעיות נקודתיות. בטווח הבינוני והארוך אין פתרון זולת פתיחת יבוא ושיפור הפריון שיצדיק משכורות גבוהות.