נניח וידיכם הייתה על כספי המדינה/ האוצר איפה הייתם מקצצים, או מה הייתם בוחרים לשנות?

[AIML]

לא. דרישת תקן אירופאי תפטור את הבעיה.

להדפיס על אריזה CE זה קל.
מי יפקח שמוצר שרשום עליו ״עומד בתקן האירופי״ אכן עומד בתקן האירופי?
מי יבדוק מה המוצר עצמו מכיל ?

(בדיקות מדגמיות).

בדיוק. מי יהיה אחראי על ביצוע הבדיקות האילו ?

 

[AIML]

אני רוצה לראות אותך בתור שר אוצר , אם יהיה פה מחסור רציני במוצרים בסיסים למשך חודשים

לא יהיה מחסור במוצר כלשהו אני מבטיח לך, יהיה פה הרבה יותר שפע והרבה יותר בזול.

מספיק ששער הדולר יעלה עוד קצת בשביל שיבוא יתיקר - ובנתיים הרסת את היצור המקומי.

 

[מתי יגיע השלג]

להדפיס על אריזה CE זה קל.
מי יפקח שמוצר שרשום עליו ״עומד בתקן האירופי״ אכן עומד בתקן האירופי?
מי יבדוק מה המוצר עצמו מכיל ?

בדיוק. מי יהיה אחראי על ביצוע הבדיקות האילו ?

הגוף שאחראי על התחום + מכס. ייבוא ראוטר עובר ביקורת של מכס, שיודעים שמשרד התקשורת צריכים לתת אישור. שולחים להם תו CE, משרד התקשורת בודקים ומשחררים או מבצעים ביקורת מעמיקה יותר.

בכל מקרה מכון התקנים הם לא אלה שמבצעים את הביקורת במעמד הייבוא.

 

[אורי ג.]

שמע זה כבר בגדר הטרלה אבל בכל זאת אתייחס ברצינות:

להדפיס על אריזה CE זה קל.
מי יפקח שמוצר שרשום עליו ״עומד בתקן האירופי״ אכן עומד בתקן האירופי?
מי יבדוק מה המוצר עצמו מכיל ?

1. גם להדפיס טופס ניכוי מס במקור מברוקר זר זה קל, גם אם לא ניכה לי במקור. גם להדפיס חשבוניות פיקטיבית זה קל. גם הונאות קריפטו זה קל וגם לגדל סמים ולמכור אותם זה קל. יש כל מיני דברים שקל לעשות אותם ובכל זאת הרוב המוחלט לא עושה אותם. מי יאכוף? אנשים שזה העבודה שלהם, כמו שאוכפים כל דבר אחר.
מי יבדוק מה המוצר עצמו מכיל? מכון תקנים גרמני או שווצרי או יפני, האמת לי שהם מקצועיים לא פחות מבישראל.

בדיוק. מי יהיה אחראי על ביצוע הבדיקות האילו ?

אנשים (או מחשב?).

מספיק ששער הדולר יעלה עוד קצת בשביל שיבוא יתיקר - ובנתיים הרסת את היצור המקומי.

1. קשקוש הזוי.
2. להרוס את היצור המקומי זה ברכה, זה לא באג, זה פיצ'ר.

 

[יעקב 1]

@אורי ג. לאוצר.
אני המצביע הראשון!

 

[אורי ג.]

@אורי ג. לאוצר.
אני המצביע הראשון!

תודה אבל לא יקרה לעולם, יש לי אזרחות זרה ואני לעולם לא אוותר עליה.

 

[AIML]

אנשים (או מחשב?).

כלומר תסגור את מערך הבקרה שיש כיום ותפתח חדש

2. להרוס את היצור המקומי זה ברכה, זה לא באג, זה פיצ'ר.

עד למשבר הראשון

שמע זה כבר בגדר הטרלה

קל לשלוח את כולם למניות כשהבורסה עולה, לא לוודא כרית ביטחון זה כבר פופוליזם

 

[אליהו]

ניתוב השקעה בלימודים מקוונים, ומבחנים אוניברסליים לצורך קבלת תואר, וכנגד זה קיצוץ עמוק באוניברסיטאות שמרניות במסלולים שהם לא מדע מדויק. (לא יקרה כלום אם נהיה גרמניה באחוזים בעלי התואר האקדמאי, ומה שברור שלא נהיה עם השכלה עודפת באחוזים הזויים... על חשבון משלם המיסים)
קיצוץ רוחבי במערכת החינוך החילונית הליברלית (לא כלכלי להשקיע בתלמידים שיעזבו כאן במוקדם או במאוחר).
הלוואות מונגשות וריבית מופחתת ללימודים והנגשת הלימודים.

 

[יעקב 1]

עד למשבר הראשון

אתה לא מבין, הברכה היא בכך שייצור לא תועלתי - ישבר.

קל לשלוח את כולם למניות כשהבורסה עולה, לא לוודא כרית ביטחון זה כבר פופוליזם

מי שלח את כולם למניות?

 

[AIML]

מי שלח את כולם למניות?

זה שעכשיו היבוא זול וזמין לא אומר שזה יהיה המצב תמיד. להניח שהמצב הזה ימשך תמיד שקול להנחה שהבורסה תמיד תעלה.
מדינה צריכה להתכונן גם למצבי משבר, ומדינה קטנה מאד במזרח התיכון צריכה להתכונן גם למצבי מחסור בהם לא ימצא מי שיסכים ליצא אליה (ע״ע תרופות שבמחסור עולמי - והשוק הישראלי הקטן בתחתית סדר העדיפויות ) או ליקור היבוא בגלל עליה במחירי הדלק או הדולר.

הברכה היא בכך שייצור לא תועלתי - ישבר.

מה שלא יעיל צריך ליעל, לא להשמיד. לא כל מה שלא יעיל ניתן להחלפה. לדוגמא צה״ל או חקלאות מקומית.

 

[yossik]

קיצוץ רוחבי במערכת החינוך החילונית הליברלית (לא כלכלי להשקיע בתלמידים שיעזבו כאן במוקדם או במאוחר).
הלוואות מונגשות וריבית מופחתת ללימודים והנגשת הלימודים.

לא ציפיתי לתשובה אחרת מצדך...

 

[מרקר]

ניתוב השקעה בלימודים מקוונים, ומבחנים אוניברסליים לצורך קבלת תואר, וכנגד זה קיצוץ עמוק באוניברסיטאות שמרניות במסלולים שהם לא מדע מדויק. (לא יקרה כלום אם נהיה גרמניה באחוזים בעלי התואר האקדמאי, ומה שברור שלא נהיה עם השכלה עודפת באחוזים הזויים... על חשבון משלם המיסים)
קיצוץ רוחבי במערכת החינוך החילונית הליברלית (לא כלכלי להשקיע בתלמידים שיעזבו כאן במוקדם או במאוחר).
הלוואות מונגשות וריבית מופחתת ללימודים והנגשת הלימודים.

מה זה אוניברסיטה שמרנית?

בישראל יש מלא מכללות שגרמו ל-"אינפלציית תארים", וזה פחות קשור לאוניברסיטאות. אני אתייחס לסטודנטים לתואר ראשון. אנחנו למעשה רואים שמספר הסטודנטים באוניברסיטאות (ללא הפתוחה) נמצא בסטגנציה מ2013 ועלה משמעותית (מצטרפים חדשים) רק בשנהל 2020-2021 (בגלל הקורונה כנראה). למעשה, מאוד קל לראות בנתונים שבמדעי הרוח מספר הסטודנטים באוניברסיטאות (ללא הפתוחה) ירד דרמטית מ14K ב2009-2010 ל9800 ב2021-2022 למרות שבtotal הוא נשאר קבוע בערך כשמחברים את המכללות, כלומר סטודנטים הולכים למכללות למדעי הרוח (או הפתוחה).

המגמות הכלליות אבל זה שפחות סטודנטים חדשים מצטרפים למדעי הרוח (כלומר, הסטודנטים הקיימים מאריכים את התואר ומושכים אותו כנראה) ויש עלייה גבוהה מאוד במדעים מדויקים ומשפטים. במיוחד רואים את הנהירה של הסטודנטים החדשים למדעים מדויקים (ומשפטים) באוניברסטאות עם עלייה של 50% (כמעט 100%) בתוך 4 שנים. בניגוד למגמה של מדעי הרוח, במדעי החברה אנחנו רואים מעבר ממכללות לאוניברסיטאות. מגמה נוספת היא אינפלציה בסטודנטים שלומדים ניהול ועסקים.

לכן, לי נראה שהבעיה המרכזית היא "אינפלציית תארים" שמגיעים ממכללות בעיקר. עוד נתון מעניין שאחוז הנשים הוא 60% ובעלייה קלה במכללות.

 

[איניגו מונטויה]

קיצוץ רוחבי במערכת החינוך החילונית הליברלית (לא כלכלי להשקיע בתלמידים שיעזבו כאן במוקדם או במאוחר).

זה לא הפורום המתאים להערות כאלו,
אבל בכל זאת אגיב בקצרה כי אי אפשר להשאיר הערה כזו ללא מענה.

1. לפחות עד עכשיו, כמות החילונים שעוזבים את הארץ אינה גבוהה במיוחד.

2. די ברור ששווה למדינה לממן חינוך לחילונים גם אם נניח (ואני מגזים בטירוף) 15% יעזבו את הארץ.

מעבר לגרף שהובא כאן מספר פעמים לפיו אפילו 85% מהתרומה הכלכלית של חילוני למדינה עולה על זו של מגזרים אחרים,
אם יישארו כאן רק מגזרים ששולחים את הטובים ביותר ללימוד תורה -
מי יעבוד במקצועות שדורשים כישורים גבוהים והתמחות ארוכה (כמו רפואה)?

3. הסיבה לרצון של חלק מהחילונים לעזוב את הארץ היא בדיוק אמירות (ומעשים) מהסוג הזה.
יש אנשים שלא מעוניינים להישאר במדינה אם יש רצון מוצהר רק לקחת מהם ולא לתת.
אחרים (כמוני) יעזבו רק אם לא תהיה ברירה, ובינתיים יישארו ויילחמו על הבית.

 

[איניגו מונטויה]

נניח וידיכם הייתה על כספי המדינה/ האוצר איפה הייתם מקצצים, או מה הייתם בוחרים לשנות?

קודם כל, מסכים עם כמה מהתשובות שעלו כאן מקודם בשרשור.

ומעבר לזה, אני חושב שהמדינה צריכה להשקיע יותר בחינוך כלכלי.
אני רואה ושומע כל כך הרבה אנשים שלא הפנימו את התובנה הפשוטה (שנכונה גם ברמת הפרט וגם ברמת המדינה)
לפיה לא כדאי להוציא יותר ממה שמכניסים, אלא אם כן מדובר על השקעה מושכלת (לא בזבוז או צריכה של מותרות).

בעיניי תובנות מהסוג הזה הן הכרחיות לחיים לא פחות ממקצועות החובה הנוכחיים במערכת החינוך.
כל שקל שיושקע בנושא הזה יחזור למדינה בדמות אזרח שנזקק פחות, משלם יותר מיסים, ואולי אפילו דורש מנבחרי הציבור שלו לנהל את המדינה ביתר אחריות...

 

[אליהו]

מה זה אוניברסיטה שמרנית?

בישראל יש מלא מכללות שגרמו ל-"אינפלציית תארים", וזה פחות קשור לאוניברסיטאות. אני אתייחס לסטודנטים לתואר ראשון. אנחנו למעשה רואים שמספר הסטודנטים באוניברסיטאות (ללא הפתוחה) נמצא בסטגנציה מ2013 ועלה משמעותית (מצטרפים חדשים) רק בשנהל 2020-2021 (בגלל הקורונה כנראה). למעשה, מאוד קל לראות בנתונים שבמדעי הרוח מספר הסטודנטים באוניברסיטאות (ללא הפתוחה) ירד דרמטית מ14K ב2009-2010 ל9800 ב2021-2022 למרות שבtotal הוא נשאר קבוע בערך כשמחברים את המכללות, כלומר סטודנטים הולכים למכללות למדעי הרוח (או הפתוחה).

המגמות הכלליות אבל זה שפחות סטודנטים חדשים מצטרפים למדעי הרוח (כלומר, הסטודנטים הקיימים מאריכים את התואר ומושכים אותו כנראה) ויש עלייה גבוהה מאוד במדעים מדויקים ומשפטים. במיוחד רואים את הנהירה של הסטודנטים החדשים למדעים מדויקים (ומשפטים) באוניברסטאות עם עלייה של 50% (כמעט 100%) בתוך 4 שנים. בניגוד למגמה של מדעי הרוח, במדעי החברה אנחנו רואים מעבר ממכללות לאוניברסיטאות. מגמה נוספת היא אינפלציה בסטודנטים שלומדים ניהול ועסקים.

לכן, לי נראה שהבעיה המרכזית היא "אינפלציית תארים" שמגיעים ממכללות בעיקר. עוד נתון מעניין שאחוז הנשים הוא 60% ובעלייה קלה במכללות.

אוניברסיטאות שמרניות הם אוניברסיטאות רגילות שמותקצבות בסכומים הזויים, ובלי להיכנס למדעים המדויקים האם אפשר לשפר או שלא, ברור שבמדעים הלא מדויקים האוניברסיטאות האלו הם בזבוז הזוי של כספי הציבור, השתתפות הממשלה ממוצעת לתואר למעלה מ15 אלף דולר שנתי... ולכן מה שלא נצרך ללמוד במקומות יקרים שהם האוניברסיטאות, שיקצצו עד המינימום, כדי לחסוך בעלות של כספי הציבור, ואם יהיה תופעת לוואי שיהיו פחות תארים של המדעים הלא מדויקים, כולנו נרוויח מזה.

 

[אליהו]

זה לא הפורום המתאים להערות כאלו,

הלוואי שהפורום כאן לא היה עם הערות כאלו. התגובה שלי היא כתגובה לחבר פורום כאן שהגיב בשרשור, להפחית את כספי הישיבות, והוא נראה אדם עמוק ובכל זאת הוא כתב את זה, ולכן הרגשתי שלא יזיק שתרגישו למה זה תגובה לא ראויה, ויכולה באותה מידה להיות כנגדכם.

אבל בכל זאת אגיב בקצרה כי אי אפשר להשאיר הערה כזו ללא מענה.

1. לפחות עד עכשיו, כמות החילונים שעוזבים את הארץ אינה גבוהה במיוחד.

2. די ברור ששווה למדינה לממן חינוך לחילונים גם אם נניח (ואני מגזים בטירוף) 15% יעזבו את הארץ.

מעבר לגרף שהובא כאן מספר פעמים לפיו אפילו 85% מהתרומה הכלכלית של חילוני למדינה עולה על זו של מגזרים אחרים,
אם יישארו כאן רק מגזרים ששולחים את הטובים ביותר ללימוד תורה -
מי יעבוד במקצועות שדורשים כישורים גבוהים והתמחות ארוכה (כמו רפואה)?

3. הסיבה לרצון של חלק מהחילונים לעזוב את הארץ היא בדיוק אמירות (ומעשים) מהסוג הזה.
יש אנשים שלא מעוניינים להישאר במדינה אם יש רצון מוצהר רק לקחת מהם ולא לתת.
אחרים (כמוני) יעזבו רק אם לא תהיה ברירה, ובינתיים יישארו ויילחמו על הבית.

אני ממש לא מדבר על השנה הזאת ולא על השנים הקרובות (אני מדבר על ילדים שעכשיו הם במערכת החינוך...) אלא על עוד 10 שנים 20 שנה או 30 שנה, ולא משנה אחוז החילוניים שנשארים בארץ, אלא אחוז החילוניים בגילאי העבודה שיהיה להם מקצועות ותארים מתקדמים...
וזה שאתה מאמין שזה מקסימום 15% לדעתי זה דעה אישית שלך, והציבור החילוני חושב אחרת ממך.

 

[yossik]

ברור שבמדעים הלא מדויקים האוניברסיטאות האלו הם בזבוז הזוי של כספי הציבור

גם לימודי גמרה הם לא מדעים מדויקים, ובכול זאת המדינה שופכת לישיבות כסף רב.
הבנו את הנקודה שלך אז תחשוב לפני שאתה מגיב...

 

[yossik]

הלוואי שהפורום כאן לא היה עם הערות כאלו.

פעולה ותגובה - אחד מחוקי הפיזיקה.
מצטער אבל אתה מזמין את התגובות האלו.
אם לא מתאים לך, יש פורומים אחרים עבורך כמו כיפה...

 

[אליהו]

גם לימודי גמרה הם לא מדעים מדויקים, ובכול זאת המדינה שופכת לישיבות כסף רב.
הבנו את הנקודה שלך אז תחשוב לפני שאתה מגיב...

זה לא השרשור המתאים להשוואות כמה המדינה שופכת על מוסדות חילוניים המקבילים למוסדות החרדיים, אבל שיהיה ברור לך שהנתונים הם לא בר השוואה משום כיוון... הישיבות עומדות בממוצע על פחות מ20%... בחישוב כולל של כל המימון מכספי ציבור.

פעולה ותגובה - אחד מחוקי הפיזיקה.
מצטער אבל אתה מזמין את התגובות האלו.
אם לא מתאים לך, יש פורומים אחרים כמו כיפה...

תסתכל על מה הגבתי את המשפט שציטטת...
בכל מקרה תודה לך על האישור הרשמי האישי ממך לעבור לפורומים אחרים.

 

[יעקב 1]

זה שעכשיו היבוא זול וזמין לא אומר שזה יהיה המצב תמיד. להניח שהמצב הזה ימשך תמיד שקול להנחה שהבורסה תמיד תעלה.
מדינה צריכה להתכונן גם למצבי משבר, ומדינה קטנה מאד במזרח התיכון צריכה להתכונן גם למצבי מחסור בהם לא ימצא מי שיסכים ליצא אליה (ע״ע תרופות שבמחסור עולמי - והשוק הישראלי הקטן בתחתית סדר העדיפויות ) או ליקור היבוא בגלל עליה במחירי הדלק או הדולר.

כלומר, אתה מניח שצריך כל השנים לשלם הון תועפות על יצור בזבזני ולא תועלתי כדי להתכונן לאירוע חירום שגם בו בוודאי יהיה אפשר לקנות על ידי תשלום עודף על זה של מקומות אחרים?!
ככל שמדינה תהיה תועלתית יותר, גם יצטרכו אותה יותר, ותהיה לה האפשרות להקטין למינימום את אירועי החירום (הלא ידועים) הללו.
לצד זאת, אם מאוד רוצים אפשר להקים קרן חירום לאומית המיועדת לקניית תרופות ומזון במקרה חירום (בעל הגדרות קשיחות וחמורות ככל היותר).

הכנה למצבי חירום עשויה להפוך לגורם מפריע ביותר להתפתחות, הן של היחיד והן של המשק כולו.

מה שלא יעיל צריך ליעל, לא להשמיד. לא כל מה שלא יעיל ניתן להחלפה. לדוגמא צה״ל או חקלאות מקומית.

גם אם חקלאות מקומית היא דבר חשוב, לא השתכנעתי עדיין שצריך מכסים כדי לאפשר לה להתקיים.
אך גם אם נניח ואכן אין היתכנות כלכלית לכך ויש צורך בסובסידיה חקלאית, אפשר לעשות זאת בדרך שפוגעת הכי פחות בציבור, במקום להטיל את הסובסידיה הזו על צרכני אגוזי האדמה או אוכלי המנגו.
לדוגמה, ניתן לערוך מכרז בו המדינה מחכירה שטחים חקלאיים לכל המרבה במחיר, כאשר המחיר הנמוך ביותר הוא שלילי (כלומר, המדינה מסכימה לשלם למי שיקח את השטח ויעבד אותו).