whybe
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 25/5/15
- הודעות
- 198
- דירוג
- 193
בת הזוג שלי אמרה את המשפט הזה במהלך שיחה על סגנון חיים. יוצא שאנחנו לא מסכימים על _כל_ נושא העצמאות הכלכלית, פרישה מוקדמת, איך שלא נקרא לזה. מבחינתה מוקדם זה מקסימום מקסימום גיל 60. אני - כמה שיותר מוקדם יותר טוב. בינתיים אני נמנעתי מלדבר על הנושא כי בפעם הקודמת והיחידה שזה קרה, הייתי תחת הרושם שאני אועף מהבית אם זה יעלה שוב, התברר ככמעט נכון. בינתיים נתתי למצב הפיננסי להזנח כדי שהיא לא תחשוב שאני קמצן. אז - בגדים וחפצים חדשים לתינוק - יש בערימות (הזמנות אינטרנט לא נגמרות). חשבון חשמל של 900 שח - קיבלנו. האישה והילד נסעו לחול בלעדי - נסעו. כסף שסתם שוכב בעוש - יש המון כי אנחנו לא מדברים על מה לעשות איתו.. ופה הבעיה: אני לא מצליח / מנסה לבטא את הרצונות שלי בנוגע לכסף שלי/ שלנו בצורה שתזיז דברים. אני מדוכא וזה משפיע על ההתנהגות שלי.