ימי מחלה

[זה עני]

אני שמח לקרוא את התגובות של כולם. תודה רבה לכל מי שטרח והגיב באופן רציני ובכנות

 

[Sarah]

לדעתי על היומיים הראשונים לא מקבלים תשלום, ועל היומיים הבאים מקבלים תשלום על חצי יום כ"א, כך שאם תיקח את כל ארבעת הימים ברצף, תקבל תשלום על יום אחד.
אני מקווה שזה יעזור לך להרגיש פחות פראייר כשלא תנצל אותם.

תיקון קל, על היום הראשון לא מקבלים, על השני והשלישי מקבלים חצי יום,
כך שעל שלושה ימים מקבלים יום אחד.
אבל כן, זה באמת לא עסק משתלם.
אישית מרגיש לי לא מוסרי כי אני מסתכלת על זה כמו ביטוח.
בביטוח אני משלמת כסף ולא תמיד מקבלת תמורה. זה לא אומר שאני אנסה להוציא את הכסף הזה.
ולדעתי לפי החוק כן צוברים.
לא מזמן עזבתי מקום עבודה לאחר 5 שנים,
ומחקתי קופה של 60 ימי מחלה.
לא הרגשתי פריארית, רק שמחתי שהייתי בריאה ולא נזקקתי להם.

 

[Homer]

זוכר מאיפשהו שאנשים שמרגישים שמקום העבודה דופק אותם (שכר נמוך מידי לתאמם, קטנוניות על שעות עבודה, תנאים מעצבנים, וכו) יקחו יוצר ימי מחלה מאלו שמרגישים שהמעסיק הוגן איתם.

זה נכון טקורה בחברה שאני עובד בה היום.

 

[Homer]

אני שמח לקרוא את התגובות של כולם. תודה רבה לכל מי שטרח והגיב באופן רציני ובכנות

תעשה מה שתחליט, רק אם אתה לוקח יום מחלה פיקטיבי, שב בבית ואל תלך לקניון....
מכיר עובדת שנתקלה בבוסית שלה בקניון גבעתיים כשהיא הייתה ביום מחלה... היא עברה די מהר להיות עובדת לשעבר...

 

[bigbang]

תעשה מה שתחליט, רק אם אתה לוקח יום מחלה פיקטיבי, שב בבית ואל תלך לקניון....
מכיר עובדת שנתקלה בבוסית שלה בקניון גבעתיים כשהיא הייתה ביום מחלה... היא עברה די מהר להיות עובדת לשעבר...

אסור ללכת לקנות אוכל ותרופות? אם רואים משהו מעניין בחנות אחרת אסור רגע להיכנס לראות?
אני נגד רמאות, אבל ללכת לקניון גם לאדם חולה מותר.

 

[Homer]

אסור ללכת לקנות אוכל ותרופות? אם רואים משהו מעניין בחנות אחרת אסור רגע להיכנס לראות?
אני נגד רמאות, אבל ללכת לקניון גם לאדם חולה מותר.

בוא לא נתקטנן רק כי זה אינטרנט... הבנת למה הכוונה. לפי ההיגיון הזה אני יכול לנסוע לתאילנד לשבועיים על חשבון ימי מחלה כי זה טוב לבריאות הנפשית שלי

 

[bigbang]

בוא לא נתקטנן רק כי זה אינטרנט... הבנת למה הכוונה. לפי ההיגיון הזה אני יכול לנסוע לתאילנד לשבועיים על חשבון ימי מחלה כי זה טוב לבריאות הנפשית שלי

הבנתי את הכוונה, אבל זה נכון אם הולכים לקולנוע או משהו בסגנון. גם מישהו חולה יכול ללכת למרפאה, לקנות תרופות בבית מרקחת, ומצרכים בסופר. כל הדברים האלו לעיתים נמצאים בקניון.

 

[מתכנת]

פתחתי בעבר נושא קשור
איך להבריז מהעבודה בלי לקחת יום חופש

 

[sogi]

הבנתי את הכוונה, אבל זה נכון אם הולכים לקולנוע או משהו בסגנון. גם מישהו חולה יכול ללכת למרפאה, לקנות תרופות בבית מרקחת, ומצרכים בסופר. כל הדברים האלו לעיתים נמצאים בקניון.

אם רוצים להיות בבית ולא לעבוד, אז עושים את זה פשוט על ידי יום עבודה מהבית בו אתה פותח את הנטפליקס אחרי הדיילי ובודק את הסלאק כל חצי שעה (לכל מקרה).

ימי מחלה נועדו דווקא בשביל ימים בהם אתה רוצה לצאת מהבית ולהנות בחוץ.

 

[מתכנת]

אם רוצים להיות בבית ולא לעבוד, אז עושים את זה פשוט על ידי יום עבודה מהבית בו אתה פותח את הנטפליקס אחרי הדיילי ובודק את הסלאק כל חצי שעה (לכל מקרה).

ימי מחלה נועדו דווקא בשביל ימים בהם אתה רוצה לצאת מהבית ולהנות בחוץ.

אינני מאמין שזו רמת המוסריות של אנשים.
לאן התדרדרנו ?

@HHH אם תסכים לשתף מה אהבת בהודעה (לא חייב כמובן)

 

[גרהם]

אינני מאמין שזו רמת המוסריות של אנשים.
לאן התדרדרנו ?

@HHH אם תסכים לשתף מה אהבת בהודעה (לא חייב כמובן)

אותי מאד הצחיק, אבל ויתרתי על הלייק כי אולי אני מפספס את הכוונה האמיתית.

 

[גרהם]

הבנתי את הכוונה, אבל זה נכון אם הולכים לקולנוע או משהו בסגנון. גם מישהו חולה יכול ללכת למרפאה, לקנות תרופות בבית מרקחת, ומצרכים בסופר. כל הדברים האלו לעיתים נמצאים בקניון.

ואז אם נכנסת לחנות לראות חולצה ופתאום זיהית מרחוק קולגה מהמשרד (שביום חופש) אתה מבקש מהקופאית להתחבא מתחת לדלפק שלה? לא קצת מביך כאדם מבוגר להסתכל לכל הכיוונים בחשש שמישהו מוכר יופיע?

 

[sogi]

אינני מאמין שזו רמת המוסריות של אנשים.
לאן התדרדרנו ?

@HHH אם תסכים לשתף מה אהבת בהודעה (לא חייב כמובן)

בסופו של דבר כל עוד אתה נותן את התפוקה שמצפים ממך אז זה באמת לא משנה כמה שעות עבדת בימי העבודה, כמה ימי חופש או ימי מחלה לקחת וכו'.

הצורך של אנשים לא לעבוד בחלק מימי העבודה מהבית או לקחת ימי מחלה שלא לצורך מחלה - זה בסך הכל נותן מענה למחסור בימי חופשה.
אם המעסיק נותן מספיק ימי חופשה בשנה ונותן אפשרות לממש אותם (לא עושה פרצופים כל פעם) אז אנשים לא מרגישים צורך להשתמש בכלים הנוספים שעומדים לרשותם.

 

[איניגו מונטויה]

אינני מאמין שזו רמת המוסריות של אנשים.
לאן התדרדרנו ?

אני חושב שמדובר על תופעה כוללת בעולם המערבי של התמקדות בזכויות ולא בחובות.
זה גורם לאנשים להרגיש זכאים (entitled), ולחשוב על מה ש"מגיע להם" בלבד.

הרי אם אני נותן ערך בעבודה שלי, אז מה אכפת לי שחתמתי על חוזה שבו התחייבתי לעבוד מספר שעות מסוים?
וכמו שאמרו למעלה בשרשור - למה שאני אוותר על ימי מחלה "שהרווחתי בזכות"?
זה מגיע לי! מה אכפת לי ההשלכות על המעביד או על חברי צוות אחרים.

מדובר כאן על הלוך רוח של חברה שלמה.
למשל גוף רשמי כמו המשטרה מקבל בהבנה את זה שכמה אנשים בודדים חוסמים את הרכבת למאות אלפי אנשים על בסיס שבועי.
הרי הם בסך הכל מנסים לקחת את מה שמגיע להם מהמדינה. זכותם!

 

[איניגו מונטויה]

בסופו של דבר כל עוד אתה נותן את התפוקה שמצפים ממך אז זה באמת לא משנה כמה שעות עבדת בימי העבודה, כמה ימי חופש או ימי מחלה לקחת וכו'.

מה כתוב בחוזה שחתמת עליו, או בחוק לגבי ימי מחלה?

הצורך של אנשים לא לעבוד בחלק מימי העבודה מהבית או לקחת ימי מחלה שלא לצורך מחלה - זה בסך הכל נותן מענה למחסור בימי חופשה.

הצורך של אנשים לגנוב מחנויות - זה בסך הכל נותן מענה למחסור בכסף.

 

[גרהם]

אם המעסיק נותן מספיק ימי חופשה בשנה ונותן אפשרות לממש אותם (לא עושה פרצופים כל פעם) אז אנשים לא מרגישים צורך להשתמש בכלים הנוספים שעומדים לרשותם.

ואם המעסיק לא נותן מספיק כסף ועושה פרצוף כשמבקשים עוד, לגיטימי שאנשים יעשו שימוש בכלים הנוספים שעומדים לרשותם?

האמת שחשבתי שכל הדיון כאן הוא סוג של בדיחה.
הצדקה של מי שמרמה באופן קבוע בימי חופש פוגעת לא רק במעסיקים, אלא גם בעובדים, בפרט בחולניים שבהם, כי אז יתיישר הסטנדרט בנושא כלפי מטה לכולם.

 

[sogi]

מה כתוב בחוזה שחתמת עליו, או בחוק לגבי ימי מחלה?

כל עוד הצד השני מקבל את מה שהוא צריך ממך, הכל בסדר.
התנאים בחוזה הרבה פעמים סוג של מאלצים אותך לעבוד עם ידיים קשורות.
למשל שעות העבודה החודשיות - האם באמת זה משנה למישהו כמה שעות עבדת אם הצד השני קיבל את הסחורה?

הצורך של אנשים לגנוב מחנויות - זה בסך הכל נותן מענה למחסור בכסף.

זו דמוגוגיה. במקרים שציינתי אתה לא לוקח מהמעסיק כי אם היית עובד לפי החוזה אז לא רק שהוא לא היה מחקבל יותר, אלא שלרוב הוא היה מקבל פחות.
כלומר אם אתה עובד לפי החוזה אז אתה גונב ממנו.

חלק מהעבודות כיום (עוד יותר בעתיד) מבוססות על יצירתיות. זה לא מפעל ש-X שעות עבודה ביום ב-Y ימים מתורגמים לרווחים אם X ו-Y גדלים.
בעבודות יצירתיות כל אחד צריך לעבוד בהתאם ליכולות שלו. חלק צריכים לעבוד מהבית כי אופן ספייס מפריע להם, חלק עובדים מעט ימים אפקטיבית וצריכים יותר חופשים.

כשחוזה עבודה הוא סטנדרטי אבל האנשים הם שונים, אז כל מי שלא מתאים למסגרת נאלץ להשתמש במעקפים...

 

[גרהם]

כשחוזה עבודה הוא סטנדרטי אבל האנשים הם שונים, אז כל מי שלא מתאים למסגרת נאלץ להשתמש במעקפים...

כל אחד מעגל פינות פה ושם, אבל לפחות אל תרמה את עצמך.
תן קרדיט למעסיק שלך שהוא לא חותם על חוזה "סטנדרטי", אלא על חוזה שמשקף את הדרישות שלו מהצד השני. אם עובד הניקיון עובד בקבלנות ולך כתובות שעות עבודה, זה כנראה מה שרוצה המעביד (ואתה לא חייב לעבוד אצלו כמובן).

 

[kerenX]

לא אשכח לעולם שבשימוע פיטורין שלי (שהתרחש בדצמבר- סוף השנה), המנהלת היקרה זעקה "את לקחת כבר 11 ימי חופש השנה! את עובדת במשרה חלקית! אני פה כל יום כל היום ולא לקחתי כל כך הרבה חופש! ברור שאישרתי את כל ימי החופש האלו... וברור שהייתה לך יתרה... וברור שרצינו שתסיימו את כל היתרה עד סוף השנה ועודדנו אתכם לצאת לחופש... וברור ככה וככה וככה... "

דעתי- אם אתה מרגיש צורך "לרמות" את המערכת שאתה נמצא בה, אולי כדאי למצוא מערכת אחרת... כמו שאחרים כתבו פה- גם לפי דעתי, ה-"לחפש" הזה איפה לנצל כל שקל וכל זכות וכל רגע- בעיקר מעיד על חוסר שביעות רצון בעבודה.

 

[בת העמק]

דעתי- אם אתה מרגיש צורך "לרמות" את המערכת שאתה נמצא בה, אולי כדאי למצוא מערכת אחרת... כמו שאחרים כתבו פה- גם לפי דעתי, ה-"לחפש" הזה איפה לנצל כל שקל וכל זכות וכל רגע- בעיקר מעיד על חוסר שביעות רצון בעבודה.

לא משנה באיזו מערכת עבדתי, תמיד מתישהו מיציתי את ההנאה בה ונשארתי לעבוד בגלל המשכורת, לפחות עוד שנה-שנתיים. לא היתה שום קורלציה בין הרצון לקחת ימי חופשה/שביזות לבין ההנאה או חוסר ההנאה שלי מהעבודה. זה בעיקר נבע מכך ש(לדעתי) אי אפשר לעבוד ברציפות יום אחרי יום כל-כך הרבה שעות ואז לחזור הביתה ולהתחיל יום עבודה חדש. כשהייתי צעירה בלי ילדים, מיעטתי לקחת ימי חופש (ובטח לא מחלה) אבל עולם העבודה בכללותו לא מותאם לאנשי משפחה ולאנשים שיש להם מחוייבויות נוספות לאחר שעות העבודה (ולעיתים קרובות גם בתוך שעות העבודה).