ימי מחלה

[HHH]

אינני מאמין שזו רמת המוסריות של אנשים.
לאן התדרדרנו ?

@HHH אם תסכים לשתף מה אהבת בהודעה (לא חייב כמובן)

סתם הצחיק אותי, לא משהו מעבר.
גילוי נאות - לא נוהג ככה בעצמי...
גילוי נאות 2 - לא מתכנת, לא יודע מה זה סלאק.

 

[half-solid]

לא יודע מה זה סלאק

תחשוב על משהו בסגנון הצ'ט של תפוז

 

[האזרח הקטן]

תחשוב על משהו בסגנון הצ'ט של תפוז

מקווה שזה נכתב בציניות, אין שום דמיון בין סלאק לצ'אט של תפוז.

 

[half-solid]

מקווה שזה נכתב בציניות, אין שום דמיון בין סלאק לצ'אט של תפוז.

קצת ציניות. בריא לעתים.

ובטח שיש! אמצעי להעברת מסרים מיידיים בין חברים. ואפשר לפתוח חדרים, וכאלה (בריטני שולטטטטטת).

לא התייחסתי להתממשקות מול api's לשירותים אחרים, שזה אולי עיקר הכיף שיש בסלאק (או לאפשרות להתחבר מכל מיני מכשירים. כי תפוז לא עובד טוב בטלפון).

 

[kerenX]

לא משנה באיזו מערכת עבדתי, תמיד מתישהו מיציתי את ההנאה בה ונשארתי לעבוד בגלל המשכורת, לפחות עוד שנה-שנתיים. לא היתה שום קורלציה בין הרצון לקחת ימי חופשה/שביזות לבין ההנאה או חוסר ההנאה שלי מהעבודה. זה בעיקר נבע מכך ש(לדעתי) אי אפשר לעבוד ברציפות יום אחרי יום כל-כך הרבה שעות ואז לחזור הביתה ולהתחיל יום עבודה חדש. כשהייתי צעירה בלי ילדים, מיעטתי לקחת ימי חופש (ובטח לא מחלה) אבל עולם העבודה בכללותו לא מותאם לאנשי משפחה ולאנשים שיש להם מחוייבויות נוספות לאחר שעות העבודה (ולעיתים קרובות גם בתוך שעות העבודה).

אני חושבת שיש הבדל בין הנאה לחוסר שביעות רצון. חוסר שביעות רצון זה יותר עמוק- זה לא שאת לא נהנית, זה שאת כבר על סף סובלת. זה שכל דבר קטן שאולי היה בסדר כשהתחלת לעבוד, כבר לא בסדר בכלל וגורם לך לתסכול/כעס. כל מיני כאלו.

 

[צדיק נסתר]

מאיר נקודת מבט של מעסיק

אני מעסיק מאוד נוח ובא לקראת העובדים כל הזמן
הבעיה שעובד חושב שאם רשום לו ימי מחלה אז זו זכות
היא בעיה ערכית בעיניי.
יש לו גם מפתח של המחסן ואם הוא צריך לעבודה בבית ציוד או חומרים
אז הוא יכול לקחת?
מה ההבדל בין לקחת משהו פיזי=גניבה
לבין לגנוב זמן?
ללכת על חשבון מישהו אחר שמשלם על הזמן והרכב
לעשות משהו פרטי או יותר גרוע
עבודה בתשלום ממישהו אחר?
מה השלב הבא לרמות את הלקוחות?
יש פה קו מאוד ברור שלא צריך להתקרב אליו ובטח לא לעבור אותו.

גילוי נאות:
כשעובד היה בטיפולי פוריות עם אשתו לא ספרתי לו ימי חופש/מחלה/כלום
פשוט ספגתי את הכל על חשבוני.
כי יותר חשוב להיות בן אדם.
וזה הבסיס לעולם כולו.

 

[Deleted member 8236]

יש פה קו מאוד ברור

אני משער שמטרת השרשור היא לגלות מהו אותו גבול כי למעשה הקו עליו אתה מדבר אינו ברור כלל. ולראיה מגוון הדעות בנושא. ולכן כל אדם פועל על דעתו ומצפונו בנושא. יש הסבורים שזה נכון וראוי ויש הסבורים שזה פסול ולא מוסרי.

פשוט ספגתי את הכל על חשבוני.

אתה מדגים כאן התנהגות הפוכה. תמונת ראי. שמדגימה את הפריצות באותן נורמות חברתיות/תעסוקתיות. אל לך לספוג את העלויות של עובד שאינו עובד באותה מידה שאינך צריך לשלם עבור אותו עובד שהולך לו בקניון על חשבונך. הדיון הוא על אמות מוסר, לא מידה.

נשמע מדבריך כי אתה פועל מתוך ערכים של אמון וכבוד ואני לחלוטין מזדהה ומסכים אתך אבל צריך למצוא את הדרך לתת להם תוקף חוזי בין מעסיק ומועסק. אף צד אינו צריך להיות ״מנוצל״ ע״י השני.

ניצול של ימי מחלה למטרות אישיות הן רק הסימפטום וצריך לברר מה הסיבה לכך, אולי זה קשור לריבוי שעות העבודה במשק ביחס לשאר מדינות העולם? אולי זה מתחיל בחינוך הילדים? ועוד כיווני שאלה רבים אחרים.

וזה הבסיס לעולם כולו

יכול להיות שערכים כמו אמון, יושרה וכבוד כבר ״מתומחרים״ בתוך המערכת התעסוקתית אבל כנראה שזו לא המציאות בנושא זה.

 

[בת העמק]

כי יותר חשוב להיות בן אדם.
וזה הבסיס לעולם כולו.

אני מעסיק מאוד נוח ובא לקראת העובדים כל הזמן

מסכימה איתך מאד,אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר.
אני בהחלט לקחתי ימי מחלה בשביל ימי שביזות, אבל גם נתתי מעצמי לעבודה פי כמה וכמה והמעסיק ידע לזהות ולהעריך את זה.
מצד שני, לא תמיד המעסיק מתגמל על מאמץ יתר (אפילו אם הוא זמני, במצבי לחץ) ולכן יש מנעד רחב יותר בין זה לבין

יש פה קו מאוד ברור שלא צריך להתקרב אליו ובטח לא לעבור אותו.

 

[צדיק נסתר]

אתה מדגים כאן התנהגות הפוכה. תמונת ראי. שמדגימה את הפריצות באותן נורמות חברתיות/תעסוקתיות. אל לך לספוג את העלויות של עובד שאינו עובד באותה מידה שאינך צריך לשלם עבור אותו עובד שהולך לו בקניון על חשבונך. הדיון הוא על אמות מוסר, לא מידה.

נשמע מדבריך כי אתה פועל מתוך ערכים של אמון וכבוד ואני לחלוטין מזדהה ומסכים אתך אבל צריך למצוא את הדרך לתת להם תוקף חוזי בין מעסיק ומועסק. אף צד אינו צריך להיות ״מנוצל״ ע״י השני.

האני מאמין שלי הוא שאני והעובדים שלי באותו צד ולא אחד נגד השני.
יש לנו מטרות משותפות להצלחת העסק,
נכון לא באותה מידת מסירות ומחויבות
אבל אם מחר אסגור את העסק אני (והם) מעריכים שלא בקלות אם בכלל
הם ימצאו מקום עם תנאים ויחס כאלו.
אגב לא מחקר אחד ולא שניים הראו שמה שהכי חשוב לעובד
זה הערכה וסיפוק בעבודה לפני התשלום.
ולגבי ההערה של להיות "מנוצל" אני בחרתי לשלם לו כי אני יכול
אף אחד לא חייב אותי
זה ביני ובין מצפוני ורצוני.
אין יכולת חוזית (שאני מכיר) לגרום לעובד להגדיל ראש ולתרום לעסק
יש דרכים להניע אותו לעשות את זה.
רוב העובדים מקטינים ראש לגבי מה הם יכולים לעשות כדי לקדם את העסק.
צריך למצוא את הדרך לגרום להם תחודת שייכות ושותפות.

 

[Deleted member 8236]

בסקטור הציבורי יש מושג בשם ״ימי בחירה״.
לכל עובד מכסה שנתית של כ-4 ימי בחירה בשנה (בין 2-4 תלוי). מכסה זו אינה מצטברת ועל העובד לממש את הימים האלו.
אולי כדאי לבחון להכיל רכיב מסוג כזה בכל מקום עבודה.
ככה העובד לא צריך להרגיש שהוא מרמה את המעסיק כשלמעשה הוא לקח יום מחלה כדי לטפל בעניין בהול / או שלא אחר.

 

[optimum]

אינני מאמין שזו רמת המוסריות של אנשים.
לאן התדרדרנו ?

@HHH אם תסכים לשתף מה אהבת בהודעה (לא חייב כמובן)

קשה לי להאשים עובדים, במיוחד עובדים בהייטק, כשהם נשארים בעבודה רק בשביל הכסף אף על פי שהם איבדו כל רצון, עניין או מוטיבציה לעבוד.
כשאתה משלם לאנשים משכורות עתק, מן הסתם אנשים יגיעו למצב של אבטלה סמויה ולא יקבלו איזו החלטה הירואית לעזוב את העבודה הסופר-רווחית שלהם "כי זה לא מוסרי"...

 

[גרהם]

קשה לי להאשים עובדים

באופן כללי, הדיון על מוסר רלוונטי כשמדובר על התנגשות בין מה שכדאי למה שמוסרי. מאד קל להיות מוסרי כשאתה מרוויח מזה כסף.

לגופו של עניין, דעתי שונה משלך.
אם כבר משווים בין עובדים, אז אני פחות מאשים את עובד המחסן שמרוויח שכר מינימום ויהיה לו קשה למצוא עבודה אחרת שלוקח יום מחלה בלי הצדקה מעובד בעל כישורים גבוהים שימצא בקלות עבודה אחרת ויכול להרשות לעצמו כמה חודשי אבטלה שנוהג באופן דומה.

 

[גרהם]

בסקטור הציבורי יש מושג בשם ״ימי בחירה״.
לכל עובד מכסה שנתית של כ-4 ימי בחירה בשנה (בין 2-4 תלוי). מכסה זו אינה מצטברת ועל העובד לממש את הימים האלו.
אולי כדאי לבחון להכיל רכיב מסוג כזה בכל מקום עבודה.
ככה העובד לא צריך להרגיש שהוא מרמה את המעסיק כשלמעשה הוא לקח יום מחלה כדי לטפל בעניין בהול / או שלא אחר.

נכון.
ההתרשמות שלי היא שבגלל שבמגזר הציבורי יש המון ימי חופשה, אז אנשים משתמשים בהם ולא ממציאים חופשות מחלה, אבל אולי אני מדבר מפוזיציה כי אני רואה עובדים מסויימים במגזר הציבורי.
יש כמובן פער עצום מבחינה כספית בין שימוש ביום חופש לשימוש ביום מחלה, אבל ספק כמה מודעים לזה בלי קשר לבעיה המוסרית.

 

[בת העמק]

רוב העובדים מקטינים ראש לגבי מה הם יכולים לעשות כדי לקדם את העסק.

אתה צודק, אבל אני מכירה גם הפוך - חוסר עניין של המעסיק בהצעות שיפור של עובד מן המניין (במיוחד בחברות גדולות אבל לא רק).

צריך למצוא את הדרך לגרום להם תחושת שייכות ושותפות.

נכון, וזה עובד לשני הצדדים. הרבה מעסיקים רוצים לגרום לתחושה כזאת אצל עובדיהם אבל להם עצמם אין שום עניין בעובד מעבר לפרודוטקיביות שלו.
אתה באמת נשמע צדיק בדורו

 

[optimum]

באופן כללי, הדיון על מוסר רלוונטי כשמדובר על התנגשות בין מה שכדאי למה שמוסרי. מאד קל להיות מוסרי כשאתה מרוויח מזה כסף.

אם הדיון הוא על מוסר, אז קח בחשבון שחברות ההייטק (גאמפ"א לצורך העניין) הן לא בדיוק דוגמה ומופת למוסר ותום לב.
ציות או אי ציות לכללי הארגון שאתה עובד בו לא מעיד דבר על המוסר שלך כעובד. אי אפשר לקבוע האם בטלה בשעות העבודה היא מוסרית או לא מבלי להכיר את זהות הארגון.

לגופו של עניין, דעתי שונה משלך.
אם כבר משווים בין עובדים, אז אני פחות מאשים את עובד המחסן שמרוויח שכר מינימום ויהיה לו קשה למצוא עבודה אחרת שלוקח יום מחלה בלי הצדקה מעובד בעל כישורים גבוהים שימצא בקלות עבודה אחרת ויכול להרשות לעצמו כמה חודשי אבטלה שנוהג באופן דומה.

אף אחד לא באמת סתם מתבטל.
אותם "בטלנים" בעבודה למעשה עושים פעולות שמקדמות אותם באופן אישי אך לא תורמות דבר לארגון, אבל כל אחד שואף לקדם את עצמו בדרך שנראת לו נכונה.
הבעיה מתחילה כשנוצרת סתירה בין קידום אישי לבין קידום הארגון שאתה עובד בו, כשכבר אין סינרגיה בין אלו.
ואז זה נכון, כמו שאתה אומר, שככל שאתה מרוויח יותר כסף כך יש יותר ציפיה שתתאים תפיסת עולמך לעקרונות הארגון ויותר התנגדות מהסביבה שלך לכך שתלך לפי העקרונות שאתה באמת מאמין בהם.

 

[גרהם]

הדיון הוא על מוסר, אז קח בחשבון שחברות ההייטק (גאמפ"א לצורך העניין) הן לא בדיוק דוגמה ומופת למוסר ותום לב.
ציות או אי ציות לכללי הארגון שאתה עובד בו לא מעיד דבר על המוסר שלך כעובד

זו נקודה מעניינת. אישית, אני מוותר על המון כסף כדי לעבוד אצל הצד המוסרי יותר בעיני, אבל בתחום שלי מדובר בצורך לשקר במודע, דבר שפחות קיים אצל מהנדס בפייסבוק, גם אם פייסבוק ומוסר הם שני הפכים.
מעניין אם מי שעובד בתעשיית ההימורים המקוונים למשל, מרגיש נח יותר לרמות את המעביד ממי שעובד בתעשיות מוסריות יותר.

הבעיה שברגע שמתחילות ההצדקות, הן תמיד יהיו שם, בפרט כשעל הפרק עוד יום במשרד או יום כיף עם בת הזוג על חשבון ימי מחלה.

 

[yossik]

אני 'אולד טיימר' ופרשתי לפני שנים.
אני זוכר שכמעט אף פעם לא לקחתי ימי מחלה למעט חריגים כמו שפעת וכד'.
לדעתי, לקיחת יום מחלה כי סתם בא לכם זה לא מוסרי לגבי הצוות שלכם [עומס ייתר בעבודה] ולגבי המעסיק [גניבת משכורת].
כמובן שיש חריגים וזה תלוי ביחסי עובד/מעביד.
כשהייה לחץ אטומי להשיג את הדד-ליין והגעתי לשחיקה, אז הבוס הישיר פשוט אמר לי "קח יום חופש ע"ח ימי מחלה".
ואם לא היה תגמול ו/או הערכה לעבודה קשה ושוחקת, אז פשוט עזבתי למקום עבודה אחר.

 

[פטל ואוכמניות]

אבל עולם העבודה בכללותו לא מותאם לאנשי משפחה ולאנשים שיש להם מחוייבויות נוספות לאחר שעות העבודה (ולעיתים קרובות גם בתוך שעות העבודה).

הייתי מתקנת את זה ל״עולם העבודה הישראלי״.

 

[Myrath]

לא קראתי הכל, ואולי מישהו כבר הזכיר - אבל אתה מודע לזה שבהנחה שלא חל עליך הסכם קיבוצי או שחתמת על חוזה מיוחד מול המעסיק וכיו"ב (ומהפוסט שלך ממש לא נשמע שזה המצב) - ממילא מדובר במצב שבו ביום א' לא משלמים לך דבר, וב2 הימים שלאחריו מתקבל רק חצי תשלום.
משמע - על 4 ימי מחלה תקבל בפועל יומיים תשלום.

מבחינת הדילמה - תלוי בעיקר איך אתה עם המעסיק הספציפי.
אנחנו חיים בתוך בירוקרטיה וזכויות שנכפות על כלל הצדדים ליחסי העבודה כך שקשה לי לפחות להבדיל בין ניצול זכות ב"יושר" ו"שלא ביושר".
לא מעט זכויות וחובות שמקנה המחוקק, להשקפתי - תוך התערבות גסה ובוטה בחירות הפרט וחופש העיסוק, יוצרות בעצם משחק שבו אין ממש חוקים.
עם זאת, זה כמובן מדרון חלקלק שהייתי מעדיף להציע לך, למרות הכל, שלא לחצות.

 

[Myrath]

לדעתי, לקיחת יום מחלה כי סתם בא לכם זה לא מוסרי לגבי הצוות שלכם [עומס ייתר בעבודה]

על זה בכלל לא חשבתי - אם העבודה שלך תיפול על מישהו אחר, אז ודאי - אין שאלה, זה באמת עוול.